ארכיון תג: בנימין אידלסון

סיבוב בשכונת מגורים בבאר שבע שתכנן אריה שרון

בדרך לפגישה החלטתי לעצור ולראות חלק משכונה ב', אחת משכונות המגורים שלא הכרתי בעיר. לפגישה אחרתי בעשר דקות אבל היה שווה את זה.

לאורך 15 שנים היה מעורב האדריכל אריה שרון בתכנון שכונת מגורים במרכז באר שבע. לאורך התקופה תכנן ובנה משרדו של שרון מבני מגורים בשכונה, תחילה בשיתוף האדריכל בנימין אידלסון ולאחר מכן עם בנו האדריכל אלדר שרון.

ניתן לזהות טיפוסי מבנים שונים שנבנו כל אחד בתקופה אחרת ומייצגים את השינויים שחלו בגישת התכנון של המשרד. אך מבין הטיפוסים מרתק במיוחד הוא טיפוס מבנה עם חצר פנימית שניתן למצוא בו הד לדגם של "מעונות עובדים" שבתכנונו השתתף שרון 25 שנה קודם לכן בתל אביב.

ועל כך ברשימה זו.

.

מזגנים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באולמות הרצאות מדעי הטבע בקמפוס הר הצופים / האוניברסיטה העברית

ביום שלישי עליתי לירושלים. המטרה המרכזית היתה להשתתף במסיבת העיתונאים שנערכה בבצלאל עם צמד האדריכלים קזויו סג'ימה וריו נישיזאווה ממשרד SANNA, שהציגו יחד עם שותפם הישראלי ניר-קוץ את בניין בצלאל החדש. היו לי כמה דקות פנויות קודם לתחילת ההצגה, אז קפצתי לראות את בניין אולמות ההרצאות שתכננו בסוף שנות ה-60 צמד האדריכלים בנימין אידלסון וגרשון צפור. הצמד הזה תכנן למעשה את כל מזרח קמפוס הר הצופים אחרי מלחמת ששת הימים. בניין אולם ההרצאות תוכנן ונבנה בין 1967 ל-1975.

שני הפרויקטים האלה לא דומים אמנם בקנה המידה שלהם, במיקומם ובייעודם אך מעניין להשוות בין פרויקט אדריכלי שיצרו צמד אדריכלים ישראלים שהיו חלק מתקופה בה ניסו כאן ליצור אדריכלות ישראלית ובין פרויקט שיצרו אדריכלים יפניים שמבקשים להציג את פרשנותם האישית למקום הישראלי בכלל והירושלמי בפרט.

על בצלאל ועל אולמות ההרצאות ברשימה הזו.

.

IMG_0692

הכניסה לבניין אולמות ההרצאות

.

IMG_0721

אושר גדול: SANNA בבצלאל (קזויו סג'ימה וריו נישיזאווה במסיבת העיתונאים)

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באוהל יזכור באתר יד ושם

"מכל מבני ההנצחה בארץ 'אוהל יזכור' הוא המרשים והחזק ביותר" כך כתב האדריכל והיסטוריון האדריכלות אבא אלחנני על "אוהל יזכור" ביד ושם."חוברים כאן נושא השואה בזוועתה עם עיצוב אדריכלי ואמנותי חד-פעמי וחד-משמעי. המתכנן האדריכל אריה אל-חנני יחד עם ניסן כנען מצאו כאן קונספט צורני משכנע בפשטותו ובמונוליטיות שלו. קירות אבנים ענקיות שלא 'עלה עליהם הגרזן', מחופות במה שנראה מבחוץ כמו בטון כבד. השערים משתלבים להפליא בהרגשת הכובד ובהבעה המינורית של המבנה" (פורסם בכתב העת "תוי" 27/28, 1990 ובספרו "המאבק לעצמאות של האדריכלות הישראלית", 1998).

עם פתיחת מוזיאון השואה ב-2005 איבדו כמה ממוקדי הביקור הוותיקים ב'יד ושם' את מעמדם. אחרי שהקהל נחשף למחזה המרהיב שהוצג במוזיאון החדש בעזרת שלל אפקטים, קרונות, מזוודות וסרטים, לקהל כבר לא היתה סבלנות ל"אוהל יזכור" – אולם גדול, אפל וריק. משה ספדיה שתכנן את המוזיאון החדש ידוע כאדריכל רגיש, גמיש וכאחד שמסייע לזקנות לחצות את הכביש, אבל הוא בהחלט לא מצפה מהמבקרים בעבודותיו להשתמש באינטליגנציה שלהם. הוא מעדיף לתת להם חזק בפרצוף ושיקראו לזה "חוויה מטלטלת".  באינטרנט יש שקוראים לזה פורנו. בדיוק ההפך ממה שמצופה מהמבקרים באוהל הבטון שהוקם 44 שנים קודם לכן.

"אוהל יזכור" נותר הרחק מאחור, מקום אליו גוררים רק נשיאים, ראשי ממשלות וגנרלים להניח זר אותו יזרקו מאוחר יותר מאחורי הגדר, ראו בהמשך בתמונות. סיבה מספיק טובה ללכת ולבקר.

.

אוהל יזכור 2012

להמשיך לקרוא

סיבוב באתר גבעת התחמושת

מבחינה כרונולוגית רשימה זו קדמה לסיבוב בבית הכנסת האוניברסיטאי בתכנונו של רם כרמי בקמפוס הר הצופים. הגעתי עם רוני לעיר הקודש במטרה להשתתף בכנס איגוד הגיאוגרפים שהתקיים השנה באוניברסיטה העברית.

בהתחלה רציתי לבקר במוזיאון ישראל שאני מתבייש לומר שטרם מצאתי את הזמן לבקר בו, אך היות והייתה לנו שעה (מה שבטח לא מספיק למוזיאון ישראל) בחרתי ברשותה של רוני, לשוב ולבקר באתר הנצחה גבעת התחמושת הנושק להר הצופים.  האתר שתוכנן על ידי צמד האדריכלים בנימין אידלסון (זוכה פרס ישראל לאדריכלות) וגרשון צפור (יקיר העיר תל אביב וחתן פרס רכטר לאדריכלות) הפך כבר עם פתיחתו לקהל הרחב לאחד מהאיקונות הבולטים לא רק בירושלים כי אם בכלל בישראל. הדם ותמרות העשן קצת השכיחו את איכויותיו המובחרות של אתר זה בו השקיעו המתכננים תשומת לב רבה לפרטי הבניין, לחומרים, לטקסטורות ולסימבוליקה, שיחד עם ההירואיות הישראלית שייצגה אותה אדריכלות – עדיין שמרה היא על העקרונות שליוו את החברה הישראלית קודם למלחמת ששת הימים.

.

בגבעת התחמושת

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין בית הספר למוסמכים בניהול עסקים / אוניברסיטת תל אביב

ביום רביעי לצורך קבלת ייעוץ כלכלי לפרויקט התחדשות עירונית בחולון בו רוני ואני מעורבים, פנינו לד"ר אפרת טולקובסקי מבית הספר למוסמכים בניהול עסקים באוניברסיטת תל אביב (המכונה גם הפקולטה לניהול או הפקולטה למינהל עסקים ע"ש רקנטי).

היות והפגישה נערכה במשרדה שבבניין בית הספר, הייתה לי ההזדמנות לשוב ולהיזכר בבניין שסקרתי לפני 5 שנים במסגרת עבודה שכתבתי בתואר הראשון שלי בבצלאל. העבודה התמקדה ביצירותיהם המשותפות משנות ה-60 וה-70, של האדריכל זוכה פרס ישראל בנימין אידלסון ושותפו האחרון האדריכל גרשון צפור וכן יעקב הרץ שהיה למשך תקופה קצרה שותפם של השניים. על אף שבניין בית הספר לניהול עבר שינויים מרחיקי לכת, הרי שאותם שינויים כולם תוכננו על ידי המתכננים המקוריים.

.

.

מראה כללי של הבניין

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: