ארכיון תג: דן ריזינגר

סיבוב בבניין כלכלה ומינהל עסקים בתכנון משה ספדיה באוניברסיטת בר אילן

הספרייה בבניין כלכלה ומינהל עסקים היא המוקד המרכזי בבניין שבנייתו הושלמה ב-1988 בקמפוס אוניברסיטת בר אילן. האדריכל משה ספדיה שמתמחה בתכנון ספריות, העניק לה תשומת לב הודות למשאבים שעמדו לרשותו כדי שתתפקד כמוקד נעים, כזה שמותיר רושם מיוחד במשתמשים. שאר האולמות, החדרים והמעברים בבניין פשוטים יותר, אלא שגם בהם ניתן למצוא את תפיסת התכנון הרחבה והמורכבת של ספדיה, ששיקפה בשעתו את רוח הזמן.

אפילו ברחוב שמחוץ לקמפוס, רחוב מקס ואנה ווב, גגות הזכוכית המשופעים מעוררים את השאלה – מה יש שם? רק כשנכנסים לבניין, ספדיה מאפשר למבקר לחשוף בשלבים את אולם הספרייה שטמון במרתף. לכאורה הטמנת המוקד המרכזי במרתף היא כמו קבורה ומקשה על יצירת מקום חשוף שמקשר בין כל חלקי הבניין. אלא שהאתגר הצליח באמצעות עיצוב תקרת הספרייה בזכוכית ויצירת קשרי מבט בכל קומה בבניין עמוק אל תוך מרכז הספרייה. כיום גם כשהבניין שקט וכמעט ריק, תנועת הסטודנטים אל ומהספרייה לא פוסקת.

ועל כך ברשימה זו.

.

13490875_1311832492179663_2673071707156757166_o

פלאשים בעיניים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באוהל יזכור באתר יד ושם

"מכל מבני ההנצחה בארץ 'אוהל יזכור' הוא המרשים והחזק ביותר" כך כתב האדריכל והיסטוריון האדריכלות אבא אלחנני על "אוהל יזכור" ביד ושם."חוברים כאן נושא השואה בזוועתה עם עיצוב אדריכלי ואמנותי חד-פעמי וחד-משמעי. המתכנן האדריכל אריה אל-חנני יחד עם ניסן כנען מצאו כאן קונספט צורני משכנע בפשטותו ובמונוליטיות שלו. קירות אבנים ענקיות שלא 'עלה עליהם הגרזן', מחופות במה שנראה מבחוץ כמו בטון כבד. השערים משתלבים להפליא בהרגשת הכובד ובהבעה המינורית של המבנה" (פורסם בכתב העת "תוי" 27/28, 1990 ובספרו "המאבק לעצמאות של האדריכלות הישראלית", 1998).

עם פתיחת מוזיאון השואה ב-2005 איבדו כמה ממוקדי הביקור הוותיקים ב'יד ושם' את מעמדם. אחרי שהקהל נחשף למחזה המרהיב שהוצג במוזיאון החדש בעזרת שלל אפקטים, קרונות, מזוודות וסרטים, לקהל כבר לא היתה סבלנות ל"אוהל יזכור" – אולם גדול, אפל וריק. משה ספדיה שתכנן את המוזיאון החדש ידוע כאדריכל רגיש, גמיש וכאחד שמסייע לזקנות לחצות את הכביש, אבל הוא בהחלט לא מצפה מהמבקרים בעבודותיו להשתמש באינטליגנציה שלהם. הוא מעדיף לתת להם חזק בפרצוף ושיקראו לזה "חוויה מטלטלת".  באינטרנט יש שקוראים לזה פורנו. בדיוק ההפך ממה שמצופה מהמבקרים באוהל הבטון שהוקם 44 שנים קודם לכן.

"אוהל יזכור" נותר הרחק מאחור, מקום אליו גוררים רק נשיאים, ראשי ממשלות וגנרלים להניח זר אותו יזרקו מאוחר יותר מאחורי הגדר, ראו בהמשך בתמונות. סיבה מספיק טובה ללכת ולבקר.

.

אוהל יזכור 2012

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: