ארכיון תג: בית קברות

סיבוב בשרידי אל-באסה ובמערת קשת

שלומי היא אחת מעיירות הפיתוח שקמו בגליל העליון. כמוה בגליל קמו קריית שמונה, חצור הגלילית, מגדל העמק, מעלות. על האכסניה בשלומי כתבתי כאן, אבל בשלומי מה שמעניין זה דווקא אזור התעשייה, שם מסתתרים שרידיה של אל-באסה.

חלפו 68 שנים מאז חוסלה אל-באסה ומיישוב ערבי הפך היישוב לעיירת מהגרים יהודים התלויים בתמיכה ממשלתית. 40 שנה חלפו מאז הוחל בהריסת הבתים שאכלסו כ-3,500 תושבים שכבר מזמן לא גרים בהם ובהקמת אזור התעשייה של שלומי. משום מה בחרו המהרסים לשמור על כמה בתים המציצים פה ושם וכן על בית הקברות ההולך ומתפורר. לאחרונה ובאופן מוזר דווקא את המסגד בחרו הרשויות הישראליות לשמור ולחדש. עבודות החידוש הסתיימו לפני שנה והוא עומד ריק ופרוץ באמצע אזור התעשייה. לא נראה שהמדינה תתן למתפללים מוסלמים לחזור ולהתפלל פה. מה מתכוננים לעשות אתו? ניסיתי לגלות דרך רשות העתיקות ודרך עיריית שלומי – אבל היו כאלה שהתחמקו והיו כאלה שענו שהם לא יודעים. נראה שרובם פשוט באמת לא יודעים מה לעשות עם המסגד ועם השאלה המטרידה שהעליתי. ברשות מקרקעי ישראל פשוט לא התייחסו.

ועל כך ברשימה זו.

.

23

אל נא תעקור נטוע

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באנדרטת שיירת יחיעם ובית קברות כאברי

האדריכלים שפעלו במסגרת התנועה הקיבוצית כמעט ונשכחו וכך גם עבודתם. חוץ משמואל מסטצ'קין שהיה בוגר הבאוהאוס והתגורר בתל אביב, כמעט ולא זכו שאר האדריכלים שהיו כולם קיבוצניקים וגם לא העבודות שתכננו, להתייחסות בכתבי העת לאדריכלות המקומיים והבין-לאומיים. מדובר אמנם במבנים מיוחדים שקשה ללמוד מהם לסביבה עירונית שהיא הסביבה העיקרית שמעסיקה את האדריכלים והכותבים, אך עדיין יצירתם היא חלק בלתי נפרד מהתרבות המקומית.

כאן בבלוג אני משער ש-15% מהרשימות עוסקות במרחב הקיבוצי ובכך אני מבקש להשלים את הפער שנוצר, בעיקר בספר "הפרויקט הישראלי" שכמעט ולא התייחס לקיבוץ. אדריכלי הקיבוץ התבקשו לא פעם ליצור אתרי זיכרון בתחומי הקיבוץ ומחוצה לו, אחד מהפעילים בתחום היה האדריכל חיליק ערד שתכנן תריסר אתרים כאלה. אחרי שהצגתי את האתר בצומת בית קמא לחטיבת יפתח ואת האתר לחללי קרית טבעון, אני מציג את אתר ההנצחה שעיצב ב-1969 לזכר חללי שיירת יחיעם, שאחיו היה בין הנופלים.

.

IMG_2821

מראה כללי של אתר הזיכרון לחללי שיירת יחיעם בתכנון האדריכל חיליק ערד

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשרידי הכפרים איקרית ובירעם בגבול לבנון

כמה העולם שלנו שביר ולא יציב. רק אתמול יהודה ונינט עמדו להתחתן ועכשיו הכל מבוטל. אתמול היו אנשים שגרו כאן והיום הם שם. ביקור תמים לכאורה בגן לאומי ברעם אמור לחשוף לעיניי המבקר בית כנסת מהמאה ה-4. האתר יכול היה להיות מאד מאכזב אם הביקור היה כולל רק את בית הכנסת ששווה עצירה של חמש דקות ולא יותר. אך כמו כל דבר כאן, גם בגן לאומי ברעם ישנם רבדים שנראה שהמדיניות היא להסתיר אותם ומי שלא ירים את הראש יראה כאן רק בית כנסת הרוס. בשילוט ובעלון המחולק בכניסה אין אזכור לכפר בירעם ששכן ממש כאן עד 1948 ונהרס כמעט כולו לאחר המלחמה אך שרידיו לא נמחקו וגם לא אנשיו.

בגליל העליון חוסלו עשרות יישובים ערביים בעקבות מלחמת העצמאות, אך שניים מהם יוצאים מן הכלל: איקרית ובירעם. בשונה משאר היישובים, היו אלו יישובים נוצריים שבהסכם עם הוותיקן הובטח כי לא יפונו מתושביהם. בנוסף, תושבי הכפרים לא השתתפו בהתנגדות לשלטון הישראלי ותיאום מלא היה בין הנהגות הכפרים ובין ראשי הקיבוצים הסמוכים והפיקוד הצה"לי. אפילו לאחר שצה"ל כבש את הכפרים המוסלמים באזור, התקבלו מפקדי צה"ל בברכה באיקרית והצטרפו לארוחה גדולה אצל מוכתאר הכפר.

ההבטחות והקשרים הטובים לא עזרו להם. הקירבה לגבול עם לבנון יצרה חששות אצל ראשי הצבא ולכן גם הם סולקו מבתיהם שנהרסו מאוחר יותר. רק בתי הקברות והכנסיות לא נהרסו והם קיימים ופעילים עד היום. בחופש הגדול מקיימים עקורי הכפרים קייטנות מיוחדות לילדיהם המתקיימות בשטח הכפר, וכך נוצרת לה קהילה קטנה ומיוחדת על שרידי הכפרים, ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_3989

שלט בכניסה לכנסיית כפר בירעם

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באנדרטה לחללי הצוללת דקר בהר הרצל

קורא יקר, ביום שלישי עליתי לירושלים. סיימתי את עסקי והשעה עדיין לא היתה אפילו 4. החלטתי לטייל במקום בו כל תייר מזדמן ירצה לבקר: בית הקברות הצבאי בהר הרצל.

אם יש חמישה מבנים שהייתי ממליץ לבקר בהם למי שרוצה להכיר את העיצוב הישראלי בשיאו, הרי שהייתי ממליץ בין השאר על ביקור באנדרטה לחללי הצוללת דקר בהר הרצל.

הייתי כאן רק פעם אחת לפני הרבה שנים. זכרתי את הרושם שהשאירה עלי האנדרטה של דקר והמטרה היתה לבקר בה שוב ולראות הכצעקתה. תחילה עליתי לקברם של בני הזוג יצחק ולאה רבין (אדריכל: משה ספדיה), אחר כך קברה של גולדה מאיר (היא כאן בודדה) ומשם ישר אל דקר.

הצוללת אח"י דקר נבנתה ב-1945 עבור חיל הים הבריטי. היא טבעה בים התיכון בדרכה מבריטניה לחופי ישראל בינואר 1968. ירדה בדממה אל המצולות יחד עם כל 69 אנשי צוותה. חודשים ספורים לאחר מכן נערכה תחרות לעיצוב האנדרטה. הצעתו של האדריכל דוד אנטול ברוצקוס זכתה במקום הראשון.

.

האולם התת-קרקעי בבטן האנדרטה

להמשיך לקרוא

סיבוב בקבר של קרל נטר ונספחיו בקצה מקוה ישראל

עיקר ההתלהבות שלי הייתה מבית הזיכרון שתכננו נדלר-נדלר-ביקסון בשנות ה-60, אבל הפעם אני דווקא אציג את קברו של מי שייסד את המקום המוצלח הזה: קרל נטר. הימצאותה של חלקת קברים בודדה המכילה 4 קברים בלבד היא בהחלט עניין ייחודי ששווה לראות, ומעשיר את רעיון עירוב הייעודים בו אני תומך נלהב.

.

חלקת הקבר של קרל נטר שנותרה בשלב זה שלימה בעוד שכניו עוברים שיפוצים

  להמשיך לקרוא

סיבוב בשיח' מוניס / אוניברסיטת תל אביב

אני לומד באוניברסיטת תל אביב, ואני גאה בזה: האוניברסיטה מלאה באנשים טובים מלאים חלומות. והמחלקה לגאוגרפיה בה אני עמל על התואר השני שלי – היא איכותית ונעימה. אבל לכל ירח יש גם צד אפל, והכוונה היא לא לאותם מרצים מזדקנים שהריר נוזל להם מהפה כשהם בוהים בעדר הבחורות שיושבות לפניהם בהרצאה משעממת, אלא בגלל הצביעות של אותם זקנים וחבריהם שלפעמים הם יכולים להיות גם מאד צעירים (ובעיקר צעירות).

לאחרונה קמה זעקה, ולא בפעם הראשונה, המתנגדת למינוי של איש צבא. ההתנגדות עלתה מתוך מבני האוניברסיטה המפוארים והמאובזרים השוכנים על קרקעות שנגזלו מאזרחים שעל שמם עדיין רשומים הנכסים אפילו בטאבו. זהו סיפורו של הכפר שיח' מוניס, וכאלה ישנם מאות סיפורים, רק שכאן מעורבת אקדמיה שאמורה להוביל בפלורליזם.

.

IMG_4227

הקבוצה מאזינה לדו שיח בין מג'דולין בידאס ובין אחד מדיירי כפר סומייל האחרונים 

. להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: