Tag Archives: אנדרטה

סיבוב באתר הנצחה לחללי חטיבת גבעתי במצודת יואב

צורת המשולש הדומיננטית בנוף היא מהצורות המועדפות על מעצבי אתרי זיכרון ובכלל מבנים המבקשים לבלוט, והאדריכל חיליק ערד עשה בה שימוש לא מבוטל בעיצוב אתרי ההנצחה שיצר לאורך חמישה עשורים בכל רחבי הארץ. למרות המובלטות של האנדרטה שהשלים כאן ערד בשנת 2001, העיקר באתר הוא מצודת הטיגרט – בניין משטרה בריטי שהקימו שלטונות המנדט ב-1940 בפריסה ארצית.

"המפלצת על הגבעה" כך כינו חיילי צה"ל את מצודת המשטרה הודות לגודלה ובדידותה במרחב. לאחר שהבריטים עזבו את הארץ ומסרו אותה לידי הערבים, היא נכבשה בסופו של דבר מידי הכוחות המצריים באוקטובר 1948. הקרב נכנס לספרי ההיסטוריה הודות לתכסיס שהגה יצחק שדה, כשהוביל את חייליו מכיוון מערב בשעת בין ערביים, כשהשמש מאחוריהם מסנוורת את החיילים במצודה. לאחר הקמת המדינה הפך הבניין לבסיס צבאי, מה שלא הפריע לקירק דאגלס לצלם בו ב-1965 את סרט הקולנוע Cast a Giant Shadow על חייו של קולונל דוד מרכוס. בשיאו של הסרט צולמה כאן סצנה בהשתתפות 800 חיילי צה"ל. לסרט ההוליוודי אין כאן זכר (וחבל שכך), ורוב שטח הבניין הפך למרחב תצוגה הפתוח לציבור.

ועל כך ברשימה זו.

.

משולש

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באנדרטת משמר הגבול בתכנון חיליק ערד

סמוך לצומת עירון (כביש 6 וכביש ואדי ערה) ניצבת אנדרטת משמר הגבול שעיצב האדריכל חיליק ערד, חבר קיבוץ סער. בניית האנדרטה הושלמה ב-1980 והצטרפה לעוד מיליון אנדרטאות שפזורות בארץ. זו אחת הגדולות שתכנן ערד שלאורך השנים הספיק לתכנן סדרה ארוכה של אנדרטאות, זאת לבד מתכנון רחב היקף של מבני ציבור ומגורים  בתנועה הקיבוצית. כמו בשאר האנדרטאות גם כאן יצר מבנה בולט בסביבתו ובמקביל מקום שהייה שניתן להיכנס אליו. התקציב איפשר לערד לקבוע עמדת תצפית בראש האנדרטה, ממנה ניתן להשקיף לסביבה הקרובה והרחוקה.

בטון חשוף הוא החומר העיקרי בו נעשה שימוש, חומר שערד הירבה להשתמש לאורך דרכו כאדריכל וכמעצב אנדרטאות. ביקור במקום יכול להימשך כמה דקות וגם יכול להימשך שעה ארוכה, היות וחוץ מאנדרטה יש כאן מרכז מבקרים המציג את משמר הגבול.

ועל כך ברשימה זו.

.

13305022_1298070710222508_8381494186944252886_o

מעל המגדל סביב אשקיפה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בכמה מקומות מעניינים בעתלית

הגעתי לעתלית כדי לבדוק כיצד מסילת הרכבת חוצה אותה, אבל זה לא שייך לכאן. בין מקום למקום, נתקלתי בעתלית בשלושה מקומות ששווה לבקר ולהכיר: (1) קניון חדש שתכנן אדריכל עוזי גורדון, (2) מתחם קוטג'ים משנות ה-80 שתכנן אדריכל משה צור ו-(3) אנדרטה לחללי מועצה אזורית חוף הכרמל שיצר הפסל יעקב אורנשטיין.

רשימה זו מצטרפת לרשימה קודמת בה כתבתי על מקומות אחרים בעתלית, שווים לא פחות.

ועל כך ברשימה זו.

.

13517468_1310550922307820_1560540486764247420_o

ועכשיו לא לאבד גובה

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל ובאולם התרבות בקיבוץ עין החורש

הקיבוץ הראשון שהוקם בעמק חפר היה עין החורש. כשעלו כאן על הקרקע ב-1931 (בשנתיים שקדמו לכך התמקמו החברים בחדרה), היה זה אזור של ביצות שאף אחד לא התקרב אליו, לכן כנראה הצליחו לרכוש את הקרקע. תוך זמן קצר מעת הקמתו, הוקמו בסביבה כפר הרואה, קיבוץ גבעת חיים וקיבוץ המעפיל ולאחר הקמת המדינה הצטרפו אליהם כמה מושבים. האזור הוא בעל אופי חקלאי והכביש המקשר בין כל אותם קיבוצים ומושבים חוצה פרדסים (לאחד מהם קוראים 'פרדס מיכאל') ושדות ירוקים שגדלים בהם מלפפונים. עצי ברוש ולפעמים גם איקליפטוס ששרדו את השנים משמשים קיר חי לכביש, ובשלב מסוים אפשר לטעות ולחשוב שארץ ישראל הישנה והטובה עדיין קיימת.

את חדר האוכל תכנן האדריכל קובה גבר מורכב משני שלבי בנייה. את השלב השני ששמר על אופי המבנה המקורי תכנן האדריכל אברהם ארליק. זהו מבנה חד קומתי ופשוט, אופקי הבולט הודות לגג הרעפים הגבוה המעטר אותו וכן הודות למיקומו בנקודה הגבוהה באזור.

אולם התרבות, לעומתו, שתכנן האדריכל אילון כהן הוא מבנה שזועק לתשומת לב, דוגמה לאדריכלות הראווה של התנועה הקיבוצית: גג רעפים עם שמונה שיפועים ששולח שפיצים לכל כיוון, כמו ידיים שפורצות מתוך בור ומנופפות לעזרה.

ועל כך ברשימה זו.

.

12304273_1169127529783494_1083102447358551108_o

אולם התרבות

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באנדרטה לזכר הנספים באסון השריפה בכרמל

44 אנשים נשרפו חיים במרומי הכרמל לפני חמש שנים. היום נראה המקום שקט ופסטורלי. השריפה שכילתה את היער הובילה את הרשויות לפעול לשיקום הסביבה. הכביש מתפתל במעלה ההר ובאחד העיקולים מציצה לפתע האנדרטה לזכר הנספים באסון, שנחנכה ב-2011. שעה אחרי ביקור בבית הפנקייק, כמה דקות אחרי כפר הנוער ימין אורד וכמה דקות לפני שבקרתי במרכז המסחרי בחדרה, עצרתי לראות את האנדרטה שדובר עליה כה רבות בזמנו, אך פחות עסקו בעיצובה.

כתבתי כאן בבלוג על עשרות אנדרטאות – רשימה מלאה נמצאת בתחתית הרשימה הזו. ניתן על פיהן לזהות קו מקשר שבא לידי ביטוי בעיקר בחלוקה כרונולוגית. האנדרטה הזו במרומי הכרמל חוזרת במידה מסוימת לתוכן שביקשו לייצג האנדרטאות שהוקמו כאן בשנות החמישים, אך העיצוב השונה מעמיד אותה בקבוצה המייצגת סוג חדש של אנדרטאות.

ועל כך ברשימה זו.

.

11182233_1049944865035095_4039602555282380177_n

באנדרטה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הקברות של קריית ענבים

"הבלים… הכל הבל הבלים… הכל חולף עם הרוח… ואיש אינו אומר: הבלים, הבלים יא אח'י. העצב הרי פוגע בנו רק בהקשר לאלה שאינם מוכרים לנו. ואילו אלה המוכרים לנו מותם פוגע בנו והופך אותנו לדממה ולטל" (מתוך: "ילדי הטל", מחמד אלאסעד, תרגום: יוסף אלגזי, הוצאת פרדס, 2005)

שביל ההליכה המקשר בין הכניסה ובין האנדרטה הגבוהה, הוא המרכיב הייחודי שבשבילו כדאי לבקר בבית הקברות של קיבוץ קריית ענבים. הוא ממוקם בעמק צר כששני רכסי הרים סוגרים עליו משני עברי הנחל. לבד מחברי הקיבוץ מאכלסת אותו גם חבורה נכבדה של חללי חטיבת הראל שנפלו במלחמת העצמאות. חמישית מחיילי החטיבה נהרגו במלחמה ומחציתם קבורים כאן.

לפי תמונות ישנות המקום היה חשוף כולו וריק מצמחייה, אבל היום הוא טובל כולו בירק. בתי קברות חסרים לרוב מוקד מרכזי ומערכת הצירים בהם נועדה לקשר את המבקרים עם המבקרים באופן שווה. כאן המקרה שונה: ציר מרכזי המלווה את הנחל (שהוא יבש כמובן) מקשר בין הכניסה לאתר בקצה אחד ובין אנדרטה גדולה שממוקמת בקצה השני.

ביום הזיכרון האחרון בחרתי לבקר פה בדרך למנת חומוס באבו גוש. בית הקברות היה מלא בקבוצות של נוער עם כיפות סרוגות שבאו לחלוק כבוד לנופלים וללמוד פרק בתולדות המקום.

ועל כך ברשימה זו.

.

12910_1043597135669868_8810245572348887058_n

אור טבעי חודר לחדר הזיכרון באנדרטה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית העם עם ציור הקיר והחאן העתיק בכפר אוריה

רשימה 461

יומני היקר, אחרי ביקור קצר בכפר אוריה נראה לי כי יש לו את היכולת להיות חלק בלתי נפרד ממפת התיירות. על פניו מדובר במושב רגיל, כמוהו יש עשרות או אפילו מאות. אבל מהר מאד גיליתי שגם בלי לחפור יותר מידי יש כאן דברים שאין לאף אחד אחר ושווה מאד לבקר בהם:

(1) ציור הקיר הגדול ביותר בארץ שיצר אברהם אופק.

(2) בית חווה גדול ושלם שהקימו שני אחים מאזור בית לחם לפני 150 שנה ועומד היום נטוש. יש כאלה שמכנים אותו חאן עתיק וגם זה בסדר.

ועל כך ברשימה זו.

.

45

בונים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במנהרת המוביל הארצי

היתה לי הזדמנות נדירה לבקר במנהרות המוביל הארצי, פרויקט שמציין השנה 50 שנה להפעלתו (כן, הפרויקט הזה נחנך ב-1964). מדובר באתר ספיר, הסמוך לכרי דשא שעל שפת הכנרת, בו ממוקמת מערכת שאיבת מי הכינרת המזינה את תעלות וצינורות המוביל.

מערכת השאיבה הוקמה בהשראתה ובהנחייתה של שולי, שהעמידה לרשות חברת מקורות את הידע העשיר שצברה בתחום שאיבת נוזלים ומגע עם צינורות גדולים וקשיחים. עד היום שולי ממשיכה לתרום למשק המים. בשנים האחרונות היא מעניקה לעובדי חברה מתחרה, ייעוץ שוטף בתחום שאיבת נוזלים.

ועל כך (וגם על אנדרטה של יחיאל שמי) ברשימה זו.

.

1510661_935977786431804_1227823935822740632_n

במנהרת המוביל הארצי

.

IMG_20141013_104503

הפסל-אנדרטה של יחיאל שמי בחוקוק

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הזיכרון, האנדרטה וחדר האוכל בנצר סרני

סיבוב בקיבוץ נצר סרני הוא סיבוב באדריכלות של 120 שנה. בסוף המאה ה-19 הקימו כאן השנלרים בית ספר חקלאי (חוות שפון, חוות שנלר ונקראה גם ביר סאלם) והמבנים שלהם בולטים מאוד בשטח. ב-1948 הוקם נצר סרני והפך לאחד מהקיבוצים המובילים בתנועה הקיבוצית. חוץ מחדר האוכל הענק שלהם (שכנראה הבנתי שמדובר בחדר האוכל הגדול ביותר שנבנה) יש כאן גם מבנה צנוע אך מיוחד, שנועד לשמש את חברי הקיבוץ: בקומה העליונה מועדון חברים וחדר קריאה (מ-1985 עברה לכאן הספרייה והמועדון עבר לבניין חדר האוכל), ובקומה התחתונה ספרייה (היום מחסן ויש תכנית להרחיב לשטח זה את הארכיון) וחדר זיכרון. המבנה עצמו מתוכנן ביחס לסביבה. בחלקו הוא סגור ומנותק מעט ממנה ובחלקו מחובר. ניתן להכנס לבניין מכל מיני מקומות, וכל גישה שונה מהשנייה. חתך הזהב מורגש היטב בחזית, וחוזר ומודגש גם בפרטים הקטנים של הבניין שנחנך ב-1962.

האדריכל פרדי כהנא, חבר קיבוץ בית העמק ומבכירי האדריכלים שפעלו בקיבוצים במאה ה-20 תכנן את המבנה בכשרון רב. בשונה מרבים מהאדריכלים בארץ שנשרכים אחרי אופנות מלפני עשר ועשרים שנה, כהנא השכיל ליישר קו עם העולם ולבנות בזמן אמת פרויקט שהיה עכשווי לזמנו. בגלל שהבניין הוקם בתוך קיבוץ והכתיבה על אדריכלות היתה מצומצמת, לא זכה הבניין לפרסום ולא צילם אותו צלם מקצועי שיכול היה להציג את כל איכויותיו. הרשימה הזו מתקנת קצת את העוול, אבל לא לגמרי: המבנה עבר שינויים, הצמחייה כיסתה אותו ואין לי תכניות להציג כאן את התחכום. זה מה יש.

בנוסף, עיצב כהנא את סביבת פסלה של בתיה לישנסקי שהוקם למרגלות הבניין, וממוקם בסוג של בקעה. כך נוצר יחס בין מתחם הזיכרון של המבנה והאנדרטה ובין חדר האוכל המייצג את החיים העכשוויים. ועל כך ברשימה זו.

.

10509723_874219252607658_1250562517471967855_n

בחזית הבטון של אולם המופעים

. להמשיך לקרוא

סיבוב באנדרטה לחללי אגד ארטילרי 212 ברמת הגולן

אחרי הסיבוב בבית תמרה הנטוש, המשכתי לכביש 91 ועליתי לרמת הגולן, לצד הדרך נתקלתי באחת מהאנדרטאות הרבות המפוזרות ברמה והחלטתי לעצור. אין כאן שילוט שמסביר למה דווקא כאן הקומה האנדרטה, מה משמעותה ומה הסיבה למסיבה. כתוב פשוט: "לזכר א. א. 212". יש גם כמה שמות של נופלים אבל לא יותר מזה. מה זה א. א.? אין הסבר.

ברשת בקושי מצאתי התייחסות לאתר, אבל הספיק לי המידע הבסיסי שיש באתר "נזכור את כולם" כדי לגלות שאת האנדרטה עיצב ב-1976 הלל פסח – אמן יליד 1935, קיבוץ מעברות, שמהיה מפקד גדוד תותחנים במסגרת הקרבות שהתחוללו כאן במלחמת יום כיפור. גם המידע על הלל פסח קמצני והוא מוזכר בתערוכת יחיד שהתקיימה ב-2010 במוזיאון וילפריד ישראל שבקיבוץ הזורע.

הרמתי אליו טלפון כדי לשמוע ממנו יותר על האנדרטה והוא גם שלח לי שתי סקיצות מוקדמות לאנדרטה. ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20140704_084453

במרכז האנדרטה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באנדרטת נרצחים ובקניון פרץ בדימונה

אחרי הסיבוב בתל שבע המשכנו מזרחה.

הייתי מורעב, אז עצרנו במסעדה הטובה ביותר שנמצאת על כביש 24 וממוקמת עמוק בתוך פרץ סנטר – הקניון של דימונה. אחר כך המשכנו לרדת לכיוון הערבה. בדרך, סמוך לשלט עליו כתוב נחל תמר, עצרנו באנדרטה שהוקמה בעקבות רצח שני אזרחים על ידי מה שהוגדר "מסתננים מירדן". אין לי הרבה מה להגיד על המקום, הוא פשוט יפה והולם את הכניסה לבקעת ים המלח והערבה.

.

IMG_20140608_150959

עמוד זיכרון

. להמשיך לקרוא

סיבוב בגלעד לשלמה בן יוסף בראש פינה בעיצוב יצחק דנציגר

תתארו לכם שהיו מקימים לברוך גולדשטיין חוץ ממצבת קבר גדולה (שאת זה אכן ביצעו), היו מקימים גם אנדרטה שעיצב פסל חתן פרס ישראל, השירות הבולאי היה מנפיק בול עם תמונתו, משרד הביטחון היה מקדיש לו עמוד באתר הזיכרון שלו, את המערה שהסתתר אחרי הטווח היו הופכים לאתר עלייה לרגל ובכל הערים המרכזיות היו קוראים רחוב על שמו. נשמע מוזר? שלמה בן יוסף השליך רימון נפץ לתוך אוטובוס נוסעים וברח מהמקום. הוא התחבא במערה סמוכה, אך הבריטים תפסו אותו. למרות שהרימון לא התפוצץ ואיש לא נפגע, נגזר דינו למיתה והם תלו אותו בכלא עכו. פעם הבאה שתשמעו על מחבל שזרק רימון על רכב או התפוצץ באוטובוס, תזכרו את האנדרטה, המערה, הבול, הרחוב.

האנדרטה שיצר יצחק דנציגר (שהיה בין השאר מרצה בכיר בפקולטה לאדריכלות בטכניון) ניצבת מאז 1959 בסמוך למקום בו השליך בן יוסף את הרימון על האוטובוס. האנדרטה נראית היטב מהכביש המתפתל בין ראש פינה לצפת. היא מעוצבת בצורת עמוד שחטף כמה מכות אך מסרב לקרוס ונותר זקוף. באופק נוצצים האורות הרחוקים של טבריה, לשם אני אגיע בכוחותיי האחרונים. ועל כך ברשימה זו.

.

10151149_809258389103745_252280204_n

עמוד ושמש

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באתר זיכרון ביתניה עילית

כששאלתי את האדריכל חיליק ערד, באיזו מבין עבודותיו הוא הכי ממליץ לי לבקר, הוא מיד ציין את אתר הזיכרון לביתניה בסמוך לקיבוץ אלומות. "אני אוהב מאד את האוהל של ביתניה", הוא אמר, "זה יושב בתוך ההר ויש שם משטח ועליו אוהל גדול, וכשעולים רואים דרך חריץ את עמק הירדן והכנרת. זו העבודה הכי נקיה שעשיתי".

ואם כבר מגיעים לאזור, אמליץ לשלב טעם נוסף לביקור: הגבינות המצוינות של "שירת רועים" בכפר קיש והלחם של יוחי במאפיה הקטנה שלו בכפר כמא (על הכפר כתבתי כאן, אבל רק עכשיו גיליתי את המאפייה) ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20131115_124420

בתוך אתר הזיכרון שיצר האדריכל חיליק ערד בביתניה עילית

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל ואתר ההנצחה בקיבוץ שובל

בקיבוץ שובל השוכן כמה מאות מטרים מרהט, צפונית לבאר שבע, ישנו אחד מחדרי האוכל המאוחרים שתכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין (בוגר הבאוהאוס) ואתר ההנצחה בתכנון האדריכל חיליק ערד חבר קיבוץ סער.

הבאוהאוס דגל בייצור תעשייתי וכך גם נראים מרבית חדרי האוכל שתכנן מסטצ'קין. בדגם של חזית הקשתות, כפי שמופיע כאן, הוא עשה שימוש בחדרי אוכל ברוחמה (אותו שרון צילם עכשיו כאן), ביקום ובגרסה קצת שונה גם באדמית. ערד לעומתו ניגש כל פעם לתכנן אתר הנצחה באופן שונה. ועל כך ברשימה הזו.

.

1381345_708287759200809_426425970_n

חזית חדר האוכל בתכנון שמואל מסטצ'קין

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באנדרטת שיירת יחיעם ובית קברות כאברי

האדריכלים שפעלו במסגרת התנועה הקיבוצית כמעט ונשכחו וכך גם עבודתם. חוץ משמואל מסטצ'קין שהיה בוגר הבאוהאוס והתגורר בתל אביב, כמעט ולא זכו שאר האדריכלים שהיו כולם קיבוצניקים וגם לא העבודות שתכננו, להתייחסות בכתבי העת לאדריכלות המקומיים והבין-לאומיים. מדובר אמנם במבנים מיוחדים שקשה ללמוד מהם לסביבה עירונית שהיא הסביבה העיקרית שמעסיקה את האדריכלים והכותבים, אך עדיין יצירתם היא חלק בלתי נפרד מהתרבות המקומית.

כאן בבלוג אני משער ש-15% מהרשימות עוסקות במרחב הקיבוצי ובכך אני מבקש להשלים את הפער שנוצר, בעיקר בספר "הפרויקט הישראלי" שכמעט ולא התייחס לקיבוץ. אדריכלי הקיבוץ התבקשו לא פעם ליצור אתרי זיכרון בתחומי הקיבוץ ומחוצה לו, אחד מהפעילים בתחום היה האדריכל חיליק ערד שתכנן תריסר אתרים כאלה. אחרי שהצגתי את האתר בצומת בית קמא לחטיבת יפתח ואת האתר לחללי קרית טבעון, אני מציג את אתר ההנצחה שעיצב ב-1969 לזכר חללי שיירת יחיעם, שאחיו היה בין הנופלים.

.

IMG_2821

מראה כללי של אתר הזיכרון לחללי שיירת יחיעם בתכנון האדריכל חיליק ערד

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באנדרטה לפורצי הדרך לירושלים

אלפי פעמים חלפתי על פני קבוצות מוטות הנירוסטה שסימנו לי את העליה לירושלים. לא בדיוק ידעתי לזכר איזו מלחמה הוקם האתר.

ביום הזיכרון האחרון, החלטתי בעת צהרים מאוחרת לעצור ולבקר באנדרטה הכל כך מוכרת אבל מצד שני עלומה. את העובדה שמדובר באנדרטה לפורצי הדרך לירושלים במלחמת השחרור קל היה לגלות, אבל פרטים על האמנית שיצרה אותה, נעמי הנריק, כמעט ולא מצאתי למעט העובדה שזכייתה עצבנה אמנים מובילים. לא היה עליה ערך בויקיפדיה (עד שכתבתי לה עכשיו) והיא כמעט ולא הוזכרה בכלל ברשת ובטח לא בספרות הדלילה גם ככה. היא כבר בת 92 ולכן מעניין היה לשוחח איתה ולהשלים את החסר.

הרשימה הזו התעכבה כמה חודשים היות והחלטתי לקצר ולערוך אותה מחדש לצורך פרסומה בכתב העת "עת-מול" של יד יצחק בן צבי בעריכת ניר אורטל. המאמר "יד לפורצים, זיכרון למתכננים" פורסם בגיליון האחרון של כתב העת (והוא ניתן לקריאה כאן), וכעת אני מפרסם פה את הגרסה המקורית שכוללת את השיחה שערכתי עם הנריק על הפסל.

.

IMG_8876

מבט על האנדרטה וברקע כביש 1 ת"א-י"ם

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באנדרטה לחללי חטיבה 679 ברמת הגולן

40 שנה חלפו מאז מלחמת יום כפור ו-45 מאז ששת הימים וזיכרון המלחמות האלו נותר גלוי ברמת הגולן. זו אולי אחת הסיבות שאני אוהב לבקר כאן. ביקור ברמה יכול להיות צלילה במנהרת הזמן אלא שבמקום מערה חשוכה תמצאו נוף יפה, מעיינות ואתרי תיירות חדשים ומוצלחים. בכל אלה לא אעסוק ברשימה אלא דווקא ביצירת אמנות שהיא גם אנדרטה.

בדרך העולה לרמת הגולן (כביש 91) נתקלתי באנדרטה ל-98 חללי מלחמת יום כיפור מחטיבה 679. כשטסים היום בדרכים, נוכחות האנדרטאות מהסוג הזה נחלשת. גם ריבוי אתרי הזיכרון וההנצחה בישראל הפכו את הישראלי הממוצע לקצת אדיש לכל הנושא הזה. לכן, אני מעוניין לעצור, לבקר ואולי גם להיזכר. במקרה של אנדרטת חללי חטיבה 679, הביקור לא היה מקרי היות וידעתי מי עיצבה את האנדרטה – הפסלת נעמי הנריק שעבודתה העסיקה אותי בעת האחרונה, ולכן כיוונתי את דרכי הישר אליה.

הרשימה הזו היא המשך של רשימה אחרת שעדיין לא פרסמתי כאן בבלוג. מדובר ברשימה על האנדרטה הכי נצפית בישראל – האנדרטה לפורצי הדרך לירושלים שעיצבה הנריק בעקבות זכייה בתחרות ונחנכה ב-1967. את הרשימה אפרסם בהמשך. כמו שם, גם כאן, השתמשה הנריק במוטיב כף היד המכוונת את המבט.

הרמתי טלפון להנריק בת ה-93, המתגוררת בירושלים כדי לשוחח עימה על האנדרטה. ועל כך ברשימה שלפניכם.

.

IMG_20130613_193203

האנדרטה בשעת שקיעה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באנדרטה לחללי קרית טבעון בתכנון חיליק ערד

מה שנשאר לי בראש זו האוטוסטרדה שחוצה את קרית טבעון. הייתי שם רק שעה קלה ועצרתי כדי להתרשם מגן זיכרון ומהאנדרטה. עוד אנדרטה. כביש 75 חוצה את היישוב ממערב למזרח והוא הופך עם הזמן להיות יותר ויותר סואן. נקודת המפרק של היישוב, היא מעצור בתוך זרם המכוניות האין סופי החוצה את קרית טבעון ומפריד בין הקריה מדרום לטבעון שמצפון.

בנקודת המפרק יש את גן הזיכרון הגדול והסתמי, ולצידו ספריה ומרכז הנצחה. מהעבר השני של הכביש שוכן המרכז המסחרי, ועוד מסחר שזלג לרחוב וכן גן ציבורי נוסף (גן חנה סנש). המציאות היום לא מעודדת תנועת הולכי רגל ולא נעים להסתובב עם כל הרעש של המכוניות והסכנה הכרוכה במפגש אתם. בינתיים בשטח, לא נראה שמישהו חושב למתן כאן את התנועה או למצוא פתרון כדי לשפר את המצב המאתגר. אבל נראה לי שאם קרית טבעון רוצה לחזק את המרכז שלה ולחזק את תחושת הביטחון של התושבים שרוצים להסתובב ביישובם מבלי לפחד שהם יהפכו לפיתה, כדאי לטפל במקום הזה. חוץ מבעית הביטחון המכוניות גם מייצרות רעש וזיהום אוויר כשהן נעצרות ואז מאיצות, כשבין לבין פולטות את מה שהן רגילות לפלוט.

אז אחרי שפתחתי עם משהו אחד, אני עובר למשהו אחר. למרכיב שמצד אחד הוא שולי ביישוב, אך לעומת זאת הוא עוגן של זיכרון, שער ליישוב. במקום אותיות לבנות גדולות של "קרית טבעון" (כפי שעשו בגבעתיים, רחובות וערים רבות אחרות), בחרו להציב פסל וגן בכניסה ליישוב. היתה כאן בזמנו הצהרה שהפנים של היישוב מורכבים ממרחב של פנאי ותרבות. עברו השנים ולא השכילו לעדכן את המרחבים האלה לזמנים וההרגלים שהשתנו וחבל. בשעת ערב נעימה הגן היה ריק ורק באנדרטה ישבו זוג צעירים ערבים ושוחחו על החיים.

איך הגעתי לכאן ולמה? בדרך לטיול ברמת הגולן חלפתי על פני קרית טבעון. קלטתי את האנדרטה שתכנן האדריכל חיליק ערד עליה קראתי בספר החדש שיצא עליו, ומיד פניתי שמאלה כדי לבקר בה.

.

IMG_20130613_172315

X

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: