ארכיון תג: בריכה אקולוגית

סיבוב באתר הבנייה של מתחם שרונה ובתערוכת אדריכלות גרועה במיוחד

התערוכה החדשה במוזיאון תל אביב "כוריאוגרפיה אורבנית" שמתויגת בנישה של אדריכלות ועיצוב היא ביזיון למוזיאון תל אביב ובזבוז זמן. עדיף לקפוץ לצד השני של הקריה ולהתרשם מאתר הבנייה של שרונה. המגדלים שם כבר צומחים לגובה והמתחם ההיסטורי מקבל את הגימור הסופי ומחכה לאכלוס.

תל אביב השתנתה, ישראל השתנתה אבל המחלקה לאדריכלות ועיצוב במוזיאון תל אביב בראשות מאירה יגיד-חיימוביץ מעדיפה לעסוק בנושאים מגה-איזוטרים, להגיש אותם לצופה באופן הכי משעמם ולעטוף הכל בשפה מיושנת שלא מבינים. הגעתי לתערוכה עם ציפיות נמוכות ולא האמנתי שאפשר לרדת יותר נמוך מהציפיות שלי. בשתי הגלריות שמרכיבות את האגף מוצגות כמה עבודות וידאו משעממות ושולחן לבן מואר שעליו מונחת סדרת פסלים סתמיים. אחרי שהייתי בפתח תקוה והמילה "סתם" הדהדה לאורך כל הסיבוב שם, הרגשתי שוב גם כאן. סתם.

אבל כמו ארוחה במקדונלד'ס: פעם בשלושה או ששה חודשים אני קופץ לאכול את הקציצה הדוחה עם החסה והעגבניה, רק כדי להיזכר למה צריך להתרחק מכאלה מקומות. המחלקה לאדריכלות במוזיאון ממשיכה להיות לא רלוונטית וסתמית. יצאתי מהתערוכה עם תחושה שבזבזתי את הזמן. גם שאול, גם עמית, גם דוד וגם איתי הסכימו.

.

1604638_768186986544219_1330459678_n

שרונה בבנייה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בפארק החורשות החדש באבו כביר

הייתי צריך להיות בעירייה לא לפני תשע, אז ניצלתי את השעה שהתפנתה לי בבוקר כדי לבקר בשלב הראשון של פארק החורשות שנפתח לפני כמה ימים לציבור. בין דרך קיבוץ גלויות בצפון לדרך בן צבי בדרום שוכן מעתה אחד הפארקים העירוניים היפים בארץ. את התכנון ביצעו משרד האדריכלים ואדריכלי הנוף שבראשו עמד בעבר שלמה אהרונסון, שפינה את דרכו לא לפני הרבה זמן לבנו וכלתו – איתי וברברה אהרונסון.

כשנתתי את כותרת המשנה לבלוג הזה, עמדו לפני שני אנשים: משה ספדיה (באדריכלות) ושלמה אהרונסון (בעיצוב הנוף). שני אלה הפכו חלק נכבד מישראל לדיסנילנד. בארץ שהיתה גם ככה רוויה בסמלים אין ספור, בחרו השניים להתייחס אלינו המשתמשים כאל חבורת דבילים שזקוקים לעוד ועוד סמלים ופרשנות. מרוב עיסוק בסמלים וסיפורים הם שכחו שהמקומות שהם יוצרים אמורים גם לתפקד ולענות על צרכים פשוטים. למרות שהסינים המציאו עוד במאה ה-9 את הפתרון לפרויקטים של ספדיה (אבק שריפה), במקרה של אהרונסון הפתרון הרבה יותר פשוט והתגלה כבר באלף ה-6 לפנה"ס: המחרשה.

נכון שעל פארק החורשות חתום משרד "שלמה אהרונסון אדריכלים", אך זה כבר כנראה ממש לא שלמה אהרונסון עצמו, אם כי עדיין גם כאן מרגישים חלק מהמרכיבים הקבועים שלו, ולכן אין כאן שום צורך במחרשה. אחרי שבקרתי בפארק הרצליה וכעת בפארק החורשות, אפשר לראות שההשקעה ביצירת "הסיפור" נחלשה לטובת השקעה בצרכים אמיתיים של המשתמשים.

.

IMG_20130701_080656

כנסיית פטרוס מ-1894 השוכנת לצד הפארק

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: