Tag Archives: ברוטליזם

סיבוב בבניין המעונות שתכנן משה ספדיה באוניברסיטת בר אילן ועובר עכשיו שיפוץ

לפני כמה ימים עברתי במקרה ליד בניין מעונות הסטודנטים באוניברסיטת בר אילן, אותו תכנן האדריכל משה ספדיה בשנות ה-80. הבניין כבר שנים ניצב קצת מוזנח כשכתמי צבע לא אחידים מכסים על הבטון החשוף והלבן שהיה בזמנו חדשני בנוף הבנייה הישראלי. משקופי החלונות נעקרו והפכו את הפתחים לחורים שחורים פעורי פה. גדר פח לבנה הוקמה סביבו. ספרתי על כך לשאול והוא הזדרז ללכת ולצלם את הבניין – ועל כך תודתי לו.

לפני שלוש שנים כתבתי כאן רשימה על בניין המעונות, עוד כשהיה מאוכלס כולו. בזמנו גיליתי שהבניין כולו מאוכלס אך ורק בבנים, רובם דוברי אנגלית. לו יכלו הקירות לדבר, אבל עכשיו הכל ריק.

ועל כך ברשימה זו.

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל ובית התרבות בקיבוץ ארז

בימים אלה עוברים שינויים חלק מחדרי האוכל בקיבוצי עוטף עזה, אחד מהם הוא זה בארז שהופך ממש עכשיו לאולם לחוגים. תקרת העץ הוסרה והונחה במטבח הנטוש, הכסאות והשולחנות נאספו גם הם ורוכזו בסככה צמודה למטבח. גופי התאורה הייחודיים מתוצרת הארץ תלויים ברישול, חלקם שבורים וככל הנראה יוחלפו במנורות חדשות תוצרת סין. קבוצת שיפוצניקים מסיידת את הקירות כשאיש ביטחון יושב בחוץ ומשחק בטלפון. ממש ממול באותה שעה מתכנסת בחדר הישיבות המעוגל אספת חברים.

את חדר האוכל הבנוי הראשון בקיבוץ ארז תכנן האדריכל אלכס קסטן מקיבוץ גבעת חיים איחוד ב-1960. אחריו הגיע האדריכל ויטוריו קורינלדי מקיבוץ ברור חיל שתכנן את הרחבתו ב-1972. זמן קצר לאחר מכן, ב-1975, הוזמן האדריכל ארטור גולדרייך מתל אביב במטרה להשלים את מרכז הקיבוץ ולהקים בית תרבות (בנייתו הושלמה רק ב-1985). גולדרייך, כמו קורינלדי, השתמש בבטון כחומר בנייה עיקרי. בנוסף, כדי להדגיש את מעמדו של המקום וליצור סביבה פעילה ומושכת, יצר גולדרייך רחבה גדולה ומעוצבת בין שני המבנים.

ועל כך ברשימה זו.

.

16835876_1566488896714020_6770016198532758218_o

יש דבש בכוורת

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בביתן הקרמיקה במוזיאון הארץ

הטיפול בחזיתות המבנים שתוכננו במשרדו של האדריכל ורנר יוסף ויטקובר הוא נושא שמרתק אותי בכל פעם שאני נתקל בבניין שתכנן. החזיתות שונות זו מזו הן בהיבט החומרי והן הצורני, אך בכולם יש התייחסות לאקלים המקומי וניסיון ליצור שפה עיצובית מקומית ומודרנית. "ביתן הקרמיקה" שבתכנונו הוחל ב-1961 ונחנך ביולי 1966 הוא דוגמה מובהקת לטיפול החזותי והאקלימי, בניין שעל תכנונו הופקד אריה אדיב, מתכנן במשרדו של ויטקובר ולאחר מכן שותפו.

בשונה ממוזיאונים אחרים שתוכננו ונפתחו בארץ באמצע המאה הקודמת ועברו כולם שינויים ועדכונים, לטוב ולרע, ביתן הקרמיקה נותר כמו שהיה והשינויים בו מזעריים. עיצובו של המבנה נותר עדכני, התצוגה בו משקפת תפיסה דידקטית שניסחה הארכאולוגית רות עמירן ויישמה אוצרת הביתן הראשונה עוזה זבולון, וכמו במקרים רבים אחרים – רק על אופן התצוגה אפשר היה לכתוב מאמר נכבד, אבל אני אתעכב רק על האדריכלות.

אחרי שקבלתי שיחת טלפון זועפת ממנכ"ל המוזיאון אילן כהן, שבאה בעקבות התרשמותי מהמוזיאון אותה פרסמתי ברשימה הקודמת על ביתן הזכוכית, החלטתי הפעם להימנע מביקורת.

ועל כך ברשימה זו.

.

16665517_1556029457759964_7073820006318920668_o

ככר השוק ריקה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבלוק בערד שתכננו דן איתן ויצחק ישר וקיר אמנות שיצר יוסף שאלתיאל

כשצמד האדריכלים דן איתן ויצחק ישר הציבו קיר בטון חשוף בחזית מתחם המגורים שתכננו בערד, הם לא תכננו לשלב בה עבודת אמנות. זמן קצר לאחר שבניית הבלוק הושלמה באמצע שנות ה-60, הזמין משרד השיכון את האמן יוסף שאלתיאל (2016-1931) לשלב את יצירתו על אותו קיר שנמתח לאורך כמה עשרות מטרים ופונה לשדרה המרכזית.

השיכון שיצרו איתן וישר הוא חלק מסדרת עבודות מרתקת שיצרו השניים ביפו, דימונה ירושלים וגם בערד. השיא של אותה עבודה היה בראשון לציון – פרויקט שלא נבנה. שאלתיאל שהתפרסם בעיקר הודות להישגיו בויטרז'ים, הוכיח כאן את מיומנותו בעבודה עם ברזל.

ועל כך ברשימה זו.

.

16113168_1533228263373417_7679339688336195355_o

עס קומט פֿון גהינום

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באחד המבנים הנטושים והמוזרים בחיפה

הבניין הענק והנטוש שמשקיף על הים ועל מפרץ חיפה הוא תעלומה. הוא ניצב פחות משלושים מטר מרצועת החוף, פרויקט שהיום רשויות התכנון והבנייה לא היו מאשרות בגלל הקרבה לים. למרות שסביר להניח אם יואב גלנט שר השיכון אז הכל אפשרי.

בשנות ה-70 הוא תוכנן, כך נראה לפי הסגנון, וספק עם בנייתו הושלמה אי פעם. הוא ניצב פרוץ בקצה אזור התעשייה הצפוני של חיפה וסמוך למסופי מכולות המתפקדים כעורף לנמל חיפה הסמוך.

רק בטון חשוף שבקטעים ממנו כוסה באמנות רחוב שנוצרו בשנים האחרונות. הבניין מזוהם בפסולת, אבל לא מצליח להתחרות בזיהום של חוף הים הסמוך לו. כבר נדוש לגמרי לציין את הפוטנציאל המבוזבז של חיפה, ועל היכולות הבלתי צפויות של ראשי העיר ב-47 השנים האחרונות לתקוע את העיר ולהשקיע במיזמים חסרי תוכן שרק חולבים את הקופה הציבורית (האצטדיון למשל). הבניין הענק הזה וסביבתו המוזנחת היא עוד דוגמה לאוזלת ידה של הרשות המקומית. בחיפה יש יותר מידי פרויקטים מרהיבים שהם גם כושלים ונטושים: בית אגד, שוק תלפיות, מלון הר הכרמל (טלטש), מתחם בית הספר המקצועי שו"ב והרשימה עוד ארוכה.

ועל כך ברשימה זו.

.

15625952_1495544760475101_7145557804452950016_o

שנסון ללבנון

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית ברזיל בפריס בתכנון לה קורבוזיה

מגורים היה תחום ההתמחות העיקרי של האדריכל השוויצרי-צרפתי לה קורבוזיה – ככל הנראה האדריכל בעל ההשפעה הגדולה ביותר על אדריכלי המאה ה-20 וגם כיום. "מכונת המגורים" שאותה פיתח ושכלל לאורך כל שנות יצירתו, באה לידי ביטוי בוילות קטנות, כפריות אך מיוחדות שתכנן במערב שוויץ בתחילת דרכו המקצועית, והסתיימה במבני מגורים משותפים ענקיים ובהם מאות דירות צנועות אך מתוחכמות.

ביקור בפריס מעניק את ההזדמנות להסתובב בכמה מעבודותיו המייצגות, שחלקן אף פתוח לציבור. באמצעות עבודות אלה ניתן ללמוד כיצד צריך לנסות ולפתח את סביבת המגורים, בעיקר אחרי שראיתי את מה שבונים היום בחריש – דוגמה מובהקת לתכנון שמרני ומפגר.

ביתן ברזיל או בית ברזיל, Maison du Brésil, הוא בניין מעונות סטודנטים שהוקם בתחומי האוניברסיטה הבינלאומית בפריס (Cité Internationale Universitaire de Paris). לא מדובר בקמפוס אקדמי, אלא בקמפוס מעונות סטודנטים לתארים מתקדמים ממדינות שונות כמו בריטניה, יפן, מקסיקו, איראן, שוויץ וברזיל. לה קורבוזיה תכנן פה שני מבני מעונות – לברזיל ולשוויץ. הבניין השוויצרי תוכנן ונבנה מוקדם יותר ועוצב בסגנון הבינלאומי, למעשה הוא היה בניין המעונות הראשון בקמפוס. הבניין הברזילאי שנחנך ביוני 1959, מתאפיין בשימוש בבטון חשוף עם כתמי צבע עזים. לאחרונה הכריזה אונסקו על שני המבנים כאתרי מורשת עולמית.

ועל כך ברשימה זו.

.

15259527_1465587656804145_7027224475290745893_o

כמו סלע, כמו באר

להמשיך לקרוא

סיבוב באתר כפר נחום שעל גדת הכנרת

יצירה ברוטליסטית ייחודית נמצאת בחוף הצפוני של הכנרת. עם חנוכת המבנה המכסה על בית פטרוס בכפר נחום ב-1990 בתכנון האדריכל אילדו אווטה (Ildo Avetta, 2011-1916), פורסם בכתב העת "בניין ודיור" מאמר על חזרתו של הבטון. מאמר מהסוג הזה חוזר ומופיע כל כמה שנים, אבל למעשה מאז הופעת הבטון המזוין, חומר זול ונוח לבנייה, הוא לא שקע או נעלם. הוא תמיד נשאר איתנו.

גישה שונה מהמקובל במחוזותינו הביא לכאן אווטה, כזו המשופעת באמנות, סימבולית ופיגורטיבית, אולי יתר על המידה. המקרה הזה מזכיר גם את המקרה של כנסיית הבשורה בנצרת – את שתיהן תכננו אדריכלים איטלקים, שתיהן נבנו על וביחס לאתרי עתיקות ואת שתיהן ביצעה חברת "סולל בונה".

ועל כך ברשימה זו.

.

14559943_1412293268800251_5784487877833352005_o

את הרע צריך לראות כדי להלחם בו

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במרכז הספורט ובאמפיתיאטרון האוניברסיטאי בגבעת רם

ברגע שהאדריכל שמואל מסטצ'קין קיבל את ההזדמנות לתכנן מחוץ למסגרת הקיבוצית, שם היה רגיל לתכנן, התגלה בו משהו אחר. לכאורה התגלה צד יצירתי ונועז, אך כשבוחנים את התוצאה לעומקה, אולי פשוט מדובר בשחרור. מסטצ'קין שהיה אדריכל בכיר במחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי, תכנן חדרי אוכל, לולי תרנגולות, בתי ספר, בתי מגורים, בתי ילדים – התוצאה היתה מאופקת ולרוב שבלונית. אבל ברגע שהנהגת התנועה לא עקבה אחרי מעשיו, הרסן השתחרר. כך היה בבית היוצר בים המלח, כך היה גם באולם ההתעמלות בסמינר הקיבוצים וכך גם ארע במבנים שתכנן בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם.

בשונה מאדריכלים אחרים בתנועה הקיבוצית, למסטצ'קין (2004-1908) היו שני פרטים ביוגרפים ייחודיים: הוא היה בוגר הבאוהאוס והיה גם תושב תל אביב. אולי שני מרכיבים אלה הם שאפשרו לו להימנע מלהתקבע.

בגבעת רם תכנן מסטצ'קין ארבעה מבנים: אמפיתיאטרון (1958), מרכז הסטודנט (1962), אולם ספורט (1966) ובריכת שחייה (1968). אלה מבנים ייחודים בנוף הקמפוס שראוי להתעכב עליהם.

ועל כך ברשימה זו.

.

14500533_1402913176404927_7636782176851479502_o

מקום לדאגה

.

להמשיך לקרוא

ספר חדש על עבודות נדלר-נדלר-ביקסון-גיל!

קוראות וקוראים קדושים,

לאחר עבודה של כמעט שנתיים יצא לאור הספר המסכם את עבודתם של משרד נדלר-נדלר-ביקסון-גיל, שפעל בין השנים 1946 ו-2010. את הספר הדו-לשוני כתבתי וערכתי במשותף עם ד"ר צבי אלחייני מייסד ארכיון אדריכלות ישראל.

470 עמודים חותמים את פועלו של אחד המשרדים הבכירים והפוריים ביותר שפעלו בישראל במהלך המאה העשרים. שולמית נדלר שנפטרה לפני פחות מחודש, עוד הספיקה לראות עותק מוקדם שהודפס במיוחד בשבילה. היא העירה פה ושם ונתנה את ברכתה.

ועל כך ברשימה זו.

.

14324216_1383592595003652_6100158203712593126_o

הספר

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית ז'בוטינסקי בתכנון מרדכי בן חורין

"הלקוחות רצו חלב וקבלו דבש", מסביר לי האדריכל מרדכי בן חורין על התהליך שהביא לקבלת ההחלטה להקים את המגדל המתנשא מעל רחוב המלך ג'ורג'. למעט כמה מבנים, תל אביב באמצע שנות ה-60 הגיעה בסך הכל לגובה ארבע קומות. אז כיצד קיבלו ראשי התנועה הרויזיוניסטית, לימים הליכוד, את ההחלטה לבנות מגדל מנכר עיניים, בזמן שהמפלגה רחוקה מהשלטון ושלתנועות אחרות יש מבנים צנועים ופשוטים? לטענת בן חורין בשלב הראשון ביקשה הנהגת התנועה רק להרחיב ולשפץ את הבניין הקיים, ומכאן ולשם הצליח אביו של בן חורין – המהנדס משה בן חורין להביא לכך שההשקעה בפרויקט המגדל תהיה דומה. את בגין זה שכנע.

"את הארץ יש לא רק לשחרר אלא גם לבנותה ולהשיב לה את יופיה, בבחינת חידוש ימיה כקדם", פתח מנחם בגין בדברי ההספד למהנדס משה בן חורין שנפטר ב-1972. "זוכר אני את גישתו זו מן השיחות המרובות שניהלנו בקשר עם התכנית להשלמת בית ז'בוטינסקי, הלא היא מצודת זאב בתל אביב. משה בן חורין המהנדס ובנו האדריכל השלימו את הבניין הזה. זכות גדולה היא, חיכינו לכך שלושים שנה, זה בניין מפואר בפשטותו; יש בו הדר מן המסד ועד הטפחות. מדי עברנו על פני בית ז'בוטינסקי, ניזכר בבונהו".

בשבועות האחרונים ערכתי כמה שיחות עם בן חורין שעסקו בתהליך תכנון הבניין. רשימה זו מצטרפת לעוד כמה עשרות רשימות ומאמרים שפרסמתי בשנים האחרונות על עבודותיו שתמיד נראות לי מקוריות וייחודיות.

ועל כך ברשימה זו.

.

13640718_1338450016184577_5771526738233211640_o

כמה זה יפה מרחוק

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין הנהלת קופת חולים בחיפה בתכנון מוניו גיתאי וינרויב

למרות שחלפו יותר מ-50 שנה מאז נחנך הבניין, מפתיע לגלות עד כמה הוא שמור ומתוחזק היטב. הדבר מעיד על מודעות גבוהה של הנהלת המקום וגם של אלה העובדים בו. אמנם בסיבוב בבניין השוכן בשדרות המגינים 104 בשכונת קריית אליהו בחיפה, התערבב מחזה מדכא: מחוץ ובצמוד לכניסה, אולי כמחאה על כך שלא קיבל שירות רפואי אותו דרש, שכב אדם מבוגר על הרצפה ובכה. השומר בדיוק יצא החוצה והגיש לו בקבוק של מים וגם נתן לו כמה מילות עידוד, אך האיש המשיך ושכב בייאוש.

זהו אחד הבניינים הגדולים והבודדים שתכנן האדריכל מוניו גיתאי וינרויב כאדריכל עצמאי, הפעם ללא שותפו אל מנספלד ממנו נפרד ב-1959, לאחר שזה האחרון זכה עם דורה גד בתחרות תכנון מוזיאון ישראל. במקור תוכנן הבניין ואף שימש את  לשכת המס של ההסתדרות בחיפה, ונקרא היה על שמו של יצחק שדה (בתל אביב היה זה מרדכי בן חורין שתכנן את בניין הלשכה המחוזית). כיום משמש הבניין את הנהלת מחוז חיפה והגליל המערבי של שירותי בריאות כללית, כשבחלק קטן ממנו שוכן גם המכון לנוירולוגיה והתפתחות הילד.

ועל כך ברשימה זו.

.

13719474_1334598249903087_5423923718092580342_o

היכל ועיר נדמו פתע

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הסופר בתכנון דב כרמי

היחיד מבין המבנים ברחוב קפלן שמסתתר מאחורי צמחייה הוא בית הסופר. מצבו מייצג את מעמדו הנחות של הסופר העברי ובכלל של תרבות הספר בציבור הכללי. אבל נראה שגם מעמד האיכר והעיתונאי, ששני בנייניהם מצויים מצידיו של בית הסופר, לא נמצא בשיאו.

בשנת 1957 נחנכו לאורך הרחוב על מגרשים צמודים בזה אחר זה שלושה מבנים של איגודים מקצועיים: בית האיכרים, בית הסופר ובית העיתונאים. את תכנון בית הסופר כמו גם את בית האיכרים בחרו האיגודים לתת לאדריכלים ותיקים. את בית האיכרים תכנן האדריכל שמואל רוזוב שהיה אז בן 57, את בית הסופר תכנן האדריכל דב כרמי שהיה אז בן 43 אבל ואת בית העיתונאים תכננו בני הזוג האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר, שזכו בתחרות כשבקושי מלאו להם 25.

לימים, הוכרזו שלושת המבנים לשימור בדרגות שונות. בית הסופר יישמר כולו ומצבו הנוכחי של הבניין אמנם מזונח אך הוא נותר במצבו המקורי ורק בעורפו יבנה בניין חדש במקום האגף האחורי והחד-קומתי. על בית האיכרים שהותר לבנות על ראשו אגף חדש כתבתי ב-xnet שבוע שעבר. כמו בבית הסופר גם בבית העיתונאים הותר להרוס את הבניין שבעורף המגרש ולבנות במקומו מגדל – פרק שלם המוקדש לבית העיתונאים יפורסם בספר המוקדש לעבודות מתכנניו והוא צפוי לצאת לאור ממש בימים הקרובים.

ועל כך ברשימה זו.

.

13575861_1316117935084452_3174737699855426188_o

אם אני סופר אני סופר אותך

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באנדרטת משמר הגבול בתכנון חיליק ערד

סמוך לצומת עירון (כביש 6 וכביש ואדי ערה) ניצבת אנדרטת משמר הגבול שעיצב האדריכל חיליק ערד, חבר קיבוץ סער. בניית האנדרטה הושלמה ב-1980 והצטרפה לעוד מיליון אנדרטאות שפזורות בארץ. זו אחת הגדולות שתכנן ערד שלאורך השנים הספיק לתכנן סדרה ארוכה של אנדרטאות, זאת לבד מתכנון רחב היקף של מבני ציבור ומגורים  בתנועה הקיבוצית. כמו בשאר האנדרטאות גם כאן יצר מבנה בולט בסביבתו ובמקביל מקום שהייה שניתן להיכנס אליו. התקציב איפשר לערד לקבוע עמדת תצפית בראש האנדרטה, ממנה ניתן להשקיף לסביבה הקרובה והרחוקה.

בטון חשוף הוא החומר העיקרי בו נעשה שימוש, חומר שערד הירבה להשתמש לאורך דרכו כאדריכל וכמעצב אנדרטאות. ביקור במקום יכול להימשך כמה דקות וגם יכול להימשך שעה ארוכה, היות וחוץ מאנדרטה יש כאן מרכז מבקרים המציג את משמר הגבול.

ועל כך ברשימה זו.

.

13305022_1298070710222508_8381494186944252886_o

מעל המגדל סביב אשקיפה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית ברודצקי ברמת אביב

חלפתי כמה אלפי פעמים ליד בית ברודצקי אבל אף פעם לא נכנסתי אליו. עד לפני כמה שנים הוא היה מעון לעולים חדשים, אחר כך הוסב למעונות סטודנטים ולאחרונה שוב חזרו העולם וכעת הסטודנטים גרים לצד העולים. הבניין שתכנן האדריכל רוברט בנט לא הושלם מעולם, מה שלא הפריע לעיריית תל אביב להכריז עליו כמבנה לשימור. ואכן הבניין הזה שונה מהבינוי המקיף אותו, גם פיסית וגם חברתית ולכן ראוי שישמרו על שני ערכים אלה.

החלק הבולט במבנה, חזותית ותפקודית, הוא החלק הכולל את המסדרונות המקשרים לחדרי המגורים. בדופן אחת שלהם קיר אטום עם דלתות לחדרים, ובדופן השנייה מסך בלוקים המאורגנים במארג המאפשר חדירת אור ואוויר ובעיקר מבט אל הנוף. אך יותר מזה, המסך שמופיע לכל אורך וגובה החזיתות הצפוניות נשמר כפי שהיה מבלי ששינו אותו, מה שמעניק לו את ערכו הייחודי והנדיר.

ועל כך ברשימה זו.

.

13422223_1309170665779179_1600909406372321848_o

טוב למות בעד ארצנו

.

להמשיך לקרוא

מוזמנים לסיור בבניין בנק החקלאות

לאחר כמה שנים שהבניין עמד נטוש במפגש הרחובות קרליבך והחשמונאים, נפתח השלב הראשון בחידוש הבניין. ביום שישי הקרוב (27.5) בשעה 13:00 אערוך סיור בהשתתפות האדריכלית שולמית נדלר שתכננה את הבניין לפני כ-65 שנה יחד עם מיכאל נדלר, בעלה שנפטר לפני 23 שנים. הסיור יכלול את הקומה המשופצת שהוסבה לחנות מכוניות וגם לקומת המרתף שם שכנו הארכיון והכספות של הבנק. בקומות העליונות לא ניתן יהיה לבקר בגלל תקני בטיחות שלא מאפשרים לקיים בהם סיורים, אך כאן ברשימה נחשפים גם החלקים האלה.

זו הזדמנות לא רק לבקר בבניין אלא גם לשמוע על הסיפור שלו, איכויותיו וגם לפגוש את אדריכלי החידוש ואת האדריכלית בת ה-93 שתכננה אותו כשהיתה בקושי בת 25.

ועל כך ברשימה זו.

.

13248618_1291896524173260_7363707805625269953_o

כסף

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ געתון שהפך לאולם מחול

סיפורו של חדר האוכל בקיבוץ געתון שונה מכל שאר חדרי האוכל. התמזל מזלו ולאחר הפרטת ענף המזון וסגירתו של חדר האוכל ניתנה לו הזדמנות שנייה כשרמי באר, הכוראוגרף ומנהל להקת המחול הקיבוצית, החליט להמשיך ולפתח את כפר המחול שפועל בקיבוץ מאז 1970. באר החליט להסב את חדר האוכל והמטבח לאולמות מחול. לביצוע העבודה לא הוזמן קצב או סתם שרלטן, אלא המתכנן המקורי של חדר האוכל – האדריכל מנחם באר, כשתחת ידיו קיבל הבניין פרשנות חדשה. בעוד שבקיבוצים אחרים חדר האוכל הסגור נותר מצבה לאורח חיים שחלף והפך לפצע פתוח בלב הקהילה, כאן ניתנה לבאר ההזדמנות לשמור על יצירתו וגם לשתף פעולה עם בנו.

כיום הבניין כל כך שוקק חיים, עד שמוקי צור, שערך לאחרונה את הספר המסכם את פועלו של באר, כינה אותו "חדר האוכל המרקד". בזמן הביקור הראשון שלי בגעתון באולם המועדון שבקומת הקרקע עמדה קלפי והחברים הצביעו לכנופיית הנבלות בכנסת, למעלה התאמנו כמה רקדניות. בביקור השני כבר הייתי עסוק עם באר בצילומי סרט קצר והמוסיקה שליוותה את התרגילים רק הפריעה לנו בהקלטה.

שילוב בין מימוש החזון החברתי ששקע ובין עולם המחול, תוך שמירה על צביונו המקורי של הבניין הכולל בתוכו שפע של עבודות אמנות שיצר שמואל כ"ץ, הופכים את הבניין לאחד מחדרי האוכל הייחודיים בין כל 240 הקיבוצים שהוקמו בארץ.

ועל כך ברשימה זו.

.

12994529_1267692379927008_7154836175409628446_n

מוטב לרקוד חצי דקה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל ובמועדון לחבר בקיבוץ שניר

בירידה מהגולן החלטתי לעצור בלי תכנון לראות מה יש בקיבוץ שניר. רק כשנכנסתי למועדון לחבר שנימצא במרכז הקיבוץ ובדיוק התקיים בו "כנס משתכנים" של בני קיבוץ, נזכרתי שזה בעצם מבנה שתכנן האדריכל מנחם באר, חבר קיבוץ געתון, כמו גם חדר האוכל הניצב בסמוך. לאחרונה פורסם הספר "אבני דרך, אבני מקום" שערכו מוקי צור ויובל דניאלי על יצירתו של באר. בעקבות הספר, בעוד כחודש תפתח מחדש התערוכה שאצרתי לבאר' והפעם בגלריה בבית האדריכל ביפו (11.7). את התערוכה ילווה קטלוג חדש שיצטרף וישלים את הספר.

בשתי העבודות האלה שתכנן ובנה באר בשנים 1976-1975 הוא שילב אמנות באדריכלות באמצעות שיתוף פעולה עם האמן משה סעידי, חבר קיבוץ כפר מנחם. סעידי, יצר תבליט בטון בחזית הכניסה לחדר האוכל ושני קירות קרמיקה בחזית הקדמית והאחורית של המועדון. אריחי קרמיקה מתועשים נוספים מעטרים את שני המבנים מבפנים ומבחוץ.

ועל כך ברשימה זו.

.

12891507_1255557444473835_8782225366053791654_o

ציור

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במגדל בלפרון בלונדון בתכנון ארנו גולדפינגר וב-AA

מאז הושלמה בנייתו ב-1967 מגדל בלפרון (Balfron Tower) הוא מהמבנים הבולטים באזור מזרח לונדון, בעיקר בגלל גובהו (27 קומות) בסביבה בה הבינוי נמוך יחסית, אבל גם בגלל מגדל המדרגות הצמוד לו ומקושר אליו בסדרה של גשרים. השימוש בבטון חשוף והצורניות האקספרסיבית הופכים אותו לאחד מסמלי סגנון הברוטליזם ולסמל לתקופה בה השקיעה הממשל הבריטי בדיור ציבורי. האדריכל ארנו גולדפינגר (1902-1987), יהודי במוצאו, נולד וגדל בהונגריה אבל התמחה בתכנון מגורים בלונדון, אליה היגר בתחילת שנות ה-30. הוא תכנן שורה ארוכה של מבני מגורים, ששיאה הוא מגדל בלפרון במזרח העיר ומגדל טרליק (Trellick Tower) במערב העיר שהושלם ב-1972.

כמו רבים ממבני הברוטליזם, גם מגדל בלפרון נחשב היה למלכודת עכברים דחוסה בעלת תדמית שלילית, קשה ומחוספסת, שלא מתאימה לכל אחד. בשנים האחרונות גברה המודעות לאיכות המבנים והדירות וערכן עלה. רק כעת מוצדקת כרזת הסרט ויש הרואים בבניין מכרה של זהב.

ועל כך ברשימה זו.

.

12961312_1258335774196002_4735172590741641425_o

כאן לא אפריקה

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: