ארכיון תג: הדפס

סיבוב על הגג בתל אביב של האיש שמאחורי הגרפיטי / SENED

כבר כמה חודשים שרוני כותבת מחקר על אמני הגרפיטי בתל אביב, אך בעבודה של בחורות כשרוניות אני לא מתערב. למרות זאת, הצעתי לה לראיין לעבודתה את אחד מהאמנים הטובים והותיקים בתחום שהוא גם אדריכל ובוגר בצלאל, עובדה שכבר מעלה את ערך עבודותיו פי כמה.

אז כשרוני קבעה איתו ראיון, ביקשתי ממנה להצטרף, כי אחרי הכל את עדי אני מכיר רק מהמרחב הציבורי וטרם ניתקלתי בו במרחב הפרטי. חוץ מזה שלפני חודשיים פירסמתי כאן רשימה על קיר אמן ברחוב הס שעדי שחרר בו לא מעט קופסונים והודות לכך נטל בו חלק מרכזי ובולט, אז סקרנותי גברה כשההזדמנות להתקל בו הייתה קרובה.

 

 

הדבר הראשון שמפתיע כשחודרים לממלכת סנד, היא הגג הענק בו מפוזרים אין ספור פסלי חימר קטנים. הסטודיו הפתוח אל השמיים והכוכבים הוא אחד מחללי התצוגה המרהיבים שניתקלתי בהם בעיר. 

מרבית הפסלים מתארים בהפשטה מסויימת בעלי חיים הולכים על ארבע וחלקם הם מיכלים. בדומה לזוגות הקופסונים שמפזר סנד ברחבי לב העיר, נראה לי כי גם הפסלים מחולקים לזוגות: בעלי החיים הם הזכרים והמיכלים הן הנקבות. למעשה הפסלים משלימים את דמויות הגרפיטי: המפוסלים מעוגלים אך עם זאת קשים והמצוירים קופסתיים ורכים.

אין לי מושג איך סנד מקשר בין שני המדיומים בהם הוא עושה שימוש, אבל מה שבטוח שהוא נהנה מזה מאד וממשיך ליצור ולפתח את שני הכיוונים במקביל כחלק בלתי ניפרד מחייו.

תמיד אני חושש לשאול אמן מה המשמעות של העבודה, בעיקר אחרי ששמעתי שכשאר היו שאולים את רפי לביא מה עומד מאחורי העבודות שלו הוא היה עונה בפשטות "הקיר". אבל הפעם החלטתי להתעקש ולהעמיד את האמן בפינה, וכך במהלך השיחה, חשף סנד את משמעותה של אחת מעבודותיו בה מופיעות דמויות הקופסונים על ספינת פיראטים, כשעכשיו ברור מיהו הפיראט ולאן פניו מועדות.

כשסנד מדפיס סצנות מעולם הקופסונים, הוא למעשה מקרין את אישיותו על קירות תל אביב ומשתף אותנו במסעות שלו, בגעגועים, במהוויים האישיים ובחלומותיו. העבודות האלה יש בהן מימד אוטוביוגרפי מצויר המופיע במרחב הציבורי – פרויקט שטרם ניקלתי במשהו דומה לו.

כאמור סנד הוא אדריכל, בוגר בצלאל ובוגר אסכולת דרוקמן & שפירא. שני אלה, ממש הצליחו לשגע את התלמידים שלהם ולהשקיע אותם בתהליך ארוך, מורכב הטעון לא מעט בצלילה חופשית אל תוך הנפש, שלא פעם בילבלה לגמרי את התלמיד וגרמה לו לשכוח מה המטרה שלשמה הוא בא למחלקה לארכיטקטורה.

ההתעמקות בתהליך תוך הזנחת התוצר, יצרה דור של בוגרים שהמשיכו אחרי בצלאל לנסוק אל כיווונים שונים, אך יחד עם זאת מטרתם הייתה להעשיר את מרחב המגורים באזורי "טווח", או בעברית פשוטה "בין לבין", "פרטי / ציבורי / פרטי ציבורי / ציבורי פרטי ומה שיבניהם". נראה לי שרק מי שעבר את התהליך למידה הזה, יכול להבין את משמעותו, להעריך הרבה יותר לעומק את המרחב הפיסי, ובכוחו לשפר אותו באופן משמעותי.

נראה לי שסנד ממש הצליח ליישם את שלימדו אותו מוריו, ומייצר רבדים נוספים חדשים במרחב הפעיל ביותר בישראל. חשיבות פעולתו היא בכך, שלמרות שתל אבבי גם ככה עשריה ברבדים פיסייפ – הוא מצליח להשתלב במערכת ולצרף לה רובד נוסף, שלמרות אי חוקיותו הממסדית, מושך תגובות חיוביות מכל אחד.

 

 

רוני באה לעשות את העבודה. איך שהגענו היא עשתה סיבוב קצר ומהיר על הגג, התיישבה והפעילה את מכשיר ההקלטה. לי לקח עוד חצי שעה עד שהגעתי לכסא, וגם אז לא הפסקתי לקום ולהתפעל מאין ספור היצירות שפוזרו מסביבנו והורכבו בחלקן מפרטים אורבניים שקיבלו תחת ידיו של סנד פרשנות חדשה המשתלבת בשפה אותה הוא יצר ומייחדת את עבודותיו.

מפלס הגג החותם בניין לשימור דרגה א' ברשימת הבתים לשימור של תל אביב, משקיף על בתי יהודה לוי בו התרחשות עירונית היא עיניין של יום יום. יהודה לוי הוא כוכב ומאז ההופעה בפירסומת של במבה חשבתי שהוא באמת ראוי לרחוב על שמו.

הבוקר רוני הגישה לשנל את העבודה על הגרפיטי. שאלתי אותה על רגל אחת מה העקרונות בהם היא התמקדה. משום מה במקום לענו תשובה ישירה (ועוד כשהעבודה בידיים שלה), היא גמגמה כל מיני סיסמאות שלא הצלחתי לחבר לתמונה שלימה: מחאה, ניכוס המרחב, שייכות, קבוצות שוליים, אזורי שוליים… אבל כשלחצתי עליה לסכם במשפט אחד ברור את הנושא, היא ענתה: 'גרפיטי זה מגניב'…  – היא עוד תהיה פרופסור.

 

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אכן כריש פטיש ורשימה נוספת על תערוכה של סנד בגלריה גרוס ניתן למצוא כאן

סיבוב גרפיטי ברחוב הס בתל אביב

יש לא מעט כתובות ואיורי גרפיטי בתל אביב, וחלקם אף ברמה יצירתית גבוהה עד כדי כך שהן ממש יצירות אמנות. אחת מהדוגמאות לכך, והמוצלחת ביותר לפי דעתי – היא הדמות שמלווה אותי כבר למעלה מ-7 שנים.

עד שהתחלתי לכתוב פה, הייתי מעלה לויקיפדיה העברית לא מעט תמונות. בגלל שיש שם ילדונים שעשו עם התמונות האלה מה שהם רוצים, הפסקתי עם זה. בכל מקרה מאות התמונות שהעליתי נותרו שם. כמה מהן נמצאות בערך גרפיטי.

אין לי מושג מי היוצר שלה, והייתי שמח להתקל בו. אולי הוא היה תלמיד בבצלאל, מפני שבחדר המדרגות בבצלאל – הדמות הזו הופיעה לא אחת. ברחוב הס ישנה ממש גלריה של האמן (צמוד למגרש מוגרבי), וכשהסתובבתי שם שלשום עם המצלמה, בחרתי לצלם חלק מהיצירות.

למרות שהדמות בקושי מתייחסת למצב בישראל בכלל או בתל אביב בפרט – אני מוצא את עצמי נמשך אליה: היא בנויה טוב, היא סימפטית, היא מודולארית אך יחד עם זאת פלקסבילית להחלפת זהויות וצורות. היא ארכיטקטורה אקספרימנטאלית פנטסטית. אמנות רחוב כמו שכזו צריכה להיות, ושתורמת לחיים במרחב הציבורי.אם מישהו היה מעלה אותה על הגדר שלי (אותה אין לי זכות לפרק, היות והיא שייכת לעוד כמה שכנים) – אז הייתי אדם יותר מאושר.

לא מעט נכתב כבר על הבלוג הפנטסטי של מיכאל זילברמן הקרוי בפשטות "גרפיטי בתל אביב". הבלוג כולל תיעוד נדיר ומוצלח של כתובות הגרפיטי השונות המאכלסות את העיר, ומתעדכן מידי יום.

עצם העובדה שאמנות מוצגת באופן חופשי ולא מוסדר במרחב הציבורי, היא מרכיב היוצר אירוע ברחוב. במקומות כמו שוהם או גבעת שמואל בהם הסדר שולט, וניתן להכריז בהם בקולי קולות (אף שאיש לא יקשיב) על מות הסובייקט, הצעירים לא ייעזו לרסס את יצריהם על הגדרות והקירות המצופים באבן מלאכותית או בקרמיקה. ייתכן שהחיים האורבנים יתחילו בהם ברגע שהגרפיטי יפלוש אליהם ויתחיל לדחוק את הסדר אל השוליים. שם מקומו.

 

 

בשונה מכתובות הגרפיטי שתמיד מנסות למחות על עוול פוליטי או חברתי, הדמויות הידידותיות הללו באו ללוות בשמחה את הולך הרגל או המשוטט העירוני.

עמותת מרחב מפעילה מזה כחודשיים בלוג העוסק בנושאים הקרובים לעמותה הדוגלת בחיזוק המרחב העירוני, על פני זה הפרברי. את הבלוג מנהל ועורך יואב לרמן – שמחזיק בעצמו את אחד מהבלוגים הטובים היום ברשת.

איכות הדברים המובאים בבלוג זה, טמונה במגוון הכותבים המשתתפים בו (בין השאר משרבט שורות אלה) החל מפרופסורים קשישים ומלומדים, וכלה בצעירים פוחזים. חוצפה לא תמצאו שם (עדיין, כי צינזרו לו את הרשימה).

וכמו שכתב המשורר אביהו מדינה:

באתי לעולם לא שאלו את פי

מה אבקש ומה חפץ ליבי

באתי לעולם וכבר הכל קיים

וכמו כולם אני רק בן אדם

עייף ומאוכזב ורק חולם

להיות אדם

….נו? מישהו יודע איך אפשר לקבל את הגלופות, כדי שאפזר גם אני כמה מהן ברחוב שלי?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רשימה על אמן הגרפיטי SENED ורשימה נוספת מתערוכתו בגלריה גרוס
 
%d בלוגרים אהבו את זה: