ארכיון תג: אלעד רוזן

סיבוב בבניין חדש ברחוב השוק + תערוכה

בפס ייצור המבנים שמפיק משרדם של האדריכלים טלי וגידי בר אוריין בולטים כמה מבנים שונים, אחד מהם הוא הבלוק שבנייתו הושלמה לאחרונה ברחוב השוק. הבניין עכשיו ריק. הוא לא נטוש אלא רק ריק ובימים הקרובים יעצרו בחזיתו כמה עשרות משאיות חמודות, יפרקו רהיטים וקופסאות והבניין כולו יתמלא בעשרות דיירים חדשים. כל הדירות נמכרו.

רחוב השוק הוא אחד מרחובות האורך הצרים המקשרים בין רחוב פלורנטין ודרך יפו והוא מקביל לרחוב הרצל ונחלת בנימין. הבניין כמו כל הבניינים באזור, בנוי בקו אפס של הרחוב כשהוא צמוד לבניינים שמשני צידיו. כך נוצר בלוק עירוני כמו שרק באזור פלורנטין בנו ואפשר למצוא עד היום.

מה מיוחד בבניין? הוא נבנה על שני מגרשים צרים (14 מ') ומוארכים (סה"כ 26.5 מ'), וכך נוצר בלוק משמעותי ורציף לאורך הרחוב. הפתחים בו עוצבו בהתאם, ומדגישים משחק צורני המתבסס על מלבנים אנכיים ורוחביים, משחק של לבן ושחור, אטום ושקוף, פתוח וסגור. כרגיל, הפתרון הוא רק בקליפת הבניין ולא מחלחל לתכנון הקומות או הדירות עצמן שנותרו סטנדרטיות.

ועל כך ברשימה זו.

.

12828460_1229806900382223_7885264581977027714_o

עיר לבנה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתערוכה מיני גולף ובבית הכנסת שיכון ותיקים בבת ים

מה שאלעד רוזן עשה עכשיו במוזיאון בת ים ראוי להילמד בכל המוזיאונים בארץ: במקום תערוכה של תמונות על הקירות הוא לקח קבוצת אמנים ונתן להם לבנות מגרשי מיני גולף. אין פלא שהתערוכה הפכה לאטרקציה הכי לוהטת בבת ים והצליחה למשוך הכי הרבה מבקרים למוזיאון בת ים.

לחובבי האדריכלות הביקור במוזיאון הוא חוויה מוצלחת שאחריה אפשר להרחיב את היריעה ולבקר בכמה אתרים סמוכים, שגם אותם כמו את המוזיאון תכנן האדריכל יצחק פרלשטיין. בית ליטבק ובית הכנסת של שיכון ותיקים, שתי יצירות אדריכליות נוספות שתכנן ממש בסמוך ושווה לראות.

ועל כל אלה ברשימה זו.

.

54ט45ט

מגדל

.

89597658

אלעד רוזן בתערוכה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בנמל יפו המתחדש וביפו העתיקה

הרבה זמן לא הייתי בנמל יפו ועכשיו כשפתחו את שוק הנמל במחסן 1 (עשיתי להם לייק בפייסבוק והם מפגיזים בפרסומות), החלטתי שזו הזדמנות מצוינת לראות מה עשו שם. כל הפוטנציאל האדיר שהיה לנמל העתיק, ששוכן בקצה אחת מהערים העשירות בישראל בהיבט החברתי והאדריכלי הפך למוקד של צריכה ללא קשר למקום והשאיר תחושה של עבודה בעיניים.

לכאן חייבים לבוא עם ארנק מלא בכסף כי חוץ מלבזבז, המקום לא מציע משהו משמעותי. כל המתחם מעוצב במטרה אחת ויחידה: לגרום לך לפתוח את הארנק. האמצעי המרכזי שהפך את נמל יפו למרכז צריכה הוא האדריכלות. זה מתחיל בפרטי הריצוף, בריהוט הרחוב (שאין). לא תוכלו לעצור, לשבת ולהתבונן בדייגים או בשקיעה, כאן המרחב מכוון אתכם ללכת לאחת המסעדות או החנויות. רוצים לשבת? רק במסעדות תמצאו כיסא. מיד יוגש לכם תפריט ולבסוף גם חשבון. מה שמביא אותי לעשות גם חשבון עם "מתחם התחנה" שממנו דווקא יצאתי מרוצה, ועל כך בהמשך.

עם כל המסעדות שיש כאן, ויש הרבה, הרגשתי כל כך לא נח. הרצפה נראית כאילו השתינו עליה בלי הפסקה (בחירה מוטעית בטיב וסוג הריצוף ואולי גם טעות בחברת הניקיון). בסוף העדפתי לחזור במנהרת הזמן ל-1985 ולגמור באבולעפיה, בצד השני של העיר העתיקה. בדרך עצרתי גם בתערוכה "חמש אבנים" עם אלעד רוזן.

.

המבנה המרכזי בנמל: מסעדות, סטימצקי, גלידריה ואוסף קטן של דוכנים מיותרים

. להמשיך לקרוא

סיבוב בסטודיו של אלעד רוזן / וגם בגבעת עליה ובסלון של נחום זולוטוב

לפני שנה וחצי נחשפתי בפעם הראשונה לעבודותיו של אלעד רוזן בתערוכת הבוגרים של בצלאל 2009, שבעקבותיה גם פרסמתי כאן רשימה. הודות לפייסבוק נוצר קשר וברגע שנראה שהיה מתאים, בקשתי מאלעד לבקר אצלו בסטודיו ולראות מה התקדם מאז אותה תערוכה.

אמנם, מאז שסיים את לימודיו במחלקה לאמנות בבצלאל, הספיק אלעד להציג בלא מעט תערוכות קבוצתיות ולאחרונה זכה בפרס לציור לאמן צעיר ע"ש אסנת מוזס – פרס שבנה לעצמו לאחרונה שם בזירת האמנות (רוזן גם זכה בפרס הצטיינות של המחלקה לאמנות בבצלאל). כך שלמעשה, למרות שהוא סיים רק לפני 17 חודשים את לימודיו, קשה שלא להתייחס להישגים הרבים שהצליח להגיע אליהם בתקופת זמן כה קצרה. וכעת, מציג אלעד יחד עם נעמי לב בגלריה אלפרד בלבונטין 19. רגע לפני התערוכה, תפסתי אותו בסטודיו.

  

אלעד רוזן במרכז הסטודיו

  להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: