ארכיון תג: דב כרמי

מנחה לדב כרמי

ערב הבחירות נראה לי שבשונה מהבחירות הקודמות הפעם אני אלך להצביע. ברור שלא אצביע למפלגה של ליצנים, גנרלים, פושעים או מסיתים לשנאה, אלא כאלה שיפעלו למען כלל תושבי ישראל. לצערי, כשאלה הקריטריונים שאני מציב אז מהר מאד מתברר שאין הרבה מבחר. זו גם ההזדמנות להיזכר באדריכל שביקש ליצור אדריכלות טובה, כזו שמבטאת יצירתיות התואמת את צרכי לקוחותיו וגם את הסביבה ולא חיפש לרדוף אחרי כוח או נוכחות מוגזמת.

לפני כמה ימים כתבה לי האדריכלית עדה כרמי-מלמד: "במקרה מצאתי אתמול מאמר שנכתב על ידי אדריכל מיכאל קון לאחר מות אבי. המאמר מסכם את הישגיו ובמידה מסוימת את אישיותו. ייתכן ותרצה לעשות בו שימוש". לאורך כל השנים היה הטקסט שמור בארכיון אדריכלות ישראל. במהלך העבודה על הספר "אבא שלי, דב כרמי" (הוצאת בבל, עליו כתבתי כאן), הציע האדריכל ד"ר צבי אלחייני שמנהל את הארכיון לשלב את המאמר בספר. בסופו של דבר הוא לא פורסם. קראתי את הדברים שכתב קון, ונראה לי ראוי לפרסם אותם מחדש עם פרסום הספרהקלדתי אותו מחדש ונראה לי שהוא מתפרסם כאן לראשונה.

"מנחה לדב כרמי" הוא מאמר שכתב קון במאי 1963. כאן בחרתי להביא את הגרסה שקון הקליד על נייר הפירמה של משרדו ברחוב פרוג 33 בתל אביב ועותק ממנו היה שמור אצל כרמי-מלמד.

"הם היו קרובים בגיל והם חיו באותה תקופה", מספרת לי האדריכלית ענת קון, הבת. "אבא שלי העריך את דב כרמי והיה לו יחס מאד חיובי. זו היתה תקופה שאגודת האדריכלים היתה תוססת. לפחות פעם בשבוע הם היו מבלים ביחד באגודה. האדריכלים היו נפגשים להרצאות ולדיונים, דברים שחלפו מן העולם. היום אף אחד לא מדבר אחד עם השני, אבל אז זו היתה חבורה של אנשים שהיה אכפת להם". דברי הערכה דומים לאלה שכתב אביה על כרמי, הוא לא הרבה לכתוב לדבריה. "זה לא היה יוצא לו מהשרוול, זה סימן שהוא באמת העריך אותו והרגיש צורך".

.

מנחה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין מגורים בכיכר צרפת בירושלים בתכנון דב ורם כרמי וצבי מלצר

לא מעט אדריכלים תל אביבים התמודדו לאורך השנים עם הבנייה בירושלים והשימוש באבן ירושלמית. ברובם נהגו בהסתייגות מאותה בנייה בעלת חזות מסורתית. כך היה גם בבניין המגורים המשותף שתכננו האדריכלים דב כרמי, צבי מלצר ורם כרמי בכיכר צרפת שבמפגש הרחובות עזה, רמב"ן, אגרון וקרן היסוד.

כאן התמודדו השלושה עם מגרש בעל מאפיינים עירוניים, כזה הפונה לכיכר, כשבנוסף שתיים מדפנותיו פונות לשני רחובות. חוץ מהתמודדות העירונית, ניתן למצוא כאן התמודדות עם המרחב הפרטי, המשותף והציבורי, עם עיצוב וחלוקת הגושניות של הבניין ועם החומריות הירושלמית שדרשה שימוש באבן בחזיתות המבנה.

ועל כך ברשימה זו.

.

13433206_1305030079526571_2939481387685293651_o

4

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הסופר בתכנון דב כרמי

היחיד מבין המבנים ברחוב קפלן שמסתתר מאחורי צמחייה הוא בית הסופר. מצבו מייצג את מעמדו הנחות של הסופר העברי ובכלל של תרבות הספר בציבור הכללי. אבל נראה שגם מעמד האיכר והעיתונאי, ששני בנייניהם מצויים מצידיו של בית הסופר, לא נמצא בשיאו.

בשנת 1957 נחנכו לאורך הרחוב על מגרשים צמודים בזה אחר זה שלושה מבנים של איגודים מקצועיים: בית האיכרים, בית הסופר ובית העיתונאים. את תכנון בית הסופר כמו גם את בית האיכרים בחרו האיגודים לתת לאדריכלים ותיקים. את בית האיכרים תכנן האדריכל שמואל רוזוב שהיה אז בן 57, את בית הסופר תכנן האדריכל דב כרמי שהיה אז בן 43 אבל ואת בית העיתונאים תכננו בני הזוג האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר, שזכו בתחרות כשבקושי מלאו להם 25.

לימים, הוכרזו שלושת המבנים לשימור בדרגות שונות. בית הסופר יישמר כולו ומצבו הנוכחי של הבניין אמנם מזונח אך הוא נותר במצבו המקורי ורק בעורפו יבנה בניין חדש במקום האגף האחורי והחד-קומתי. על בית האיכרים שהותר לבנות על ראשו אגף חדש כתבתי ב-xnet שבוע שעבר. כמו בבית הסופר גם בבית העיתונאים הותר להרוס את הבניין שבעורף המגרש ולבנות במקומו מגדל – פרק שלם המוקדש לבית העיתונאים יפורסם בספר המוקדש לעבודות מתכנניו והוא צפוי לצאת לאור ממש בימים הקרובים.

ועל כך ברשימה זו.

.

13575861_1316117935084452_3174737699855426188_o

אם אני סופר אני סופר אותך

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בהוספיס במרכז שיבא בתכנון עדה כרמי

מדובר במבנה האוצר בתוכו את התוכן העצוב ביותר במרכז הרפואי שיבא: הוספיס לחולים סופניים. כאן באים להמתין למוות. לפני כמה שבועות נאלצתי להמתין במרכז הרפואי תל השומר. הסתובבתי בין המבנים עד שנתקלתי במבנה נמוך ומלבני שהתחבא מתחת לצמחיה. עיצוב החזיתות ומסלול ההליכה המוכתב מראש, העידו בברור כי את הבניין תכננה האדריכלית עדה כרמי-מלמד (וכרגע קורא שלח לי מידע כי התכנון בוצע בהתנדבות והאדריכלית האחראית היתה יפעת פינקלמן).

יצא לי לבקר בבניין פעמיים, והתמונות כאן מבוססות על הצילומים משני הביקורים. היות ומאד קשה לצלם את המבנה ובטח למי שאינו צלם מקצועי (לכן גם הורדתי את הצבע ממרבית התמונות), בקשתי מהאדריכלית שתשלח לי את תכנית המבנה. היא לא הסתפקה בתכניות וכתבה גם טקסט קצר שמופיע בהמשך. בהזדמנות זו ברצוני להודות לאדריכלית עדה כרמי-מלמד ולאדריכל גיא תאומי ממשרדה – על ששלחו את החומרים לרשימה.

.

IMG_20131025_105847

קטע מהחזית הדרומית

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת האוניברסיטאי בקמפוס הר הצופים

ביום ראשון נפתח בקמפוס הר הצופים בירושלים של האוניברסיטה העברית כנס אגודת הגיאוגרפים. במסגרת זו התקיים מושב משותף לשתיים ממעבדות המחקר בחוג של אוניברסיטת תל אביב, האחת בראשות פרופ' טובי פנסטר והשניה בראשות האדריכלית ד"ר טלי חתוקה. בשל כך, גם רוני וגם אני נדרשנו להציג את מחקרנו. ההצגה לא מצאה חן בעיני טלי.

היות ואני מצוי בשלב מאד מוקדם של המחקר בחרתי להציג רק רקע כללי ולהסתיר את מה שמצאתי עד עתה – דבר שמשום מה הפתיע את טלי, אבל הזמן הקצר לא איפשר לה לרדת עלי ובכך נגמר העניין (רוני חטפה הרבה יותר).

אחרי ששמעתי יותר מידי זבל בשנתיים האחרונות, העדפתי להימנע מלשמוע כאן הרצאות אז בחרתי לבוא, להשמיע ולהסתלק חזרה אל מישור החוף. את המכונית החננו מתחת לבית הכנסת ע"ש הכט שתכנן רם כרמי ושות' כחלק מבניין הפקולטה למדעי הרוח, אז עצרנו לבקר.

.

חזית בית הכנסת הפונה להר הבית עם חלון טריפטיך מסורתי

להמשיך לקרוא

סיבוב בויקיפדיה / אדריכלות ישראלית

60 רשימות ב-7 חודשים הביאו ל-30,000 כניסות. לאור המאורע, החלטתי לעצור מהסיבובים לרגע ולהעלות את נושא מיקומה של האדריכלות הישראלית ברשת האינטרנט. ממילא מסתובב לי כבר הראש, וזאת למרות שיש כמה סיבובים מוכנים כבר בקנה.

מכל מקום את הרשימות של שבוע הבא  / אקדיש למחזור של שירי אהבה.

לפני כמעט חמש שנים החלטתי שנמאס לי מהעובדה שכאשר אני מחפש ברשת משהו על אדריכל ישראלי זה או אחר, רוב הסיכויים שלא אמצא דבר. גם מדף הספרים דל מאד, וקשה למצוא חומרים על ארכיטקטורה ישראלית. החלטתי לעשות מעשה ובעקבות זאת הצטרפתי לאנציקלופדיה החופשית ויקיפדיה, שפעלה בגרסה העברית שלה באותה העת כבר שנה ונעדרה כל ערך רציני שעסק באדריכלות ישראלית.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: