ארכיון תג: אדריכלות

סיבוב בתי ספר 22: בית ספר מכולות ביפן

אין ספור מכולות עומדות ללא שימוש ומחכות שמישהו ירכוש ויעשה בהן שימוש חוזר. – מה שיצר טרנד שמצליח לעורר עניין כלכלי וסביבתי. אבל יש מקרים בהם אדריכלים בוחרים לדהור על ההד התדמיתי של הרעיון ולוותר על הרעיון הסביבתי. כך עשו ביפן כשבחרו לבנות גן ילדים מחומרי מכולות חדשים. לפני שבועיים כתבתי באקסנט על בניין המשרדים במפעל המיחזור בקרית גת שנבנה באמת ממכולות משומשות ושם צללתי לנושא הכלכלי. כעת ברשימה שלפניכם, שפורסמה במקור בכתב העת "הד החינוך", בחרתי להתמקד בדוגמה למבנה מכולות שבוצע לאחרונה בעיר סאיטאמה שביפן.

התוצאות בשני המקרים ייחודיות בנוף הבנייה לו אנו רגילים. שבקרית גת הדגישה האדריכלית את קיומם המקורי של המכולות מבלי לוותר על הרעיון הסביבתי, וביפן תכננו HIBINOSEKKEI + youji no shiro מבנה שמוותר על מראה המכולות ומעניק לרעיון חזות חדשה, בעיקר בגלל מסכי הזכוכית המחליפים את דפנות הברזל.

ועל כך ברשימה זו.

.

אנטומיה של שקט

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במצודת משטרה נטושה בגליל

במבט ראשון אפשר לחשוב שמדובר במסגד עם צריח מוזר, אבל זו מצודת משטרה שהקימו הבריטים לפני שמונים שנה, במטרה להגן על גבול הצפון. המצודה שלמה ונטושה וניצבת בקצה מושב שקט ונעים, מושב שפר. היא בנויה כולה מבטון ובולטת בנוף הודות למגדל התצפית בצורת משושה המתנשא מעליה, והוא שמזכיר קצת צורה של מסגד.

החניתי את הרכב בקצה המושב, עזבתי את האספלט מאחור ונכנסתי לחורש טבעי שמוביל בדרך לא דרך (מרחק הליכה של 100 מטרים) אל מתחם המצודה. מידי פעם הצריח המיץ בין צמרות העצים הצפופים וכוון את דרכי. כמה מטרים עלייה במעלה הגבעה והגעתי לגדר פרוצה, דילגתי מעליה ועמדתי למרגלות הבניין.

ועל כך ברשימה זו.

.

10417705_957797297583186_9112586190784047125_n

מצודה

להמשיך לקרוא

סיבוב בתערוכת בוגרי אדריכלות באוניברסיטת תל אביב

הבחירה בלוקיישן המיוחד היא לא גימיק, אלא ניצול פשוט והגיוני של המשאב העירוני. רק חבל שהמבנים עצמם לגמרי דפוקים ואי אפשר לנשום בהם וגם אור יש בקושי. מארגני התערוכה שמו לב לבעיה, והניחו בכל פינה במתחם ערימות של חתיכות קרטון מרובעות (ומעוצבות עם לוגו התערוכה), כדי שהמבקרים והסטודנטים יוכלו לנפנף ולנסות לסלק את החום והלחות. הם לא עזרו. אז שמו מאווררים, אבל גם הם לא עזרו אלא בעיקר עשו רעש. אבל לא בשביל זה באתי ולכן לא כל כך מפריע כשחושב על זה עכשיו.

כמו בסיבוב הקודם בתערוכת הבוגרים, גם הפעם התערוכה דורשת לא רק התייחסות לעבודות הסטודנטים אלא גם לאוצרות ולאתר. לכן אחלק את הרשימה לשני היבטים מרכזיים ששמתי אליהם לב במהלך הסיבוב:

(1) ההיבט הנחושתני – שזה לא רק המקום של מפעל נחושתן ששופץ ומשמש כעת לכמה ימים לתערוכת הבוגרים, אלא גם לאופן בו נאצרה התערוכה.

(2) ההיבט החדשותי – לא היה פרויקט שהיה יוצא דופן באיכותו הרעיונית או הביצועית. היתה בעיקר צניעות.

ועל כך ברשימה זו.

.

10385289_883055185057398_670763200470898893_n

חלק ממודל המטפל בבניין בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי, שיצרה רויטל מיכאלי במסגרת הפרויקט "דרך האמנות"

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במתחם של רם כרמי בשכונת גילה

רשימה 381

האדריכל רם כרמי תכנן שני מתחמים בשכונת גילה. את הראשון תכנן בשנות ה-70 ואת המתחם השני והגדול תכנן בשנות ה-90. לפני שבועיים כשבקרתי בגילה, המתחם של כרמי משנות ה-90 קפץ לי לעיניים כי הוא נמצא ממש בכניסה לגילה והיד של כרמי בולטת בו. אך בשונה מעבודות אחרות של כרמי, כאן חסר "הסיפור" שבדרך כלל מאפיין את עבודותיו והתוצאה היא מעט סתמית, אבל גם הסתמיות הזו נעשית בגדול ובאופן מאד מרשים ומעורר מחשבה.

שכונת גילה היתה החצר האחורית של האדריכלים הישראלים. כאן הם הרשו לעצמם לעשות (אולי בפעם האחרונה) מגוון של ניסויים. את מסע הניסויים התחילו האדריכלים בשנות ה-20 בקיבוצים, אחרי הקמת המדינה מימנה המדינה כמה ניסויים שהמפורסמים שבהם התרחשו כמעט במקביל בשכונה ה' בבאר שבע ובשיכון לדוגמה ברמת אביב. אחר כך המשיכו לנצרת עילית, ערד וכרמיאל ולבסוף בשנות ה-70, רגע לפני עליית בגין והליכוד לשלטון והפרטת הבנייה למגורים, הספיקו לתכנן את שכונות הטבעת החיצונית של ירושלים ובהם רמות, תלפיות מזרח, מעלות דפנה, כוכב יעקב, פסגת זאב וגם מעלה אדומים. אך מכולן – גילה היתה גינת השעשועים הבולטת ביותר, הן בהיקף הבינוי והן בתכנים והצורות שיצקו האדריכלים.

בגלל הסתמיות היחסית לא הייתי בטוח שאת המתחם אכן תכנן כרמי אלא אדריכל אחר. פניתי לקרוינקר שלא ידע. פניתי לערן שטען שזה כרמי, ולבסוף פניתי גם לרבקה (האלמנה) שאישרה שאכן מדובר בפרויקט שתכנן בעלה. בקשתי ממנה חומרים על הפרויקט אך יש בעיה עם הארכיון ולכן לא מצאה חומר. חשבתי שאולי בחומרים המקוריים של כרמי מתחבאים רעיונות ורמיזות למרכיבים שלא נבנו בסופו של דבר או שכן נבנו ולא שמתי לב אליהם. הפרטים היחידים שרבקה יכולה היתה לתת: את הפרויקט שנקרא "גילה 04" בנו שתי חברות בנייה – 'רמט' שעשתה שימוש בטכנולוגית בנייה מתועשת, ו'חפציבה' שעשתה שימוש בטכנולוגית בנייה קונבנציונלית. ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20140220_150002

כרמי בגילה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באתר הבנייה של מתחם שרונה ובתערוכת אדריכלות גרועה במיוחד

התערוכה החדשה במוזיאון תל אביב "כוריאוגרפיה אורבנית" שמתויגת בנישה של אדריכלות ועיצוב היא ביזיון למוזיאון תל אביב ובזבוז זמן. עדיף לקפוץ לצד השני של הקריה ולהתרשם מאתר הבנייה של שרונה. המגדלים שם כבר צומחים לגובה והמתחם ההיסטורי מקבל את הגימור הסופי ומחכה לאכלוס.

תל אביב השתנתה, ישראל השתנתה אבל המחלקה לאדריכלות ועיצוב במוזיאון תל אביב בראשות מאירה יגיד-חיימוביץ מעדיפה לעסוק בנושאים מגה-איזוטרים, להגיש אותם לצופה באופן הכי משעמם ולעטוף הכל בשפה מיושנת שלא מבינים. הגעתי לתערוכה עם ציפיות נמוכות ולא האמנתי שאפשר לרדת יותר נמוך מהציפיות שלי. בשתי הגלריות שמרכיבות את האגף מוצגות כמה עבודות וידאו משעממות ושולחן לבן מואר שעליו מונחת סדרת פסלים סתמיים. אחרי שהייתי בפתח תקוה והמילה "סתם" הדהדה לאורך כל הסיבוב שם, הרגשתי שוב גם כאן. סתם.

אבל כמו ארוחה במקדונלד'ס: פעם בשלושה או ששה חודשים אני קופץ לאכול את הקציצה הדוחה עם החסה והעגבניה, רק כדי להיזכר למה צריך להתרחק מכאלה מקומות. המחלקה לאדריכלות במוזיאון ממשיכה להיות לא רלוונטית וסתמית. יצאתי מהתערוכה עם תחושה שבזבזתי את הזמן. גם שאול, גם עמית, גם דוד וגם איתי הסכימו.

.

1604638_768186986544219_1330459678_n

שרונה בבנייה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בהולילנד

כבר כתבו הרבה על פרויקט הולילנד. כל הכתבות התקיפו את האדריכלים שעמדו מאחוריו, ובעיקר את רם כרמי. את האדריכלים האמתיים שתכננו את הפרויקט בקושי הזכירו משום מה: משה צור, משרד תשבי-רוזיו ואת אדריכל הנוף שלמה אהרונסון. הלילה הופיעה כותרת בחדשות: "שולה זקן אושפזה, הדיון בהולילנד נדחה". אז חשבתי שיהיה נחמד בפסק הזמן שנוצר, להביא רשמים מביקור בארץ הקודש שמחוץ לבית משפט.

אגב, משרד תשבי-רוזיו היה מעורב בעוד כמה פרויקטים ששלחו ראשי ערים, שקידמו אותם, ישר למעצר. ברמת גן זה נגמר בכך שראש העיר פרש וביהוד זה קרוב. לפני שנתיים כשכתבתי על איזה מגדל שהם הדביקו לחוף בתל אביב, שאלתי את ישראל רוזיו, אם עכשיו גם רון חולדאי צריך להיכנס ללחץ (המגדל נבנה על קרקע ציבורית שנמכרה ליזם פרטי, וחשבתי שיש פה עילה למעצר). רוזיו ענה ברצינות שהוא נכנס לפרויקט רק אחרי שהתב"ע נעשתה. לדעתי, בגלל ריבוי הבעיות המלוות את הפרויקטים שלהם, כדאי לבדוק אותם קצת יותר לעומק, שנאמר "אמור לי מי הם חבריך ואומר לך מי אתה".

למרות שמדובר באחד הפרויקטים הכי שנויים במחלוקת, הרי שמקריאה חוזרת בכתבות, נראה שאף אחד מאותם "מבקרים" לא באמת ביקר בפרויקט. אני לא כתבתי ולא ביקרתי, אבל לאחרונה עשיתי מעשה, עליתי לעיר הקודש וביקרתי בפרויקט הכל כך מדובר.

.

בית משפחת קרוך (היום משרדים) וברקע מגדל הולילנד בתכנון אדריכל משה צור

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחזית העממית וכמה המלצות על ספרים

הרבה זמן רציתי להמליץ על כמה דברים שהקשר שלהם לאדריכלות הוא לא כל כך ישיר, אך עדיין יש קשר. מדובר בשלושה ספרים ובמסעדה חדשה ברחוב לבונטין בתל אביב. שלשום בדרך לפגישה ברחוב החשמל, עצרתי ב"ספר לכל" לקנות ספר ולאחר מכן המשכתי לאכול משהו טוב ואחרי שהדברים הצטברו החלטתי שהגיע הזמן לרכז את מה שמצאתי ברשימה אחת.

מה שמשותף לכל מה שמוצג כאן זה שמאחורי כל הספרים והמסעדה עומדים אנשים שרוצים לחדש משהו בתחומם ואינם רואים את המציאות באופן חד ממדי. הם רואים אותה ככזו שחוץ מהמוצר הבסיסי שהם מציעים ללקוח, הם מגישים אתו גם ערכים ותרבות ואפשרות להסתכל באופן אחר על המציאות. בסוף יש גם רובוט ממלחמת הכוכבים.

.

IMG_20130813_152046

אמנות בחזית העממית: נמרוד ראובני

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבאקה אל גרביה, בחדר אוכל של גודוביץ ביד חנה ובגן פסלים של תומרקין בבורגתה

ביום ששי האחרון נסענו קבוצה של חבר'ה לבדוק את אזור התעשיה של באקה אל גרביה כחלק ממחקר שאנחנו עובדים עליו במשותף. היות והתפצלנו לשתי מכוניות ויואב ואני הקדמנו בחצי שעה אז ניצלנו את הזמן שעמד לרשותנו.

(1) קפצנו לחומוסיה של אבו אלעבד הממוקמת ברחוב המסחרי הראשי של באקה אל גרביה ונחשבת לטובה באזור. אחרי גם עצרנו בגדר ההפרדה שבקצה העיר.

(2) אחרי שסיימנו את עבודתנו באזור התעשיה, המשכנו לחדר האוכל שתכנן ישראל גודוביץ בקיבוץ יד חנה. עשינו סיבוב קצר גם בשכונת ההרחבה. זה העיקר של הרשימה ולצורך כך שוחחתי עם האדריכל ישראל גודוביץ שתכנן את הבניין ולאחר מכן גם עם האמן גרשון קניספל שיצר את עבודות הקיר בבניין.

(3) לאחר מכן חתמנו את החלק הזה של היום בגן הפסלים של יגאל תומרקין במושב בורגתה.

העיקר של הרשימה הוא חדר האוכל שתכנן גודוביץ. למרות זאת, בחרתי שלא להסיר את ההתחלה עם החומוס והסוף עם תומרקין ואת העיקר הותרתי באמצע הרשימה.

.

IMG_0183

הרחוב הקרוי היום רחוב פלסטין בבאקה אל גרביה, נגדע במרכזו באמצעות גדר ההפרדה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הבראה ע"ש יערי בביתן אהרון

כבר עבר הרבה זמן מאז נתקלתי בבלוג של שרון רז ברשימה על בית ההבראה הנטוש בביתן אהרון שליד נתניה. לקח קצת זמן עד שהזזתי את עצמי כדי לראות את המקום בעצמי, ובדרך להציץ במלון חדש שהולך ומוקם בבית הבראה אחר, עצרתי עם שאול בביתן אהרון – מהפרויקטים הפחות מוכרים של האדריכל רודולף טרוסטלר. המקום נטוש ועזוב, אך נותר שלם לגמרי.

יש כאן אנדרטה לתרבות שלימה שהתנהלה סביב הנופש ההסתדרותי שהיה מרכיב בלתי נפרד לחלק לא מבוטל מהאוכלוסיה. כשמסתובבים בין המבנים הרבים אפשר ללמוד מהעצמה שהיתה למקום הזה וגם מהמשאבים שהועמדו לרשותו: משאבי קרקע, משאבי פיתוח (את עיצוב הנוף תכננו אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור, לימים זוכי פרס ישראל), משאבים כספיים (כמות המבנים וגודלם) וגם הרבה חזון.

נראה שהזמן עצר כאן, ורק כוחות הטבע ממשיכים לפעול בו בגלוי ומשתלטים עליו. אני משער שמאחורי הקלעים גם כרישי הנדל"ן פועלים במסלולים המוכרים. עד שיגיעו הדחפורים, וברור שהם יגיעו בסופו של דבר, כדאי לעצור בביתן אהרון (כל השילוט המקורי עדיין נותר בצומת ובשער) ולבקר בבית ההבראה.

.

אולם המופעים בבית ההבראה

. להמשיך לקרוא

סיבוב בעמק יזרעאל

יומני היקר, יום ששי האחרון היה יום יפה, סיבה טובה לבקר בעמק ולנסות את הסקי החדש שהוקם על מורדות הגלבוע (הסבר מפורט בהמשך). על הדרך ראיתי עוד כמה מקומות שאני מכיר, אבל היה שווה לשוב ולבקר בהם.

(1) תחנה מרכזית עפולה (בתכנון אינג' וולי וולטש).

(2) קיבוץ יזרעאל (המחלקה לתכנון באיחוד הקבוצות והקיבוצים, הקיבוץ המאוחד).

(3) אתר סקי בגלבוע (אדריכלים ישראל ונינה ברלב).

(4) המשכן לאמנות בעין חרוד (אדריכל שמואל ביקלס).

(5) חדר אוכל תל יוסף (אדריכל לאופולד קרקואר).

(6) בית טרומפלדור בתל יוסף (אדריכל שמואל ביקלס).

.

IMG_5614

למרגלות חדר האוכל בקיבוץ תל יוסף

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית העם באלוני אבא

את בית העם הטמפלרי בולדהיים (אלוני אבא) שבעמק יזרעאל רבים מכירים, אך את בית העם הישראלי השוכן כמה עשרות מטרים ממנו מעטים יודעים. כמו רבים מהמבנים שהצגתי כאן בבלוג, גם על המבנה הזה לא ידעתי כלום קודם ורק מפני שהסתובבתי קצת במושב מצאתי אותו.

בשביל זה אני כאן.

.

חזית הכניסה הדרומית לאולם בית העם

.

בית העם הטמפלרי

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתי ספר 8 / בית הספר הירוק בהוד השרון

לפני שנה וחצי פרסמתי ב-Xnet כתבה קצרה על בית הספר הירוק שנפתח בהוד השרון (אדריכלית: תגית כלימור, משרד קנפו-כלימור). הדשא ומעקות הזכוכית לא מצאו חן בעיני ולא ראיתי בו שום דבר ירוק. אבל מעבר לכל אלה, הייתי בטוח שהעירייה לא תצליח לתחזק את הבניין לאורך זמן, ואחרי כמה חודשים הוא יראה כמו חורבה. לכן החלטתי לעקוב מקרוב ולבקר עכשיו בבית הספר.

טעיתי. העירייה באמצעות חברת ניקיון, צוות תחזוקה של בית הספר, המורים והתלמידים – כולם יחד שומרים באופן מופתי על המוסד שנראה אפילו יותר טוב ממה שנראה היה מהיום בו הושלם. בעירייה טענו שהמחיר שגובה חברת הניקיון על המוסד, זהה למחיר שהיא גובה בשאר מוסדות החינוך בעיר, אך הם לא ידעו לענות לי כמה מים צורך הבניין. נכון שיש חסכמים, אבל כדי לנקות את מעקות הזכוכית וחלונות הענק וגם כדי להשקות את המדשאות והצמחיה העשירה – יש צורך במים. הרבה מים.

אבל מה זה משנה. מסביב הולכת ומוקמת שכונת המגורים החדשה בצפון הוד השרון, ובית הספר הירוק הוא כמו "ביתן מכירות" מוצלח. דיברתי עם כמה מורים ונראה לי שחוץ מהבניין היפה שנותן כבוד לתלמידים, יש כאן גם תכנים איכותיים שעוררו בי קנאה. עכשיו אני גם רוצה לחזור ליסודי. אני בספק אם יסכימו לקבל אותי חזרה לכתה א'.

הרשימה מבוססת על המדור שפרסמתי בתחילת החודש בכתב העת "הד החינוך" (עורך: ד"ר יורם הרפז, עורכת משנה: ציפה קמפינסקי, עורך גרפי: נועם תמרי).

.

IMG_3402

אחד שני הגגות הירוקים המתפקדים כגינות חקלאיות בהן מגדלים התלמידים תבלינים וירקות

. להמשיך לקרוא

סיבוב עם ספר חדש בהוצאת רסלינג ובתערוכה של אלימה

מרבית אזרחי ישראל גרים תחת קורת גג. אם אתם גרים בעיר, בטוח תמצאו את טיפוס הדירה או הבית שלכם בספר החדש "שכונה-מדינה", שיצא השבוע בהוצאת רסלינג והיה לי הכבוד להשתתף בכתיבתו.

לפני כשנה וחצי נכנסה טלי חתוקה והציעה לערוך מחקר על סביבות מגורים. מיד היא גם הגדירה את שיטת העבודה: נגיע לכמה שעות בודדות לסביבת מגורים שנקבע מראש, נחקור אותה, אחר כך נעבד את החומר, נבקר בעוד אחת ועוד אחת ולבסוף נסיק את מסקנותינו. הסכמתי מיד (האמת, לא היתה לי גם ברירה). עכשיו יוצא הספר המסכם את המחקר בו השתתפו לבד מטלי כלל חברי המעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל אביב: רוני בר, הילה לוטן, מירב בטט ואני.

.

הכריכה עם ארבעת המודלים המוצגים בספר (איורים: טלי חתוקה)

להמשיך לקרוא

סיבוב באולם הספורט בקיבוץ נען [1]

כבר הרבה זמן שאני משתוקק להגיע ולבקר בקיבוץ נען. הרבה אדריכלים הותירו בו את חותמם וניתן להעביר בו כמה שעות טובות באחת מגלריות האדריכלות המרשימות שביקרתי בהן. אפשר "להיפגש" כאן עם חנן הברון, שמואל מסטצ'קין, שלמה גלעד, גדעון שריג, ריכארד קאופמן וזלמן עינב. רשימה מאד מכובדת בשביל יישוב כל כך קטן.

יומני היקר, היות וישנם כל כך הרבה מבנים ורציתי להאריך בכל אחד מהם, בחרתי לחלק את הביקור ל-3 רשימות שכל אחת מהן תתייחס למבנה אחד מרכזי.

את הראשונה אני מקדיש לאולם הספורט בתכנון האדריכל חנן הברון, שעמד בראש מחלקת התכנון של הקיבוץ המאוחד במשך שנים רבות. הברון היה ממקימי וחברי קיבוץ רעים, תכנן בין השאר את בית הקיבוץ המאוחד (יחד עם זיוה ארמוני), הספריה הלאומית (שוב עם ארמוני ועוד כמה אדריכלים מובילים), מוזיאון יגאל אלון בגנוסר ומבנים אחרים בתנועה הקיבוצית.

כאן בבלוג סיקרתי כבר כמה מהמבנים שתכנן חנן הברון, כמו קיבוץ רעים, קיבוץ גנוסר, קיבוץ חולדה, אולם המופעים באשכול, ולאחרונה גם על מועדון לחבר בקיבוץ נתיב הל"ה. הפעם כאמור אולם הספורט בנען.

.

אולם הספורט

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין עיריית ערד

בניין עיריית ערד שוכן מאז 1961 באותו מבנה במקום בו הכל התחיל. במבט ראשון ניתן לחשוב שזו יצירה שלימה שהוקמה כחטיבה אחת, אך בשיחה עם אדריכלית המבנה, מסתבר שהקומה הראשונה תוכננה כמבצר קטן לקומץ האנשים שהקימו את העיר והקומה השניה היא בכלל צריף שוודי מעץ שהובא ממחסני הסוכנות שפירקה קודם לכן איזו מעברה.

החשיבות של בניין העירייה, לבד מההיבט ההיסטורי, היא בניסיון המוצלח ליצור שפה פיסית מקומית וייחודית לבנייה בעיר החדשה ובהתאמתו של הבניין וסביבתו לאקלים המדברי.

   .

החזית הראשית בניין העירייה הפונה אל העיר

החזית הראשית (צפון-מערבית) של בניין העירייה עם פח אשפה ירוק

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת של תיכון אמית בפתח תקוה

לפני יותר משנתיים ישבנו (שאול ואני) במשרדו של האדריכל מרדכי בן-חורין. הוא סיפר לנו על חייו ועבודתו. בין השאר ציין את אחת מעבודותיו המוקדמות: מבני בית הספר "מוסד עליה", בשכונת כפר אברהם במזרח פתח תקוה.

מאז אותה שיחה הנושא של ביקור במקום עלה מידי פעם, אבל טרם בוצע. ביום ששי האחרון קפצנו לבקר במקום, לא לפני שחיסלנו שתי צלחות חומוס.

.

אולם בית הכנסת נוצר בהשראת מבנה בסיליקה כשהאור חודר מחלונות מוארכים בתקרה. מחיצה דקורטיבית עוצבה על ידי הצייר והפסל משה שטרנשוס והקיר המזרחי הפך לקיר פיסולי הודות לשימוש באבן לקט מקומית וארון קודש מלבני המרחף מעל במה נמוכה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במסגד של מושב זכריה

בדרך להרודיון ביום העצמאות עצרנו במושב זכריה. זה נחמד שתמיד מוצאים משהו מעניין בכל מקום. המושב זכריה ממוקם בשוליו הדרומיים של עמק האלה. הוא מסתיר בין בתיו את אחד המסגדים השלימים והיפים ביותר שנותרו בין היישובים הישראלים שהוקמו על שרידי יישובים ערבים. גם היום ליישוב לא קוראים זכריה כמו הנביא בתנ"ך, אלא כשם הכפר הערבי המאוית באופן זהה: Zakariyya.

הסתובבתי כאן כבר לפני כמה שנים כדי לראות את המסגד הזה, אלא שהפעם גם ביקרתי בו בפנים. הוא כמובן נטוש, פרוץ, מוזנח והפך למזבלה של תושבי המקום. נכון, המסגד שימש את אלה הנתפסים כאויב אבל הוא שימש כמבנה דתי בו התפללו לאותו אל. הזלזול של תושבי זכריה במקום נתפס אולי כטמטום ואטימות, פחד או נקמה בתושבי האדמה הקודמים, אך הוא למעשה יריקה בכבודו של בורא עולם שלכבודו נבנה הבניין ועל כך אני משער אין חולקים. עד 1967 זכריה היתה יישוב ספר, גם היום היא נראית כזו. לכאורה סתם מקום שאין מה לחפש בו. חוץ מהמסגד כמובן.

 

המסגד: חזית מזרחית

להמשיך לקרוא

סיבוב במועדון לחבר של קיבוץ נתיב הל"ה

ביום העצמאות נסענו להרודיון. בדרך חזרה כשחציתי את עמק האלה, החלטתי להכנס לקיבוץ נתיב הל"ה. אף פעם לא ביקרתי בו והיות והיה מוקדם מצאתי הזדמנות לבקר ולראות מה יש שם. לא התאכזבתי. ירדתי מהמכונית כדי לראות את חדר האוכל שהוא לא כל כך מעניין, אבל בחזיתו יש את כר הדשא הקלאסי של הקיבוץ ואז מגיע המועדון לחבר. זהו אחד המבנים המוקדמים (1959) שתכנן אחד מהאדריכלים האהובים עלי – חנן הברון חבר קיבוץ רעים. בעבר כתבתי עליו לא מעט ועל כך בהמשך.

הברון מוכר כמי שתכנן את הספריה הלאומית בגבעת רם (במסגרת צוות אדריכלים), את בית הקיבוץ המאוחד ברחוב סוטין בתל אביב (עם זיוה ארמוני) ועוד מבנים רבים וטובים בעיקר בקיבוצים. לא זכרתי את קיומו של המבנה ולכן המפגש איתו שימח אותי.

מה כבר שימח אותי? אין טוב מלהיתקל ודוקא ביום העצמאות, במבנה של אדריכל שמשקף צניעות, פשטות, כנות ורצון להתחבר למקום הישראלי. רחוק רחוק מעבודות של טיפוסים כמו משה צור, משה ספדיה ומשה עפיה.

 

מועדון לחבר: חזית דרומית

מועדון לחבר: חזית דרומית

  להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: