סיבוב באנדרטת נרצחים ובקניון פרץ בדימונה

אחרי הסיבוב בתל שבע המשכנו מזרחה.

הייתי מורעב, אז עצרנו במסעדה הטובה ביותר שנמצאת על כביש 24 וממוקמת עמוק בתוך פרץ סנטר – הקניון של דימונה. אחר כך המשכנו לרדת לכיוון הערבה. בדרך, סמוך לשלט עליו כתוב נחל תמר, עצרנו באנדרטה שהוקמה בעקבות רצח שני אזרחים על ידי מה שהוגדר "מסתננים מירדן". אין לי הרבה מה להגיד על המקום, הוא פשוט יפה והולם את הכניסה לבקעת ים המלח והערבה.

.

עמוד זיכרון

.

סיבוב בכיכר הרצל בדימונה

 

באמצע המדבר ובשיא החום, כשהוא מוקף בפרחי עונה צבעוניים, עומד לו תיאודור הרצל בחליפה שחורה ולא זז. הוא עומד במרכז כיכר תנועה בכניסה לדימונה ומקבל את פני הבאים. המכוניות באות ועוזבות ומבעד לעיניו השחורות הוא מלווה אותן במבטו.

הגעתי לעיר עם רוני, מירב וטלי לצורך המחקר שלנו על סביבות מגורים בישראל. אבל מכל מה שראיתי הכי נדלקתי על הרצל.

כשהרצל רצה להציג את עתיד מדינת היהודים הוא חלם על חיפה: רכבות מהירות וקלות, נשים בשמלות מלמלה ומקושטות בתכשיטים, בלי מסחר זעיר ("זאת היתה אחת הבעיות שהחברה שלנו היתה חייבת לפתור" מסביר דוד ליטווק ב'אלטנוילנד') אבל עם בתי אופרה מפוארים ותיאטרון עם "מחזות יהודיים". בדימונה אין אמנם אופרה אבל בנתיים הוקם בה תיאטרון מקומי אמיתי ומקורי.

 

הרצל 1