חשוב לאדריכל הנוף גדעון שריג שהגינה שהוא מתכנן תתאים לכל הגילאים. לגינת דובנוב שבתל אביב יש לשריג, מבכירי וותיקי אדריכלי הנוף בישראל, פינה חמה בלב והוא רואה בה את אחת מעבודותיו הטובות שתכנן. שנות ה-80 היו שנות הפריצה הגדולה של שריג, כשהצליח לממש בזה אחר זה פרויקטים חדשניים ומורכבים ובראשם "גן הסלעים" שבפארק הירקון. גם בגינת דובנוב השכונתית שהקמתה הושלמה ב-1995, ניתן למצוא הד לאותו גן סלעים ייחודי.
בסיבוב בגינה עם שריג הוא שמח לגלות שהמקום מלא בילדים ובהורים, הוא היה מאושר לראות שאין פינה מוזנחת והכל שוקק חיים. שריג רתח מזעם כשראה שלאחרונה הוקם ביתן בשטח הגינה ובצמוד למתקני המשחק, והסביר שהשטחים הציבוריים מצטמצמים לטובת המסחר והתופעה מכאיבה לו כי הציבור הוא הנפגע העיקרי. "רצוי שיהיה קיוסק, אבל לא באמצע אלא בצד כי אין לו שום קשר לפעילות של הגינה", הוא מסביר (אלא שמאוחר יותר התברר שלא מדובר בקיוסק אלא במיזם עירוני להשאלת צעצועים לילדים המשחקים בגינה). פחות מפריעים לו שינויים כמו החלפת ריצוף, החלפת מתקני בולי עץ שתכנן לטובת מתקנים גנריים, שינוי במאזן בין מתקנים, בין מדשאות ובין שטחים חשופים.
ועל כך ברשימה זו.
.

2022 (1995)
.
להמשיך לקרוא ←
כבר 40 שנה שאדריכל הנוף גדעון שריג מלווה ומתכנן את פארק הירקון. בין חלקי הפארק השונים שתכנן מסתתר גן הסלעים שנחנך ב-1992. קל לפספס את הגן למרות שמדובר באחד מהמושקעים והייחודיים שבגנים שהוקמו בישראל. "אני חי עם הגן הזה כבר 40 שנה", אומר לי שריג בעת סיבוב בגן בשעת אחר-צהרים מאוחרת. הוא גאה בגן הזה במיוחד ורואה בו את גולת הכותרת של יצירתו הנופית הנפרסת על פני ששה עשורים, וכזה שמקפל בתוכו את גישתו לתכנון נוף.
בגן פזורים מקבצים של סלעים שנבחרו בקפידה, לוקטו, הובאו לכאן מכל רחבי הארץ, והוצבו בדרכים מגוונות ויפות. הסלעים שונים בצורתם, מרקמיהם וצבעיהם. שריג ביקש לא רק ליצור כאן גן דידקטי, כזה שהוא בעל ערך חינוכי למבקרים בו, אלא גם מקום של נופש ופנאי. הוא ביקש לדמות את הסלעים עצמם לאנשים, לכן קל לזהות ברבים מהם אנושיות – חלקם מופיעים כבודדים, זקופים, כפופים או שוכבים, חלקם מופיעים בזוגות ואף בלהקות וניתן לזהות דיאלוג בין הסלעים-דמויות. את כל אלה הוא שילב במדשאות, פרחים, שיחים ועצים וגם בתעלות ובריכות מים שמטופחים כבר 30 שנה.
ועל כך ברשימה זו.
.

2022 (1992)
.
להמשיך לקרוא ←
את אחד מממוקדי הזיכרון שהוקמו בתל אביב רציתי כבר הרבה זמן לראות מקרוב. במיוחד אחרי שקראתי את הפרק שמוקדש לו בספר "גנים בשביל אנשים" (הוצאה עצמית, 2017) ועוסק ביצירתו של אדריכל הנוף גדעון שריג שתכנן אותו בשיתוף אדריכל הנוף לב וקסמן. הגן שנחנך ב-2002 על גדות נחל הירקון בשטח של 30 דונם, הוא חלק מפארק הירקון ששריג מלווה כבר כמה עשרות שנים, וככל הידוע לי כל עבודת פיתוח נוף שמתבצעת בפארק נמסרת למשרדו. שריג מיעט לאורך השנים להקים אתרי הנצחה וזיכרון, ואלה שיצר הם לרוב אתרי נוף לכל דבר ו"גן הבנים" לא חריג.
הקופים בסרט "2001: אודיסאה בחלל" סגדו לגוש אנכי בעל דפנות חלקות וסיומת משופעת, דומה מאד לגוש שבחר שריג לשכפל בגן. קבוצות של מנסרות אבן גרניט שחורות ואנכיות, הן האלמנט הבולט בגן ומושך את תשומת לבם של אלה שנוסעים ברחוב רוקח וגם של אלה החולפים בשביל המקביל לנחל בפארק.
ועל כך ברשימה זו.
.

אין מלחמה אחרונה
.
להמשיך לקרוא ←
32.097577
34.781329
קיבוץ נען (בין רחובות לכביש 6) עשיר באדריכלות שיצרו חשובי האדריכלים בישראל. מאז הקמתו ב-1930 ועד תחילת שנות השמונים, השכילו כאן להשקיע ולהזמין אדריכלים כמו שמואל מסט'צקין, שלמה גלעד, חנן הברון וגדעון שריג שיתכננו את מבני הציבור המרכזיים בקיבוץ.
אחרי שהתעכבתי ברשימה הקודמת על אולם הספורט, הפעם אציג את פינת הזיכרון, בית גלילי החצי נטוש ואת חדר האוכל – גרעין היישוב הפיסי והאידאולוגי.
.

דווקא זו החזית הצדדית של חדר האוכל והפחות מרשימה, אך ניתן ללמוד ממנה על חלוקת מסות, פתחים ותנועה
.
להמשיך לקרוא ←
מאת מיכאל יעקובסון
|
פורסם בנען, קיבוצים
|
גם בתגים בית גלילי, ברוטליזם, גן הזיכרון, הקיבוץ הארצי, הקיבוץ המאוחד, זלמן עינב, חדר אוכל, חנן הברון, יצחק רבין, ישראל גלילי, עמוס שיפריס, שלמה גלעד, שמואל מסטצ'קין
|