ארכיון תג: בנימין אוראל

סיבוב בארבעה בתי המגורים הכי שווים בשכונת הדר בחיפה

היתה לי שעה פנויה להסתובב בשכונת הדר בחיפה, אז ניצלתי אותה לראות אחת ולתמיד את הבתים שתכננו האדריכלים בנימין אוראל ויחזקאל זוהר. את עבודתם אני מכיר הודות לספר "בנימין אוראל – אדריכל ללא דיפלומה" (הוצאה עצמית, 2008), אבל לא חשבתי שהם הרבה יותר מרשימים במציאות מאשר בספר, למרות שבספר הופיעו לא מעט תמונות של הבניינים שעכשיו רובם כבר בני 80 ואף יותר. הבניינים שתכננו נותרו ברובם במתכונתם המקורית, בתי דירות שברובם מוזנחים, אך איכות התכנון ואיכות הבנייה המעולה הותירו אותם במצב יחסית טוב. על בית אהרון רוזנפלד כתבתי כבר כאן, ועל בית הצופה כתבתי כאן.

ברשימה זו אתעכב רק על 4 מבין עשרות המבנים שתכננו השניים בחיפה: (1) מעונות אדל שיפר ברחוב אחד העם 11-9 (2) בית ויסמן ברחוב אחד העם 4, (3) בית ברכה ברחוב הרצליה 34, ו-(4) בית שבט ברחוב מסדה 34.

.

14753774_1420177788011799_3426732792595882095_o

מודים אנחנו

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשכונת בת גלים

בחודש האחרון ניתנה לי ההזדמנות להכיר מקרוב והיטב את השכונות שבחלק התחתון של חיפה, אלה שמנסות לגעת בים. מיעוטן מצליח, כמו בת גלים, ורובן לא. הסיור המעמיק שערכתי בוצע בחטיבה אחת ולכן איפשר ליצור נקודת מבט רחבה על חיפה ועל המפגש שלה עם הים. המבט הזה מורכב מסדרה של מקטעים, שאחד מהם היא שכונת בת גלים, מהוותיקות בשכונות וכזו שכלואה כבר שנים בין: פסי הרכבת וכביש 4 מדרום, בסיס חיל הים, מרכז רפואי רמב"ם ונמל חיפה ממזרח וצוואר בקבוק עם מחלף אלנבי ממערב.

האדריכל ריכרד קאופמן תכנן אותה בתחילת שנות ה-20 של המאה שעברה, ולמרות כל אותם חסמים פיסיים שהזכרתי כאן קודם, היא עדיין מתפקדת ומתוחזקת יחסית היטב על ידי העירייה ועל ידי התושבים. יש בה אווירה נעימה כשהים מורגש בה היטב, גם כשהולכים עמוק בתוכה.

הבינוי בשכונה מגוון. בשונה משאר השכונות בתחתית העיר, הוא פחות עלוב ופחות עזוב. אבל כמובן שיש גם בה מבנים נטושים. באזור המגורים ניתן למצוא מבני אבן מלפני 90 שנה, מבנים בסגנון הבינלאומי שאחד מהם, בתכנון האדריכלים בנימין אוראל ויחזקאל זוהר, עבר תהליך שימור מרהיב. יש פה גם שיכונים טוריים ובנייה קבלנית מהעשורים האחרונים. יש כמה בתי מלון קטנים, חוף רחצה, מסעדות, טיילת, בית כנסת, תחנת רכבת, מעון עולים, מרכז מסחרי, בקצה אחד יש רכבל ובקצה אחר פקולטה לרפואה (שתכנן האדריכל אריה פרייברגר) ובית חולים (שתכננו האדריכלים אריך מנדלסון, ואחריו גם אריה ואלדר שרון וארד שרון). השכונה קטנה אבל יש בה הרבה.

ועל כך ברשימה זו.

.

www.GIFCreator.me_7TLdyk

חושבים שבחיפה כולם אבודים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת המרכזי בשכונת הדר בחיפה

בית הכנסת עמד ריק מאדם אבל פתוח ואפשר היה לבקר בו. לעומת חזותו מהרשימה, בפנים מצאתי אולם גדול ומוארך, נקי מקישוטים באופן מובהק ואולי קצת באופן מוגזם. לאורך כל הלילה נערך כאן לימוד תודה ובעת הביקור נותרו חלק מהספרים עדיין על השולחנות ורק הלומדים בהם נעדרו. הדממה שאפפה את הבניין הריק היתה גם ברחוב הרצל שעל גדתו הוא שוכן, וכך גם במבנה ששימש בעבר בית ספר אליאנס ומשמש כיום את קופת חולים "מכבי".

כמה חרדים הלכו בזריזות מפה לשם ונראה שאלה התושבים העיקריים באזור. חוץ מהם אפשר היה למצוא גם כמה קשישים שעלו מחבר המדינות שהלכו לעומת אלה הראשונים באיטיות מוגזמת. העליבות הכללית באזור לא מצליחה להסתיר את העושר האדריכלי הממלא עדיין את שכונת הדר, שאחת מפסגותיו היא בית הכנסת המרכזי שתכננו האדריכלים מוניו גיתאי וינרויב ואל מנספלד (על בסיס תכנית שתכנן האדריכל אלכסנדר ברוואלד) בין השנים 1960-1946.

ועל כך ברשימה זו.

.

syna15

מסתובב בעיר הישנה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בגלעד לאבשלום פינברג בפארק נחל חדרה

מיצירה אדריכלית הנטועה היטב במרחב, הפך הגלעד לזכר אבשלום פינברג לבמת בידור. מגלעד בלב גינה ייחודית שעמד לצד כביש בין-עירוני ותפקד כאתנחתא בדרך בין תל אביב לחדרה, הפך לאטרקציה לא מוגדרת בכניסה לפארק חדש. פארק שמפגיש מדשאות עם דיונות של חול מתחת לארובות של מפעל לייצור חשמל.

40 שנה לאחר שנרצח אבשלום פינברג (1917-1889) וגופתו לא נמצאה הוקם בכניסה הדרומית לחדרה גלעד לזכרו. מי שיזמה את הקמת הגלעד היתה רבקה אהרונסון. לטענתה היתה ארוסתו של פינברג. לכן ניתנה לה הזכות או החובה להוביל את מפעל הזיכרון. לא היה קבר, אז הוקם גלעד על שטח ששייך היה למשפחה מדרום לחדרה – היישוב בו גדל אבשלום.

  .

הגלעד שהוקם ב-1967 לצד כביש 4, פורק והוקם מחדש על דיונת חול בתחומי פארק נחל חדרה

להמשיך לקרוא

סיבוב בחיפה בבית הצופה ובחומוס אבו יוסף

בחודשים האחרונים יצא לי להסתובב עם רוני לא מעט בעיר חיפה ומהסיבובים האלה הייתי יכול להציג כאן לפחות חמש רשימות, אבל מכל מה שראינו דווקא על בניין אחד אני מעוניין להתעכב בקצרה. אגב, על חיפה כבר כתבתי כאן כמה פעמים כשאת הסיבוב המקיף והמרתק ביותר בעיר, ערכתי עם מיקי לפני כבר כמעט שנה.

הרשימות האחרות שפרסמתי כאן על חיפה היו על מנהרות הכרמל, התותח שנעלם, בוסתן כיאט וגם סיבוב בזיזה (באישור כמובן) עם צבי אלחייני במשרדו של האדר' שלמה גלעד. מה שאומר שזו הרשימה השישית שאני מקדיש לחיפה – העיר שלעניות דעתי, היא העיר העשירה ביותר בהיבט הפיסי אך כנראה שגם החברתי. הפעם אניח את מבטי על מבנה שתוכנן לפני למעלה מ-70 שנה, שבטח אין חיפאי שלא מכיר אותו ומוכיח שפעם ידעו איך להתייחס לבניין פינתי, מה שהיום נדמה ששכחו לגמרי והאדריכלים מעדיפים לעשות שימוש בפתרונות מדף מבלי להסתכל ימינה או שמאלה. כמובן שישנם יוצאים מהכלל, כמו למשל הפרויקטים של מן-שנער במודיעין, ששבו באופן מודע וחד-פעמי להתבונן במספר ערכים שקיימים היו בבנייה העירונית של שנות ה-30 בתל אביב.

.

חזית בניין הצופה במפגש הרחובות הרצל וארלוזרוב

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: