ארכיון תג: באר שבע

סיבוב בבניין הפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן גוריון

כמות הבטון ששפכו בבאר שבע גדולה, אך הכמות ששפכו באוניברסיטת בן גוריון מוגזמת אבל היא שנותנת לקמפוס את אופיו הייחודי. ביקור בבניין הפקולטה למדעי הרוח והחברה, ממבני הבטון החשוף הגדולים בארץ, הוא ביקור שמותיר רושם עז על המבקר.

השאלה הגדולה שעלתה במהלך הסיבוב היא האם האדריכלים אמנון ניב, רפי רייפר ונתן מגן אכן האמינו שכך צריכה להראות סביבת הלימוד והמפגש הטובה ביותר? הרי אחרי שהאדריכלים הצליחו להוכיח לכולם שהם בנו חתיכת גוש בטון מרהיב וחזרו לתל אביב (חוץ ממגן שנותר בבאר שבע), נאלצו הסטודנטים להתמודד עם מסדרונות אפורים ואפלים, העומדים בניגוד גמור למרחב הפתוח והמואר שיש בחוץ.

ועל כך ברשימה זו.

.

12307970_1168251419871105_3042648784126123666_o

אדום, כחול, אפור

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בספריית רפואה בבאר שבע בתכנון אריה ואלדר שרון

הספרייה לרפואה ולמדעי הבריאות של אוניברסיטת בן גוריון שוכנת במרכז הרפואי סורוקה ונראית כמו אוריגמי מבטון, בעיקר מאז שצבעו אותה בלבן. במקור הבטון היה חשוף. מבנה אפור שעל חזיתו בולטים סימני תבניות הקרשים, שלתוכם יצקו את הבטון. בחוץ ובפנים מפתיע לגלות כמה דאגו כאן לשמור על הבניין המקורי לאורך כל השנים (חוץ מהצביעה כמובן וגם הריהוט המיושן).

אפשר לציין השנה 40 שנה להקמתה של הספרייה, בנייתה הושלמה ב-1974. תכננו אותה האדריכלים אריה שרון (1984-1900) ואלדר שרון (1994-1933), אבא ובן. אריה שרון (זכה ב-62' בפרס ישראל על תכנון בית חולים סורוקה) התמחה בין השאר בתכנון בתי חולים ותכנן החל משנות החמישים את סורוקה, איכילוב ובילינסון. בשנות השישים הצטרף הבן ויחד המשיכו לפתח את אותם בתי חולים ואף לבנות שניים חדשים – וולפסון וגהה. כמו כן הרחיבו את אסף הרופא ואת רמב"ם (שאריך מנדלסון תכנן במקור). הנכד, האדריכל ארד שרון, ממשיך במסורת המשפחתית ורק לאחרונה חנך את בית החולים לילדים החדש ברמב"ם. גם את בניין בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב (עליו כתבתי כאן) תכננו השניים. בשנות ה-90 הרחיב המשרד את הספרייה עצמה ובנה אגף חדש בסמוך לו, מבנה בצורת תיבה שלא מנסה אפילו להתחרות עם המבנה ההיסטורי.

מדובר ביצירה מורפולוגית מקורית. אף קיר או חלון לא עומדים בזוית ישרה. הכל מוטה ומתקפל.

ועל כך ברשימה זו.

.

10689809_942283602467889_7369326346358092372_n

אוריגמי מבטון

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתל שבע – העיר הראשונה שהקימה ישראל לבדואים

לפני כמה חודשים בקרתי עם טל אצל אדריכל זקן. ישבנו ושוחחנו בחדר העבודה הקטן של האדריכל, תוך שהוא שולף תצלומים ישנים. התרשמתי שהאדריכל הצליח במהלך שנות עבודתו לפעול בכמה צמתים מרתקים ומגוונים. טל דווקא התלהב מתמונה של בניין שתכנן אדריכל אחר ומשום מה נכללה בארכיונו של האדריכל זקן. טל הציע שניסע לשם בהזדמנות קרובה. עניתי שזה רחוק ושאני לא מסכים. הוא התעקש אז הסכמתי.

ביום שישי האחרון טל אסף אותי בשבע וחצי בבוקר. הצעתי שבדרכנו לבניין שראינו בתמונה ונמצא רחוק, נעצור בבניין אחר שאף פעם לא ראיתי ומאוד מסקרן אותי למצוא אותו. נתקלתי בתמונה של הבניין האחר בספר "ישראל בונה 1977". מדובר במרכז העירוני של תל שבע – יישוב בדואי בנגב. ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20140606_095157

במסגד הנשים…

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בספרית ארן / אוניברסיטת בן גוריון

אחד מנושאי השיחה שהעסיקו הכי הרבה את האדריכלית המנוחה זיוה ארמוני היה הקרדיט שניתן לקבוצת אדריכלים גדולה על תכנון בניין הספריה הלאומית בקמפוס גבעת רם.ארמוני הייתה דוגמה מובהקת וכואבת למצבן של האדריכליות הישראליות: אדריכלית מחוננת שהיתה כמו רבים אחרים לדורה – במקום ובזמן הנכון ועם כמות כישרון ברמה בינלאומית. למרות זאת, היא נדחקה לשוליים, נשכחה והחל משלב מוקדם יחסית פסקה מלפעול כאדריכלית. את ארמוני הטריד שיותר מידי אנשים זכו בקרדיט על הבניין מבלי שהם באמת תרמו משהו משמעותי לתכנית (לטענתה שלושת האדריכלים שבאמת עמלו על פיתוח התכנית היו שמעון פובזנר, חנן הברון והיא עצמה). פגיעה קשה היא ספגה באוטוביוגרפיה של אברהם יסקי (עמ' 171), שגם הוא קיבל קרדיט על הספריה הלאומית, ובספר נדחקה ארמוני מראש רשימת המתכננים שסודרה על פי הא"ב ו"בטעות" קיבלה את השם ערמוני. זה מאד הציק לה.בין מקבלי הקרדיט על הספריה הלאומית היו גם בני הזוג האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר. אפשר לומר שהם היו המרוויחים הגדולים של הפרויקט ובאמצעותו קנו לעצמם נישה מקצועית שסללה את דרכם לתכנן את נתח מרכזי בתחום הספריות האקדמיות בישראל. בעשורים הבאים תכננו הזוג באוניברסיטת תל אביב את הספריה המרכזית ע"ש סוראסקי, את ספרית משפטים, ספריה למדעים מדוייקים ע"ש וינר, ספרית מדעי החברה ומינהל ובאוניברסיטת בן גוריון את בניין הספריה המרכזית ע"ש זלמן ארן – ועל כך ברשימה זו. .

גג הבניין המורכב מפתחים המחדירים קרני שמש לא ישירות אל פנים אולמות הקריאה

להמשיך לקרוא

סיבוב בארכיון לתולדות ההתיישבות בנגב ע"ש דוד טוביהו

היות ואני מצוי בימים אלה בליבו של מחקר המתמקד בעיירות הפיתוח, אחת מהתחנות שלי במסע נימצאת בארכיון לתולדות ההתיישבות בנגב ע"ש דוד טוביהו. ארכיון זה, שוכן בבניין הספריה המרכזית המפורסם (בתכנון משרד האדריכלים נדלר, נדלר, ביקסון) שהיה הבניין הראשון שהוקם בקמפוס אוניברסיטת בן גוריון בבאר-שבע.

רוני לא הבינה איך הגעתי למקום הזה, אבל אם אני רוצה לאתר את המאגר הגדול ביותר לחומרים היסטוריים ומחקרים על אתרים בנגב – אז זה המקום. חוץ מזה שמעבר לכביש את את "הודו הקטנה" שלטעמי היא המסעדה ההודית הטובה ביותר בישראל (אך על כך ברשימה נפרדת).

 

מראה כללי של אולם העיון בארכיון

  להמשיך לקרוא

סיבוב בכיכר דייכמן / אוניברסיטת בן גוריון

שלשום יצא לי להעביר יום באוניברסיטת בן גוריון שבבאר שבע – אחד מהמקפוסים שזכו לתנופה אדריה בשנים האחרונות, כך שלמעשה על כל בניין ניתן להעלות רשימה בפני עצמה. בהפסקה שנטלתי לעצמי בחרתי לפנות לכיכר דייכמן אותה ביקרתי לראשונה בשלבי הקמתה לפני פחות משלוש שנים. זו כיכר שמאז ניתקלתי בה לראשונה נראית לי כמו השטיח הפרוס בחלל הכניסה לבית, המקבל את פני התלמידים והעובדים מידי יום אל ביתם השני ובאופן מוצלח למדי

היות ועדיין מדובר באחד מהמרחבים הפתוחים בעלי האמירה העיצובית העדכניים ביותר בישראל, בחרתי להציג אותו ברשימה שלפניכם. 

  

מראה כללי של כיכר דייכמן

 

  להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: