ארכיון תג: אלדר שרון

סיבוב בשכונת מגורים בבאר שבע שתכנן אריה שרון

בדרך לפגישה החלטתי לעצור ולראות חלק משכונה ב', אחת משכונות המגורים שלא הכרתי בעיר. לפגישה אחרתי בעשר דקות אבל היה שווה את זה.

לאורך 15 שנים היה מעורב האדריכל אריה שרון בתכנון שכונת מגורים במרכז באר שבע. לאורך התקופה תכנן ובנה משרדו של שרון מבני מגורים בשכונה, תחילה בשיתוף האדריכל בנימין אידלסון ולאחר מכן עם בנו האדריכל אלדר שרון.

ניתן לזהות טיפוסי מבנים שונים שנבנו כל אחד בתקופה אחרת ומייצגים את השינויים שחלו בגישת התכנון של המשרד. אך מבין הטיפוסים מרתק במיוחד הוא טיפוס מבנה עם חצר פנימית שניתן למצוא בו הד לדגם של "מעונות עובדים" שבתכנונו השתתף שרון 25 שנה קודם לכן בתל אביב.

ועל כך ברשימה זו.

.

מזגנים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במלון בטבריה שתכננו אריה ואלדר שרון

פעם בכמה זמן ניתנת ההזדמנות להסתובב בפרויקט שמותיר רושם, גם זמן רב אחרי שהסיבוב נגמר. בית הבראה שהקימה ההסתדרות במרומי טבריה בתכנון האדריכלים אריה שרון ואלדר שרון בהשתתפות הרולד רובין, הוא אחד מאותם מבנים. גם היום, 43 שנה לאחר חנוכתו, למרות השינויים בבעלות (מההסתדרות לבעלות פרטית), בייעוד (מבית הבראה לבית מלון), טכנולוגיים (כיבוי איש, מיזוג אוויר ועוד) וסתם הזנחה, נותר הבניין שלם ומרשים וללא שינוי משמעותי שפוגע בחוויה האדריכלית, כמעט כפי שלא נגעו במלון לאונרדו קלאב (במקור מלון נהר הירדן) עליו כתבתי כאן.

"בית הבראה כנרות" וכיום "מלון המלך שלמה טבריה" מצליח בדרכו למרות שהוא מרוחק מחוף הכנרת ומרכז העיר. בעת הביקור היה המלון מלא אורחים, חלקם בלובי, חלקם בבריכה וחלקם בחדרים – מתכוננים לקראת כניסת החג. תהיתי אם מישהו מהאורחים הרבים שנתקלתי בהם מעריך את היצירה האדריכלית בה הוא מתארח, ספק עוד יותר גדול אם מישהו בהנהלת המלון מעריך את הבניין אותו הוא מפעיל ומכיר את יוצריו, את ייחודו ואיכויותיו.

ועל כך ברשימה זו.

.

13071776_1273396379356608_4598667080794659415_o

טבריה + סטרוקטורליזם

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בספריית רפואה בבאר שבע בתכנון אריה ואלדר שרון

הספרייה לרפואה ולמדעי הבריאות של אוניברסיטת בן גוריון שוכנת במרכז הרפואי סורוקה ונראית כמו אוריגמי מבטון, בעיקר מאז שצבעו אותה בלבן. במקור הבטון היה חשוף. מבנה אפור שעל חזיתו בולטים סימני תבניות הקרשים, שלתוכם יצקו את הבטון. בחוץ ובפנים מפתיע לגלות כמה דאגו כאן לשמור על הבניין המקורי לאורך כל השנים (חוץ מהצביעה כמובן וגם הריהוט המיושן).

אפשר לציין השנה 40 שנה להקמתה של הספרייה, בנייתה הושלמה ב-1974. תכננו אותה האדריכלים אריה שרון (1984-1900) ואלדר שרון (1994-1933), אבא ובן. אריה שרון (זכה ב-62' בפרס ישראל על תכנון בית חולים סורוקה) התמחה בין השאר בתכנון בתי חולים ותכנן החל משנות החמישים את סורוקה, איכילוב ובילינסון. בשנות השישים הצטרף הבן ויחד המשיכו לפתח את אותם בתי חולים ואף לבנות שניים חדשים – וולפסון וגהה. כמו כן הרחיבו את אסף הרופא ואת רמב"ם (שאריך מנדלסון תכנן במקור). הנכד, האדריכל ארד שרון, ממשיך במסורת המשפחתית ורק לאחרונה חנך את בית החולים לילדים החדש ברמב"ם. גם את בניין בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב (עליו כתבתי כאן) תכננו השניים. בשנות ה-90 הרחיב המשרד את הספרייה עצמה ובנה אגף חדש בסמוך לו, מבנה בצורת תיבה שלא מנסה אפילו להתחרות עם המבנה ההיסטורי.

מדובר ביצירה מורפולוגית מקורית. אף קיר או חלון לא עומדים בזוית ישרה. הכל מוטה ומתקפל.

ועל כך ברשימה זו.

.

10689809_942283602467889_7369326346358092372_n

אוריגמי מבטון

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במוזיאון יד מרדכי בתכנון אריה ואלדר שרון ובאנדרטה נשכחת

השקט והשלווה חזרו למקומם בחייה המשעממים של שולי. אבל אם יש משהו שנותר במקומו כאילו לא חלפו 45 שנה מאז חנוכתו הוא המוזיאון ביד מרדכי.

כמו רבים אחרים בקרתי בו כתלמיד, אך עכשיו עם כל הסיפור הזה של שולי, הרגשתי שאני חייב לחזור ולבקר בו. ואכן הביקור היה שווה. מבנה המוזיאון שתכננו במשותף האדריכלים אריה שרון ואלדר שרון הוא אחד המבנים המיוחדים ביותר שנבנו כאן בארץ, כזה שהוא לבדו יוצר חוויה שעוטפת את המבקר לאורך כל המסע בבניין. אין צורך בתצוגה כי האדריכלים דאגו ליצור חוויה שאומרת הכל.

.

IMG_9299

קטע בחזית

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב

כמו כל ילד שבודק למי יש הכי גדול, הכי גבוה והכי דביל, אז הפעם אתמקד בבניין ששוכן במקום הכי גבוה בקמפוס אוניברסיטת תל אביב – בניין בית הספר לרפואה בתכנונם של שני דורות אדריכלים אריה ואלדר שרון.

את האדריכל אריה שרון כבר הזכרתי ברשימה על פתח תקוה, שבתחומה שוכן חדר האוכל ההיסטורי של הקיבוץ שפעל בתחומה עד לשנת 1952, את אלדר שרון לא הזכרתי והאמת שאין כמעט חומר עליו בנמצא. הפרויקט הזה משנת 1973 היה כאמור פרויקט נוסף שהביא לידי ביטוי מפגש בין דורות, אחד משרשרת ארוכה של פרוקטים שתכננו השניים, שהראשון שבהם היה בניין רשות השידור ברוממה בשנת 1964 (בשיתוף Herman Zeinstra, נציג משרד האדריכלים ההולנדי Boreau Elling וכיום בעל משרד עצמאי). בדומה לחזית בניין רשות השידור בו ניתנה מחשבה לא מעטה לחזות הצורנית של המבנה, גם בבית הספר לרפואה ניתנה אותה עדיפות שהפכה אותו לאחד מהמבנים הבולטים בקמפוס ולאחת מהדוגמאות המובהקות של הסגנון הברוטליסטי בישראל.

.

%d בלוגרים אהבו את זה: