Tag Archives: בית העם

סיבוב בבית העם בכפר ויתקין שעובר עכשיו שיפוץ

בית העם של כפר ויתקין עובר עכשיו חידוש והרחבה. הבניין שנחנך ב-1939 בתכנונו של האדריכל אריה שרון היה במשך יותר מעשרים שנה נעול ועזוב. עשרות שנים אירח האולם בין כתליו את טובי הזמרים והשחקנים הישראלים. התקיימו בו גם כנסים וועידות של גופי התיישבות ותנועות פוליטיות, שההחלטות והמהלכים שהתרחשו בכנסים אלה שינו את פניה של הארץ.

כרגע מכוסה מוקף בית העם בפיגומים ובתומכות, ויחד אתו גם מגדל המים הניצב בסמוך לו שעובר שיפוץ יסודי. היות והבניין לא הוכרז לשימור, עבודות השיפוץ אינן נאמנות למקור ומשהו מרוח הבניין המקורי נעלמה. תערוכה מקיפה על יצירתו של שרון תפתח בעוד כחודשיים במוזיאון תל אביב לאמנות, ולקראתה נערך קיטלוג יסודי של עבודותיו שאותרו באוסף המשרד. בארכיון שרון אין זכר לתכניות או תצלומי הבניין, המהווה נדבך ביצירתו, ולכן סביר להניח שהוא גם לא יופיע בתערוכה.

ועל כך ברשימה זו.

.

שביר מתפורר בקלות

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית העם הנטוש במושב ביצרון

פגישה שהתקצרה בסמוך למושב ביצרון, העניקה לי רבע שעה פנויה וזה מה שהספיק כדי לקפוץ ולראות את בית העם הנטוש. לעומת הבתים הקטנים בולט בית העם הודות לגודל אולם הבמה וגם הודות לצמחייה העשירה והמטופחת שעוטפת אותו. לצידו מדשאה גדולה עם גבעות קטנות שבראש אחת מה אנדרטה ובראש אחרת גן.

550 מושבים הכיל האולם שנחנך ב-1962 בתכנון האדריכל אריה לוין. בית העם הפסיק את פעילותו, כמו מרבית בתי העם במושבים, בתחילת שנות ה-80. האולם הענק פרוץ ורק להקות ציפורים מאכלסות אותו. המושבים נותרו במקומם והתקרה המרשימה המורכבת מלוחות עץ מתפוררת מעל.

ועל כך ברשימה זו.

.

13490617_1311107055585540_9063122241517391145_o

חיוך גדול שלך שידר את ההמשך

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית העם עם ציור הקיר והחאן העתיק בכפר אוריה

רשימה 461

יומני היקר, אחרי ביקור קצר בכפר אוריה נראה לי כי יש לו את היכולת להיות חלק בלתי נפרד ממפת התיירות. על פניו מדובר במושב רגיל, כמוהו יש עשרות או אפילו מאות. אבל מהר מאד גיליתי שגם בלי לחפור יותר מידי יש כאן דברים שאין לאף אחד אחר ושווה מאד לבקר בהם:

(1) ציור הקיר הגדול ביותר בארץ שיצר אברהם אופק.

(2) בית חווה גדול ושלם שהקימו שני אחים מאזור בית לחם לפני 150 שנה ועומד היום נטוש. יש כאלה שמכנים אותו חאן עתיק וגם זה בסדר.

ועל כך ברשימה זו.

.

45

בונים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבאקה אל גרביה, בחדר אוכל של גודוביץ ביד חנה ובגן פסלים של תומרקין בבורגתה

ביום ששי האחרון נסענו קבוצה של חבר'ה לבדוק את אזור התעשיה של באקה אל גרביה כחלק ממחקר שאנחנו עובדים עליו במשותף. היות והתפצלנו לשתי מכוניות ויואב ואני הקדמנו בחצי שעה אז ניצלנו את הזמן שעמד לרשותנו.

(1) קפצנו לחומוסיה של אבו אלעבד הממוקמת ברחוב המסחרי הראשי של באקה אל גרביה ונחשבת לטובה באזור. אחרי גם עצרנו בגדר ההפרדה שבקצה העיר.

(2) אחרי שסיימנו את עבודתנו באזור התעשיה, המשכנו לחדר האוכל שתכנן ישראל גודוביץ בקיבוץ יד חנה. עשינו סיבוב קצר גם בשכונת ההרחבה. זה העיקר של הרשימה ולצורך כך שוחחתי עם האדריכל ישראל גודוביץ שתכנן את הבניין ולאחר מכן גם עם האמן גרשון קניספל שיצר את עבודות הקיר בבניין.

(3) לאחר מכן חתמנו את החלק הזה של היום בגן הפסלים של יגאל תומרקין במושב בורגתה.

העיקר של הרשימה הוא חדר האוכל שתכנן גודוביץ. למרות זאת, בחרתי שלא להסיר את ההתחלה עם החומוס והסוף עם תומרקין ואת העיקר הותרתי באמצע הרשימה.

.

IMG_0183

הרחוב הקרוי היום רחוב פלסטין בבאקה אל גרביה, נגדע במרכזו באמצעות גדר ההפרדה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בעמק יזרעאל בין ציפורי, כפר יהושע ויקנעם

רציתי לראות מה קורה בגן הלאומי ציפורי. אך בשונה מהמטייל הטיפוסי, לא עניינו אותי כל הפסיפסים והרחובות שהותירו כאן הרומאים לפני 2,000 שנה. לפני שאני בא ללמוד על מדינות רחוקות או תקופות קדומות, אני מעדיף קודם כל ללמוד על המקום והזמן שלי. לכן, עניין אותי יותר לראות מה נותר מהיישוב שהתקיים כאן עד לפני 67 שנה.

(1) התחלתי בגן הלאומי ציפורי, או בשמו הקודם: ספוריה או הקודם קודם: ציפורי. (2) המשכתי לשרידי מנזר סנט אנה שנמצא במושב ציפורי עצמו. (3) המשכתי לכפר יהושע לראות את בית העם, (4) וסיימתי באזור התעשיה של יקנעם, בבניין המנהלה של סולתם שהפך ליקב מורד המתמחה בייצור ליקרים מצוינים אותו מנהלת אחת מעובדות סולתם לשעבר ושם נתקלתי בציור קיר של האמן מרדכי גומפל.

לנוחיותכם, בהמשך מפת מסלול להתמצאות. נתחיל?

.

IMG_5703

בניין "המצודה" ששימש את תלמידי העיירה ספוריה כבית ספר והיום משמש לכלום ולנקודת תצפית

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית העם באלוני אבא

את בית העם הטמפלרי בולדהיים (אלוני אבא) שבעמק יזרעאל רבים מכירים, אך את בית העם הישראלי השוכן כמה עשרות מטרים ממנו מעטים יודעים. כמו רבים מהמבנים שהצגתי כאן בבלוג, גם על המבנה הזה לא ידעתי כלום קודם ורק מפני שהסתובבתי קצת במושב מצאתי אותו.

בשביל זה אני כאן.

.

חזית הכניסה הדרומית לאולם בית העם

.

בית העם הטמפלרי

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בקיבוץ חולדה גם עם רם כרמי / וביקב ברקן ההולך ונבנה

הרשימה הזו שלפניכם היא תוצר של שני ביקורים בקיבוץ חולדה. ניתן לזהות את ההבדלים בין הזמנים על ידי השינויים במזג האוויר בין שני הביקורים, אך למעשה מפרידים ביניהם רק 3 ימים, היות וברגע שגיליתי שצילמתי לא טוב וגם פספסתי כמה ענייניים אז מיד החלטתי לחזור למקום. רשימה נוספת שיצאה מהביקור הזה ואותה כבר פרסמתי בנפרד מזו, היא הרשימה על הכפר ח'ולדה (עם המלצות לאוכל ייחודי בסביבה) שחוסל ב-1948 ואדמותיו חולקו בין היישובים בסביבה.

הכל התחיל בעקבות סרט התעודה על רם כרמי, שבגללו נאלצתי ללכת ולבקר בקיבוץ חולדה ולהתרשם באופן בלתי אמצעי ממה שהוצג בסרט בו סקרן אותי לראות מה בדיוק כרמי עולל לקיבוץ המסכן. להפתעתי גיליתי שחוץ מבית הנוער שתכנן בשנת 1980 וניצב נטוש בלב הקיבוץ, יש הרחבות מגורים שגם אותן תכנן כרמי וגם הן בדרך להיכלל בסטטוס נטוש. חוץ ממה שכרמי ביצע בקיבוץ (הוא גם תכנן תכנית אב חדשה ומופרעת שלא בוצעה ופרדי עכשיו מחפש אותה בנרות) ויש את ארכיון הקבוצות שתכנן חנן הברון שגם הוא קצת נטוש, ויש את בית העם הענק המכונה "בית הרצל" שתכנן אדריכל הסגנון הבין-לאומי יעקב ירוסט שניצב גם הוא – נטוש. גם גם גם – זה נשמע כאילו חולדה בדרך להיות כולה נטושה, אך זה ממש לא מייצג את התמונה המלאה: חולדה היא מקום יפה ונעים וכל האנשים שנתקלתי בהם בקיבוץ היו קשובים ושמחו מאד לסייע ולעזור והקיבוץ בכללותו הוא מקום מטופח ומרשים. רק מבני הציבור ההיסטורים נותרו מאחור, ממתינים לגואל. אבל נדמה לי שרצון כרגע במעצר…

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית העם הנטוש ברשפון

 

בין העיר והפאליק, על חוף השרון

מושב לתפארת, קוראים לו: רשפון.

אלוף ירקות הוא, לו שיא בבוטנים.

רק תש לו כחו בענף טרקטורים.

                        אמת, נכון! זאת היא רשפון!

כך נפתח ההמנון של המושב רשפון, כפי שניכתב על ידי חבר המושב גרשון גץ, ופורסם בחוברת מיוחדת שהופקה על ידי מזכירות המושב לכבוד שנת חצי היובל למושב ב-1961. רשפון הוקמה אי שם באמצע שנות ה-30 כשהמאבק על האדמה בין האוכלוסיה הישראלית לאוכלוסיה הערבית היה קשה ומר. כיום, אין כל זכר לכל אותם כפרים ששכנו במרחב זה, ובכללם הכפר אל-חרם (520 תושבים) והכפר אג'ליל (870 תושבים), כך גם אין כל זכר לכל אותם אנשים שנאחזו באותה העת בקרקע בכל כוחם.

למבקר מבחוץ, נראה שרשפון איבדה את זהותה, ומבתים קטנים ופתוחים וקהילה מאוחדת ותרבותית, נותרו גדרות, שלטי פירסומת, BMW, שפע של הזדמנויות נדל"ניות …ובית תרבות נטוש, עזוב וריק – המשקיף על השדות האחרונים שנותרו בשולי היישוב. 

 

 

ביום שני בבקר בדרך לנתניה, הצעתי לשאול במפתיע לבקר במבנה "בית העם" העומד מוזנח ושומם ברחוב הפרחים בקצה המזרחי של רשפון.

לשאול לא הייתה הרבה ברירה אלא להסכים, היות ואני אחזתי בהגה, ועוד לפני שסיימתי להעלות את ההצעה, כבר סטיתי מכביש מס' 2 אל תוככי המושב. על בניין בית העם, שמעתי לראשונה מד"ר משה, שלא העז להיכנס לבניין הנטוש וחשב שהמדובר כאן בבית הכנסת – אז לכן חשיפתו של בית העם ורשימה זו היא הודות לו.

כבר ברחובה הראשי של רשפון, משני צידינו שלטי ענק המכריזים על מיני עסקים, והמסתירים את בתיה הצנועים והפשוטים שבעבר היוו את גאוות המושב. לצידם, ניצבים בתי הפאר הכובשים להם אט אט את מקומם ברשפון, ומזכירים לכל שעתיד המקום ככל הנראה להפוך לגרסת הטלאים של המושב השכן כפר שמריהו שכבר שנים מוביל לצד סביון, כשכונת הוילות של האלפיון העליון.

ארץ ישראל הישנה והטובה עדיין מצויה ברשפון – ואת בתיהם של אותם מיישבים וצאצאיהם עדיין ניתן למצוא כאן, אבל נדמה שהיא אט אט דועכת, נדרסת ומתאדה באוויר.

בדומה לחדרי האוכל בקיבוצים, נבנו בתי העם במושבי העובדים, כמבני ראווה המקרינים את עוצמת היישוב ויכולותיו. כך גם בית העם ברשפון, שגודלו ומורכבותו עומדים בניגוד חריף לבתי המושב הקטנים והשקטים.

מבנה בית העם בכללותו מורכב ממספר מסות, אשר כל מסה מייצגת פונקציה שונה. מבנה דומה כזה בארץ, אם כי מוקדם בהרבה למבנה זה, הוא בניין חדר האוכל בקיבוץ גבעת השלושה הנטוש (כיום בלב פתח-תקוה) אותו תיכנן בשנות ה-30 האדריכל אריה שרון, והוא מבוסס באופן מובהק על תפיסת עולמו של הפילוסוף האוסטרי לודוויג ויטגנשטיין.

היות ורשימה זו מתמקדת במבנה נטוש, אני ממליץ לצפות בכל 9 הדקות של הקטע המצורף כאן – המציג את הקומפלקס המרשים והנטוש של Hotel Citroen, כפי שהוצג באחת הסצנות המפתיעות בסרט האהוב עלי מהעשור האחרון. ואם התרשמתם מהעוצמה האמריקאית אז צפו גם בזה. צפיה מהנה!

מאמצים לא מעטים השקעתי בניסיון לאתר את שמו של האדריכל של בית העם במושב רשפון: במחלקת ההנדסה של המועצה המקומית איבדו את התיק, ובמזכירות המושב אף פעם האיש שמכיר את הארכיב לא היה (חופשה/מחלה/הצגה), כך שהפרט החשוב הזה בהבנת המבנה – חסר לי בנתיים.

בכל מקרה, ניתן בנתיים להמשיך ולהנות מהבניין המרתק והמרשים הזה העומד כעת כרוח רפאים, עדות אילמת ומרהיבה לחיים שהיו ואינם. למושב שאיבד את זהותו ואת ערכי התרבות עליהם הושתתה הקמתו, ואבדו יחד עם אובדן מייסדיו.

בית העם מוצב כאמור בפאה  המזרחית של היישוב, בסמוך לקצה הרחוב הראשי המוביל מדרך חיפה. בסמוך לו פועלת עד היום הצרכניה המקומית, שהופכת את המקום למרכז בו ניתנת לתושבי רשפון ההזדמנות להפגש באופן בלתי אמצעי.

רחבת בית העם, הנפרסת בכניסה לבניין, מוגבהת מעל למפלס הרחוב ב-2 מטר ומקושרת אליו באמצעות גרם מדרגות רחב. על פי חתך הזהב, נפער אל תוך הרחבה פתח הכניסה המוביל אל אולם המבואה רחב הידיים, בעל תקרת קורות בטון חשופות – המותירות רושם רב בעיני המבקר, ומחזקות את הפרספקטיבה של החלל הארוך. בקצה האולם ניצב לו דומם ומאובק פסנתר כנף שחור וגדול עטוף ביריעות ניילון.

בחלקו הדרומי של החלל, ניצב גרם מדרגות פתוח, בו הושקעה מחשבה בכל פרט, כשהשיא הנו תקרתו האדומה של חלל המדרגות – העומדת בניגוד לצבעי הלבן-אפור של המבנה כולו. מדרגות אלה, מובילות למעלה אל גג הבניין המשמש היום בעיקר את היונים, ולמטה אל חדרי השירותים.

בין אולם המבואה לבין אולם המופעים עצמו, מוצבת מחיצה הניתנת להזזה לשם איחוד שני האולמות.

אולם המופעים המשופע, כעת ריק מכסאות, ולבד מפסי גופי התאורה המרשימים הקבועים בתקרת האולם (ונראים כתוספת מאוחרת, על אף שלא אתפלא אם הם מקוריים) – המרכיב הבולט באולם הוא דווקא מה שמחוצה לו. מבעד לשורת חלונות אורכיים הניצבים בחזיתו הצפונית והאלכסונית – ניתן להשקיף אל השדות המוריקים, הפרוסים למרגלות רכס הכורכר עליו ניצב בניין בית העם. כאן, עצרתי עם שאול מהתרוצצותינו הנלהבת ברחבי המבנה, משתתקים לנוכח השדות המתים המשלמים את המחיר.

בשורה התחתונה והאופטימית – לרשפון האופציות לא נסגרו. ייתכן ובבית העם טמון עתידו של היישוב, כך שבאמצעות הגדרה מחדש לתכני המבנה הציבורי הענק הזה – ניתן יהיה להקרין על היישוב כולו ולחזק את הקהילה המקומית, שנראה שנדרסה ונשחקה במהלך השנים. לתפיסתי, המכשלה המרכזית בתוכן הקודם של הבניין – היא שהתוכן היה חד-גוני. בעקבות זאת, המבנה שימש אך ורק כאולם התכנסות למופע או הרצאה – ייעוד שמפעיל את המבנה שעות ספורות בלבד במהלך כל שבוע (וזה עוד במקרה הטוב). מדובר כאן במבנה ציבור שעלות החזקתו גבוהה, ולכן חובה עליו לענות על דרישות הציבור כולו: בכל הגילאים ומכל המעמדות ביישוב הבוגר. יש למצוא ייעוד למבנה כך שייחד אותו משאר האולמות באזור (כי הרי תוך חמש דקות אתה בסינמה סיטי או היכל התרבות חסר הזהות של הרצליה).

מבנה בית העם ברשפון, הוא מהמבנים המרשימים והטובים שניתקלתי בהם בעת האחרונה, ואני מקווה שגם בני רשפון יוקירו את ערכיו – והם עוד רבים, היות ולא נחשפתי לערכי המורשת שלו. כולי ציפייה כי הרשפונים יקומו וייתפסו את עצמם וישיבו את הבניין אל החיים, ובאמצעותו ישכילו לעורר, לאחד ולייחד את קהילתם.

אסיים בציטוט מאותה חוברת ממנה ציטטתי בראשית הרשימה. בחוברת זו, שהוצאה על ידי המושב בחג חצי היובל, מוצא חבר המושב ולדימיר קראוס, בבית העם את המוקד היישובי החדש:

"בית העם החדש שאנו ניגשים כעת להקמתו, צריך לשמש אכסניה הולמת בכיוון הדרוש ליצירת החברה המלוכדת הזו. לא על ידי צורתו החיצונית נשיג זאת, כי אם על ידי התעוררות הכוחות החיוביים הטמונים בתוכנו לפעולה נמרצת ויסודית. עלינו לפעול בכיוון זה, שנוכל להביא למכנה משותף את השקפות העולם שלנו הקיימות בתוכנו, בכדי שתוכל להוצר על ידי כך גם גישה אחידה לבעיות המשקיות".

מכל השגינו האחד הוא ניכר –

זאת תרומתנו "מן העיר אל הכפר".

אם יש כלל הישג עוד, שיותר הוא כביר,

זאת תנועתינו מן הכפר אל העיר!

              אמת, נכון! זאת היא רשפון!

שאלה היא: להיות או לא להיות כפר?

או שכון תל-אביבי בשם "רשפונידר"?

עוד שנה או שנתיים במקצועי אבלה;

אז בטח ובטח חקלאי רק אהיה!

שנה ושנתיים – ואין להן גמר.

בין חקלאות ועסק חוץ תקוע נשאר.

              אמת, נכון! זאת היא רשפון!

 

חזית דרומית – אטומה
 
חזית צפונית – מפנה את מבט הקהל מפנים האולם אל שדות השרון
 
חזית מערבית – החזית הראשית
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אני לא יכול לכתוב על רשפון, מבלי להתייחס לפחות בשתי תמונות למבנה הסילו שבכניסה ליישוב
 
 
צילום מאת דוד גבעון
 

בעקבות מספר פניות מצד גורמים שונים מצאתי לנכון לשוב ולבקר בבית העם וכן להעלות לבד מהתמונות של הבניין המשתפץ, גם את סיפורם של מתכנניו וכן את סיפורו של הבניין עצמו. לרשימה זו לחץ כאן.
%d בלוגרים אהבו את זה: