ארכיון תג: ארון קודש

סיבוב במשכן אהוד בהתנחלות איתמר

לפני 7 שנים התכוננתי לפרסם מאמר על בניין ישיבה חדש שהקימו בהתנחלות איתמר. את הפרויקט תכנן משרד "גליל אדריכלים" השוכן בנצרת עילית ושותפים בו האדריכלים שמואל עופר ויעקב קליין. הבניין שנקרא "משכן אהוד" קרוי כך על שמו של רב בישיבה – אהוד פוגל שנרצח עם אשתו ושלושת ילדיהם בביתם ששכן לא הרחק מהאתר בו הוקם הבניין.

לצורך הכתבה ראיינתי את האדריכל שמואל עופר ואפילו צלם מקצועי ומוערך, אדוארד קפרוב, נשלח לצלם מטעם מערכת אתר Xnet. הכתבה לא נכתבה ולכן גם לא פורסמה ומאותו ביקור פרסמתי רשימה על בריכת שכשוך. כעת, בעת ניקיונות לקראת פסח מצאתי את התמונות שצלמתי ב-2012 באירוע חנוכת הבניין בו הייתי. חזרתי לאותן תמונות ושוחחתי עם האדריכל שעדכן אותי בהתפתחויות שהיו מאז.

ועל כך ברשימה זו.

.

שם

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת החדש בעיר הבה"דים

הבניינים שמצידי השדרה המרכזית החוצה את קריית ההדרכה מקבילים לה כמו חיילים, למעט בניין אחד. בית הכנסת מוטה בזוית.  ההטיה נובעת מהרצון לכוון אותו לכיוון התפילה, לירושלים, אך אפשר גם אחרת כפי שהצגתי באמצעות בית הכנסת בקיבוץ עין הנצי"ב שתכננה ג'ניה אווברוך. מרכיב נוסף שמדגיש את שונות המבנה והבלטתו הוא ההחלטה להציבו בקצה רחבה גדולה בכניסה לקרייה. אמנם אין עליו כל סממנים של בית כנסת אבל שני המאפיינים שהזכרתי הופכים אותו לבניין הבולט ביותר. בניין ששובר את הסדר והארגון. ההחלטה להציב את מבנה הדת באופן בולט ושונה מאחרים נראית לי קצת תמוהה. מה זה אומר על צבא שבוחר להציג כך את הדת בפרויקט הדגל שלו, פרויקט שנועד להכשיר את דור העתיד של חיילי צה"ל?

את הבניין תכנן משרד האדריכלים קולקר קולקר אפשטיין שזכה ותכנן את כל קריית ההדרכה, שללא ספק זהו הפרויקט הגדול, המורכב והייחודי ביותר שנבנה בישראל בידי גורם אחד ובתקופה קצרה כל כך. קריית ההדרכה ע"ש סא"ל אריאל שרון הוא השם הרשמי של עיר הבה"דים, ראשי תיבות של בסיסי הדרכה, שהועתקו לכאן בעיקר ממחנה צריפים שבמרכז הארץ. כאן, 24 ק"מ דרומית מבאר שבע, בצמוד לצומת הנגב הציפייה שהקריה הגדולה תחייה את הדרום גדולה.

לכתוב על בית הכנסת בפרויקט, זה כמו לכתוב על הצ'ופצ'יק של הקומקום. ההיבטים העיצובים מתגמדים ביחס להיבטים התפקודיים, הניהוליים, הכלכליים, האורבניים, האקלימיים, והנופיים של הפרויקט. בהמשך אכתוב על הקירייה כולה, אבל בינתיים אסתפק רק בבית הכנסת שלדעתי מייצג את ההיבט הרעיוני הן של הצבא והן של משרד האדריכלים.

ועל כך ברשימה זו.

.

1237375_1216992108330369_3638221747533395441_o

האור בקצה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת החדש בדרך קיבוץ גלויות

חזית מנורת שבעת הקנים מדגישה את מבנה בית הכנסת החדש בדרך קיבוץ גלויות, היא מפגן נוכחות, דבר שמשקף אולי את מעמדה של האוכלוסיה הדתית בתל אביב. העיר שבעבר חיה בה אוכלוסיה גדולה של דתיים וחרדים התרקונה מסיבות שונות ונותרה עם עשרות בתי כנסת שבקושי מצליחים לשרוד וחלקם כבר נסגרו מזמן. פתיחת בית הכנסת "שער אשר" לפני שנה וחצי היה אירוע נדיר בעיר.

חזית הבניין הראשית הפונה לרחוב מורכבת ממסך זכוכית כהה ומנורת ענק בעלת שבעה קנים. חזית המנורה מזכירה את חזית מגן הדוד ממנה הורכב בניין ישיבת נווה דקלים בגוש קטיף שנהרס ב-2006 בעקבות ההתנתקות. פעם שוחחתי עם האדריכל גרשון שבח שתכנן את בניין ישיבת נווה דקלים: "הנוצרים בנו כנסיות שרק אם ביקרת בפנים והיית מודע לכך, היית מגלה שהתכנית היא בצורת צלב. בגוש קטיף, מול השכנים הערבים רציתי להציג את הנוכחות בלי להתבייש, אולי אפילו באופן הפגנתי ולכן בחרתי בחתך וחזית בצורת מגן דוד".

לאחרונה החלטתי לבקר עם שאול בבניין ועל כך ברשימה זו.

.

adfgwergtrt

חזית בית הכנסת בדרך קיבוץ גלויות

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית המדרש ההרוס של חסידות קאליב בבני ברק והמלצה לתצוגה של אום כלטוב

בדרך מאתר בנייה אל שכונה חדשה ששאול רצה לראות בבני ברק, עצרנו במקרה ליד בניין שנראה היה בשיפוצים. לדעתי הוא נראה יותר נטוש. מתברר שכאן פעלה חסידות קאליב. בתחילת שנות התשעים עברה החסידות לבניין חדש (אכתוב עליו בהמשך) וב-2002 עברה לירושלים.

הבניין בבני ברק כולל חמש קומות: קומת מרתף חצי חפורה, שתי קומות לבית הכנסת, ולמעלה שתי קומות למגורי אברכים. היום הבניין פרוץ לכל כיוון. מדרגות רחבות מובילות מהרחוב הקטן ישר לאולם ששימש כבית כנסת.

ועל כך ברשימה זו. 

.

10906291_988215794541336_3835829941908060304_n

על הריסות חיפוי השיש שעטף את ארון הקודש

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת המרכזי הר הכרמל

מבחוץ נראה בית הכנסת המרכזי הר הכרמל בניין פשוט. סתם קופסה חסרת עניין. לכן יש הפתעה כשנכנסים פנימה: האולם הרחב והגבוה, הכיפה השטוחה עם הפתח העגול, העיצוב המאופק והאלגנטי והנוף הפונה לנחל לוטם ולפסגת הכרמל.

בקצה העליון של דרך הים, הדרך המקשרת בין פסגת הכרמל ובין הים שוכן מאז 1957 בניין בית הכנסת המרכזי. מדובר באחד מבתי הכנסת הגדולים שנבנו בישראל, אך שינויים בהרכב האוכלוסייה באזור, הביאו כמעט להתרוקנותו. למרות המצב העגום, בית הכנסת עדיין פעיל ומתקיימות בו מידי יום שלוש תפילות ובשבתות מתקיים גם שיעור. בנוסף, מתוחזק הבניין באופן יוצא מן הכלל ולא נערכו בו שינויים משמעותיים, ואלה שנערכו בוצעו באופן מקצועי ולא פגעו באיכויותיו.

את הבניין תכנן אחד מבכירי משרדי האדריכלים שהתמחו בתכנון בתי כנסת. האדריכל ישראל קומט תכנן אותו בשיתוף המהנדס מנחם ראט והאדריכל אבנר קנר.

ועל כך ברשימה זו.

.

1233992_931025526927030_6032554072662917917_n

כיפה שטוחה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במרכז רפואי שיבא

בתקופה בה האזור שלנו צולע אני מוצא את עצמי בבית חולים. אצלי הכל בסדר, הביקור היה במסגרת פגישה מקצועית עם סגן מנהל בית החולים. הקדמתי קצת, כך שהיה לי זמן לבקר בבניין האשפוז שתכנן משרדו של האדריכל משה זרחי. לא מדובר בבניין שאני מאחל למישהו לבקר בו, אבל עדיין יש בו איכויות וקשרים שכדאי להתעכב עליהם.

אולם המבואה מזכיר מאוד את אולם הכניסה למלון הילטון שתכנן זרחי בשותפות עם גיסיו, האדריכל יעקב רכטר והמהנדס מיכה פרי. וכמו בהילטון, גם כאן הבינו שבטון חשוף לא חביב על כלום, בעיקר לא בפנים הבניין, ודאגו לחפות אותו בלוחות עץ בהיר. לפני כמה שנים נתן לי דניאל, נכדו של זרחי (שעבודה בהשתתפותו זכתה לביצוע בתחרות לתכנון בית משפט השלום בירושלים) ספר על תכנון בתי חולים שהוציא זרחי, יש התייחסות רחבה לתל השומר (שנבנה בזמן הוצאת הספר) אבל לא לפרט קטן ומיוחד בבניין והוא בית הכנסת, שכפי שנראה מביוקר במקום, הקדיש לו זרחי תשומת לב מיוחדת. חוץ מבית הכנסת יש הרבה יצירות אמנות.

ועל כך ברשימה זו.

.

10524559_885191928177057_6385270437141067020_n

הולך בתל השומר

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת בקיבוץ לביא

קיבוץ לביא נקרא על שם העיירה שהתקיימה למרגלותיו עד 1948 ונקראה לוביה. לוביה נמחקה ולביא נוסדה. במרכז הקיבוץ שהקימו עולים חדשים מאנגליה, הוקם גם בית כנסת. כאילו לא עברו 1,600 שנה מאז התמלא הגליל בבתי כנסת, בחרו מחדשי היישוב המקומי לבנות את בית הכנסת החדש ברוח אותם בתי כנסת שנחשפו בחפירות ארכאולוגיות באזור. אגב, בקיבוץ מדגישים כי לביא מקורו ב"פונדקא דלוי" המוזכר בתלמוד ושכן על הדרך בין ציפורי לטבריה בתקופת בית שני.

מבנה בית הכנסת נחנך ב-1962 בתכנון האדריכל יוסף שנברגר שידוע בעיקר כמתכנן רחבת הכותל המערבי. כבר כתבתי כאן על כמה בתי כנסת שתכנן בקיבוצים: בכפר עציון, בחפץ חיים, בבארות יצחק וגם כתבתי עליו ערך בויקיפדיה.

שנות ה-60 וה-70 היו תקופת השיא ביצירתו של שנברגר, שהתמחה בעיקר במבני דת, והביקור שלי בארבעת בתי הכנסת שתכנן מציג רק חלק קטן מאוד מיצירתו. בית הכנסת בלביא נחשב בקרב מתכנני בתי כנסת כאחת היצירות הטובות שלו. קשה לצלם אותו ולכן כדאי פשוט לבוא ולבקר. הוא פתוח כל הזמן. הבניין נחנך ב-1962 ושלושים שנה לאחר מכן נערכו בו שינויים ברוח הבניין המקורי. קשה לזהות מה מקור ומה תוספת, הודות לעבודה המעולה של האדריכל טוביה קץ שהיה גם שותפו וממשיך דרכו של שנברגר לאחר שנפטר ב-1982 בגיל 60.

בשנים האחרונות אדריכלות מבני הדת (בתי כנסת, ישיבות) מדרדרת ומדרדרת. בעבר היו אדריכלים כמו אבא אלחנני, עמירם חרל"פ ודוד קאסוטו שדאגו לעורר דיון בנושא. היום אין אף אחד ולכן משתדל להציג כאן מידי פעם גם בתי כנסת.

ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20140515_185938

תאורה טבעית ומלאכותית בעזרת הנשים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת בקיבוץ כפר עציון

שבוע שעבר בדרך מפה לשם עצרתי בקיבוץ כפר עציון. לא היה לי זמן להסתובב בקיבוץ אלא רק בבית הכנסת, מבנה שתכננו האדריכלים יוסף שנברגר וטוביה קץ – מבכירי מתכנני בתי הכנסת שפעלו כאן במחצית השניה של המאה העשרים.

הכנסיות תופסות מקום נכבד בסדר היום העיצובי של אדריכלים בעולם המערבי, אך דווקא אצל עם הסגולה הידרדר תכנון מבני הדת לשפל המדרגה. היו בתי כנסת מפוארים וגרנדיוזים בגולה שתוכננו ברובם על ידי אדריכלים שאינם יהודים. לעומתם, בישראל במאה העשרים תכננו האדריכלים המקומיים, בתי כנסת בהם נעשה שימוש במשאבים מצומצמים ביותר, אך מבלי להפריע ליצירת מבנים מרשימים וייחודיים שרוממו את המבקר בהם מחיי היומיום. בתי הכנסת שנבנים בעשורים האחרונים, יקרים הודות לרמת הגימור הגבוהה, אך בסופו של דבר מדובר בקופסאות חלולות מכל תוכן וברמת גימור מבישה. רוח אי אפשר לקנות בכסף.

מבני דת הם הזדמנות לאדריכלים להביע יצירתיות באופן כמעט חופשי. יש כאן עיסוק לא רק בנושאים רוחניים, או פרטים דקורטיביים, אלא גם במושגים כמו מגדר, מעמד חברתי והיחס בין אדם למקום. בעולם, הממשיכים אדריכלים לנצל את ההזדמנות וכך גם עשו בישראל עד לפני כמה עשורים. על רגל אחת אני יכול להזכיר פה כמה מאותם אדריכלים מודרנסטיים שיצרו מבני דת מעולים. בין אלה שהתמחו בתחום ניתן למנות את דן טנאי, אלכסנדר פרדימן, ישעיהו אילן, ישראל קומט, דוד קאסוטו וכמובן – טוביה קץ ויוסף שנברגר. בין אלה שהסתפקו בלתכנן רק מבנה אחד או שניים בתחום, ניתן למנות את נחום זולוטוב, מרדכי בן חורין, צבי הקר ואלפרד נוימן, יהודה לנדאו, היינץ ראו, דוד רזניק ואהרון קשטן.

על בתי הכנסת שתכנן האדריכל יוסף שנברגר (1982-1912) כתבתי כאן כבר כמה פעמים. בין השאר כתבתי על בית הכנסת בקיבוץ חפץ חיים ועל בית הכנסת בקיבוץ בארות יצחק. הפעם אתעכב על בית הכנסת בקיבוץ כפר עציון.

.

IMG_20140506_120601

הויטראז' שיצר פרלי פלציג

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת המרכזי בשכונת בית הכרם בתכנון מרדכי בן חורין

האדריכל שתכנן את בית אסיה, מגדל דיזינגוף, תיכון אורט לבבוביץ בנתניה, מגדל מצודת זאב (של הליכוד ברחוב המלך ג'ורג') ועוד 1000 וילות בכל רחבי הארץ – תכנן גם שני בתי כנסת. על הראשון והמוקדם כתבתי כבר מזמן. כעת, אני מציג את בית הכנסת שתכנן האדריכל מרדכי בן חורין בשכונת בית הכרם בירושלים.

נסעתי עם הצלם טל ניסים לביקור בקבר רחל לצורך כתבה (שפרסמתי כאן) ובדרך עצרנו בבית הכנסת של בן חורין. הבניין פתוח רוב שעות היום, הודות לכך שיש בו מגוון פעילויות לתושבי השכונה והסביבה: חוץ מתפילות מתקיימות כאן הרצאות, שיעורים ולימוד חופשי. מדובר בבניין מיוחד שיצר אדריכל מיוחד, ועל כך ברשימה זו.

.

1962883_795619287134322_367027899_n

חזית בית הכנסת המרכזי בשכונת בית הכרם בירושלים בתכנון האדריכל מרדכי בן חורין

.

 

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת במושב ניר עציון בתכנון חנוך אחימן

בתי תפילה הם לרוב הזדמנות לאדריכלים ליצור מבנה יותר מופשט, להביע את היצירתיות שלהם ולהתמודד עם הקשר בין חומר ורוח. בעבר הרחוק האדריכלים הישראלים ניצלו את ההזדמנות ויצרו לא מעט בתי כנסת מאד מיוחדים. מדובר היה בבתי כנסת שקמו בתקציבים נמוכים, זאת לעומת בתי הכנסת הקמים היום בתקציבים גדולים של כמה מיליוני שקלים אך משום מה תמיד התוצאה היא קופסה סתמית. אולי אלה אדריכלים דפוקים וחסרי מעוף ואולי זו הקהילה השמרנית.

זו הרשימה ה-300. במשך חצי שנה היתה מונחת הטיוטה לרשימה על בית הכנסת במושב השיתופי ניר עציון שבמורדות הכרמל, ועכשיו לאחר שמצאתי מי תכנן אותה, הגיע זמנה להתפרסם.

בדרך לחיפה בסוכות האחרון החלטתי לראות מה מסתתר מאחורי השלט "ניר עציון". מניסיוני – בכל מקום ויישוב יש מה לראות ואף פעם לא יצאתי מאוכזב. לכן פניתי ימינה מכביש 4 ועליתי במעלה הכרמל. חלפתי על פני עין הוד ואחריו כפר הנוער ימין אורד, שם יש בית כנסת מאד מעניין שתכנן האדריכל יהודה לנדאו, אך לצערי השומר לא נתן לי להיכנס.

סיבוב מהיר בניר עציון והבניין שהכי הרשים אותי היה בית הכנסת (יש גם בית מלון שתכנן האדריכל דוד נופר). הייתי בטוח שאת בית הכנסת תכנן האדריכל יוסף שנברגר, אך בנו של האדריכל המנוח טען שלא אביו הוא האדריכל, וזאת למרות הדמיון לבתי כנסת אחרים שתכנן והתמדתו לשתף פעולה עם אמנים מובילים. אולי האדריכל כאן היה מאיר בן אורי, לא הייתי בטוח. בסוף, הרמתי טלפון לאמן יוסף שאלתיאל (82) שיצר את עבודות האמנות המשתלבות בבית הכנסת והוא פתר את התעלומה: הבניין לא תוכנן בידי אדריכל, אלא איש מעשה חבר המושב חנוך אחימן, ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_2029

חזית הכניסה לבית הכנסת

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: