ארכיון תג: דוד טרטקובר

סיבוב של אוהבי אמנות בדרום תל אביב

גם לי אם תהיה בת אז השם רחל יהיה השם הראשון שאתן. זה למרות שחלי הזניחה אותי בשביל איזה מורה לנהיגה מטומטם וזקן. עד היום אין לי מושג למה היא העדיפה אותו על פני. היום היא עם איזה ביטניק אי שם באיזה חור שאנטי בגליל. מה כל כך היה רע לה בתל אביב? מה לא היה לה טוב איתי? הייתה לה כבר התחלה טובה גם בתיאטרון וגם בקולנוע (גם לתפקיד של זונה יש לי כבוד, הרי בסופו של דבר כלנו זונות). אז למה לעזוב הכל? ועוד לאיזה חור שחור בגליל.

כל הסיפור הזה הוביל אותי בסופו של דבר להסתובב. שלשום החל משעות הערב המוקדמות ועד לשעות הבוקר המוקדמות בכל מיני מקומות בעיקר בסביבת לבונטין. שאול חזר ישר מאיזו שבעה דרמטית  בצפון. היינו רעבים. צמאים. אז שתינו. לפני שהגענו לשלב של השתיה הכבדה של סוף השבוע השתדלנו להיות עוד רגע אנשי תרבות ולעשות סיבוב גלריות. היה אירוע 'אוהבים אמנות'  שבעל הפרופיל שלו הטריד אותי כל השבוע בפיסבוק. הכרזה עם הגרפיטי של עדי סנד קפצה אלי מכל לוח מודעות. רציתי לראות מה יש לעסק הזה להציע בעיקר באזור גינת החשמל.

 

אוהבים אמנות. שאול אוהב אמנות (צולם בגלריה חנינא)

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית שברחוב שלוש 30

לכל איש יש שם וגם לכל בית יש סיפור: מי הבעלים שהקימו את הבניין, מי האדריכל, מה מייצג הבניין – כל בניין מכיל את המטען הזה שעל פי רוב אינו נחשף, וגם כשהוא נחשף – הוא מעניין רק מעטים.

  

לפני מספר חודשים איתרתי סיפור שכזה, בעקבות דרישת העירייה להכנת תיק תיעוד למבנה לשימור בנוה צדק (תיק תיעוד למי שלא יודע הוא מסמך עב כרס, המכיל את כל המידע הניתן להשגה על מבנה המיועד לשימור. המסמך כולל סקירה היסטורית של האיזור ושל הבניין, סקירה אדריכלית של הבניין, תולדות המבנה, מקימיו ודייריו, מסמכים ותצלומים היסטוריים של הבניין, תצלומים של המצב הקיים ושרטוטים של המבנה במצב המקורי ושל מצבו הקיים).

  

 

 

 

הבית בנוה צדק הוא מבנה מרתק, היות ומדובר באחד משני מבני המגורים המרשימים ביותר בשכונה; לצד המבנה של בית שלוש (רחוב שלוש 32), שאין ספק שהוא המרשים מבין בתי נוה צדק, מצוי ברחוב שלוש 30, מבנה דומה המכיל אלמנטים זהים לאלה שנעשה בהם שימוש בבית משפחת שלוש. נראה, כי הקבלן של הבניין היו בני משפחת שלוש שעשו שימוש באלמנטים מתועשים בבתים שהקימה.

חשיובת נוספת למקום, טמונה בעובדה שעל חזית החומה המערבית של המגרש (זו הפונה אל רחבת מרכז סוזן דלל), הוצבה בשנת 1989 עבודת הדפס קרמי מרהיבה של האמן זוכה פרס ישראל ותושב השכונה דוד טרטקובר – המתארת את תולדות השכונה בטריפטיכון צבעוני, בביצוע האמנית ורה דוידסון ושותפתה דפנה גליה.

 

כיום משמש המבנה לסדנת אמן, לחנויות בגדים ורהיטים וכן לגלריה לקרמיקה מהיחידות ומהותיקות הפועלות בישראל.

במקור, היה הבניין בעל תכנית של בית חלל מרכזי, היינו במרכז המבנה מצוי חלל המגורים ממנו יוצאים לחדרי השינה – שניים מכל צד. חזיתות המבנה עוצבו ברוח התקופה בסגנון יפואי, הבא לידי ביטוי בעיקר בסידור ועיצוב פתחי החזית – חלונות עגולים זעירים לאוורור החלל הפנימי, שלושה חלונות צמודים ומקושתים בחזית הראשית עם איזכור נוסף בפנים החלל המרכזי וכן השימוש בטכנולוגית הבנייה המקומית העושה שימוש באבן כורכר שנחצבה באיזור.

ערב מלחמת העולם הראשונה נוסף אגף נוסף, צפונית למבנה, שהוקם ברוח דומה, אך במפלס שונה וללא כל קשר לחלל המגורים המרכזי של המבנה. שינוי נוסף חל בשנות ה-30, כשנוספו מספר חנויות לצד האגף הצפוני, שהוקמו בסגנון הבינלאומי.

 

 

 

 

 

לפני ואחרי

זיהוי בעל הבניין המקורי, למעלה ממאה שנה לאחר שהמבנה הוקם, הנו דבר קשה לביצוע. אך מנסיוני – כשמתעקשים אז מוצאים. והיות וכלם היו פסימיים לגבי האפשרות לאיתור פרטים לגבי בעל הנכס הראשון, בחרתי לא להרפות עד שזהותו תחשף.

 

שכונת נוה צדק הייתה שייכת מוניציפלית לעיריית יפו, וכל הארכיון ההנדסי שלה מצוי היה בבניין שנשרף במהלך קרבות מלחמת העצמאות – כך שזהו המסמך המוקדם ביותר שנותר לבניין בארכיון ההנדסה של עיריית תל אביב – לה סופחה נוה צדק.

 

 

 

בתיק הבניין המצוי כיום במחלקת ההנדסה של עיריית תל אביב-יפו, המסמך המוקדם ביותר הנו משנת 1930, ועליו חתום כבעל הבית "רחמים בן אהרן גורל". זהו תצלום תכנית הבניין המקורית, עליו נוספה בקשה לתוספת אגף סניטרי לבניין.

  

אחרי עשרות טלפונים לכל העולם ואשתו, הצלחתי לאתר את צאצאי חמולת גורל. יונתן גורל – מורה ומשורר, היה זה שהעניק לי את מירב החומר על תולדות המשפחה. צאצא אחר של המשפחה, הוא מי שליווה במשך שנים רבות את משה קצב, ושימש גם כמנכ"ל בית הנשיא – משה גורל.

  

להלן אם כן הממצאים:

רחמים יעקב גורל

נולד ב-1 לאפריל בשנת 1879 בירושלים שבין החומות, בן שלישי מבין ששה אחים ואחות (מאיר, יונתן, רחמים, אסתר, אליהו, גבריאל ומשה) לאהרן גורל ולאמו – מיכל לבית קוקיה.

 

תכנית מפלס המגורים משנת 1932, בה נזכר שמו של בעל הבית רחמים גורל (מקור: תיק בניין, גנזך מחלקת ההנדסה בעיריית תל אביב-יפו)

  

בירושלים, עבר רחמים גורל להתגורר בבית מידות בן שלוש קומות בסמוך לשער יפו. בעוד שחנויותיו לממכר הבדים והחליפות נפתחו בפנים ומחוץ לחומות העיר העתיקה.

  

עם השנים הצטרפו הבנים לעסקי האב, וחברת הטכסטיל בבעלות המשפחה נקראה "אהרן גורל ובניו". עם התרחבות בתי המסחר בירושלים בבעלות המשפחה, פנו שניים מהבנים, מאיר ורחמים, להרחיב את פעילות המסחר המשפחתית ולפתוח חנויות בתל אביב.

  

רחמים עבר להתגורר בשכונת נוה צדק, בבית שזה עתה הוקם ברחוב שלוש 30. הבית הוקם בסמוך לבית משפחת שלוש מנכבדות העדה הספרדית ביפו, שעסקה אף היא במסחר.

  

בשנת 1906 נשא רחמים את בוליסה-רבקה לאישה (1971-1886), ממנה נולדו לו חמישה צאצאים (ישראל, שלמה-סלומון, רנה, מלכה ושושנה). בשנת 1941, עם דעיכת קרנה של השכונה, והתגברות הסכנה מצד שכונת מנשייה הערבית, עברה המשפחה להתגורר ברחוב הרצל 31 – בבית בו התגוררו עד למותם.

רחמים גורל ניפטר ב-22 ליוני 1963 (ל' סיון תשכ"ג), ונטמן בבית העלמין בקריית שאול בצפונה של תל אביב.

  

 

רחמים גורל (משמאל) ולצידו אשתו בוליסה, בחתונת קרוב משפחה, ירושלים, 1956 (מקור: אוסף יונתן גורל)

 

 

בשנת 1935 הועברה הבעלות על שלוש 30 ליעקב שאול טווינה. כבר באותה העת, התגוררו במבנה דיירי משנה וקומת המרתף שימשה כמחסן. במסמכים מראשית שנות ה-50, מופיע שמו של בעל בית חדש למבנה – צבי שמעונוף (שמעונוב) המעיד על עצמו באחד מהמסמכים כי הינו "אינסטלטור קשה יום". דיירי המבנה באותה העת היו מיעוטי יכולת וקשישים שחיו במבנה שהוזנח והפך בחלקו למבנה מסוכן, דבר שגרר סכסוכים רבים בין בעל הבית לבין הדיירים ושיקף את מצבה הקשה של השכונה באותה העת.

 

עם ההתתחדשות העירונית שחלה בשכונת נוה צדק, שוקם מעט הבית ונפתחו בו עסקים נוצצים ורעננים. בימים אלו, עומד לעבור הבית תהליך שימור, והשבתו לייעודו המקורי כבית מגורים.

אז עכשיו כשתטיילו שוב בנוה צדק, ותעברו ליד הבית ברחוב שלוש 30 – תדעו את הסיפור המסתתר בין קירותיו.

 

 

 

%d בלוגרים אהבו את זה: