Tag Archives: אוניברסיטת תל אביב

סיבוב באוספי הטבע לקראת פתיחת מוזיאון הטבע באוניברסיטת תל אביב

הביקור במוזיאון הותיר אותי אופטימי: התצוגה הולכת להיות מרתקת (וגם חינוכית) וככל שיתנו לקהל להיחשף לעבודת החוקרים כך המוזיאון יהיה יותר אטרקטיבי, כי לדעתי עידן התצוגה המיושן של מוצגים בויטרינה הוא כבר לא רלוונטי (לא מאמינים? תקפצו לביקור במוזיאון הארץ הסמוך). המוזיאון ממוקם בשוליים של קמפוס אוניברסיטת תל אביב, מול "בית התפוצות" ולא רחוק ממוזיאונים נוספים ובראשם בית הפלמ"ח, מוזיאון הארץ והמוזיאון הישראלי במרכז יצחק רבין, ולפני הכל הוא צמוד לגנים הבוטניים של האוניברסיטה שהם אתר מיוחד ונסתר.

ברשימה זו אני לא בא לכתוב על בניין המוזיאון עצמו שיפתח להצצה ראשונית כבר עכשיו לכמה ימים בגלל יריד "צבע טרי" (המוזיאון עצמו יפתח בקיץ). על הביקור במוזיאון אוספי הטבע  כתבתי מאמר בתחילת השבוע באתר xnet. שנה שעברה ביקרתי בבניין פעמיים וכתבתי עליו כאן: ביקור ראשוןביקור שני. לכן, הפעם אני רוצה להביא את החלק בביקור שערכתי עם הצלם גדעון לוין לקראת הכתבה, ובו ביקרנו במרתף של האוניברסיטה בו שמורים כמה מאוספי הטבע, חלק מתוך 5.5 מיליון הפריטים המרכיבים את האוספים.

ועל כך ברשימה זו.

.

אני סתם בחור ששר לך

. להמשיך לקרוא

סיבוב בתערוכת בוגרי אדריכלות באוניברסיטת תל אביב

הבחירה בלוקיישן המיוחד היא לא גימיק, אלא ניצול פשוט והגיוני של המשאב העירוני. רק חבל שהמבנים עצמם לגמרי דפוקים ואי אפשר לנשום בהם וגם אור יש בקושי. מארגני התערוכה שמו לב לבעיה, והניחו בכל פינה במתחם ערימות של חתיכות קרטון מרובעות (ומעוצבות עם לוגו התערוכה), כדי שהמבקרים והסטודנטים יוכלו לנפנף ולנסות לסלק את החום והלחות. הם לא עזרו. אז שמו מאווררים, אבל גם הם לא עזרו אלא בעיקר עשו רעש. אבל לא בשביל זה באתי ולכן לא כל כך מפריע כשחושב על זה עכשיו.

כמו בסיבוב הקודם בתערוכת הבוגרים, גם הפעם התערוכה דורשת לא רק התייחסות לעבודות הסטודנטים אלא גם לאוצרות ולאתר. לכן אחלק את הרשימה לשני היבטים מרכזיים ששמתי אליהם לב במהלך הסיבוב:

(1) ההיבט הנחושתני – שזה לא רק המקום של מפעל נחושתן ששופץ ומשמש כעת לכמה ימים לתערוכת הבוגרים, אלא גם לאופן בו נאצרה התערוכה.

(2) ההיבט החדשותי – לא היה פרויקט שהיה יוצא דופן באיכותו הרעיונית או הביצועית. היתה בעיקר צניעות.

ועל כך ברשימה זו.

.

10385289_883055185057398_670763200470898893_n

חלק ממודל המטפל בבניין בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי, שיצרה רויטל מיכאלי במסגרת הפרויקט "דרך האמנות"

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במעונות הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב

קל להתלהב ממתחם מעונות הסטודנטים החדש: הוא נקי, מצטלם יפה ויש זוויות מבט נאות, אבל מה שחסר פה זה הרעיון הבסיסי של אקדמיה. חסר כאן הרעיון שמבדיל אקדמיה מבית חרושת לציונים, והופך אותה למנגנון שמקדם ומפתח את המקום שבו אנו חיים. במצב הנוכחי המעונות הם מתחם מגורים וזהו. המקום מעוצב באופן עדכני, אבל רק העיצוב עדכני, כי כל התוכן הוא הכי בסיסי ומיושן שיכול להיות. חזרו כאן לרעיונות של המודרניזם מתחילת המאה שעברה ושם נתקעו.

המתחם החדש בתכנון משרד האדריכלים קייזר-לקנר ממשיך את האופי של הקמפוס: סגור ומנותק מסביבתו. אין פה אמנם גדר, אבל זו רק אשליה. המסחר נמצא במפלס התחתון שפתוח לכולם, המעונות עצמם נמצאים במפלס העליון וכדי להיכנס אליהם יש גרם מדרגות אחד, עם מחסום ושומר. הייתי מצפה בתחילת המאה ה-21 לחבר בין האוניברסיטה ובין חברות וארגונים שונים, אבל אוניברסיטת תל אביב ממשיכה להיות מנותקת מכל תעשייה או תעסוקה ומרוחקת מהמציאות. מבחינה תפקודית קבלנו כאן את המבנים והסביבה הכי צפויים וחבל. אולי זו הסיבה שפנו לאדריכלים שתכננו את אחד הנתחים הגדולים בעיר מודיעין – עוד עיר בארץ שאין בה שום דבר עירוני.

הדיון על המעונות ועל הקמפוס לא יכול להסתכם בעיסוק במקומות חנייה, מחירי שכירות או רעש לשכנים – ברור שההיבטים האלה קיימים אך אלה ההיבטים הכי פשטניים שיכול המקום הזה להניב. כבר כתבתי את זה בעקבות הסיבוב בבניין לימודי הסביבה שהושלם עכשיו, אלא שכאן במעונות היכולת לממש את החיבור והפיתוח יכול היה להתקיים באופן רחב יותר. חסרה פה העזה ויצירתיות – בעיקר מצד האוניברסיטה. ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20140321_104811

החצר המרכזית של הפרויקט עם קומה מסחרית

.

להמשיך לקרוא

מוזמנים לשני סיבובים בתל אביב ולספר חדש

קוראות וקוראים יקרים!

בתים מבפנים הוא לדעתי האירוע האדריכלי החשוב ביותר בתחום בארץ. השנה אעביר שני סיורים חופשיים לציבור (אין צורך בהרשמה), שיתקיימו במסגרת האירוע ובאחד מהם אשיק ספר חדש שערכתי: "האדריכל שתכנן את העירייה".

הסיור הראשון יתקיים בקמפוס אוניברסיטת תל אביב, ביום חמישי 22.5 בשעה 17:00. הסיור יציג סדרה של מבנים בקמפוס. לפני שנתיים קיימתי סיור שהציג סדרה ראשונה של מבנים והפעם אמשיך ואתעכב על אחרים. יש מספיק מבנים כך שאוכל לערוך גם עוד חמישה סיורים כדי לבקר בכל המבנים בקמפוס. נקודת המפגש בכניסה לספריית רפואה (סמוך לבניין רפואה).

הסיור השני הוא גם השקה של ספר חדש שערכתי על בניין עיריית תל אביב-יפו, שאוטוטו סוגר 50 אביבים. הסיור יתקיים ביום שישי 23.5 בשעה 09:30 ויכלול כניסה לכל מיני מקומות בבניין העירייה כולל לשכת ראש העירייה. האדריכל שתכנן אותו – מנחם כהן, זכה בגיל 26 בתחרות תכנון ובנה אותו. בגיל 80 הוא פנה אלי שאסייע לו לאגד את עבודותיו לספר. למרות שכהן תכנן כ-60 פרויקטים, בניין העירייה תופס כמעט את כל הספר (202 עמ'). הגרפיקה הופקדה בידיים של אביב גרוס-אלון, שעמה שיתפתי פעולה בספר "אומרים ישנה ארץ" והיא שהפכה את הספר ליצירת אמנות של ממש. הספר אגב יוצא במהדורה מוגבלת של 250 עותקים כך שמשער שהוא יאזל במהירות. לדף האירוע בפייסבוק לחצו כאן. את הספר ניתן להשיג בחנות מרכז באוהאוס ברחוב דיזינגוף 99.

ועל כך ברשימה זו.

.

MC_Invite

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הספר ללימודי סביבה פורטר באוניברסיטת תל אביב

האם בניין בית הספר ללימודי סביבה הוא באמת מקום שיהיה נעים לעבוד וללמוד בו? האם ההשקעה בכל המערכות "הידידותיות לסביבה" אכן יחסכו משאבים בעתיד או שמא מדובר בבניין שעלות התחזוקה שלו לאוניברסיטה תהיה הגבוהה ביותר למ"ר? מביקור בבניין נראה שהאוניברסיטה הכניסה את עצמה לבוץ ומשיחות עם אנשי מינהלה נראה שהיא מתעוררת רק עכשיו. מאוחר מידי. הבניין קיים ושבוע הבא יגיע השר להגנת הסביבה לקבוע מזוזה בכניסה.

הגברת שירלי פורטר שתרמה את הפרויקט ועל שמה קרוי הבניין היא למעשה טיפוס מפוקפק. פורטר שהיתה ראש מועצת העיר ווסטמינסטר (מישרה ממנה סולקה כמו טיל) היא מהיהודיות העשירות באירופה ועל מעלליה יש שפע של כתבות, אך בעברית מצאתי רק את זו. היא הואשמה בקניית קולות תמורת דירות ונקנסה על כך באחד הקנסות הגבוהים ששולמו בממלכה המאוחדת. הגארדיאן אף טען שמדובר באחת מהשערוריות הגדולות ביותר בבריטניה ויש הטוענים שבמעשיה, היתה פורטר אחראית להפסדה בבחירות של המפלגה השמרנית ולעלייתו של טוני בלייר לשלטון. לפרשה הזו שכונתה "דירות תמורת קולות" יש ערך בויקיפדיה וה-BBC אפילו שידר ב-2009 תסכית רדיו קומי על הפרשה שנקרא Shirleymander. ב-2006 פרסם העיתונאי אנדרו הוסקין את ספרו Nothing Like a Dame: The Scandals of Shirley Porter, בו תיאר וניתח את השערורייה ואת מקומה של פורטר בכל הסיפור. משום מה, כל אלה שסקרו עד היום את הבניין הזה, שכחו לבדוק מהיכן מגיע הכסף.

האם אוניברסיטת תל אביב היא כמו זונה שמוכנה לפסק את רגליה בתמורה לכסף? פורטר הפכה למוקצה ולאישיות בלתי רצויה, אך פה באוניברסיטת תל אביב חיבקו אותה. פה נתנו לה דריסת רגל אגרסיבית שאת התוצאה שלה אתם יכולים לראות היטב כאן בתמונות, או בנסיעה הבאה שלכם בנתיבי איילון בין מחלף רוקח למחלף קק"ל.

הרס ובנייה. שאול רצה לראות את נתניה, אבל נראה היה לי יותר מעניין לגלות מה חדש באוניברסיטת תל אביב. מה עשינו ומה ראינו? על כך ברשימה זו.

.

IMG_20140321_111827

מישהו תקע ביצה של דינוזאור באמצע הבניין!

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין בית הספר למדעי היהדות ע"ש רוזנברג באוניברסיטת תל אביב

בניין בית הספר למדעי היהדות ע"ש חיים רוזנברג יושב לצד השדרה המרכזית שחוצה את הקמפוס מצפון לדרום. שדרה רחבה שבקצה הצפוני שלה נמצא בניין רפואה ומשני צידיה מבנים שתכננו בכירי האדריכלים: אריה וארד שרון, שולמית ומיכאל נדלר, ורנר יוסף ויטקובר, וגם אדריכלים פחות טובים שהתאמצו ויצרו יצירות ראויות (או שלא).

מדובר במבנה לא גדול ולא בולט, יחסית לשאר המבנים לאורך השדרה. תכנן אותו האדריכל יצחק ישר (2011-1920), הידוע בעיקר הודות לקבוצה קטנה של מבנים שתכנן בשנות ה-60 במשותף עם האדריכל דן איתן: מוזיאון תל אביב (עליו הם זכו בפרס רכטר), בית תרבות בקיבוץ גבעת חיים, מבנים בקרייה למחקר גרעיני בדימונה, וכאן בקמפוס את בניין מקסיקו (עליו זכו בפרס רוקח). ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20131224_104311

פינות המבנה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באודיטוריום סמולרש באוניברסיטת תל אביב ובוועידת אדריכלים

באודיטוריום סמולרש שהוקם ב-2002 בדרום קמפוס אוניברסיטת תל אביב לא בקרתי עד היום. ליאורה הציעה לי לבוא לוועידת האדריכלים ובגלל שלוש סיבות החלטתי לבוא: (1) הזדמנות לבקר באודיטוריום (2) הרצאה של האדריכל משה צור (3) ליאורה לחצה.

לא הייתי בכל היום אלא רק בשעה שצור הרצה, כך שאני לא יכול לתת דיווח על הכנס כולו, אלא רק להצביע על נקודות שראיתי. כמו למשל, שהקהל מילא את האולם כולו וגם היציע היה חצי מלא. היות ויש כאן 1,161 מושבים, אני משער שהגיעו לכאן כ-800 איש (המארגנים דיווח על 1,000 איש). לשם השוואה, בכנס "אדריכלות נשים" שהתקיים באולם הגדול במדיטק, ושלדעתי היה מרתק, הגיעו בקושי 80 איש והואלם היה ריק ומביך.

יש מרצים מבתי הספר לאדריכלות שלוקחים סטודנטים כדי להראות להם איך לא לתכנן, כך כבר שמעתי יותר מפעם אחת (ובאחד הסיורים הייתי כסטודנט). ואכן, מאודיטוריום שנמצא בקמפוס אקדמי ופעיל בשעות הבוקר, הצהריים והערב, הייתי מצפה שיהיה מתוכנן לתפקד כל היום. אך האדריכלים בחרו לעטוף את הבניין בקירות מסך זכוכית שהופכים חלק גדול מהאולם למקום לא שמיש כי קרני השמש מסנוורות את כל מי שעומד בדרכן. היום היה יום חורפי, אך בקיץ בטח עלויות מיזוג האוויר כאן מטורפות. ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20131224_193830

בלילה אין בעיה של שמש אבל זה רק עיבוד תמונה של פינת המבנה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתחנה המרכזית עם פתיחת תערוכת בוגרי אדריכלות באוניברסיטת תל אביב

הצגת תערוכת 61 בוגרי בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב בתחנה המרכזית, נשמע היה לי גימיק מעניין. שלושה היבטים סיקרנו אותי:

(1) בהיבט התחנתי (מלשון תחנה): כיצד התמודדו הסטודנטים עם החנויות.

(2) בהיבט הכרמיי (מלשון רם כרמי): מה וכיצד מוצגת התחנה בתערוכה הנוספת שעוסקת בתכניות של רם כרמי לתחנה המרכזית החדשה.

(3) בהיבט החדשותי (מלשון חדש): מה יש לדור הבוגרים הטרי לחדש בתחום האדריכלות ומחשבת התכנון.

ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_3361

עבודה יפה בתערוכה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בפלורנטין ובתערוכה החדשה של רונה סלע

חן ארגן סיור בתערוכה החדשה שאצרה רונה סלע במוזיאון נחום גוטמן. בדרך לשם, כשאני חוצה כמה רחובות נתקלתי בכמה מפגעים רגילים לחלוטין, שאני חושב שהגיע הזמן לסלק מדרכנו – הולכי הרגל.

אופנועים, קטנועים, ארונות תקשורת, עמודי תאורה וחשמל, תמרורים, שעוני מים, פחי זבל, חרא של כלבים ומרצפות שבורות – כל אלה מצאו את המדרכה כמקום אידיאלי להתמקמות. האספלט על הכביש תקין ופנוי ורק איפה שהולך הרגל צריך ללכת הכל חסום. ההליכה בזיג זג עם הסכנה שאתקל במוקש מטרידה אותי. משה האתיופי מהמילואים תמיד אמר ש'במלחמה כמו במלחמה', ובעקבות דבריו לקחתי את הרעיון מהתאוריה לפרקטיקה. מכונית או אופנוע שמחנים על מדרכה הם בעיני הפקר ולוח לציור בעזרת קצה של מפתח.

חושב שזה לא מוגזם לקוות שהדרך של הולך הרגל תהיה פנויה. הולך הרגל שאינו מזהם, אינו צורך יותר מידי מקום ומאמץ את עצמו בחום הקיץ הישראלי, מגיע לו יותר. עם המכוניות והקטנועים פיתחתי דרך התמודדות, עכשיו רק נשאר לטפל בעמודי התמרורים ושאר ההפרעות, אבל כאן צריך לפעול עם העירייה. מזל שיש קצת אמנות לאורך הרחוב, בעיקר באזור פלורנטין שמחפה על כל אותם כשלים וחסמים.

ההקדמה שהבאתי כאן מתקשרת לתערוכה המוצגת עתה במוזיאון נחום גוטמן בנוה צדק: "תסיסה – דיור, שפה, היסטוריה / דור חדש בערים היהודיות-ערביות". לא מדובר בתערוכת אדריכלות, אבל כן כזו שבעזרתה ניתן להבין טוב יותר את המרחב שלנו וללמוד על רבדים שזרים לפחות לי אישית במציאות בה אנו חיים.

.

IMG_0087

רונה סלע בתערוכה

.

IMG_0129

חוסמים את המדרכה ברחוב ויטל: (1) אופניים, (2) עמוד, (3) פח אשפה, (4) שעון מים

.

להמשיך לקרוא

הטעם הרע של הפקולטה למדעי האמנויות באוניברסיטת תל אביב

דווקא הפקולטה לאמנויות היא זו שבחרה להשחית את אחת מהיצירות החשובות באדריכלות הישראלית עליה היא מופקדת. לפקולטה לאמנויות ולחנה נוה העומדת בראשה יש רק בניין אחד שהם מופקדים עליו בקמפוס והבוקר ראיתי, כמו כל שאר הסטודנטים, כיצד מתייחסים שם לנכס שברשותם. בחזית הצפונית והראשית של בניין מקסיקו שזיכה את מתכנניו בפרס רוקח לאדריכלות, בחרה הנהלת הפקולטה לתלות שלט כחול ענק שלא רק שאינו משתלב בחומריות הבניין האפור, אלא גם תלוי ברישול. שלט דומה משתלשל גם על חזית הבניין הצפונית. בישראל רגילים לחשוב שכל מקום הוא הסטריפ של לאס וגאס, וניתן לכסות את הכל בשלטים ותמרורים, עכשיו זה גם מגיע לחזית הפקולטה לאמנויות.

לפני שנתיים פרסמתי כאן רשימה על בניין מקסיקו באוניברסיטת תל אביב. המטרה בפרסום היתה בעיקר מכוונת לאלה שמשתמשים בבניין או חולפים על פניו, שיכירו אותו ויבינו את ההקשר הרחב בו נבנה. כנראה שלא התלמידים, לא המרצים, לא ההנהלה ולא העומדת בראש הפקולטה הבינו שלבניין שהם משתכנים בו יש ערך. אבל מעבר לערך, אם הפקולטה לאמנויות באוניברסיטה הגדולה בישראל מתייחסת ככה ליצירת אמנות, איזו אמנות תצמח כאן.

אני לא מתפלא. מי שיושב בבניין ששוכן על אדמה ממנה גורשו אזרחים ואת בתיו הרס ונפשו שקטה, יבוא היום וישחית את נכסיו שלו. אז כמו שאריק שרון בנה התנחלויות ואחר כך גרש את התושבים והרס הכל, כך יהיה גם סופה של תרבות שמתנהלת כך.

אסור לעבור לסדר היום על כזו פעולה וחובה להגיב.

.

IMG_6558

השלט בחזית הצפונית הראשית של בניין מקסיקו

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במגדל בסר 3 בתכנון אבנר ישר

יש עכשיו שינוי בתחום הכתיבה על אדריכלות ותכנון. ההתפתחות לא באה מהאדריכלים עצמם, אלא דווקא מגופים בעלי אינטרסים בעיקר עסקיים. אני משער שהמגמה תלך ותתעצם, אך בינתיים עלה השבוע בלוג חדש שמאחוריו עומדת המעבדה לעיצוב עירוני שבראשה עומדת האדריכלית ד"ר טלי חתוקה. לאחרונה זכתה חתוקה על פועלה בפרס רכטר לאדריכל צעיר וגם הוציאה בשיתוף הצוות את הספר "שכונה-מדינה".

בבלוג החדש שנקרא "אורבנולוגיה" כותבים חברי המעבדה. מידי שבוע תעלה בו לפחות רשימה אחת חדשה. בשונה מבלוגים רגילים, את הבלוג עורך ד"ר ערן אלדר שהצטרף לאחרונה למעבדה.

את אחת מהרשימות כתבתי אני > > >

.

IMG_3691

המעבדה צופה בנוף

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במנהרות התת קרקעיות באוניברסיטת תל אביב

אם מחר יפגיזו את אוניברסיטת תל אביב לאן כדאי לברוח בקמפוס? נראה כי כבר חשבו על זה קודם. יש לאן לברוח ולכן כדאי לקרוא את הרשימה עד הסוף. 

אולי בהנהלת האוניברסיטה יעדיפו שלא לפרסם, אבל מתחת לאדמה חוצה מנהרה באורך של כקילומטר את הקמפוס מצפון לדרום. כשדוד רגב, איש אגף הנדסה באוניברסיטת תל אביב לשעבר סיפר לי על המנהרה, דרשתי ממנו מיד לרדת איתי למטה. הרמתי טלפון ליואב ולטל שהם חולים על מנהרות עירוניות, ויחד ירדנו אל העולם התת-קרקעי של אוניברסיטת תל אביב.

המנהרה בתל אביב היא לא מנהרת התשתית היחידה הקיימת בישראל, אך היא בהחלט אחת מהראשונות שנבנו במגזר האזרחי. בישראל כבר ישנן מספר מנהרות תשתית: כמה מהן בתל אביב (המפורסמת שבהן עוברת מתחת לרחוב הרכבת) ויש גם אחת שנחנכה לאחרונה בחיפה וישנן תכניות להאריך אותה לאורך של 50 ק"מ.

.

המנהרה שיוצאת מבניין רפואה

. להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין שרמן ובניין בריטניה למדעי החיים / אוניברסיטת תל אביב

צמד בנייני הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטה הם לא חלק ממסלול ההליכה שלי בקמפוס וגם אני לא מכיר אף אחד שלומד שם. לכן, הדבר היחיד שעניין אותי בהם היה העניין שהם תאומים כמעט זהים. מדוע תכננו אותם כמעט זהים? הרי תכנית האב של הקמפוס הציגה אנסמבל של מבנים שלכל אחד מהם עיצוב ומידות שונים. אבל  חוץ מהנושא האדריכלי: ביקרתי בבניינים, הסתובבתי פה ושם ובאחת ממעבדות ההוראה מצאתי בויטרינה הגדולה לצד נחשים ושאר חיות, גם עובר של תינוק בתוך צנצנת. איך אנשים לומדים בכזה מקום?

את תאומי מדעי החיים שבנייתם הושלמה ב-1973, תכננו האדריכל ורנר יוסף ויטקובר וישראל שטיין (אותו צמד שתכנן קודם לכן את בניין גילמן), ועל כך ברשימה שלפניכם.

.

בניין בריטניה וברקע משמאלו בניין שרמן

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הספר לאדריכלות בניין דה בוטון / אוניברסיטת תל אביב

לא למדתי בבניין דה-בוטון וכדי ללמוד על החוויה במקום פניתי אל א' סטודנטית בבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב שהגיבה מייד: "הוא נורא! לחלק מהכיתות אין חלונות. אין אור טבעי כמעט בכלל. החלל המרכזי שלנו הוא כמו צוללת, בלי חלונות ומוקף בסטודיואים כך שאי אפשר לעשות ישיבות בלי שיעברו שם כל הזמן. שנה ה' לומדים במרתף, או כמו שמכנים אותו – הדאנג'ן. מה שטוב זה הפטיואים החמודים, רק חבל שהם לא יותר מטופחים".

את בניין דה-בוטון תכנן האדריכל נחום זולוטוב שהיה לאחד מהמבנים הראשונים (1966) שנבנו בקמפוס אוניברסיטת תל אביב. במקור תוכנן הבניין כקפיטריה ולייעוד הזה הוא שימש במשך שנים רבות. אחר כך הפך לבית הספר לאדריכלות ואולם חדר האוכל הענק והמטבח הדו-מפלסי חולקו לחדרים קטנים לשימוש בית הספר. בימים אלה מקודמת תכנית לשינוי הבניין והוספת 3 קומות חדשות בתכנון ובתרומת "מלך הקניונים" דוד עזריאלי (בסיוע משה צור).

החזית הצפונית: במקור קפיטריה גדולה שהיתה פתוחה למדשאה, סגורה, היום חדרי סטודיו ומשרדים ממוזגים וסגורים

.

שרפרף

להמשיך לקרוא

סיבוב עם רם כרמי בתיאטרון הבימה (74 תמונות) / מאחורי הקלעים של הכתבה ב-Xnet

כל מה שנכתב ללא יוצא מן הכלל, לא ממש מצליח להגדיר באופן ברור היכן הבעיה בבניין תיאטרון הבימה. בינתיים גם לא ברור ממתי מבקרים בניין בשלבי התהליך, קודם שהוא הושלם. היות והיתה לי הזדמנות לשמוע גם מרם כרמי וגם מדני קרוון את דעתם על פרויקט הבימה וכיכר התרבות, החלטתי לממש את האפשרות וללמוד ממקור ראשון את דעתם.

הייתי בטוח שכרמי מגיע כל שבוע לביקור ולא דמיינתי שהוא יגיע במיוחד בשבילי, אבל להפתעתי כך היה. ברגע שכרמי חזר למונית, הגיע דני קרוון אבל עיקר השיחה אתו התקיימה מאוחר יותר – את שני הראיונות ניתן לקרוא באתר החדש Xnet המעניק במה נכבדת לאדריכלות. הפעם Xnet אפילו נתן במה רחבה במיוחד לסקירת פרויקט הבימה וסביבתו שווה מאד לבקר, לראות את התמונות ולקרוא את הרעיונות והדעות השונות.

בניין התיאטרון עם פסלו של מנשה קדישמן

להמשיך לקרוא

סיבוב בכותל המערבי של אוניברסיטת תל אביב

לא הרבה יודעים והרבה גם פשוט לא שמים לב – אבל בלב הקמפוס ולצד השדרה המרכזית שוכן לו "כותל מערבי" קטן!

הוא אמנם לא הוקם על ידי כוהנים ולווים בצו שמימי במקום מקודש ובמטרה לשחוט בו קרבנות, אלא הוא הוקם כתוצאה מהדחף הישראלי ביותר שיכול להיות. למרות זאת, התוצר היה הפוך על הפוך וכך קיבל הקמפוס מקום קדוש משל עצמו, רק שבשל עודף צניעותו הלך לאיבוד, ואולי זהו קסמו וסודו.

.

מבט מפנים האתר

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין בית הספר למוסמכים בניהול עסקים / אוניברסיטת תל אביב

ביום רביעי לצורך קבלת ייעוץ כלכלי לפרויקט התחדשות עירונית בחולון בו רוני ואני מעורבים, פנינו לד"ר אפרת טולקובסקי מבית הספר למוסמכים בניהול עסקים באוניברסיטת תל אביב (המכונה גם הפקולטה לניהול או הפקולטה למינהל עסקים ע"ש רקנטי).

היות והפגישה נערכה במשרדה שבבניין בית הספר, הייתה לי ההזדמנות לשוב ולהיזכר בבניין שסקרתי לפני 5 שנים במסגרת עבודה שכתבתי בתואר הראשון שלי בבצלאל. העבודה התמקדה ביצירותיהם המשותפות משנות ה-60 וה-70, של האדריכל זוכה פרס ישראל בנימין אידלסון ושותפו האחרון האדריכל גרשון צפור וכן יעקב הרץ שהיה למשך תקופה קצרה שותפם של השניים. על אף שבניין בית הספר לניהול עבר שינויים מרחיקי לכת, הרי שאותם שינויים כולם תוכננו על ידי המתכננים המקוריים.

.

.

מראה כללי של הבניין

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב

כמו כל ילד שבודק למי יש הכי גדול, הכי גבוה והכי דביל, אז הפעם אתמקד בבניין ששוכן במקום הכי גבוה בקמפוס אוניברסיטת תל אביב – בניין בית הספר לרפואה בתכנונם של שני דורות אדריכלים אריה ואלדר שרון.

את האדריכל אריה שרון כבר הזכרתי ברשימה על פתח תקוה, שבתחומה שוכן חדר האוכל ההיסטורי של הקיבוץ שפעל בתחומה עד לשנת 1952, את אלדר שרון לא הזכרתי והאמת שאין כמעט חומר עליו בנמצא. הפרויקט הזה משנת 1973 היה כאמור פרויקט נוסף שהביא לידי ביטוי מפגש בין דורות, אחד משרשרת ארוכה של פרוקטים שתכננו השניים, שהראשון שבהם היה בניין רשות השידור ברוממה בשנת 1964 (בשיתוף Herman Zeinstra, נציג משרד האדריכלים ההולנדי Boreau Elling וכיום בעל משרד עצמאי). בדומה לחזית בניין רשות השידור בו ניתנה מחשבה לא מעטה לחזות הצורנית של המבנה, גם בבית הספר לרפואה ניתנה אותה עדיפות שהפכה אותו לאחד מהמבנים הבולטים בקמפוס ולאחת מהדוגמאות המובהקות של הסגנון הברוטליסטי בישראל.

.

%d בלוגרים אהבו את זה: