ארכיון תג: אדריכלים

סיבוב שלישי של תמונות אדריכלים

36 אדריכלים ואדריכליות וגם אדריכלי נוף מופיעים כאן ברשימה נוספת בסדרה, המצטרפת לשתי הרשימות הקודמות (1, 2) שהציגו 80 אדריכלים. את כולם צלמתי בשנים האחרונות כשבקרתי במשרדם או בבניין שתכננו לצורך כתבה שפרסמתי באחד המקומות שאני כותב בהם.

הבחירה בתמונות היתה אקראית, למעט התמונה הראשונה של אדריכל שאול רינד שפותח את הבוקר מידי כמה ימים בחומוסיה טובה אחרת. את הרשימה בחרתי לסיים בתמונה קצת פסימית של האדריכל מרדכי בן חורין בן ה-86 כשהוא גורר אחריו דגל ישראל שמצא בארון נשכח.

ועל כך ברשימה זו.

.

8

.

(1)

אדריכל שאול רינד: הפוזה שלו אוכל חומוס היא אחת מהקבועות כאן בבלוג. שאול הוא מהמומחים השקטים בתחום החומוס ואם אתם רוצים לדעת איפה יש חומוס מצוין אז כדאי לשאול אותו. הוא גם מבין בתמ"א 38 ובכלל בתכנון בתי מגורים משותפים.

.

אדריכל שאול רינד

.

(2)

אדריכל ערן טמיר-טאוויל: במשך שש שנים התנדב טמיר לתפקיד אוצר ומנהל הגלריה בבית עמותת האדריכלים בתל אביב. לפני חודש הוא פרש והעביר את התפקיד לאדריכלית דנה גורדון. כאן טמיר עומד בכניסה לתערוכה שהשתתף באצירתה ועסקה בעיצוב תחנות דלק.

.

אדריכל ערן טמיר-טאוויל.

.

(3)

אדריכל יונתן מונג'ק: פעמיים או שלוש ראיינתי אותו במשרדו/ביתו שברמת השרון. כתבה ראשונה היתה על הבית שלו וכתבה שניה על בית אחר שתכנן ביקנעם. בין שני הראיונות הפרידו כמה שנים וכמה קילוגרמים. כאן זה לפני וגם אחרי.

.

אדריכל יונתן מונג'ק

.

וכאן אחרי

.

(4)

אדריכל גיורא סולר: כבר כמה שנים שסולר מלווה כיועץ שימור את משכן נשיאי ישראל בירושלים. כאן הוא מצולם בחזית הפונה לגן האחורי של הבניין. האדריכל שזכה בתחרות ותכנן את הבניין, אבא אלחנני, שילב בו אמנות מעולה שכוללת בין השאר רצפת פסיפס עצומה, תקרה מצוירת שיצר נפתלי בזם, סורגים שעיצב בצלאל שץ, חלונות זכוכית צבעונית שעיצב ראובן רובין ופסלים של יעקב אגם.

.

אדריכל גיורא סולר

.

(5)

אדריכל גידי בר אוריין בין ההנדסאים שי יצחקי וסמי ידידי: מתכנני חידוש הבניין עומדים במרכז במרכז הקומה שנוספה במסגרת החידוש על "בית האיכרים" ברחוב קפלן. את הבניין תכנן בשנות ה-50 האדריכל שמואל רוזוב. מצד שמאל גם אני מופיע בצללית. בעת הביקור הבניין לא היה עדיין מאוכלס אבל עכשיו הוא פעיל לאורך כל שעות היום ובלילה הוא כולו מואר, והנוכחות שלו מורגשת היטב ברחוב. עדיין, לא הבנתי למה בתוספת החדשה יש רק חלונות שלא ניתן לפתוח, כך שחיים כאן אך ורק על מיזוג אוויר מלאכותי.

.

אדריכל גידי בר אוריין בין ההנדסאים שי יצחקי וסמי ידידי

.

(6)

אדריכל יוסי בן נעים: אחרי ביקור באצטדיון נתניה שתכנן, כתבתי על אצטדיון המושבה בפתח תקוה שגם אותו הוא תכנן. מדובר בפרויקט ענק ויקר ולא ברור כיצד ראשי עירייה מעזים להשקיע עשרות או מאות מיליוני שקלים (המושבה עלה כ-200 מיליון שקלים) עבור מתקן שפועל כמה שעות בודדות ומשרת רק כמה עשרות אנשים ביום במקרה הטוב.

.

אדריכל יוסי בן נעים

.

(7)

אדריכלית רות עזרוני: במסגרת אירוע "בתים מבפנים" הגיעה עזרוני לחנות המכוניות החדשה של חברת לקסוס שהוקמה בבניין "בנק החקלאות" במפגש הרחובות קרליבך והחשמונאים שבתכנון שיפוצו השתתפה. כאן היא מסבירה לקהל את המוטיבים שהיוו בסיס לעיצוב: שיבולת חיטה שמופיעה על חזית הבניין המקורי (שתכננו האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר) וסמל מכונית לקסוס. לא ממש הבנתי כיצד ההשראה באה לידי ביטוי בעיצוב, אבל מה זה משנה.

.

אדריכלית רות עזרוני

.

(8)

אדריכל ויטוריו קורינלדי: במקרה גיליתי שמול בית תרבות שתכנן משרד רכטר אדריכלים בקיבוץ אשדות יעקב איחוד, יש גן זיכרון מרשים באיכויותיו – שילוב של אדריכלות ונוף. כשהעברתי סיור אדריכלות בפארק במסגרת אירוע פתיחת תערוכה שאצרתי במוזיאון "בית אורי ורמי נחושתן", אז הגיע גם קורינלדי. הוא הצטרף לסיור ושמח לספר על המהלך שיצר כאן. קורינלדי נולד באיטליה וגדל בברזיל (דוד פרלוב היה מדריך שלו בתנועת הנוער). אחרי שעלה לישראל הצטרף לקיבוץ ברור חיל שבצפון הנגב. הוא היה חבר בקיבוץ עד ההפרטה, ומאז הוא גר בתל אביב.

.

אדריכל ויטוריו קורינלדי

.

(9)

אדריכל אמיר קולקר: אפשר לחשוד שאני עושה פה פרסומת לחברת לקוסט כי יש פה כמה תמונות בהן בולט הקרוקודיל. את התמונה הזו צלמתי בבניין שתכנן במקור האדריכל אריה אל-חנני במכון ויצמן ברחובות והופיע אפילו על שטר של 5 שקלים בגוון ירקרק. הבניין תוכנן כספרייה ונקרא ספריית ויקס, אבל עם שקיעת מעמדו של הספר, החליטה הנהלת המכון לבטל את הספרייה ולהסב את הבניין לאולם כנסים, כשמלאכת התכנון נמסרה למשרד קולקר-קולקר-אפשטיין. בעת סיור בבניין שנקרא כיום "מרכז דוד לופאטי" הצטרף אלי האדריכל עופר קולקר.

.

אדריכל אמיר קולקר

.

(10)

ד"ר אדריכל ירמי הופמן: במשרדו במינהל ההנדסה של עיריית תל אביב-יפו ברחוב פילון בתל אביב בו הוא מנהל את אגף השימור. שוחחנו על תכנית שימור חדשה שהוא מגבש ומתמקדת במבנים בסגנון הברוטליסטי.

.

ד"ר אדריכל ירמי הופמן

.

(11)

אדריכל רם כרמי: הבאתי לכרמי את הספר "אדריכלות לירית" שהוא פרסם ב-2001 ובקשתי הקדשה. הוא סיפר לי שהספר אזל ולא ניתן עוד להשיג אותו, פתח את אחת הכפולות בספר והסביר את ההבדל בין הדירה שהיתה לו בפרויקט רוזמרין שתכנן, ובין הבית בו גר עכשיו ואותו תכנן אדריכל אחר – שניהם בהרצליה פיתוח. כרמי הדגיש שבשני המקרים מרכז הבית הוא הספרייה הגדולה שכאן ניתן לראות חלק ממנה.

.

אדריכל רם כרמי

.

(12)

אדריכלית נעמה מליס: לא באנו לשוחח על אדריכלות אלא על המבחנים שהטיל משרד העבודה על אדריכלים צעירים. מליס הובילה בשעתו את המהלך. המטרה של הפגישה היתה בסופו של דבר לפרסם כתבה בנושא, אבל הייתי כל כך עצבני ממה ששמעתי במהלך הראיון. במקום לטפל בשורש הבעייה מתעללים באדריכלים הצעירים שמנסים לשרוד ולהכיר את הזירה בצעדים הראשונים ומתקשים להתארגן ולהאבק על מעמדם. רעדתי מעצבים. עברו כמה ימים וחשבתי שאצליח לכתוב, אבל לא הייתי מסוגל לכתוב והכתבה לא פורסמה.

.

אדריכלית נעמה מליס

.

(13)

אדריכל עמיר פלג: הבית ברחוב הרצל שחידשו עמיר פלג ועדי גל היה הראשון שעבר שימור בחלק הדרומי של הרחוב הראשון בתל אביב. המהלך הצביע על המשך התופעה לחלקי העיר השונים. בסוף הראיון שבמהלכו דפקתי על דלתות הדירות כי רציתי לראות איך חיים כאן, ירדנו לבית הקפה שבקומת הקרקע ושם צלמתי את פלג בזמן שהזמין קפה. סך הכל ביקרנו בשתי דירות: אחת של משפחה צעירה שעיצבה לעצמה דירה מטופחת ומלאת מחשבה, ודירה שנייה של צמד עולות חדשות צעירות מצרפת שחיו בבלגן מהגיהינום. ההבדלים בסגנון החיים היו עצומים.

.

אדריכל עמיר פלג

.

(14)

אדריכל ישראל גודוביץ: לפני שבקרתי בקיבוץ יד חנה שאלתי את גודוביץ אם חדר האוכל שהוא תכנן שם שווה משהו. הוא אמר שלא מדובר בבניין מעניין ואפשר לדלג. בכל זאת הלכתי לראות וגיליתי בניין שמתוכנן על בסיס מודולרי ובשילוב קיר אמנות גדול שיצר גרשון קניספל. שלחתי לגודוביץ תמונות ונפל לו האסימון שכנראה השנים השכיחו ממנו את איכויותיו של המבנה. הוא נסע לראות אותו והבין שטעה ומדובר במבנה איכותי שאפשר ללמוד ממנו גם היום. קפצתי לדירתו במרכז תל אביב כדי שיסביר לי כיצד גיבש את גישת התכנון שבאה לידי ביטוי בחדר האוכל. היות והפרויקט היה קשור לכמה פרויקטים אחרים שבמהלכם גיבש את גישתו הייחודית, אז הוא הציג גם אותם.

.

אדריכל ישראל גודוביץ

.

אחד מאותם פרויקטים היה שכונת מגורים באור יהודה. כאן הוא מציג תצלום מהאוויר של השכונה. בבלוג יש רשימה על חדר האוכל ביד חנה, אבל על השכונה טרם כתבתי כמו גם הכניסה למפעל ביטחוני בנתניה.

.

(15)

אדריכל שרון רז: במשך שנים עקב רז עם מצלמתו אחרי מבנים נטושים ברחבי הארץ. בשנים האחרונות נחלשה פעילותו האינטרנטית וחבל. כאן הוא מצולם בגלריה בבית עמותת האדריכלים בפתיחה של תערוכת תמונות שצילם בבתי קולנוע נטושים. את אחת מהן קניתי ואני מתבונן בה להרף עין כמה פעמים ביום.

.

אדריכל שרון רז

.

(16)

אדריכליות נוף עליזה ברוידא ורות מעוז: השתיים תכננו חלק נכבד מהטיילות שלאורך חוף הים של תל אביב-יפו ולאחרונה תכננו גם את השצ"פ החוצה את העיר רהט וכולל בתוכו נחל אכזב. את התמונה צלמתי במשרדן שבשכונת מונטיפיורי, וכמו התמונה של ברברה אהרנסון שמופיעה בראש הרשימה הזו, גם היא צולמה במסגרת העבודה על ספר העוסק בנוף בעיר ויצא בעוד כמה חודשים (שבוע שעבר סיימנו לתת הערות אחרונות).

.

אדריכליות נוף עליזה ברוידא ורות מעוז

.

(17)

אדריכל דוד כהנא והאדריכל והאמן אלכס שוודר: עד לפני 15 שנה היה כהנא אחד מבכירי מתכנני המגורים הגנרים בישראל. ההצלחה נקטעה בעקבות תאונת דרכים שריתקה אותו לכסא גלגלים. בפתיחת תערוכה של שוודר בגלריה לעיצוב במוזיאון תל אביב לאמנות, ביקש כהנא להצטלם יחד עם בת זוגו ועם האמן. סיפרתי לכהנא שבאותו זמן גרתי בדירה בבניין שהוא תכנן. הוא התעניין לשמוע את דעתי. השתדלתי להיות חיובי אבל גם ככה הבניין בסדר.

.

אדריכל דוד כהנא (משמאל) והאדריכל והאמן האמריקאי אלכס שוודר עם בת זוגו של כהנא

.

(18)

אדריכל יעקב גלעד: במשך חודשים נדנדתי לחברת טמפו שיתנו לי לבקר במרכז הלוגיסטי שהלך ונבנה בשטח המפעל בנתניה והשקיף עלי כל פעם שחלפתי על פניו בדרכי צפונה וחזרה. הם סרבו אבל כשהבניין הושלם קיבלתי הזמנה לבקר בו. זו היתה הכתבה הראשונה בערוץ האדריכלות שזכתה למספר עצום של כניסות, וזה למרות שהצילום בה היה חלש ושולב בה גם קטע וידאו סהרורי שצלמתי בסגנון לו הייתי רגיל בבלוג. אחר כך המשכתי למשרדו של האדריכל שתכנן את המבנה, וממוקם בהרצליה (בבניין משרדים שהוא בעצמו תכנן). לא הכרתי את גלעד קודם לכן אלא רק את המרכז הלוגיסטי שתכנן לטמפו, והשאלה הראשונה שלי היתה אם הוא מושפע מאדריכלות שוויצרית. הוא היה מופתע מהשאלה וסיפר על מקומה המשמעותי של האדריכלות השוויצרית ביצירתו. לצערי לא כתבתי על עבודה אחרת שלו מאז, אולי הגיע הזמן להרים אליו טלפון ולשאול מה חדש.

.

אדריכל יעקב גלעד.

.

(19)

אדריכל שמואל ביקסון: את הבית שלו ברחוב סיני ברמת השרון תכנן ביקסון בעצמו. מדובר ביצירה ייחודית שמוסתרת מאחורי צמחייה ועוד כל מיני דברים. באתי לראיין אותו בסלון עם צבי אלחייני. אחר כך גילינו שבקומה התחתונה של הבית מתחבא אוסף דגמים של פרויקטים שתכנן משרדו. דאגתי לנקות ולשלב אותם בתערוכה שאצרתי למשרד והתקיימה במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד.

.

אדריכל שמואל ביקסון

.

(20)

אדריכל עמי מעיני: אחד העוגבים הביתיים היחידים שיש בארץ נמצא בדירתו הקטנה של מעיני ברחוב נחום בתל אביב. העוגב מושבת לאחר שנפגע מהלחות וגם מהמליחות הגבוהה המגיעה עם הרוח. מעיני מתקשה להגיע לשלב השיפוץ. בעבר היה עורך קונצרטים קטנים בסלון דירתו (לצד העוגב יש גם פסנתר כנף ונבל), אך מאז שהעוגב הושבת הופסקה הפעילות המיוחדת הזו. מעיני אמנם למד אדריכלות בטכניון ועבד במשך שנים רבות במשרדו של אריה שרון, אבל את עיקר פרסומו הוא קנה בתחום המוסיקה. חוץ מהעובדה שבתור נער ליווה בויולה את אריק איינשטיין שניגן בכינור, הוא גם היה ראש האקדמיה למוסיקה והלחין יצירות רבות. מאז שיצא לפנסיה הוא מקדיש את זמנו לכתיבה.

.

אדריכל עמי מעיני

.

(21)

אדריכלים רות וזלמן ענב עם חיים דותן: השלישייה תכננה את מוזיאון הלוחם היהודי בלטרון שנראה לי שנתקע בשלבי הבנייה. לפני חודש ביקרתי באשדוד שם תכנן חיים דותן חלק משמעותי מהשכונות במרכז העיר, וגם בקרתי בהיכל אמנויות הבמה שזו ככל הנראה היצירה המשמעותית האחרונה עד עתה שדותן תכנן ונבנתה בארץ (מאז תכנן בעיקר מבני אקדמיה בבאר שבע). בינתיים הוא רוב הזמן בסין.

.

אדריכלים רות וזלמן ענב עם חיים דותן

.

(22)

אדריכלים סעדיה מנדל ועמרי נחום: את שיפוץ מתחם קבר רחל ערך מנדל עם נחום – אדריכל צעיר שהיה קודם לכן תלמיד שלו במכללת אריאל. כאן הם עומדים מתחת לשלט ההיסטורי שבעבר היה מחוץ לקבר רחל וכיום הוא עמוק בתוך המתחם.

.

אדריכלים סעדיה מנדל ועמרי נחום

.

(23)

אדריכל דן איתן: משרד ותיק עם הרבה עבודה – ניירת ודגמים ובין לבין דן איתן מתדיין עם אחת העובדות, בודק פרטים באחד הקטלוגים ויחד מחליטים. במהלך הראיון שאלתי את איתן מה דעתו שיש אדריכל שמתכנן מחדש את אחד האגפים הוותיקים במוזיאון תל אביב שתכנן. כשהוא שמע את השאלה והחוויר. הוא שאל לפרטים נוספים ואז ביקש להפסיק את הראיון, רץ לטלפון והשאר זה היסטוריה.

.

אדריכל דן איתן

.

(24)

אדריכל מנחם כהן: בין התמונה הקודמת של דן איתן ובין התמונה הזו מפריד רק קיר. במשך שנים חלקו כהן ואיתן קיר משותף ברחוב נחום בתל אביב. מאז עזבו שניהם את הבניינים האלה. את כהן צלמתי כמה ימים לפני שחיסל את משרדו ויצא לגמלאות. לצידו תצלום של בניין עיריית תל אביב-יפו שתכנן (וצילם בני בדרשי) ועליו כתבתי ספר.

.

אדריכל מנחם כהן

.

(25)

אדריכל נוף ליאור וולף: כשהסתובבנו עם וולף בפארק כפר סבא שהשתתף בתכנונו, הוא סיפר שבשדרה המרכזית שמחברת בין שני חלקי הפארק, צד אחד של השדרה מתאפיין בעצים שהתפתחו בצורה משביעת רצון, בעוד שבשורה שמנגד העצים נראים כאילו נשתלו אתמול. הוא הסביר שהם בעצמם לא ידעו את הסיבה לכך, עד שמאיזו סיבה נעקר אחד העצים שלא התפתחו והתגלה כי הקבלן ששתל את העצים לא טרח להסיר את הנילון הקשיח שעטף את השורשים. כך נוצר מצב שכל הנילונים קבורים עם השורשים שלא מצליחים לגדול והעצים נותרים מסורסים.

.

אדריכל נוף ליאור וולף

.

(26)

אדריכל ברוך משולם: ברשימה הקודמת הצגתי תמונה של משולם עם זוגתו וכאן הוא לבד מתבונן בי מבעד לעטים שעמם הוא רושם את רישומי הנוף שלו בתל אביב. השיחה אתו היתה קצת קשה ולא הכי קולחת, ומשהו מזה מצאתי בתמונה הזו.

.

אדריכל ברוך משולם

.

(27)

אדריכל מוטי כסיף: בפרויקט מגדל המגורים שתכנן האדריכל ריצ'רד מאייר בפינת הרחובות רוטשילד ואלנבי היה כסיף האדריכל המקומי האחראי. נפגשנו כאן עוד כשהבניין היה בבנייה. בעיקר התרשמתי מהנוף שנשקף מראש המגדל, אבל חוץ מזה מדובר במגדל רגיל.

.

אדריכל מוטי כסיף

.

(28)

אדריכל גרשון צפור: כשהייתי סטודנט כתבתי באחד הקורסים עבודה על גרשון צפור. בעקבות העבודה צפור הגיע להרצות על יצירתו. כאן הוא מסביר על אחד הפרויקטים הממושכים ביותר בהם עסק משרדו: "בית לין" אותו יזם בנק לאומי. הפרויקט נקרא כך בעקבות ראשי התיבות של שמות שלושת הרחובות המקיפים את הבניין: ליליינבלום, יהודה לוי ונחלת בנימין. את השלב הראשון תכנן צפור עם שותפו האדריכל בנימין אידלסון. את השלב האחרון תכנן עם בנו האדריכל ברק צפור. כאן בפרספקטיבה רואים את ההצעה המקורית ממנה נבנה רק החלק התחתון, ובסוף שנות השמונים כשברק הצטרף למשרד והזמנים השתנו, השתנה גם עיצוב המגדל שחופה בלוחות אבן ורודה שהחליפו את האלמנטים הטרומיים שהופיעו בהצעה המקורית. את עיצוב הפנים לקומת הכניסה עיצב במקור האדריכל יעקב רכטר.

.

אדריכל גרשון צפור

.

(29)

אדריכל נוף צבי דקל: את הדירה של דקל ברחוב קטן ומקביל לרחוב דיזנגוף, תכנן האדריכל מרדכי בן חורין שמופיע בתמונה הבאה. בני הזוג דקל התיישבו בדירה זעירה בגג הבניין, מה שהיה פעם כנראה חדר כביסה. בן חורין הפך את עליית הגג לדירה מיוחדת ויפה. לדוגמה, קיר בלוקים חשופים חוצץ בין אזורי הסלון השונים וגם לתקרה יש אופי מיוחד.

.

אדריכל נוף צבי דקל

.

(30)

אדריכל מרדכי בן חורין: בארון נשכח שלא נפתח מאז שנות ה-70 מצא בן חורין דגל מאולתר שכנראה נעשה בו שימוש באחד הכנסים שארגן אביו בשנים שלפני קום המדינה. אביו, המהנדס משה בן חורין-גינצבורג, היה פעיל רביזיוניסט שישב אפילו בכלא הבריטי בגלל פעילותו הפוליטית. בן חורין צועד עם הדגל ההיסטורי הנגרר אחריו. יש לדעתי משהו מהמצב של המדינה מנקודת מבטו של בן חורין שלחם בירושלים במלחמת העצמאות, וכל דבר שהתרחש פה במדינה ריגש וכאב לו. הוא גם דאג לאורך השנים להביע את דעתו במכתבים לתקשורת שפורסמו בחלקם, וכיום הוא ממשיך ומפרסם אותם בפייסבוק

.

אדריכל מרדכי בן חורין

תמונות אדריכלים נוספות:

(1) ממשה ספדיה ועד צבי הקר

(2) מסעדיה מנדל ועד דן איתן

(3) משאול רינד ועד מרדכי בן חורין

(4) מיוליה שלומנזון ועד ישראל גודוביץ

(5) מאיתי כץ וענת ציגלמן ועד אמנון רכטר ורני זיס

(6) מבתיה מלול ומרינה סמבליאן ועד חיים קהת

(7) מרנדי אפשטיין ועד חיים דותן

(8) מאמנון רכטר ועד דן איתן

(9) מהאחיות פלסנר ועד לארד שרון

(10) מאיל זיו ועד גדעון פובזנר

(11) ממנחם כהן ועד עדה כרמי-מלמד

(12) ממיכאל חיוטין ועד דניאל זרחי

(13) מהגר ושחר צור ועד פרדי כהנא

(14) מטומי לייטרסדורף ועד דן איתן

שיר לסיום:

.

סיבוב של תמונות אדריכלים

לאורך השנים יצא לי לשוחח עם מאות אדריכלים, בעיקר ישראלים אך לא רק, ובכל הזדמנות צלמתי אותם. הסיבה העיקרית היא שבכתבות אדריכלות לא היו מציגים את תמונת האדריכל וזה הטריד אותי. במקרים בהם אנשים מסתכסכים אחד עם השני, התקשורת מקפידה לציין את שמות עורכי הדין המייצגים את כל אחד מהצדדים ומציגה תמונה של העו"ד. בכתבות אדריכלות ניתן לרוב לשמוע את האדריכל אך לא לראות אותו. את המהלך הזה ביקשתי לשנות.

הפעם בחרתי לרכז כאן חלק קטן מאותן תמונות. לא בחרתי כאן את התמונות הכי טובות או את האדריכלים המרתקים ביותר, אלא מקבץ אקראי לגמרי. אפילו סדר הופעתם נקבע לפי שמות הקבצים שהיו בתיקייה. היוצא מן הכלל הוא האדריכל סעדיה מנדל שאותו בחרתי להציג בראש הרשימה. נפגשנו בקבר רחל והוא הציג את העבודה. מנדל תאר את התכנית, קצות אצבעותיו נגעו בשרטוט, ביד אחת כתבתי את הסבריו וביד שניה צלמתי.

ועל כך ברשימה זו.

.

רק הליכוד יכול

.

(1)

אדריכל סעדיה מנדל: מציג בקבר רחל שבבית לחם את עבודת החידוש והשינויים שערך במתחם המבוצר. האדריכלית רות להב הגיבה על התמונה: "ממש מצאת תמונה גרועה לאחד האדריכלים הנאים שבחבורה".

.

אדריכל סעדיה מנדל

.

(2)

אדריכל עדי סנד: האיש שהמציא את הקופסונים. זכיתי לאצור לו תערוכה גדולה ולערוך לו ספר אמן, וכאן הוא מנסה לשמור על שיווי משקל בגג ביתו ברחוב יהודה לוי בתל אביב. סנד למד אדריכלות בבצלאל ועסק במקצוע רק זמן קצר, אבל גם באמנות שלו שבה הוא שקוע כבר כמעט עשרים שנה, מודגשת המודעות שלו לאלמנטים אדריכליים. למשקפיים האטומים האלה נתן סנד את הכינוי "משקפי צונאמי"

.

אדריכל עדי סנד

.

(3)

אדריכל עלי זיאדה: האדריכל שתכנן את העיר הפלסטינית רוואבי שבשומרון מציג את התכנית ומספר על ההשראה שקיבל מהעיר מודיעין וממתחם ממילא

.

אדריכל עלי זיאדה

.

(4)

אדריכל נועם דביר: כתב האדריכלות של הארץ בדירתו בתל אביב. מאז שעזב את הכתיבה המקומית הוא עושה חיל מסביב לעולם

.

אדריכל נועם דביר

.

(5)

אדריכל אהרן בן-אפרים: חבר קיבוץ גניגר בעמק יזרעאל שנלחם לשמור על האוצרות האדריכליים במשרדו שבקיבוצו. את התמונה צלמתי לאחר סיבוב בגניגר שערכתי לקראת כתבה על "מגדל הגמל"

.

אדריכל אהרן בן-אפרים

.

(6)

אדריכל נוף חיים כהנוביץ: מי שהכתיב את עיצוב הנוף בראשון לציון מערב אבל גם בתל אביב, ניצב במרכז גן המנהיגים בראשון לציון

.

אדריכל נוף חיים כהנוביץ

.

(7)

אדריכל סלו הרשמן: בדרך כלל הרשמן שופע חיוכים מאוזן לאוזן, אבל כאן בתמונה שצלמתי אותו מבעד לשולחן הזכוכית במשרדו שבצפון תל אביב הוא נראה מאד רציני. בהזדמנות חד-פעמית הסכים לשוחח על מה שעבר בשואה ולחשוף לראשונה את סיפורו האישי באותם ימים. "השואה השפיעה על צורת המחשבה שלי, על תפיסת עולמי. הבנתי שכדי להתקדם אני חייב לשכוח. חשובה לי ביותר ההתמדה להשגת המטרה מבלי להתייאש, וללכת כל הזמן קדימה".

.

אדריכל סלו הרשמן

.

(8)

אדריכל רם כרמי: מסביר על ביתו בהרצליה פיתוח במסגרת כתבה שעסקה בבית שהוא אמנם לא תכנן אך דאג להתאים אותו

.

אדריכל רם כרמי

.

(9)

אדריכל אורי גלזר, נעמי גבעון ואדריכלית נילי גל-מסטר: באולם התצוגה בביתה של גבעון ברחוב שלוש בנווה צדק. גבעון רכשה בית היסטורי שקרס ובנתה אותו מחדש כשבקומת הקרקע יצרו לה האדריכלים אולם תצוגה משוכלל ומיוחד

.

אדריכל אורי גלזר, נעמי גבעון ואדריכלית נילי גל-מסטר

.

(10)

אדריכל דוד דה-מאיו: בסלון דירתו שברמת גן נשען על אחד הכסאות שעיצב לאורך קריירה ארוכה ופוריה

.

אדריכל דוד דה-מאיו

.

(11)

אדריכל רם כרמי: נפגשים שוב, הפעם באתר הבנייה של תיאטרון הבימה. כמה דקות אחרי שצלמתי את התמונה, הגיע מנהל האתר וסילק אותנו. התברר שיש סכסוך בין כל מיני צדדים ולכרמי לא נתנו להיכנס לאתר שהוא בעצמו תכנן. היה הזוי. אבל אחר כך היה עוד יותר הזוי, מפני שהחלטתי בכל זאת להתגנב ולהכנס חזרה, ובטעות אחת הדלתות שהובילה לאולם מתחת לבמה באולם המרכזי נטרקה אחרי ולא הצלחתי לצאת. למזלי היתה קצת קליטה ואיתי סיקולסקי הצלם הגיע לחלץ אותי.

.

אדריכל רם כרמי

.

(12)

אדריכל ד"ר מיכאל חיוטין: בערב שארגנתי והוקדש ליצירתו של האדריכל יעקב יער על הגג ברחוב הירקון שבעים בתל אביב

.

אדריכל ד"ר מיכאל חיוטין

.

(13)

אדריכל פטר צומטור: לפני הרצאתו באוניברסיטת תל אביב גיליתי שאין עליו ערך בעברית ובכלל ברשת אין תמונה שלו בשימוש חופשי. בתום ההרצאה בקשתי ממנו לעמוד כדי שאצלם אותו. הוא לא אהב את הרעיון ויצאה תמונה מחורבנת, ולכן לויקיפדיה העליתי תמונה אחרת. משהו בגווני הלבן עם הכתם הוורוד במרכז התמונה מצא חן בעיני ולכן היא בכל זאת מופיעה כאן.

.

אדריכל פטר צומטור

.

(14)

פרופ' אדריכל יוברט לו יון: התופעה הייחודית שנקראת לו יון הגיעה לגלריה בבית עמותת האדריכלים ביפו, להשקת ספרה של טלי חתוקה "המפעל – על ארכיטקטורה ותעשייה בארגמן, יבנה" (הוצאת רסלינג). מתי יצא הספר "שיחות על אדריכלות עם יוברט לו יון"?

.

פרופ' אדריכל יוברט לו יון

.

(15)

אדריכל משה צור: בתום הרצאה שלו בכנס שארגנה חברת קליל באודיטוריום סמולרש באוניברסיטת תל אביב. בהרצאה הוא דיבר בהתלהבות על מוצרי קליל בהם עשה שימוש במגדל רמז בתל אביב

.

אדריכל משה צור

.

(16)

האדריכלים שולמית נדלר ומשה גיל: בקצה המדרגות בספרייה המרכזית ע"ש סורסקי באוניברסיטת תל אביב שנדלר תכננה. שנה לאחר מכן אצרתי את התערוכה על משרד האדריכלים "נדלר, נדלר, ביקסון, גיל" בגלריה בבית עמותת האדריכלים.

.

האדריכלים שולמית נדלר ומשה גיל

.

(17)

אדריכלית קדם שנער: למדתי איתה שנה אחת בבצלאל ואחר כך היא המשיכה ליפן וסיימה בתל אביב. נפגשתי איתה בחנות לעיצוב ישראלי שעיצבה ברחוב הברזל בתל אביב. כאן היא יושבת לצד בעלת החנות

.

אדריכלית קדם שנער

.

(18)

אדריכל יוסי בן נעים: במשרד מנהל אתר הבנייה של אצטדיון נתניה, בן נעים מסביר לי את בחירת הצבעים לפרויקט. אחר כך גם כתבתי על אצטדיון המושבה שתכנן בפתח תקוה

.

אדריכל יוסי בן נעים

.

(19)

אדריכל דוד נופר: בכניסה למרכז המחוננים בראשון לציון שתכנן, מבנה צבעוני ובולט בנוף, גם נופר בעצמו טיפוס צבעוני, שקט ונעים

.

אדריכל דוד נופר

.

(20)

אדריכל מרדכי בן חורין: קפצתי לבקר אותו כדי להבין אם אמא שלו ערביה. כאן הוא יושב במשרדו שבסביון. על סיפור "האמא הערביה" אפשר לקרוא כאן בבלוג

.

אדריכל מרדכי בן חורין

.

(21)

אדריכל סלו הרשמן: לכתבה על מרכז הקולנוע הגיע הרשמן בחליפה לבנה. כל תמונה שלו היתה יותר מטורפת מהתמונה הקודמת ויש לי כאלה בכל זווית בבניין, כולל בשירותים

.

אדריכל סלו הרשמן

.

(22)

אדריכל ארז אלה: בביתו ברמת אביב הוא בעיקר דיבר על הסלידה מהגישה של חיפוי קירות בכל מיני חומרים. אצלו בבית יש טיח לבן ובטון חשוף.

.

אדריכל ארז אלה

.

(23)

אדריכל יעקב מולכו: מסביר לי במשרדו שבתלפיות, ירושלים, על תכנית למלון שתכנן למגרש עליו ניצבת וילה שרובר, תכנית שלא מומשה והוילה עדיין שם נטושה

.

אדריכל יעקב מולכו

.

(24)

אדריכלים ערן לשם וערן שקד: עד לפני חצי שנה היה משרדם במגדל בסר 3 בבני ברק. כאן צלמתי אותם לספר "עיר-תעשייה" כשהלכתי לראיין אותם עם רוני בר. עכשיו הם במגדל בסר 4, ולמרות שהמרחק בינינו מסתכם ב-30 קומות בדיוק, עדיין לא קפצתי לבקר אותם. אולי השבוע.

.

אדריכלים ערן לשם וערן שקד

.

(25)

אדריכל פטר בוגוד: מצטלם לכתבה על הקארדו ברובע היהודי בירושלים שתכנן, פרויקט מרתק של מסחר, מגורים, תיירות וארכאולוגיה. בהמשך רציתי לכתוב על אכסניית הצליינים שתכנן לא רחוק מהקארדו, אבל בסוף לא יצא

.

אדריכל פטר בוגוד

.

(26)

אדריכל ד"ר צבי אלחייני: בארכיון אדריכלות ישראל שהקים ונמצא במגדל שלום, מאחורי אוסף של מנורות שולחן ומול המחשב במהלך העבודה על הספר של הנדלרים

.

אדריכל ד"ר צבי אלחייני

.

(27)

אדריכלים נחום זולוטוב וישראל גודוביץ: במרכז הקולנוע בתל אביב בכניסה להקרנת הבכורה של סדרת הטלויזיה שיצר האדריכל והקולנוען עמוס גיתאי

.

אדריכלים נחום זולוטוב וישראל גודוביץ

.

(28)

אדריכלים זאב דרוקמן וצבי אפרת: גם בזמן הלימודים בבצלאל צילמתי. חילופי משמרות בהנהגת המחלקה – זאב דרוקמן שהוביל במשך 12 שנים יושב מאחור, צבי אפרת עומד בחזית הבניין ההיסטורי בפני כל התלמידים ביום פתיחת הלימודים הראשון שלו כראש מחלקה

.

אדריכלים זאב דרוקמן וצבי אפרת

.

(29)

אדריכל ד"ר ירמי הופמן: בסרט "חזיונות בלתי פוסקים" העוסק ביצירתו של האדריכל אריך מנדלסון, משחזר הופמן, מנהל מחלקת השימור בעיריית תל אביב-יפו, ביד חופשית את רישומיו האקספרסיביים של מנדלסון. בעת סיבוב משותף בין בתים שעוברים בשימור (היינו: סיור בעקבות העבודות של גידי בר אוריין), הראה לי הופמן איך הוא עושה את זה

.

אדריכל ד"ר ירמי הופמן

.

(30)

אדריכל יעקב יער: במקרה או לא במקרה יער לבש חולצה בדיוק באותו צבע כמו המדפים שבכניסה למשרדו שביפו. לאחרונה ראיתי שאבא של תום יער נראה דומה מאד ליעקב יער. האם הם אחים?

.

אדריכל יעקב יער

.

(31)

אדריכלית נוף רות מעוז: באמצע שיחה עם מעוז היא לפתע קפצה בהתלהבות והזדרזה לצלם פריחה של אחד הצמחים שדאגה להם בטיילת רדינג החדשה שלחוף תל אביב

.

אדריכלית נוף רות מעוז

.

(32)

אדריכל מייק טרנר: לפני 11 שנה בדיוק פרש טרנר מהוראה וכאן הוא מצולם בבניין ההיסטורי של בצלאל בעת ההרצאה האחרונה שלו בקורס שסיכם את גישתו. השקופית ברקע מציגה את נדידת הציפורים במזרח התיכון.

.

אדריכל מייק טרנר

.

(33)

אדריכל דן איתן: בתום ראיון ארוך עם איתן שערכתי לרגל יום הולדתו ה-80 צלמתי אותו במשרדו שברחוב נחום בתל אביב, מבנה שתכנן האדריכל אריה שרון. שבוע שעבר ציין איתן יום הולדת 86. מזל טוב!!!

.

אדריכל דן איתן

תמונות אדריכלים נוספות:

(1) ממשה ספדיה ועד צבי הקר

(2) מסעדיה מנדל ועד דן איתן

(3) משאול רינד ועד מרדכי בן חורין

(4) מיוליה שלומנזון ועד ישראל גודוביץ

(5) מאיתי כץ וענת ציגלמן ועד אמנון רכטר ורני זיס

(6) מבתיה מלול ומרינה סמבליאן ועד חיים קהת

(7) מרנדי אפשטיין ועד חיים דותן

(8) מאמנון רכטר ועד דן איתן

(9) מהאחיות פלסנר ועד לארד שרון

(10) מאיל זיו ועד גדעון פובזנר

(11) ממנחם כהן ועד עדה כרמי-מלמד

(12) ממיכאל חיוטין ועד דניאל זרחי

(13) מהגר ושחר צור ועד פרדי כהנא

(14) מטומי לייטרסדורף ועד דן איתן

שיר לסיום:

.

סיבוב בהיכל הספורט של חולון בבנייה וראיון עם מלכת היופי

בשנים האחרונות העיריות מסלקות את האצטדיונים מתוך העיר ובונות אותם מחדש בשוליים. יש לכך כמה סיבות עיקריות: (1) השטח במרכז העיר יקר, (2) החנייה לרכבי הקהל שמגיע לאירועים באולמות תופסת שטח גדול וסותמת את האזור. סיבה (3) היא העובדה שהמתקנים ישנים ואינם עומדים בתקנים של איגודי הספורט הבינלאומיים ולכן לא מתאימים למשחקים.

בשנים האחרונות ראשי ערים מוצאים חשיבות גדולה למתקני ספורט כאלה. כל עיר משקיעה בהקמתם מאות מיליוני שקלים. לרוב מגיע סיוע חלקי מהטוטו, אך מרבית הכסף מקורה בכספי הארנונה. במקום להוסיף ולהשקיע במרחב הציבורי, בתרבות, בחינוך וברווחה – משקיעים בכמה מטומטמים שרצים אחרי כדור. חולון מצטיירת בעיניי כעיר שמשקיע במרחב הציבורי, בחינוך ובתרבות: יש בתי ספר יפים, גינות מיוחדות והמדיטק. עד היום אף עיר לא הקימה לעצמה מדיטק – שלדעתי הוא מפעל התרבות המוצלח ביותר שהוקם בארץ, וחבל שלא העתיקו ופיתחו את המודל הזה בערים אחרות.

מדוע הרשויות משקיעות מאות מיליוני שקלים במתקנים שמשרתים חלק מזערי באוכלוסיה ופועלים רק כמה שעות בשבוע? כיצד משפיע על חיי היומיום המעבר של מתקני הספורט מתוך העיר אל שוליה? האם לא ניתן היה להימנע מהוצאת מתקני הספורט מתוך העיר, אלא להותירם במקומם ולשכלל אותם כך שיוכלו לפעול כל השבוע ובאופן מיידי לטובת ציבור התושבים, ובמקביל גם לענות על צרכי משחקים גדולים שמושכים קהל רב? אלה שאלות שלא מצאתי עליהן תשובות, ואני משער שמקבלי ההחלטות יעדיפו להתחמק מלענות עליהן. לדעתי מדובר בתופעה חולה.

רשימה חלקית של הרס:

  • אוסישקין בתל אביב נהרס ועובר לאולם חדש מאחורי הלונה פארק.
  • ימק"א בירושלים עבר לטדי בקצה הדרומי של העיר.
  • האורווה בפתח תקוה נהרס לטובת אצטדיון המושבה.
  • הקופסא בנתניה נהרס לאחר שנפתח אצטדיון נתניה החדש בקצה אזור התעשייה.
  • המכתש בגבעתיים ואצטדיון יהוד נהרסו ללא שהוקם להם תחליף.
  • הפחים בחולון ששוכן במרכז העיר להתפנות אחרי שיאוכלס אולם כדורסל חדש ונוצץ בקצה הדרום-מזרחי של העיר, צמוד לפארק פרס ומוזיאון הילדים.

משמות המגרשים שנהרסו עולים צלילים קצת עלובים אך גם ביתיים, ייחודיים ואישיים, שמות שהרשויות הזדרזו להיפרד מהם ולהחליפם בשמות סתמיים כמו אצטדיון, ארנה או היכל ספורט. ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20140404_103144

בדרך לאולם המרכזי

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: