ארכיון תג: בתי קולנוע

סיבוב בקולנוע אורות בבאר שבע בתכנון יעקב רכטר

יומני היקר, ככל הידוע לי האדריכל יעקב רכטר תכנן בית קולנוע אחד: קולנוע אורות בבאר שבע (דרך השלום 52). אמנם בככר אתרים בתל אביב תכנן רכטר את קולנוע שחף, אך לא כבניין ייעודי אלא סתם אולם ריק בתוך מכלול שלם ללא ייחודיות חזותית. היום קולנוע אורות (כמו גם קולנוע שחף) נטוש ולכן לא פלא שגם הוא נכלל בעבודה המקיפה שערך שרון רז בעקבות כל אותם בתי קולנוע נטושים. הקרקע נמכרה ליזם שרצה להרוס ולבנות והיו התנגדויות. שבוע שעבר בדרך מכאן לשם, החלטתי לסטות מדרך המלך ולבקר בקולנוע או יותר מה שנותר ממנו.

קולנוע בשם "אורות" היה גם בקרית מוצקין וברעננה, אך זה בבאר שבע נקרא היה במקור "אורות הנגב" והיה מיוחד הודות לעיצוב החזיתות שלו שבהם כמו תמיד, רכטר בחר להשקיע ולשחק בצורות בסיסיות. אמנם על תחילת העבודה חתום האדריכל זאב רכטר (1960-1899), אביו של יעקב שנפטר חודשים ספורים לאחר חנוכת הקולנוע, אך נראה כי חתימת ידו של יעקב רכטר בולטת בעבודה וככל הנראה זו עבודה שלו.

יעקב רכטר החל לעבוד במשרד של אביו בשנת 1949. שלוש שנים לאחר מכן הפך לשותף. ב-1960 הצטרף לשותפות גם המהנדס מיכה פרי, שעבד כבר שלוש שנים במשרד. פרי היה מהנדס הבניין (כפי שמאשרת לי בתו, תמי פורת), ותרומתו לעבודות המשרד ניכרת החל מאותה עת. גם בעבודה זו הוא שאיפשר כנראה את הפתרון של חזית המתפקדת כעמודים הנושאים את גג הבניין בעל המפתח הגדול.

חזית קולנוע אורות מצטרפת לעבודות נוספות של רכטר שבאו בהמשך אותו עשור ובהם ניתן טיפול משמעותי בחזית. מלון הילטון תל אביב ובית הבראה מבטחים בזכרון יעקב הם הבולטים שבהם. באורות השתמש רכטר במשחק של מעוינים תלת-ממדיים שהעניקו למבנה נוכחות בסביבה, ובאופן זה הדגישו את מעמדו כמרכז תרבות ופנאי בבאר שבע בכלל ובשכונה ג' בפרט. ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_9791

אורות

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתערוכה "היכלות נטושים" של שרון רז

הערב בקרתי בגלריה בבית עמותת האדריכלים בתערוכה של שרון רז "היכלות נטושים" (אוצר: ערן טמיר – טאוויל). שרון מציג סדרה של 83 תצלומים אותם צילם במשך כמעט עשר שנים בבתי קולנוע נטושים ברחבי הארץ. הוא אוהב מקומות נטושים.

קולנוע תמר בחיפה, קולנוע שרון בנתניה, קולנוע היכל העשור בקרית גת וקולנוע רמה ברמת גן הם רק חלק מהמבנים המופיעים בתערוכה. בשונה מבלוג או אתר אינטרנט אחר, הצגת התמונות זו לצד זו כשהן תלויות על הקיר, מאפשרת מבט אחר. בנוסף, שרון שמגיע במיוחד כמעט כל ערב כדי לפתוח את הגלריה למבקרים, שמח לספר את הסיפורים שמאחורי התמונות.

נכון שמדובר כאן בנוסטלגיה, אבל בתכלס יש בעיה שמוקדי תרבות, חברה ופנאי התרוקנו ממשמעות, הפסיקו לתפקד וברוב המקרים פינו את מקומם לחניונים או בתי מגורים סתמיים. כך הלך לאיבוד רובד חשוב בחיים העירוניים שהיו עד אותה עת. לניסן אלמוג יש רעיון כיצד ניתן להחזיר את החיים ועל כך כתבתי לפני שבועיים ב-Xnet, אבל בתערוכה נמצא טריגר שיכול להמשיך ולעורר את הדיון בנושא.

רק חבל שבבית עמותת האדריכלים אין נגישות לנכים ולעגלות, שלא יוכלו או יתקשו להינות מהתערוכה.

.

IMG_7685

שרון רז בתערוכה

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: