ארכיון תג: דניאל ליבסקינד

סיבוב במוזיאון היהודי בברלין בתכנון דניאל ליבסקינד

"כיצד מאכלסת עיר את הזיכרון של אנשים שכבר לא מאכלסים אותה? כיצד עיר כמו ברלין מזמינה אנשים כמו יהודים, חזרה אל העבר שלה אחרי שגרשה אותם החוצה באופן כל כך רצחני?" שואל ג'ימס אי. יאנג (Young), חוקר השואה מאוניברסיטת מסצ'וסטס, בפתח מאמרו העוסק במוזיאון השואה בברלין שתכנן האדריכל דניאל ליבסקינד ומציין כעת 15 שנה לחנוכתו.

את התשובה ביטא ליבסקינד באמצעות בניין עם מעטפת הנראית כמו הריסות ובתוכו אולמות המדגישים את ההעדר. כך הוא ניסה להציג משמעות היסטורית באמצעות האדריכלות. ליבסקינד יצר בניין המורכב מקו אחד שנשבר, מכופף ומעוות אך שומר על רציפותו. הוא הגיע לצורה באמצעות שבירה של מגן דוד מצד אחד ושל חיבור נקודות של התיישבות יהודית בברלין קודם למלחמה שעל פיהם נקבעו פתחי החלונות בחזיתות.

150 מטר אורכו ו-27 מטר גובהו וגם כשנמצאים מחוצה לו וגם בתוכו לא יכולים לדעת כמה קומות יש בו וכיצד מתנהלת בו החלוקה לאולמות או התנועה. גוש אטום ולא הרמוני, זאת בניגוד לבניין ההיסטורי והגדול הצמוד לו. כפי שציינה היסטוריונית האדריכלות נעמי שטד (Stead), בניין המוזיאון היהודי הוא אנטי קלאסי. שטד טוענת שהעיקרון שכיוון את ליבסקינד, בן לניצולי שואה, היה לצאת נגד האדריכלות הניאו קלאסית ומכל עיקרון של אידיאלים כאלה או אחרים שייצגו את האדריכלות הנאצית.

ועל כך ברשימה זו.

.

12604916_1199937133369200_4616538823348716776_o

החיטה צומחת שוב

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באתר הבנייה של מרכז וואהל בתכנון דניאל ליבסקינד

שלשום התבקשתי לשלוף איזו תמונה ונתקלתי בכמה תמונות שצלמתי בדיוק לפני 12 שנה (ינואר 2004) באתר הבנייה של מרכז וואהל באוניברסיטת בר אילן שברמת גן. היה זה הבניין השלישי שתכנן האדריכל דניאל ליבסקינד שהפך בזמנו למטאור בשמי האדריכלות הבינלאומית. בשונה משאר המבנים בקמפוס, מרכז וואהל שוכן מחוץ לגדר ובקצה של שכונת מגורים ותיקה.

כשספרתי לשאול על התמונות, הוא התפלא שאני מתלהב כי בזמנו הוא זה שהציע להסתובב שם באתר ולטענתו אני אמרתי שזה סתם מיותר ולא מעניין. אין לי מושג מה הביא אותי בזמנו לפסוק כך (אני נוטה להאמין לשאול), אבל בכל מקרה ברור שטעיתי וזה לא משנה.

הסיבוב באתר הבנייה היה מרתק ומרשים וגם חד פעמי היות ואחרי שבניית הבניין הושלמה, כבר לא ניתן לראות את גולמיותו. הרגע הזה בו הבניין עומד בלי החיפוי, בלי הריצוף, בלי הריהוט, בלי המנורות, זה שלב הלידה. שנה לאחר מכן עם השלמת הבנייה ובעקבות הסיבוב הזמנתי את האדריכל חנן פומגרין שליווה את הפרויקט כאדריכל ישראלי, להציג את העבודה בהרצאת אורח לכלל תלמידי המחלקה לאדריכלות בבצלאל. זכרתי חלק מהדברים אבל כדי לדייק החלטתי להרים טלפון לאדריכל ברד פינצ'וק, השותף של פומגרין במשרד "החדר אדריכלים", כדי לשמוע את הדברים שוב ולא רק להסתמך על הזיכרון. באותה הזדמנות הוא גם שלח כמה תמונות ודימויים מהעבודה על הבניין.

ועל כך ברשימה זו.

.

12493549_1201528159876764_1033926789152339443_o

מבוא: העב"מים כאן

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: