ארכיון תג: ארכיון אדריכלות ישראל

סיבוב על האוסף של המהנדס משה בן-חורין

אמר מנחם בגין: "את הארץ יש לא רק לשחרר אלא גם לבנותה, ולהשיב לה את יופיה, בבחינת חידוש ימיה כקדם. משה בן-חורין היה בונה גדול, לא רק על פי מקצועו אלא מתוך הכרת שליחות". כך הספיד בגין את המהנדס משה בן-חורין (1972-1905) והוסיף מיד: "בנו הלך בעקבותיו, בבחינת מעשי אבות סימן לבנים". בהכשרתו היה משה מהנדס אך הוא תכנן כמו כל אדריכל אחר ובהיקפים גדולים. לפני ארבע שנים ניצל אוסף השרטוטים של בן-חורין, כמו גם האוסף של בנו האדריכל מרדכי בן-חורין והחומרים הופקדו בארכיון אדריכלות ישראל.

"בן-חורין תכנן ובנה לפחות כמו האדריכלים המודרניסטים שנכנסו לקנון ואפילו הרבה יותר מחלק גדול מהם כמו אריה שרון, זאב רכטר ודב כרמי", מציין האדריכל ד"ר צבי אלחייני שמכיר את האוסף מקרוב מאז הופקד בארכיון אדריכלות ישראל. "אין ספק שהשתייכותו הפוליטית לימין והפעלתנות הרבה שלו בארגונים פוליטיים – ועל כך מעיד הספר שהוצא לזכרו ומשך הספדים מגדולי מנהיגי הימין – אחראית בין השאר לדחיקתו מההיסטוריה של האדריכלות המודרנית הארץ-ישראלית והישראלית, היסטוריה של דמויות שמזוהות יותר עם זעיר בורגנות שמאלית, מפא"י, ההסתדרות, קיבוצים, סוציאליזם וכו'. וזה למרות שבן-חורין למד במוסד איכותי בגרמניה, היה לתופעה מקומית בהיקפי הבנייה שלו בכל קנה מידה והגיע להישגים בתכנון אדריכלות מודרנית ראויה".

לכבוד 115 שנה להולדתו של בן-חורין אני מביא כאן מקבץ קטן ואקראי של שרטוטים מתוך האוסף הגדול המאגד יותר מ-800 מבנים שתכנן. בן-חורין שהיה תושב פתח תקווה במשך שנים רבות ובה גם פעל משרדו, תכנן בה מאות מבנים – בתי מגורים, תעשייה, מסחר, בריאות, תרבות וזיכרון, ורבים מלקוחותיו היו ממשפחות המייסדים של המושבה. אוסף ייחודי זה שופך אור על תולדות העיר פתח תקווה, בעשורים שבהם הפכה ממושבה לעיר.

ועל כך ברשימה זו.

.

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במגדל המים והמצפה של אוניברסיטת בר אילן

רק לפני שבוע העליתי לכאן רשימה על איך אקדמיה כמו אוניברסיטת תל אביב מתייחסת לבניין בעל איכויות ארכיטקטוניות והופכת אותו לסלט מקולקל, אז הפעם אני רוצה להביא מבנה שהפונקציה שלו אמנם שולית בקמפוס אוניברסיטת בר אילן, אך צורתו וגודלו הם שהביאו אותו למעמדו הרם, שהפך אותו כבר מזמן לסמלה של האוניברסיטה הרמת-גנית שמציינת השנה 55 שנה להיווסדה.

מגדל המים והתצפית של אוניברסיטת בר אילן תמיד היה נראה לי שתוכנן על ידי ספדיה או מישהו כזה, ולכן הופתעתי לגלות שמדובר בכלל במגדל משנת 1952 שנקבר מתחת לתוספות מאוחרות שבאו מאותו מקום של התייחסות כפי שבאו לבניין מוסיקה בקמפוס אוניברסיטת תל אביב – מתוך זלזול וטיפשות. אף פעם לא מאוחר ועדיין ניתן להשיב למגדל בבר אילן את איכויותיו המקוריות. ועל כך ברשימה זו.

מגדל המים והמצפה ובצמוד לו בניין הספריה המרכזית

להמשיך לקרוא

סיבוב בארכיון אדריכלות ישראל

כבר שנים מדברים על הקמתו של ארכיון ראוי לשמו שיכיל את כל אותם חומרים הקשורים לתכנון בישראל. התחלה לארכיון הייתה לפני שנים בטכניון וגוועה וכעת בלב תל אביב במרתפי מגדל שלום, במקום בו ניצבה בעבר אחת מיצירות האדריכלות המרתקות – גימנסיה הרצליה, שוכן לו היום הארכיון לאדריכלות ישראל.

הגעתי לארכיון מספר פעמים וברשימה הזו ישנן שתי קבוצות תמונות אותן ערבבתי. חלקן צולמו קודם לשיפוץ וההרחבה שעבר הארכיון וחלקן לאחר מכן, זה לא באמת משנה מי קודם ומי אחרי, זו פשוט הזדמנות להכיר ולדעת שכזה דבר נמצא בסביבה. בינתיים מדובר ביוזמה פרטית שלא נהנית מתמיכה קבועה ורצינית, אלא בשיגעון של אדם אחד לדבר – האדר' צבי אלחייני. נקווה שמישהו כבר ישלוף את הכפפה ויאפשר לארכיון להתקיים באופן מכובד ואף להרחיבו לחללי תצוגה ראויים – כפי שהאדריכלות הישראלית ראויה לה. ועד אז: סיבוב+ראיון עם צבי אלחייני+בקשה קטנה לסיום.

.

על הקיר של הארכיון: שיכון לדוגמא ברמת אביב, רם כרמי, מודל מוקדם של כיכר המדינה, שיכונים ותמונת מחזור של ישיבת נחלים

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: