Tag Archives: בר אילן

סיבוב בבניין המעונות שתכנן משה ספדיה באוניברסיטת בר אילן ועובר עכשיו שיפוץ

לפני כמה ימים עברתי במקרה ליד בניין מעונות הסטודנטים באוניברסיטת בר אילן, אותו תכנן האדריכל משה ספדיה בשנות ה-80. הבניין כבר שנים ניצב קצת מוזנח כשכתמי צבע לא אחידים מכסים על הבטון החשוף והלבן שהיה בזמנו חדשני בנוף הבנייה הישראלי. משקופי החלונות נעקרו והפכו את הפתחים לחורים שחורים פעורי פה. גדר פח לבנה הוקמה סביבו. ספרתי על כך לשאול והוא הזדרז ללכת ולצלם את הבניין – ועל כך תודתי לו.

לפני שלוש שנים כתבתי כאן רשימה על בניין המעונות, עוד כשהיה מאוכלס כולו. בזמנו גיליתי שהבניין כולו מאוכלס אך ורק בבנים, רובם דוברי אנגלית. לו יכלו הקירות לדבר, אבל עכשיו הכל ריק.

ועל כך ברשימה זו.

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין פסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן

באוניברסיטת בר אילן שעשירה באדריכלות איכותית בחלקה הדרומי והמרכזי, הרי שבצפון ריכזה ההנהלה קבוצת מבנים שהמשותף להם הוא בינוניות עיצובית המתנהלת במערך תנועה מוטה כלי רכב ובניגוד לכל הגיון של קמפוס אקדמי. במקום שהכביש יהיה היקפי ולא יפריע להולכי הרגל, בצפון הקמפוס הוא דווקא פנימי.

קיים פער משמעותי בין חלקו הדרומי של הקמפוס ובין זה הצפוני. את המבנים בדרום תכננו אדריכלים כמו ארתור שרגנהיים, אריה אל-חנני, יצחק רפפורט, משה ספדיה וגם דוד נופר – מבנים שביקשו לחדש משהו באדריכלות המקומית (גם אם באופן שמרני למדי). בדרום חלק מאותם אדריכלים תכננו גם הם מספר מבנים, אך הגישה שלהם היתה שונה, לפעמים שלא באשמתם כפי שיוסבר בהמשך.

בצפון הקמפוס קיים שילוב של תכנית אב גרועה, כך שגם היום כאשר חלקו הגדול של האזור מאוכלס כבר במבנים, התפקוד של המקום חלש ולא נראה כמו קמפוס אקדמי עם חיים סטודנטיאלים וחברתיים תוססים, אלא מקום מת. מה הפלא? זה מה שקורה כשנותנים את תכנון תכנית האב לאדריכל שתכנן את מודיעין ואחרי שמפטרים אותו לקוחים את האדריכל שתכנן את כיכר דיזינגוף.

התכנון האדריכלי בעיקר החזותי בחלק זה של הקמפוס, מייצג נסיגה או פיגור באדריכלות המקומית. בניין מוסיקה, מוח, הנדסה, שפות ופילוסופיה וגם פארק האחדות – הם תוצאה מובהקת של הפיגור (בתחום הבינוי) שמתרחש באוניברסיטת בר אילן ב-15 השנים האחרונות, במקביל לתהליך ההתפתחות האדיר שעובר הקמפוס שראשיתו בשנות ה-50.

בניין פסיכולוגיה ע"ש אנה ומקס ווב הוא אחד מאותה קבוצת מבנים שקמה בצפון הקמפוס. תכננו אותו במשותף האדריכל הדרום-אפריקאי לואיס קרול והאדריכל הישראלי דוד נופר, שניהם מתכחשים לבניין ומתנערים ממנו, ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20131106_122704

חזית הכניסה הראשית לבניין

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בספריה המרכזית ע"ש וורצווילר / אוניברסיטת בר אילן / שיר אהבה לגברת הראשונה

היות והתחלתי עם רשימה על הספריה המרכזית באוניברסיטת תל אביב, החלטתי להמשיך לספרייה המרכזית של אוניברסיטת בר אילן. ספרית וורצווילר, שבדומה לספרית סוראסקי – נושאת שם שלא הרבה יודעים ובטח שלא אוהבים לבטא, שונה באופן מהותי מהבחינה הארכיטקטונית מזו שבתל אביב.

הנדלרים שתכננו את הספריה בתל אביב אמנם תכננו לא מעט במהלך הקריירה שלהם, ולא מעט סיפריות, אך באדריכל אריה אל-חנני קשה להתחרות. אל-חנני שנולד לפני 111 שנים, היה האדריכל הראשי של יריד המזרח בצמוד לנמל תל אביב, ופעל כאן עד ממש לא לפני הרבה זמן (גן העיר זו אחת מיצירותיו האחרונות).

את בניין הספריה המרכזית בבר אילן הוא תיכנן עם שותפו ניסן כנען בשנת 1968, כמו עוד מספר מבנים באוניברסיטה – בתקופה בה לאדריכלים היה מצפון ומוסר. אני חושב שמה שמתרחש בעשור האחרון בבר אילן, הוא הדוגמה המובהקת ביותר להדרדרות האדריכלות הישראלית בעשורים האחרונים, ובניין הספרייה הוא שריד אחרון בקמפוס לתכנון איכותי שפס מן המקום.

.

 .
%d בלוגרים אהבו את זה: