ארכיון תג: דיזינגוף סנטר

סיבוב בין אירוע להפגנה ולפיצה בתל אביב ויפו

הצעתי לשאול לקפוץ ולראות מה עשתה חגית ורנר בפסאז' התת-קרקעי באלנבי 94. ורנר למדה אדריכלות בבצלאל והיום היא לומדת שם אוצרות והפרויקט החדש שהיא אוצרת הוא "מיצג סאונד ופרפורמנס" שיצר אורי דורמר. שאול הסכים.

הגענו וירדנו לפסאז'. הלכנו ישר לחדר הראשון שהדלת שלו היתה פתוחה. אלה היו השירותים ושאול התלהב  מהעיצוב הפשוט והיצירתי. לא היה לו קשר למיצג. היינו צריכים לקבל הסבר, ואותו קבלנו ממוטי שהגיע גם הוא לראות את המיצג והסביר שיש כאן שמונה נקודות סאונד "דרכם ניתן לחוות את החלל".

.

IMG_1409

מיצג הסאונד של אורי דרומר באלנבי 94

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בפסטיבל "בתים מבפנים" בתל אביב (99 תמונות)

הרשימה הזו הייתה מוכנה הרבה זמן וחיכתה על המדף, כמו עוד כמה רשימות שככל הנראה בסוף לא יעלו בגלל חוק ההתיישנות. בכל מקרה, אני מקפיד על העלאת שתי רשימות בשבוע ומתאפק בקושי שלא להגביר את התדירות, אך היות ואני מרגיש מחוייב להציג כאן משהו בנושא, אז לא ארחיב במילים, ואתן לתמונות לדבר בעד עצמן. את מה שיש לי לומר, אקצר למספר משפטים:

פריוקט "בתים מבפנים" פועל מזה שלוש שנים בתל אביב-יפו ושנתיים בירושלים, ואולי אף יגיע בקרוב לחיפה. מדובר בפרויקט המשמעותי ביותר שנעשה בתחום פיתוח השיח על האדריכלות בעשורים האחרונים, ומכאן חשיבותו וייחודו.

עשרות אלפי תושבים השתתפו באירועים השונים (על פי האתר הרשמי השתתפו כ-100,000 תושבים באירוע האחרון). עשרות אלפים אנשים שהמודעות לאדריכלות נרכשה לא מעט הודות לאותו אירוע – ומכאן חשיבותו: מפגש בלתי אמצעי עם מתכננים, עם מבנים נשכחים, עם חללים סמויים מהעין ועם התפתחויות במרחב הכל כך מוכר מצד אחד אך מצד שני נסתר לעיני המתבונן הטיפוסי – והאירוע בחינם, וכל האזרחים באים ומבקרים…

 

 

אני לא מכיר את האמרגנים של "בתים מבפנים" אדר' אלון בן-נון ואביבה לוינסון, אבל לפי דעתי אם יש מישהו שראוי לפרס זה השניים האלה, ובטח לא איזה שמוק או בבון שזוכים באופן עקבי בשניים וחצי הפרסים המוענקים לאנשים בתחום.

דווקא השניים האלה ראויים לפרס, לתמיכה ועכשיו – כי הם אלו שבאמת הצליחו לקדם ולקרב את המודעות לאדריכלות ולמרחב בו אנו חיים – למעגלי קהל רחבים ביותר. כל זאת, מתוך יוזמה אישית ופרטית, שהפכה לאטרקציה המושכת אליה מבקרים מכל קצות הארץ.

אני יודע שנהוג לתת כאן פרסים לכאלה שכבר שמים לפני השינה את השיניים שלהם בכוס ליד המיטה, ומפליצים באמצע דיון מחוסר שליטה בשרירים, אבל יש צורך ומהר בשינוי. כי מי שזקוק באמת לתמיכה ולסיוע זה אלה שמקדמים משהו, ובטח לא אלה שמרקיבים באיזו אחוזה של קהילה מגודרת בהרצליה פיתוח.

אני פונה לכל השופטים באשר הם: גם לי היה סבא בבית אבות ונתתי לו המון כבוד עד יומו האחרון, אבל אלה שבאמת צריכים את התמיכה לצורך מימוש והרחבת רעיונותיהם – נמצאים בשטח. אמנם רוב הסיכויים שגם אתם כבר לא הכי מתפקדים במיטה, אבל זה לא אומר שצריך לדפוק את אלה שעדיין דופקים כמו שעון.

ועכשיו בנוגע לסיבוב שלי בבתים מבפנים: לא כל מה שרציתי לראות באמת בסוף ראיתי, אבל היה אחלה ועל כך אני חייב להגיד תודה גם לאדריכל טל שהסתובב איתי, ושיהנה בטיול הגדול בדרום אמריקה.

 

 
 
 
 
 
 
 
אדריכל המבנה מרדכי בן חורין משוחח עם מעריצה – ויש כאלה המון ואני בתוכם. הנה קישור לרשימה חדשה העוסקת בתולדות משפחתו של בן חורין ובמשרדו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אחת מהחנויות האהובות עלי בעיר מצויה ברחוב טשרניחובסקי
 
 
 
 
 
כיכר העירייה הישנה בעיצוב חדש
בסוף השנה ייפתח בבניין העירייה "בית העיר" שלא נראה לי שיש למשהו מושג אם הוא יהיה מוזיאון ממש או מרכז מידע או בית זונות אבל מה שבטוח זה שחלק ממה שכתבתי על מבנים בעיר ייכלל בתצוגת הקבע הממוחשבת
 
 
 
 
 
 
בכיכר ביקרנו בזוג מקומות
הראשון היה הדירה האקולוגית
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
המבנה השני בו ביקרנו בכיכר היה תצוגה של ריהוט שיצא מהבאוהאוס או ממוריו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

מכאן המשכנו לרחוב אלנבי

 
על הגרפיטי הזה כבר כתבתי כאן רשימה
 
 
 
 
 
 
 
 
וזו מכללת תל אביב ביפו שתכננו קולקר, קולקר, אפשטיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

סיבוב לילי במוזיאון תל אביב ובדיזינגוף

הבקר התקשר אלי גיל, והזמין אותי למפגש של חברים במוזיאון תל אביב. מייד התקשרתי לשולי שתתלווה אלי, כי ללכת לבד זה לא העניין. לא היה מענה במשך כמה שעות, אבל בסוף בשעות הצהריים שולי ענתה. בזמן האחרון נראה לי שהיא קצת מנסה להתחמק, מאז שלישי שעבר לא פגשתי אותה וזה די הלחיץ אותי ואף הכניס אותי לרגע של דיכאון.

שולי וגיל לא ממש מכירים, ולמרות זאת, היא לא כל כך אהבה את הרעיון ללכת בערב למוזיאון. חוץ מזה, היא גם די תהתה ממתי הולכים בלילה למוזיאון? שולי לא כל כך מבקרת במוזיאונים, וזה למרות שהתאמצתי להסביר לה שמדובר בחברים ולא במוזיאון, ומוזיאון תל אביב זה לא כמו המוזיאון האחרון בו היא ביקרה וממנו היא יצאה מפוחדת (זה היה מאדם טוסו בלונדון).

בניסיון הרדוד האחרון שלי, ניסיתי לגרות לה את המחשבה שמוזיאון מורכב…. אבל זה רק הרגיז אותה והיא ניתקה.

ניסיתי אז את חלי, אך גם חלי די הפתיעה אותי בסירובה לבוא, והיות ומייד אחרי שנותקה לי השיחה השניה, התקשר מירון – אז הצעתי לו לבא, והוא מצידו לאחר שבדק שיום העבודה שלו לא יסתיים בשתיים לפנות בקר, כפי שארע לו בימים האחרונים, אישר סופית את בואו!

 

%d בלוגרים אהבו את זה: