ארכיון תג: בית כנסת

סיבוב במפעל טחינה הר ברכה ועוד כמה אתרים בהר גריזים

על טחינה הר ברכה שמעתי לראשונה מאופיר זינטי. אני מעריך יותר חומוס מטחינה ולכן עד היום לא ייחסתי לה חשיבות גדולה. זה היה עניין של שבועות עד שמצאתי את הזמן לבקר במפעל עצמו. אבל אחרי ביקור ראשון ב"חזית העממית" נדלקתי על טחינה הר ברכה. ברגע שמצאתי סיבה לכתבה על שכונה חדשה בהר ברכה, ידעתי שכאן ההזדמנות לשלב ביקור במפעל. על השכונה החדשה כתבתי ל-Xnet, אבל מפעל הטחינה לא נמצא ביישוב הר ברכה שהוקם בתחילת שנות ה-80, אלא בשכונה השומרונית שנמצאת כמה מאות מטרים מהיישוב הישראלי וקיימת בשכם כבר 2,000 שנה.

חוץ מהעובדה שניתן לטעום ולרכוש את הטחינה ישר מהמכונה, יש כאן גם הזדמנות לראות כיצד מכינים אותה. את גרגרי השומשום מייבאים מאתיופיה ומהם מפיקים כל יום טון וחצי טחינה גולמית. טחינה הר ברכה משווקת בעיקר בישראל (לכן היא גם כשרה) וחלק ממנה מיוצא לחו"ל.

.

IMG_20130923_103812

הקצה של פס הייצור: הטחינה זורמת למיכל

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת בטכניון בתכנון אהרן קשטן

רשימה מספר 333.

אחרי שתמו ההגשות בטכניון, קפצתי לראות בניין מסקרן שטרם הסתובבתי בו: בית הכנסת "אוהל אהרן" השוכן מאז אביב 1969 במרכז קריית הטכניון. את הבניין הכרתי רק מהספרים וכעת עמדה בפני ההזדמנות לבקר בו סופסוף.

את הבניין תכנן האדריכל אהרן קשטן שהקדיש את חייו להוראה בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון ומעט לתכנן מבנים. על קשטן לא מצאתי חומר, אז הרמתי טלפון לבנו, האדריכל אסף קשטן שדווקא בחר להקדיש את חייו לתכנון מבנים ותכניות מתאר וכיום משמש כאדריכל בכיר במשרד א"ב תכנון. באופן זה גם מצאתי חומר על הבניין וגם דאגתי שמעתה יהיה גם ערך לקשטן בויקיפדיה.

בניין בית הכנסת הוא יצירה מופשטת שעומדת בפני עצמה והוא מצטרף לשני בתי כנסת אחרים שהוקמו בקמפוסים אחרים בישראל: בגבעת רם שתכננו היינץ ראוי ודוד רזניק ובתל אביב שתכנן מריו בוטה. שלושתם מבנים עצמאיים שלא קשורים לסביבתם, והם שונים מבית הכנסת בהר הצופים לדוגמה שתכנן רם כרמי והוא חלק בלתי נפרד מהמכלול המבני השלם. תכנון בתי כנסת (כמו העיסוק בתכנון כנסיות) הוא הזדמנות לזכך את השפה האדריכלית המקומית ובשנים עברו ניצלו האדריכלים את ההזדמנות ויצרו יצירות יפות ומרשימות (ראו עבודותיהם של נחום זולוטוב, מרדכי בן חורין, ברלין, מגידוביץ', היט, רטנר, נטל, קומט, אילן, שנברגר ולבסוף גם טולדנו, קאסוטו ונופר. בתום הרשימה שלפניכם ישנו פירוט של בתי הכנסת שכתבתי עליהם.

המצב היום הוא שלמרות שהתקציבים התנפחו, הדרדר התכנון והפך לסתמי וחלול. המצב משקף את מצב האדריכלים ומצב הלקוחות.

.

523381_667250839971168_925226406_n

מראה כללי של בניין ביתה כנסת בטכניון

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל ובית הכנסת בקיבוץ חפץ חיים

עצרתי בקיבוץ חפץ חיים או מה שנותר ממנו בממד הפיסי כי בפועל זה כבר לא קיבוץ. רציתי לראות את בית הכנסת שתכנן האדריכל יוסף שנברגר – אולי האדריכל החרדי היחיד שפעל בארץ והיה לדמות משמעותית בתכנון הישראלי. כמו כן ביקרתי בחדר האוכל שאת זהות מתכננו לא הצלחתי לצערי לגלות, גם לא את יוצר קיר האמנות שבו.

קיבוץ חפץ חיים מיוחד בכך שהיה לקיבוץ החרדי הראשון מבין שניים שהוקמו על כדור הארץ. חפץ חיים הוקם ב-1944 על ידי חברים בתנועת פועלי אגודת ישראל, ואחריו עלה על הקרקע הקיבוץ השני, שעלבים, שהוקם ב-1951 כיישוב ספר בצמוד לגבול עם ירדן. לא מדובר בחרדים שאנחנו מכירים היום אלא בזרם שדגל בעבודה והיה קרוב לציונות. לצערי, הזרם הזה התפוגג ונבלע בתנועה הדתית-לאומית. תוצאות וועדת הבחירות האחרונה, 211 מבעלי זכות ההצבעה שהם 67% מהקולות הכשרים הצביעו כאן ל"בית היהודי" (בנט). ליהדות התורה הצביעו רק 4% (13 מצביעים). עד היום שייך חפץ חיים למועצה האזורית נחל שורק, המורכבת משבעה יישובים דתיים וחרדים.

אני לא יודע מה ההבדל היום בין הקיבוץ הדתי ובין קיבוץ של פועלי אגודת ישראל ואם יש בכלל הבדל. את זה אשאיר לסוציולוגים ואפנה ישר לאדריכלות.

.

IMG_2708

החזית המזרחית של בית הכנסת בתכנון האדריכל יוסף שנברגר

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת במושב ניר עציון בתכנון חנוך אחימן

בתי תפילה הם לרוב הזדמנות לאדריכלים ליצור מבנה יותר מופשט, להביע את היצירתיות שלהם ולהתמודד עם הקשר בין חומר ורוח. בעבר הרחוק האדריכלים הישראלים ניצלו את ההזדמנות ויצרו לא מעט בתי כנסת מאד מיוחדים. מדובר היה בבתי כנסת שקמו בתקציבים נמוכים, זאת לעומת בתי הכנסת הקמים היום בתקציבים גדולים של כמה מיליוני שקלים אך משום מה תמיד התוצאה היא קופסה סתמית. אולי אלה אדריכלים דפוקים וחסרי מעוף ואולי זו הקהילה השמרנית.

זו הרשימה ה-300. במשך חצי שנה היתה מונחת הטיוטה לרשימה על בית הכנסת במושב השיתופי ניר עציון שבמורדות הכרמל, ועכשיו לאחר שמצאתי מי תכנן אותה, הגיע זמנה להתפרסם.

בדרך לחיפה בסוכות האחרון החלטתי לראות מה מסתתר מאחורי השלט "ניר עציון". מניסיוני – בכל מקום ויישוב יש מה לראות ואף פעם לא יצאתי מאוכזב. לכן פניתי ימינה מכביש 4 ועליתי במעלה הכרמל. חלפתי על פני עין הוד ואחריו כפר הנוער ימין אורד, שם יש בית כנסת מאד מעניין שתכנן האדריכל יהודה לנדאו, אך לצערי השומר לא נתן לי להיכנס.

סיבוב מהיר בניר עציון והבניין שהכי הרשים אותי היה בית הכנסת (יש גם בית מלון שתכנן האדריכל דוד נופר). הייתי בטוח שאת בית הכנסת תכנן האדריכל יוסף שנברגר, אך בנו של האדריכל המנוח טען שלא אביו הוא האדריכל, וזאת למרות הדמיון לבתי כנסת אחרים שתכנן והתמדתו לשתף פעולה עם אמנים מובילים. אולי האדריכל כאן היה מאיר בן אורי, לא הייתי בטוח. בסוף, הרמתי טלפון לאמן יוסף שאלתיאל (82) שיצר את עבודות האמנות המשתלבות בבית הכנסת והוא פתר את התעלומה: הבניין לא תוכנן בידי אדריכל, אלא איש מעשה חבר המושב חנוך אחימן, ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_2029

חזית הכניסה לבית הכנסת

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בקיבוץ בארות יצחק ובית הכנסת בתכנון יוסף שנברגר

עדכון: בעקבות הרשימה על חמת גדר שפרסמתי כאן לפני חודש, הורה מינהל מקרקעי ישראל להנהלת אתר חמת גדר לפנות את האשפה והכיסאות מהמסגד. ביזוי מקום התפילה אמנם ירד מהפרק, אך המבנה עצמו נותר מוזנח וללא פתרון.

ביום ששי לפני שבועיים כשהסתובבתי עם יונתן, גיליתי במקרה שבקיבוץ בארות יצחק (דרומית לפתח תקוה) מסתתר אחד מבתי הכנסת היפים שנתקלתי בהם.

המטרה המרכזית ביום ששי היתה לקפוץ עם יונתן ולחפש איזו וילה בסביון שאותה לבסוף לא מצאנו. לכן החלטנו להסתובב קצת בסביבה. המטרה היתה להכיר את שרידי הכפרים הערבים, אך על הדרך עצרנו בבארות יצחק וכך נתקלנו באותו בית כנסת. בית הכנסת עמד ריק ממתפללים. בסמוך לו הסתובבה אחת מבנות הקיבוץ ששאלה למעשינו (תמיד בקיבוצים שואלים אותי, כאילו הקיבוץ הוא רכוש פרטי). ברשימה זו אתם מוזמנים להתלוות אל יונתן ואלי בביקורנו בחדר האוכל, מגדל המים ומועדון לחבר (לא יודע מי תכנן אותם. ניסיתי) ולבית הכנסת עליו גם אפרט.

אמנם עברו 40 שנה מאז נחנך בית הכנסת, אך האדריכל יוסף שנברגר שתכנן את המבנה, הצליח ליצור מבנה מודרני שעיצובו עכשווי: חזית ראשית המחולקת לשתי מסות, שאחת מהן כוללת חלון "טלוויזיה" וצפה מעל למבואה מפולשת.

סיפורו האישי והמקצועי של שנברגר הוא מהמרתקים והייחודיים בתחום האדריכלות הישראלית: אדריכל חרדי שהרבה לתכנן בתי כנסת, מקוואות, קריות חינוך, שכונות מגורים וגם – את רחבת הכותל המערבי. ועל כך ברשימה זו.

.

חזית בית הכנסת בבארות יצחק בתכנון האדריכל יוסף שנברגר

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת של תיכון אמית בפתח תקוה

לפני יותר משנתיים ישבנו (שאול ואני) במשרדו של האדריכל מרדכי בן-חורין. הוא סיפר לנו על חייו ועבודתו. בין השאר ציין את אחת מעבודותיו המוקדמות: מבני בית הספר "מוסד עליה", בשכונת כפר אברהם במזרח פתח תקוה.

מאז אותה שיחה הנושא של ביקור במקום עלה מידי פעם, אבל טרם בוצע. ביום ששי האחרון קפצנו לבקר במקום, לא לפני שחיסלנו שתי צלחות חומוס.

.

אולם בית הכנסת נוצר בהשראת מבנה בסיליקה כשהאור חודר מחלונות מוארכים בתקרה. מחיצה דקורטיבית עוצבה על ידי הצייר והפסל משה שטרנשוס והקיר המזרחי הפך לקיר פיסולי הודות לשימוש באבן לקט מקומית וארון קודש מלבני המרחף מעל במה נמוכה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית יד לבנים באר שבע

הציר המרכזי החוצה את בירת הנגב מצפון לדרום הוא אחד מהצירים הכי פחות עירוניים בהם נתקלתי בחיי, איתי צודק כשהוא אומר שזר שיגיע לבאר שבע יהיה בטוח שזו לא עיר, אלא אוסף של שכונות ומתחמים. אולי, רק כשיגיע לעיר העתיקה ירגיש המבקר הזר תחושה עירונית אמיתית, אם כי גם העיר העתיקה סובלת משלל בעיות בעקבות הזנחה עקבית במשך עשרות רבות של שנים.

מבחינה עירונית אם כן באר שבע נמצאת בבעיה, אך מבחינה אדריכלית העיר הזאת מוצפת במבנים בעלי חשיבות גדולה למורשת האדריכלות הישראלית – לטוב ולרע. אחד משרשרת המבנים האלו הוא בית יד לבנים שתוכנן בכלל כבית כנסת ומתפקד היום יותר כמתנ"ס עירוני מאשר בית הנצחה. ועל כך ברשימה זו.

  

מבט כללי על בית יד לבנים

 

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת הראשון והיחיד בהר עיבל

מירי כבר הרבה זמן מבלבלת לי את המח עם כל מיני הערות טיפשיות לגבי האתר הזה שאני מודה שלאף אחת מהן לא התייחסתי ברצינות. לפני כמה ימים היא הביאה איזו הערה שאין לי מושג מאיפה היא הקריצה אותה, אבל בכל מקרה אני הייתי מוכן לשלוף את הכפפה ובתגובה לפרסם את הרשימה הזו – על בית הכנסת היחיד וככל הנראה הראשון בהיסטוריה הפועל על פסגת הר עיבל שבלב השומרון.

.

מראה כללי של בית הכנסת

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת של הקהילה העירקית בבאר שבע / אדריכל נחום זולוטוב

אחד מהפרויקטים הבולטים באיכותם בבאר שבע הוא בניין בית הכנסת המרכזי ע"ש אליהו חלאסצ'י, לבני העדה העירקית בעיר. הבניין שתוכנן בראשית שנות השבעים על ידי אחד מבכירי האדריכלים בישראל נחום זולוטוב, זכה עם חנוכתו לפרסום רב, אך עם השנים נשכח מהתודעה וברשימה זו ברצוני לתקן את המעוות.

.

zolo13

מראה כללי של בית הכנסת והרחבה שבחזיתו

להמשיך לקרוא

סיבוב במרכז רוחני בית אלכסנדר ביקנעם

ביום חמישי הייתי ביקנעם, ובעוד אני נוסע מכיוון הכניסה המערבית אל מרכז העיר, נתפס מבטי על בניין יחסית חדש שהתנוסס על צלע הגבעה בלב היישוב ובלט יותר מכל מבנה אחר במקום. כשסיימתי את עיסוקי בעיר, בדרך חזרה למשרד, עצרתי לראות על מה הצעקה. ועל כך ברשימה זו.

.

מבט מכיוון דרום-מערב על הבניין

להמשיך לקרוא

סיבוב במתקן המים הבריטי הנטוש במעונה / הר הבטון

אני כבר לא זוכר איך עליתי על זה שיש מתקן מים ענק מבטון ונטוש ליד היישוב מעונה, אבל לקח לי כמה שנים עד שצצה היוזמה והצלחתי להגיע באמת לאתר עצמו. כמעט ואין חומר באינטרנט (התמונה עכשיו בויקיפדיה היא שלי), ואולי גם מפני שאין לאתר שם – אז בכלל קשה למצוא עליו פרטים. אבל בסוף נתקלתי באדריכלית הנוף נאוה כהן שמשרדה ממוקם במעונה, וכך ניצלתי את הקשרים וקבלתי הכוונה ישירה לאתר הנשכח והמדהים הזה המשלב מפעל טכנולוגי והנדסי עם שמורת טבע שקטה ויפה.

.

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בגלריות גבעון, נלי אמן וגורדון (אביבה אורי, גיל מרקו שני, יעל קנרק) וגם ים וביקור בבית הכנסת

שבוע שעבר הייתי בטוח שבזה זה נגמר והים למחרת יהיה כבר קר ברמה כזו שאאלץ להמתין לקיץ הבא. אבל החשש היה מוקדם, והספקתי השבוע לרדת לחוף כמעט כל יום והיה לא רק נעים, אלא גם יותר נקי.

בכל מקרה, היות ושאול משפץ את דירת הוריו, אז דחינו את הביקור המתוכנן שלנו בבית העם בכפר שמואל, ואת הבוקר עשיתי לצד מירון.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת היפה בארץ (לפחות לפי דעתי עכשיו)

את בניין בית הכנסת המרכזי של שיכון ה' בבני ברק, "גילה" לי חבר יליד העיר, שכמוני חובב ארכיטקטורה טובה. אלא שהפעם היה מדובר בארכיטקטורה מצוינת, ששוב הוכיחה לי שגם במקומות מוזנחים כמו בני ברק, שבמבט ראשון נראים כניגוד גמור לאסתטיקה איכותית – ניתן למצוא יצירות מופת ממש. לפני כמה ימים, משום מה התחילו הקוצים לדקור לי, והסתקרנתי פתאום לגלות מי תיכנן את הבניין הזה. אבל ראשית כל, אציג את איכויותיו של המבנה ומקומו, שריתקו אותי אליו כל כך.

.


חזית בית הכנסת, המשלבת מאפיינים של הסגנון הבין-לאומי עם סגנון מזרחי, ומאזכרת חזית של מצודת משטרה בריטית מטיפוס טיגארט.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: