Tag Archives: דן איתן

סיבוב בבלוק בערד שתכננו דן איתן ויצחק ישר וקיר אמנות שיצר יוסף שאלתיאל

כשצמד האדריכלים דן איתן ויצחק ישר הציבו קיר בטון חשוף בחזית מתחם המגורים שתכננו בערד, הם לא תכננו לשלב בה עבודת אמנות. זמן קצר לאחר שבניית הבלוק הושלמה באמצע שנות ה-60, הזמין משרד השיכון את האמן יוסף שאלתיאל (2016-1931) לשלב את יצירתו על אותו קיר שנמתח לאורך כמה עשרות מטרים ופונה לשדרה המרכזית.

השיכון שיצרו איתן וישר הוא חלק מסדרת עבודות מרתקת שיצרו השניים ביפו, דימונה ירושלים וגם בערד. השיא של אותה עבודה היה בראשון לציון – פרויקט שלא נבנה. שאלתיאל שהתפרסם בעיקר הודות להישגיו בויטרז'ים, הוכיח כאן את מיומנותו בעבודה עם ברזל.

ועל כך ברשימה זו.

.

16113168_1533228263373417_7679339688336195355_o

עס קומט פֿון גהינום

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשכונת הניצחון

רשימה מס' 558

הפגישה נקבעה כמה קילומטרים מזרחית לדימונה לשעה 10 בבוקר. אז דאגתי לצאת קצת יותר מוקדם כדי שאספיק לבקר ב"שכונת הניצחון" שבדימונה. בסופו של דבר זה היה יום ארוך, כי אחרי הפגישה והסיור המשכתי לירושלים, בדרך עצרתי בקריית ארבע ולבסוף נחתתי במושב מרופד בבנייני האומה להרצאה על בניין הספרייה הלאומית החדש והמצוחצח, רחוק רחוק ממה שקורה בנגב.

"שכונת הניצחון" בדימונה קרויה כך על שם ניצחון מלחמת ששת הימים שארע בסמוך לאכלוסה, אך בשכונה עצמה אין שום אווירת ניצחון, אולי אפילו ההפך. אבל עדיין, גם 50 שנה לאחר הקמתה ולמרות ההזנחה ארוכת השנים מצד התושבים ולמרות הניסיונות המביכים לשקם אותה יש בה עדיין ערכים איכותיים שאותם קל לזהות ולהעריך. השיכונים המוארכים שמרכיבים את השכונה מאורגנים כך שהם סוגרים על חצרות פנימיות. שבילי הולכי רגל מקורים מרשתים את השכונה, ומקשרים היטב בין כל חלקיה וכן אל כל האזור המקיף אותה.

שכונות המגורים שתכננו האדריכלים דן איתן ויצחק ישר, היו השתלשלות של מודל שהשניים פיתחו כבר בעבודות תכנון המגורים הראשונה שקיבלו ממשרד השיכון. שכונת הניצחון היתה חוליה מרכזית בתהליך ובה ניתנה להם ההזדמנות להוכיח את הרעיון בסביבה מדברית ובקנה מידה גדול.

ועל כך ברשימה זו.

.

13048265_1265481226814790_3691180251654496589_o

בפרדסים כבר בושם הפריחה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין בית הספר למדעי היהדות ע"ש רוזנברג באוניברסיטת תל אביב

בניין בית הספר למדעי היהדות ע"ש חיים רוזנברג יושב לצד השדרה המרכזית שחוצה את הקמפוס מצפון לדרום. שדרה רחבה שבקצה הצפוני שלה נמצא בניין רפואה ומשני צידיה מבנים שתכננו בכירי האדריכלים: אריה וארד שרון, שולמית ומיכאל נדלר, ורנר יוסף ויטקובר, וגם אדריכלים פחות טובים שהתאמצו ויצרו יצירות ראויות (או שלא).

מדובר במבנה לא גדול ולא בולט, יחסית לשאר המבנים לאורך השדרה. תכנן אותו האדריכל יצחק ישר (2011-1920), הידוע בעיקר הודות לקבוצה קטנה של מבנים שתכנן בשנות ה-60 במשותף עם האדריכל דן איתן: מוזיאון תל אביב (עליו הם זכו בפרס רכטר), בית תרבות בקיבוץ גבעת חיים, מבנים בקרייה למחקר גרעיני בדימונה, וכאן בקמפוס את בניין מקסיקו (עליו זכו בפרס רוקח). ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20131224_104311

פינות המבנה

.

להמשיך לקרוא

הטעם הרע של הפקולטה למדעי האמנויות באוניברסיטת תל אביב

דווקא הפקולטה לאמנויות היא זו שבחרה להשחית את אחת מהיצירות החשובות באדריכלות הישראלית עליה היא מופקדת. לפקולטה לאמנויות ולחנה נוה העומדת בראשה יש רק בניין אחד שהם מופקדים עליו בקמפוס והבוקר ראיתי, כמו כל שאר הסטודנטים, כיצד מתייחסים שם לנכס שברשותם. בחזית הצפונית והראשית של בניין מקסיקו שזיכה את מתכנניו בפרס רוקח לאדריכלות, בחרה הנהלת הפקולטה לתלות שלט כחול ענק שלא רק שאינו משתלב בחומריות הבניין האפור, אלא גם תלוי ברישול. שלט דומה משתלשל גם על חזית הבניין הצפונית. בישראל רגילים לחשוב שכל מקום הוא הסטריפ של לאס וגאס, וניתן לכסות את הכל בשלטים ותמרורים, עכשיו זה גם מגיע לחזית הפקולטה לאמנויות.

לפני שנתיים פרסמתי כאן רשימה על בניין מקסיקו באוניברסיטת תל אביב. המטרה בפרסום היתה בעיקר מכוונת לאלה שמשתמשים בבניין או חולפים על פניו, שיכירו אותו ויבינו את ההקשר הרחב בו נבנה. כנראה שלא התלמידים, לא המרצים, לא ההנהלה ולא העומדת בראש הפקולטה הבינו שלבניין שהם משתכנים בו יש ערך. אבל מעבר לערך, אם הפקולטה לאמנויות באוניברסיטה הגדולה בישראל מתייחסת ככה ליצירת אמנות, איזו אמנות תצמח כאן.

אני לא מתפלא. מי שיושב בבניין ששוכן על אדמה ממנה גורשו אזרחים ואת בתיו הרס ונפשו שקטה, יבוא היום וישחית את נכסיו שלו. אז כמו שאריק שרון בנה התנחלויות ואחר כך גרש את התושבים והרס הכל, כך יהיה גם סופה של תרבות שמתנהלת כך.

אסור לעבור לסדר היום על כזו פעולה וחובה להגיב.

.

IMG_6558

השלט בחזית הצפונית הראשית של בניין מקסיקו

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין מקסיקו של הפקולטה לאמנויות

קמפוס אוניברסיטת תל אביב היה בראשיתו כר נרחב למימוש עבודותיהם של אדריכלים צעירים שאפילו לא עברו את ה-30. זה הגיל בו עדיין האגו לא מנופח כמו בלון פורח והיצירתיות והאמירה הרבה יותר מרתקות מאשר כל אותן עבודות שמביאים לנו החתיארים שאנו מוקפים בהם היום עד כדי חנק.

הישראלי המצוי סולד מהבטון החשוף והאפור אך נראה לי שאם לומדים להבין את הערכים שאותו סגנון מנסה להנחיל – ניתן להעריך את אותן יצירות תרבות מחדש ואפילו לאהוב אותן. בקמפוס ישנם לא מעט מבנים המשתייכים לאותו דור, בניין מקסיקו בתכנונם של האדריכלים דן איתן ויצחק ישר הוא אחד מהם. פירסומו בא לו בעיקר בשל מיקומו המרכזי וייעודו המאכלס את אחת מהפקולטות היותר רעשניות באוניברסיטה, אך ברשימה זו אנסה להבליט דווקא את הבניין עצמו.

 .

חזית הבניין הראשית הפונה לכיוון דרום ולרחבת הקמפוס המרכזית / משמאל: פסלו של יגאל תומרקין "התרחשות"

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית העם של קיבוץ גבעת חיים איחוד / אדריכלים יצחק ישר ודן איתן

יומני היקר, החוויה של הביקור בקיבוץ מוזכרת בספרי הזיכרונות תמיד בערגה לקולקטיב והאווירה החופשית והטובה, בעוד היום מכל זה לא נותר כמעט דבר. את מקומם של אותם מושגים תפסו מונחים כדוגמת ההפרטה, האינדיבידואליזם ושכר דיפרנציאלי. יחד עם זאת, בשבילי כחובב תרבות, כל ביקור בקיבוץ הוא חוויה חדשה ומהנה.
הרעיון הקיבוצי אולי נעלם בחלקו, אך שרידיו הפיסיים נותרו בשטח. חלקם עזובים ונטושים, חלקם צולעים, אך חלקם שבים וקמים לתחיה (כמו למשל מה שמתרחש כפי שאולי תזכור במה שכתבתי לך ברשימה על קיבוץ כרם שלום). בניין בית העם בקיבוץ גבעת חיים איחוד שהוקם בשנת 1966 הוא אחד מהמרשימים שבאותה גלריה ארכיטקטונית ייחודית, והנה הוא כאן לפניכם ברשימה זו.
  

מבט כללי על המבנה והמדשאה המרכזית של הקיבוץ שבחזיתו

  להמשיך לקרוא

סיבוב בבית העם המתפורר בירדנה

אחרי שביקרתי בבקעת בית שאן ב"בית אהרונוביץ" – בית הביטחון משנות ה-30 של מושב בית יוסף (ורשימה עליו פרסמתי שבוע שעבר), החלטתי לבקר גם במושב ירדנה – הצמוד. בעוד שלבית יוסף ניתן השם בשל מותו של פעיל מפלגתי, הרי שלירדנה ניתן השם בשנת 1952 על ידי זאב וילנאי וזאת בשל העובדה שהקו הכחול של היישוב נושק כמעט לנהר הירדן.

במהלך הסיבוב המהיר במקום ניתקלתי במרכז האזרחי של המושב, שהיה לי הפתעה גדולה. מדובר במתחם גדול בהרבה ביחס לגודל המושב ואיכות העבודה הוכיחה כי לפני ניצבת יצירה של אדריכל ישראלי מהשורה הראשונה המצוי בשיאו. המתחם שכלל אולם מופעים, גינה, אולמות ובריכות שחיה – היה נטוש כולו ובחלקו אף ממוטט והרוס, דבר שרק הדגיש את קריסתו של מה שצבי אפרת וצבי אלחייני כינו "הפרויקט הישראלי" – אותה אדריכלות (או יותר נכון יהיה לכנות 'תרבות') שכוננה את מדינת ישראל החל מהקמתה ועד אי שם בסוף שנות ה-60.

.

חזית הכניסה לבית העם במבט מהחצר הפנימית

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: