ארכיון תג: אולם ספורט

סיבוב בבית בנדל בצמח בתכנון האדריכל ישראל גודוביץ

רשימה מספר 1,101

הגודל, הגובה והמורכבות של בית בנדל, אולם הספורט המרכזי של עמק הירדן, ומצבו העגום והשנוי במחלוקת הופכים אותו לאחד הפרויקטים המיוחדים שבהם הסתובבתי. מטפסים למעלה, מתרשמים מהמרפסות שנועדו לצופים ומגלים שיש עוד ועוד קומות. בהיבט הפונקציונלי האולם לא הצליח לשמור על מעמדו, אך בהיבט האדריכלי מדובר ביצירה יוצאת דופן המהווה חוליה ברצף עבודותיו של האדריכל ישראל גודוביץ.

כמו מרבית אולמות ההתכנסות בעמק (אולמות תרבות וחדרי אוכל) גם בית בנדל הוקם בעיצומה של מלחמת ההתשה, בין מלחמת ששת הימים ובין מלחמת יום הכיפורים, לכן נדרש לפתרון ביטחוני שיגן על יושביו מפני ירי פגזים. לגודוביץ היה פתרון והוא יישם אותו. התקציב הנדיב שהועמד לרשותו אפשר לו להקים עוד ועוד גלריות לצפיה שכיום השיטוט באותם שטחים גדולים וריקים שמהם ניתן להשקיף אך בקושי על האולם, מזכיר תנועה ביצירה אדריכלית ניסיונית שבמועצה תוהים אם ראוי להרוס אותה לטובת מיזם שימושי יותר.

ועל כך ברשימה זו.

.

310917322_6090798014283063_6876080196028610298_n

2022 (1977)

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באולם הספורט והתרבות הנטוש בקרית שמונה

מצבו העגום של "האיגלו", כך כינו בקרית שמונה את אולם הספורט והתרבות שנחנך ב-1960, מייצג במשהו את מצבה של העיירה הצפונית. את המבנה בעל הצורה המיוחדת שברחוב הירדן, סמוך לאצטדיון העירוני, תכנן האדריכל מתי שילון והוא כיום נטוש, עזוב ופרוץ. במהלך השנים נערכו בו שינויים פנימיים וחיצוניים, וכעת גם הצמחייה מכסה עליו, כמו מצבת קבורה נשכחת.

בשונה מקיבוצים ומושבים וערים, אך בדומה לערי פיתוח אחרות, לא קיים בקרית שמונה ארכיון או דמויות כאלה שעוסקות במורשת המקומית. העניין המועט אם בכלל במורשת המקומית מצביע על אדישות, של אנשים למקום שבו הם חיים בהווה או בעבר.

ועל כך ברשימה זו.

.

301409587_5965977073431825_2949545979532430679_n

1960

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית ציפורי הנטוש בקיבוץ כפר גלעדי – אולם הספורט הראשון בגליל

מרכז הספורט והתרבות של קיבוץ כפר גלעדי ששכן בקצה הצפוני של ההתיישבות העברית, היה גם למרכז של הגליל המזרחי כולו. "בית ציפורי" שנקרא על שמו של חיים ציפורי (1938-1903), ממייסדי ארגון "הפועל", חבר הקיבוץ וממגיניו שנפל בעת מילוי תפקידו, תוכנן בשנות ה-40 בידי המהנדס יוסף אידלמן והאדריכל שמואל ביקלס, מבכירי "הלשכה הטכנית" של תנועת הקיבוץ המאוחד שפעלה בקיבוץ עין חרוד.

ימי תהילתו של בית ציפורי חלפו ועברו. כבר יותר מעשרים שנה שהוא ניצב נטוש ומוזנח. סיבוב בבניין מגלה שהבמה מכוסה בחפצים שונים ומשונים, אך עדיין תמצאו בו מתקני התעמלות שנבנו במיוחד לאולם. הפרגוד האדום דהה ונקרע. מאות המושבים מכוסים באבק וחלק מהתקרה האקוסטית קרס על המושבים והמעברים.

כעת עולה איום הריסה. במועצה אזורית הגליל העליון מבקשים למחוק את המבנה ההיסטורי ולפנות את השטח לטובת מבנה כיתות חדש. חברי הקיבוץ זועמים על ההחלטה ויוצאים למאבק. יחד עם "המועצה לשימור אתרים" הם מבקשים לבטל את ההחלטה וקוראים לשמור על המקום שממנו צמחה התרבות העברית הגלילית המתחדשת.

ועל כך ברשימה זו.

.

298828395_5926084870754379_8814757512730481950_n

1951

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באולם הספורט בקיבוץ חולתה

בקיבוץ אי-אפשר בלי ויכוח סוחף על כל מהלך. גם כשניגשו להקים את אולם הספורט בקיבוץ חולתה שבעמק החולה, פרצה מחלוקת אם להקדיש את האולם "לבנינו" החללים בלבד, או גם "לחברינו" שנפטרו. בסוף התקבלה ההחלטה להקדיש אותו לכל המתים.

לעומת החברים שהתלבטו, האדריכל מנחם באר לא הראה סימנים של התלבטות ובחר להקים להם את אולם הספורט על פי דגם שאותו הוא יישם בקיבוצים רבים. אולמות הספורט הרבים שתכנן באר לאורך כמעט יובל שנים היו דומים מאד זה לזה, אך בכל קיבוץ הקפיד להותיר את מרכז חזית הבניין הראשית פנויה וזמינה לשילוב אמנות. בכל קיבוץ אמן מקומי אחר שילב את יצירתו ובכך העניק למבנה את החותם הייחודי למקום.

ועל כך ברשימה זו.

.

WhatsApp Image 2022-07-17 at 22.06.17

1985

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באולם הכיפה בדלית אל-כרמל

מעט מאד אדריכלות מודרנית מעניינת או כזו שבאה אחרי המודרניזם תמצאו בדלית אל-כרמל. בכל מקרה, האדריכלים משה לופנפלד וגיורא גמרמן תכננו בה בשתי תקופות: הראשונה בתחילת שנות ה-60 וביוזמת משרד השיכון כללה תכנון שיכונים (כמו אלה שתכננו בכפר ימה). השנייה התרחשה ב-1984 כשתכננו כאן אולם ספורט יוצא דופן. בסך הכל בנו השניים שני אולמות מהסוג הזה, וככל הנראה אלה המבנים הגדולים ביותר בישראל שנבנו באמצעות בלון מתנפח.

ביום ראשון הסתובבתי במרכז דלית אל-כרמל ואז גם נתקלתי באותו אולם כיפתי. הכרתי אותו בעיקר מתמונות שמצאתי באוסף המשרד ששמור כיום בארכיון אדריכלות ישראל ובהמשך למדתי עליהם כשנפגשתי עם הקבלן יהודה שפיגל שהוביל וביצע את הפרויקט. דלתות הבניין היו נעולות אבל החלון נותר פתוח.

ועל כך ברשימה זו.

.

248656981_5009866039042938_2240574741115416314_n

1984

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באולם הספורט המועצתי בעמק יזרעאל

בדרך מחפצי-בה לזרזיר, עצרתי לראות אם במקרה אולם הספורט של המועצה האזורית עמק יזרעאל פתוח. האם סופסוף יתאפשר לי לבקר בו בפנים. התאכזבתי לגלות שהמקום סגור ובגלל הקורונה הוא לגמרי סגור. ולמרות שלא ביקרתי בתוכו, ולמרות שרק הקפתי אותו, ולמרות שהאדריכל לא הסכים לדבר איתי ולא לתת תמונות שצילם עם חנוכתו ב-1977, הוא עדיין שווה כאן רשימה.

הסיבות הן שמדובר במבנה שהושקעה בו מחשבה עיצובית יוצאת דופן לזו שמושקעת באולמות ספורט, וגם תכנן אותו אחד האדריכלים המרתקים – יהודה פייגין. משרדו שבו שותפים כיום גם שני בניו, מתמקד בעיקר בתכנון בתי מלון וגם מגורים (על מתחם חדש בשכונת גילה כתבתי כאן), אבל עד לפני שלושים שנה תכנן פייגין במגוון תחומים ותמיד מעניין אותי לראות את גישתו העיצובית שהתפתחה לאורך השנים והבניינים שתכנן נשמרו יחסית היטב.

ועל כך ברשימה זו.

גלוי ונעלם

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל ובאמפי הנטוש בקיבוץ שפיים

אחרי הסיבוב בבית של ראובן רובין בקיסריה עצרנו בשפיים וגילינו שיש שם משהו טעים לאכול. שבוע לאחר מכן חזרתי לאותו מקום ואל אותם טעמים, אלא שהפעם גם המשכתי לסיבוב בחדר האוכל שתכנן האדריכל עירא אפרתי ובבית התרבות שתכנן האדריכל יצחק מור. שבוע לאחר מכן חזרתי שוב לאכול, והפעם בקרתי באמפי הנטוש. שבוע לאחר מכן חזרתי בפעם הרביעית לאכול והפעם בקרתי באולם הספורט שתכנן האדריכל שמואל ביקלס. את תשע התחנות שעצרתי בהן אני מביא כאן.

ועל כך ברשימה זו.

.

אמפי שפיים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באולם ההתעמלות הנטוש בשטח מדרשית נועם לשעבר בפרדס חנה

קל לפספס את הבניין הגדול ששימש אולם התעמלות לתלמידי מדרשית נעם בפרדס חנה. זהו אחד הבניינים הפחות ייצוגיים שנבנו בקמפוס, ועדיין יש לו חן בעיקר בגלל הצורה שלו המשלבת אופי ברוטליסטי עם אופי כפרי. ממדיו, חומריותו ומיעוט הפתחים בו מדגישים אותו בסביבה. על התכנית חתומה האדריכלית ג'ניה אוורבוך (1977-1909), שתכננה ארבעים שנה קודם לכן את כיכר דיזנגוף בתל אביב.

ב-1977, השנה בה נחנך, ניצב היה האולם בקצה מתחם המדרשיה, כשפניו אל המטעים והשדות החקלאיים של פרדס חנה. בעשורים האחרונים חוסלה החקלאות ואת מקומה תפסו וילות. המדרשיה כבר מזמן עזבה את פרדס חנה והמבנה נטוש ומתפקד כשובך יונים ענק. שבוע שעבר התקיים בפרדס חנה אירוע "מקום שמור" שנערך לכבוד 90 שנה להקמת היישוב. באירוע נחשפו בפני הקהל הרחב האוצרות האדריכליים בסביבה. הצטרפתי לסיור שערכה האדריכלית ענת אסתרליס שחשפה כמה מקומות והאולם הוא רק אחד מהם.

ועל כך ברשימה זו.

.

מאחורי הגדר

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באולם הספורט במרכז ספיר בערבה

לפני שבועיים קפצתי עם האדריכל ישראל גודוביץ לראות מה חדש בערבה. במרכז ספיר ביקרנו את ראש המועצה, ובין לבין הלכתי לראות את אולם הספורט שתכנן האדריכל גרשון צפור (2012-1931) בתחילת שנות ה-80. כשהייתי סטודנט כתבתי עבודה על יצירתו של צפור, שיצאה מאוחר יותר כספר, ועל מרכז ספיר יצא לי לדבר אתו מעט.

צפור קיבל לידיו ב-1973 את עבודת התכנון של מרכז ספיר – מתחם שירותים אזורי ליישובי הערבה, אותו הוא תכנן וליווה במשך יותר משלושים שנה. את אולם הספורט שבמרכז תכנן צפור באופן מתועש באמצעות חברת אשטרום. החלקים הובאו על גבי משאיות מהמפעל באשדוד והורכבו באתר. לאחר מכן תכנן צפור עוד עשרות אולמות ספורט בשיטה דומה, אך האולם בספיר היה היחיד שתוכנן כחלק ממערך גדול ומורכב.

ועל כך ברשימה זו.

.

חזית

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל ואולם הספורט בקיבוץ כרמיה

בקיבוץ כרמיה חזרו ונפגשו האדריכלים שמואל מסטצ'קין ומנחם באר – הראשון תכנן את חדר האוכל והשני את אולם הספורט. מסטצ'קין יצר חדר אוכל צנוע, לו העניק חזות ייחודית הודות לשימוש בהצללות קבועות אותן עיצב בצורת קליפות בטון. גם באר יצר הצללות על פתחי החלונות באולם הספורט, אלא שהוא בחר להציב כמנהגו במרכז החזית קיר אמנות שיצר חבר הקיבוץ האמן קלמן שמי.

היקף האדריכלים שפעלו בתנועה הקיבוצית הוא יחסית לא גדול, ומסטצ'קין ובאר היו שניים מהבכירים והפעילים שבהם. רבות מעבודותיהם פזורות בכל רחבי הארץ, בעיקר בקיבוצים אך גם במוסדות אקדמיה ותרבות. מסטצ'קין תכנן רבים מחדרי האוכל בקיבוצים ובאר תכנן שם רבים מאולמות הספורט. קיבוץ כרמיה אמנם הוקם ב-1950, אך שני מבנים אלו נבנו בסופה של תקופת שגשוג בבנייה הקיבוצית בה בנו בכרמיה לבד משני אלה גם מבני מגורים, רפתות, מרכז מזון, מכון חליבה ודרכים.

ועל כך ברשימה זו.

..

באר בקיבוץ

להמשיך לקרוא

סיבוב בתי ספר 17: אולמות ספורט בצרפת, דנמרק וישראל

אולמות ספורט יכולים להיות המבנים הכי מגושמים ומכוערים, אבל יש מקרים בהם מחליטים ברשויות להשקיע כספית ויצירתית באולמות, גם בחזות וגם בתוכן. הפעם אני מביא כאן שלוש דוגמאות: צרפת, דנמרק וישראל. על האולם בישראל כתבתי כמה חודשים לפני שהבניין הושלם, הפעם לכבוד "הד החינוך" חזרתי אליו לאחר שאוכלס.

.

11391539_1065553406807574_2107291695918187582_n

זוהי יפו

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: