ארכיון תג: אדריכלות ישראלית

סיבוב בספריית ארן באוניברסיטת בן גוריון

אחרי הסיבוב בבניין מעבדות ביוטכנולוגיה המשכתי לראות מה חדש בבניין הספרייה המרכזית ע"ש ארן שתכננו האדריכלים שולמית נדלר, מיכאל נדלר, שמואל ביקסון ומשה גיל. ממש לאחרונה סיימתי לכתוב עם צבי אלחייני את הספר על עבודות המשרד שיצא בעוד כמה חודשים, ובאותה הזדמנות חזרתי ובקרתי בכמה מהעבודות שלהם.

הבניין אוכלס ב-1972 במעמד ראש הממשלה גולדה מאיר, ונקרא על שם שר החינוך זלמן ארן, שנפטר במהלך הבנייה והיה מתומכי הרעיון להקמת האוניברסיטה.

המאפיין המרכזי בחזות הבניין הוא רשת הפתחים הפונה לכיוון צפון במטרה להחדיר קרני אור לא ישירות ולהאיר באופן טבעי את אולמות העיון. הפעם ריצתי לראות אם העסק עובד ואכן אין צורך בהפעלת תאורה מלאכותית מלאה. אז כפי שתראו בתמונות התאורה הטבעית שוטפת את האולמות.

ועל כך ברשימה זו.

.

11145901_1078601285502786_2281885850753392827_n

כוורת

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשלושה חדרי אוכל בעמק החולה: כפר סאלד, עמיר ושדה נחמיה

לא נעים לראות חדר אוכל נטוש, וזה המצב בשלושת הקיבוצים שמוצגים כאן. שלושתם שוכנים בסמיכות בעמק החולה: עמיר ושדה נחמיה גובלים זה בזה, כפר סאלד שוכן במרחק נסיעה של שלוש דקות משניהם. חדרי האוכל סגורים כבר עשור ואף יותר, והם עומדים דומים במרכז הקיבוץ.

לא רק "אוכל" היה המוקד באותם מבנים. אלה היו מקומות בהם התאספו החברים בשעות שמחה ובשעות קשות, בהם התקיימו אספות ודיונים גורליים, בהם נחגגו מסיבות ובהם הספידו חברים. מרכז החיים של היישוב כולו. נטישתם היא עדות לחברה שנטשה חזון אוטופי אותו ביקשה לממש ואף הצליחה למשך כמה עשרות שנים. נטישתם היא עדות לאדריכלות שהתרוקנה מתפקידה.

שלושה אדריכלים שונים תכננו את כל אחד מחדרי האוכל. בכפר סאלד תכנן את חדר האוכל האדריכל עירא אפרתי, בעמיר תכנן האדריכל מנחם באר, ובשדה נחמיה תכנן האדריכל אהוד שחורי שביצע את העבודה במסגרת עבודתו בחברת התכנון והבנייה אפשטיין ובניו.

ועל כך ברשימה זו.

.

11062076_1057727830923465_6396201442347484441_n

הקיבוץ

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במגדל אטריום

שאול מחפש להעביר את המשרד שלו למקום יותר חדש ויותר גדול. הוא בודק לאחרונה כמה בניינים חדשים שנבנים באזור הבורסה ובהם שטחים העומדים להשכרה. אחד מאותם בניינים הוא מגדל אטריום בתכנון האדריכל משה צור, הנבנה בתחילת רחוב ז'בוטינסקי, ממש מול הבורסה ליהלומים. הנוף הפנורמי הנשקף מהמגדל הוא זמני, כי צמוד אליו צומח מגדל אחר, שבקרוב יחסום חלק גדול מהמבט.

הגימיק של מגדל אטריום הוא אולם המתנשא לגובה של 150 מטרים, ובו עולות ויורדות מעליות זכוכית שדרכן ניתן להשקיף על מתחם הבורסה. בגימיק הזה עשה צור שימוש גם במגדל החדש בשדרות רוטשילד פינת נחלת בנימין. המגדל נמצא לקראת גמר וכבר עכשיו אפשר לראות את איכויותיו ומגרעותיו. חוץ מהמעליות מדובר במגדל ככל המגדלים: בהיבט החומרי המפלסים מבטון והמעטפת מזכוכית ואלומיניום. פיתוח הנוף בחיבור בין הבניין לסביבתו טרם בוצע, אך מהקיים אפשר לראות שהשטח הפתוח שעוטף את המגדל לא יהיה כאן מרכיב משמעותי של שהייה או עיצוב חדשני ומרגש. כן יש כאן הישג הנדסי מרשים, אך בהיבט האדריכלי העסק חלש.

על כך ברשימה זו.

.

11065887_1061515393878042_3148830269089443409_n

אטריום

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשכונה החרדית החדשה בגבעת זאב

קולקר-קולקר-אפשטיין, נחמיה גורלי, משה מרגלית, שמואל שקד – הם האדריכלים שאחראים לאחד המקומות המוזרים שנתקלתי בהם: שכונה חרדית חדשה במועצה המקומית גבעת זאב, התנחלות הממוקמת מצפון לירושלים. היישוב מחולק לאזור וותיק בו גרה אוכלוסיה מעורבת ומאזור חדש בו גרים אך ורק חרדים. משהו שמזכיר את היחסים בין בית שמש הוותיקה ורמת בית שמש, או הר חומה ושאר ירושלים. השכונות החדשות שמאכלסות רק קבוצה חברתית אחת, מורכבות בעיקר ממגורים וכבישים בלי מחשבה משמעותית על פיתוח המרחב הציבורי, לעומת האזור הוותיק.

רק חרדים יש בשכונה החדשה, כך שסביר להניח שאם היום גבעת זאב מדורגת באשכול 5 מתוך 10 חברתית כלכלית לפי הלמ"ס, הרי שעד סיום אכלוס השכונה היא תצנח ל-3 או אפילו 2. היום 53% מתלמידי כיתות י"ב ביישוב זכאים לתעודת בגרות, אז צפוי שהמספר ירד ל-10%. השכונה החרדית משווקת אמנם כשכונת יוקרה לחרדים, אך אוכלוסייה שנוטלת חלק מוגבל בביטחון ובכלכלה היא מעמסה. היום כבר יש מאבק בגבעת זאב בין התושבים הוותיקים ובין החדשים על סגירת בריכת השחייה העירונית בשבת. מתחילים להפנים מי הולך להיות (או כבר) בעל הבית האמתי.

ועל כך ברשימה זו.

.

11008400_1055694791126769_9182087346816551811_n

V

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בכפר הנוער ימין אורד

השרפה הגדולה שהשתוללה בכרמל ב-2010, שרפה בדרכה חלק גדול מכפר הנוער, אך בית הכנסת אותו תכנן האדריכל יהודה לנדאו, נותר שלם ולא נפגע. מדובר במבנה בעל חזות ייחודית, המורכבת מקליפת בטון שמהווה גם את שלד הבניין, ומעוצבת בצורת משולשים המתקפלים אל תוך עצמם. אפשר לדמות אותו לאוהל גדול, אך בתכלס מדובר במשחק צורני שאפיין את התקופה בה נבנה הבניין.

ועל כך ברשימה זו.

.

10995887_1043950485634533_7728570960143328277_n

הנברשת המרכזית בבית הכנסת

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשלושה חדרי אוכל בקיבוצים: כפר מנחם, רבדים וחצור

את שלושת חדרי האוכל בכפר מנחם, רבדים וחצור תכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין (2004-1908), בוגר הבאוהאוס. כל שלושת חדרי האוכל ממוקמים בקיבוצים המצויים בקו כמעט ישר הנמתח מזרחה מאשדוד: כפר מנחם המזרחי שבשלושה שוכן בשיפולי שפלת יהודה. חצור המערבי שבשלושה שוכן במישור החוף. שלושת חדרי האוכל פעילים ברמה כזו או אחרת.

חוץ מחדרי אוכל יש לפעמים מקומות נוספים לראות:

(1) בכפר מנחם: יש בניין מוזיאון, בית תרבות וסדנאות אמנים שלא היה לי זמן לבקר, אך ראויים לרשימות נפרדות בהמשך.

(2) ברבדים: חיפשתי ולא מצאתי משהו מעניין בסביבה. לפני עשר שנים היו כאן שתי תאונות רכבת גדולות ששמו את רבדים על מפת האסונות.

(3) בחצור: יש מבנה קבר ישן בכניסה למושב עזריקם הסמוך, עליו כתבתי כאן. דרומית לקיבוץ ניצבת תחנת המשטרה הבריטית הנטושה באטאני שעליה כתבתי כאן.

.

kmenachem

כוסות וקיר קרמיקה בחדר האוכל של קיבוץ כפר מנחם

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשלושה חדרי אוכל בקיבוצים בנגב: כפר עזה, גבולות ומגן

את חדר האוכל בכפר עזה תכנן האדריכל ויטוריו קורינלדי. את חדר האוכל בגבולות תכנן האדריכל חיליק ערד. את חדר האוכל במגן תכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר הבאוהאוס, על בסיס מבנה ישן שתכנן בעצמו כמה עשרות שנים קודם לכן. כל שלושת חדרי האוכל ממוקמים בקיבוצים בצפון מערב הנגב. כל שלושת חדרי האוכל פועלים, מגישים ארוחות ומתוחזקים היטב. הביקור נערך בערב פורים.

חוץ מחדרי אוכל יש עוד מה לראות באותם קיבוצים:

(1) בכפר עזה: פיתוח נוף מרשים שכולל ברכות נוי שמדגישות את חשיבותו של מרכז הקיבוץ.

(2) בגבולות: יש את מצפה גבולות השוכן כמה מאות מטרים מהקיבוץ.

(3) במגן: יש גלריה לאמנות ובכלל בקיבוץ פזורות יצירות אמנות שיצרו חברים. יש גם מבנה קבר ערבי שלצערי לא ידעתי עליו עד אחרי הביקור.

ועל כך ברשימה זו.

.

2015-03-01 08.56.09

חדר האוכל בקיבוץ כפר עזה – אדריכל ויטוריו קורינלדי

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בביתן הקופות באצטדיון בת ים

לצורך עבודתי נדרשתי ללכת לאורך רחוב בקצה בת ים ולבדוק מה הולך שם. זה רחוב מוזר: בדיוק בקטע בו עובר הגבול המוניציפלי בין בת ים ובין ראשון לציון, יש מעגל תנועה וגבעה קטנה שחוסמת את המשך הרחוב. מישהו כאן לא רצה את הקשר בין שתי הערים השכנות. מי שבכל זאת רוצה לעבור בין שתי הערים, נדרש להמשיך בכביש המתעקל ולהסתובב כאן בין רחובות קטנים ומפותלים. מי שממשיך ברגל, נדרש ללכת בשביל צר לצד הגבעה הקטנה.

בין השאר גיליתי במקרה את ביתן הקופות של האצטדיון העירוני הנמצא בסמוך. בדקתי בעירייה ולא ידעו מי המתכנן, אז פניתי לצבי אלחייני מארכיון אדריכלות ישראל שיודע כל מה שקשור לאדריכלות ישראלית. הוא מייד הגיב וענה שהאדריכל הוא משה לופנפלד, שעל פרויקט אחר שלו כתבתי כאן לפני כמה שנים – בניין הפירמידה בבאר שבע. יותר מזה, הוא שלח לי סדרה של תמונות שצילם לופנפלד בעצמו בעת בניית ביתן הקופות שנבנה ב-1990.

ביתן בטון קטן אך נראה שהאדריכל החליט כאן ליהנות מחופש פעולה ולהוציא עליו את רעיונותיו היצירתיים. מי שלא אוהב בטון חשוף לא יאהב אותו, אם כי מדובר ביצירה פיסולית ייחודית ומפתיעה.

ועל כך ברשימה זו.

.

10488368_1009510912411824_1965135004201708131_n

מבט

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל האחרון שנבנה: בקיבוץ גזר

חדר האוכל האחרון שנבנה בתנועה הקיבוצית נחנך בקיבוץ גזר בשנת 1988. תכנן אותו האדריכל גבי גרזון, חבר קיבוץ מעין צבי. כמו עוד חדרי אוכל אחרים, גם כאן הוא כבר לא משמש כחדר אוכל, אלא משרת את הקהילה כחדר אירועים. בקרתי כאן עם שאול לפני כמה שנים. עכשיו החלטתי לחזור לתמונות שצלמתי ולשלב אותן עם הסיפור של המקום, וגם עם תמונות שקבלתי מארכיון קיבוץ גזר.

מבחינה אדריכלית לא מדובר בבניין פורץ דרך. כל חשיבותו היא מעצם העובדה שזה חדר האוכל האחרון, אם תרצו: סוגר דרך. הוא לא הרחבה או הסבת מבנה, אלא מבנה שנבנה מהיסוד כחדר אוכל. מאז, לא בנו עוד חדרי אוכל בקיבוצים. הפעם החלטתי לשוחח עם הטבח הראשי שפעל כאן במשך שנים רבות. כדי ללמוד אדריכלות רצוי ללמוד מאדריכלים, אבל לא פחות חשוב ללמוד מהמשתמשים.

ועל כך ברשימה זו.

.

10698406_913131452049771_6979623623664446278_n

חדר האוכל האחרון

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במוזיאון אוספי הטבע בבנייה באוניברסיטת תל אביב

גוש הבטון הענק שצומח ברחוב קלאוזנר עתיד להיות מוזיאון אוספי הטבע של אוניברסיטת תל אביב. את הבניין תכנן משרד האדריכלים קימל-אשכולות, מהמשרדים הוותיקים והמוערכים שפועלים היום בזירת האדריכלות המקומית.

בניין המוזיאון ההולך ונבנה, ישלים את השטחים הפתוחים ושורת המבנים הייצוגיים המהווים יחד את הדופן המזרחית החדשה של הקמפוס. בינתיים, הבניין שנמצא בשלבי בנייה, בולט הודות למשטחי הבטון החשוף הגדולים. אך זה רק בינתיים, כי בהמשך יחופה הבניין בלוחות עץ או דמוי עץ ומגוש נוקשה הוא יתרכך.

הביקור בבניין בעת ההקמה הוא חוויה שלא ניתן לחזור עליה ברגע שהבניין מושלם ומאוכלס. כרגע, הבניין הוא שלד בלבד, נקי מכל התוספות. אפשר ללכת במסלול שקבעו האדריכלים למבקרי המוזיאון העתידי וליהנות מעיצוב האולמות, ממשחקי האור והצל, משחקי המבט, הפתיחות והאטימות, ולא להתייחס לרמת הגימור או פרטי התצוגה שעדיין לא הותקנו.

ועל כך ברשימה זו.

.

10407977_995981073764808_3419722822932880820_n

קטע מחזית מזרחית

.

להמשיך לקרוא

הזמנה לתערוכה

קוראות וקוראים יקרים,

בשבת הבאה (10.01.2015) ולמשך שלושה חודשים, תפתח תערוכה חדשה שאצרתי במשותף עם ערן טמיר טאוויל במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד. מדובר במוזיאון קטן ויחיד שפועל בעמק הירדן, אך זה למעשה המוזיאון לאמנות השלישי שנבנה בישראל.

אשדות יעקב הוא גלריה קטנה לאדריכלות: את המוזיאון תכננו האדריכלים שולמית נדלר, מיכאל נדלר ושמואל ביקסון, את בית קרפ תכנן זאב רכטר, את בית דוידקה תכנן חנן הברון ואת גן הזכרון תכנן ויטוריו קורינלדי, ויש עוד.

ועל כך ברשימה זו.

.

10857720_971525359543713_8315440990882963026_n

נוף העמק בכניסה לאשדות יעקב

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בכמה פרויקטים בבנייה בתל אביב ועוד

ביום שישי קפצתי עם שאול לראות שני פרויקטים שנמצאים בשלבי בנייה (שניהם בתכנון האדריכל אבנר ישר): (1) בניין המגורים שנבנה במקום בו עמד קולנוע תל אביב (2) מתחם מגורים שנבנה במקום בו עמדו שוק בצלאל ומכבי הישן. בדרך לשם עברנו בכמה גלריות ועשינו כמה סידורים.

פתחנו את הבוקר בחומוס של אבו חסן. שאול שם לב שבזמן האחרון כמות החומוס בצלחת צנחה. היות וחומוס הוא זול, הסיבה לכך (כך אנחנו משערים) נובעת מהרצון שנגמור מהר ונפנה את השולחן. שאול התעצבן, כי רק עכשיו נפל לו האסימון שדופקים אותו ואולי הוא גם התאכזב ונעלב. נראה לי שנעבור לאכול חומוס במקום אחר. את הבוקר סגרנו אצל אמא של שאול שהגישה לנו בוריקה.

ועל כך ברשימה זו.

.

12312

הבור בפרויקט בצלאל

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית המדברי באילת

יש הרבה בניינים בדרום שנבנו עם התייחסות לאקלים המדברי, אבל יש רק בניין אחד שממש נקרא "הבית המדברי" וכך קוראים לו כל תושבי אילת. בניין בצורת פירמידה חלולה מ-1971 שתכנן האדריכל אברהם אלואיל שנפטר לפני חודשיים.

קל לפספס את הבניין, שלמרות מיקומו המרכזי לצד צומת בעיר הוא מסתתר מאחורי חומות ובתים אחרים. בנוסף, תוספות בנייה הפכו אותו למבנה חסר צורה ולכן במבט ראשון הוא נראה כמו עוד שיכון מוזנח. אבל כשנכנסים לתוכו מגלים עולם אחר בו כל החושים פועלים: השמיעה (הד אדיר) וטמפרטורה (נמוכה בהרבה מזו שיש בחוץ), ראייה (לוקח זמן להתרגל לאפלה ביחס לאור בחוץ) וגם מישוש (רק אם אחת הדיירות תסכים). בנוסף, המדרגות והמעברים העיליים ממסגרים מבט שמזכיר לוקיישן של סרט מדע בדיוני.

מיד אחרי הביקור, התקשרתי לאדריכל אברהם אלואיל שתכנן אותו. ענתה לי אשתו וסיפרה ששבועיים קודם לכן הוא ניפטר. כך נותרו כמה שאלות פתוחות, אבל באמצעות רשימה זו אני מבקש להאיר את היצירה השלימה והמשמעותית ביותר שתכנן אלואיל.

ועל כך ברשימה זו.

.

10308999_949070408455875_1186034603007862056_n

מדרגות ומרפסות בתוך הבית המדברי

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית אבות נטוש ועוד כמה מבנים בשוהם

שנה שעברה הסתובבתי עם יונתן דרומית לפתח תקוה ועברנו על כל אתר ואתר: תחנת רכבת בריטית נטושה, שרידי כפרים פלסטינים, אדריכלות ישראלית ועוד כל מיני. כבר שנים שיונתן מסתובב באזור ומכיר כל אבן ורחוב.

ביום ששי האחרון המשכנו בסיבוב בין טיפות הגשם, ועצרנו בעשר תחנות ששווה לבקר בהן. עשר תחנות הן יותר מידי לרשימה אחת, אז החלטתי לפצל את האתרים לשתי רשימות. הפעם אתמקד בביקור בשוהם, שלמרות התדמית הפרברית המשעממת, מתגלה כמקום ששווה לבקר בו:

(1) בית אבות נטוש

(2) מגדל מים וגן ארכאולוגי

(3) ספרייה עירונית (בתכנון רם כרמי)

(4) מרכז עירוני

(5) מרכז אמנויות הבמה (בתכנון פוגל-שהם)

(6) מעגל תנועה ע"ש אדמונד ספרא (בתכנון ברוס לוין)

(7) בית כנסת (בתכנון ג'ו אבקסיס)

ועל כך ברשימה זו.

.

10710995_937999069563009_9040163644720442573_n

קירות שבורים בבתי האבות הנטושים בשוהם

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית פיליפ מוריי באילת

ניסיוני, נועז, מהפכני, מקדים את זמנו – הם רק חלק מהביטויים המתארים את בית התרבות הראשון שהוקם באילת ונחנך ב-1956. אבל גם בלי הביטויים האלה, מצפייה בתמונות היסטוריות ניתן לראות עד כמה הבניין בלט בנוף העיירה הקטנה שצמחה לחוף ים סוף. באותה עת, גרו כאן אפילו לא אלף איש ואילת היתה כפר קטן.

כיום הוא עדיין פעיל. המיקום שלו מרכזי: סמוך למרכז האזרחי ולרחוב הראשי של העיר, הכולל בין השאר את הספרייה שתכנן האדריכל צבי תורן (שסיקרתי כאן בחודש שעבר) והמרכז המסחרי שתכנן האדריכל זאב רכטר (שאסקר בהמשך). הבניין שהיה הגבוה והגדול ביותר ביישוב, מוסתר היום מאחורי עצי האשל הוותיקים המקיפים אותו, אך קל לזהות אותו בנוף.

מבחוץ נותר הבניין שלם, כמעט כפי שנראה היה ביום חנוכתו. בפנים נעשו שינויים שפגעו בייחודו וביופיו. עדיין, ניתן לזהות את המכונה הטכנולוגית שנוצרה כאן, ומהווה עדות לניסיון של אדריכל ישראלי לפתח שפה וטכנולוגיה מקומית חדשה.

ועל כך ברשימה זו.

.

10712890_939671296062453_5700389353460846988_n

קטע מהחזית הצפונית של בית פיליפ מוריי

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בפרויקט בלו בצומת גלילות בתכנון פיבקו

כשהייתי ילד השתתפתי באחד החופשים הגדולים בקייטנה שהתקיימה בקאנטרי קלאב. לא נהניתי ולכן לא היה אכפת לי שמחקו את המקום הזה מהקרקע. את ברכות השחייה מילאו אדמה, את המבנים הרסו וכך גם את מגרשי הטניס. השריד היחיד שנותר הוא המקפצה המרשימה, המתנשאת לגובה של כמה קומות. חוץ מהמקפצה אפשר לראות שמאחורי הקאנטרי הסתתרה במשך כל השנים גם שכונת מגורים קטנה. עכשיו יש את המגדלים של פיבקו, את צמודי הקרקע הוותיקים ועצי פיקוס גדולים. קשה לדמיין שפעם היה כאן מרכז שוקק חיים של ספורט עם ברכות שחיה ומגרשי טניס. הכל נמחק.

פרויקט blue שתכנן האדריכל אילן פיבקו צמח במהירות בשטח הצמוד לשרידי הקאנטרי, ואיכלוס הבניין הראשון החל ממש לאחרונה. לכן, הצעתי לשאול לקפוץ ולראות איך נראה הפרויקט החדש, וגם לנצל את ההזדמנות ולראות את הנוף מהקומה האחרונה של אחד המגדלים. זה נוף ששמור רק למי שיכול לשלם עליו. כל השאר יכולים רק לחלום, או לבוא עכשיו ולראות. בכל מקרה בעוד כמה שנים יבנו בסביבה עוד בניינים ואת הנוף הזה של blue יסתירו.

ועל כך ברשימה זו.

.

10645290_934072146622368_6127964100245682459_n

כחול

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין הספרייה העירונית באילת

בערב היו כמה אנשים שהתבדחו על זה שהדבר הראשון שעשיתי כשהגעתי לאילת היה לבקר בספרייה העירונית הישנה. מילא הספרייה שהיא מקום חי ותוסס, אבל אם הם היו יודעים מהו הבניין/חורבה השני שראיתי (והתלהבתי ממנו לא פחות) הם אולי היו מנדים אותי… מצד שני, כשהייתי בבוסטון לפני שנה, האתר הראשון שראש המחלקה לבינוי ערים ב-MIT לקח אותנו במסגרת סיור להכרת העיר, היה הספרייה העירונית. כך שאולי יש הגיון בדבר, למרות הפער בין בוסטון ובין אילת.

הסיבה שרציתי לראות את הספרייה היה בגלל מי שתכנן אותה – האדריכל צבי תורן. בשנות השישים היתה תקופה שהוא השתמש בשפה עיצובית שפיתח ובנה באמצעותה כמה מבנים ברחבי הארץ. אחד מהם הוא בניין הספרייה העירונית באילת. בניין הספרייה פורסם ב-1970 בכתב העת לאדריכלות "תוי" ומאז נשכחה. תורן אגב היה אחד מעורכי כתב העת. מה שעוד דרבן אותי לבקר בספרייה, היה ביקור אקראי שלי לפני שבוע ברמלה (בדרך לחומוס חליל), כשבמהלכו חלפתי על בית הכנסת שתכנן תורן, וגם הוא כמו הספרייה תוכנן על פי אותם עקרונות.

ועל כך ברשימה זו.

.

10632851_907927489236834_6862977947592656195_n

הפוך מהמצופה: בפנים ובחוץ לבנים ורטיקליות

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדרי אוכל בשלושה קיבוצים בצפון: עין דור, סאסא ואיילת השחר

שלושה חדרי אוכל בתכנון שלושה אדריכלים שונים: שמואל מסטצ'קין (בוגר הבאוהאוס), חיליק ערד (יד ימינו של מסטצ'קין) ומרדכי זברודסקי עם אריך ראש (שניהם מהדור הקודם של האדריכלים בקיבוץ). כל חדר אוכל שונה, אך כולם משרתים את אותם שימושים. אחד חד-קומתי ובנוי במישור, ושניים דו-קומתיים ומנצלים את הטופוגרפיה. אחד תוכנן על ידי בוגר הבאוהאוס בגרמניה ושניים תוכננו על ידי בוגרי הטכניון בחיפה. אחד נטוש ושניים מאוכלסים ומגישים מידי יום ארוחה. אחד עבר שינויים מפליגים ואיבד את צורתו המקורית ושניים נותרו שלמים כפי שתוכננו במקור לפני כחמישים שנה.

חוץ מחדר אוכל יש עוד דברים לראות בקיבוצים הנסקרים כאן:

(1) עין דור: ישנו מבנה המוזיאון ובית ההנצחה שנמצאים מול חדר האוכל. במרחק נסיעה קצר כדאי לבקר בחנות הגבינות "שירת רועים" ולאחר מכן במאפייה "מועדון הלחם הטוב" בכפר כמא.

(2) סאסא: גן לאומי ברעם נמצא חמש דקות נסיעה משער הקיבוץ. יש שם בית כנסת עתיק שזה נחמד, אבל לא פחות חשוב לבקר גם בשרדי הכפר בירעם ששכן כאן עד שתושביו סולקו מבתיהם. הכנסייה שבמרכז הכפר פתוחה מידי פעם. כתבתי עליהם כאן.

(3) איילת השחר: אם אתם מחפשים אטרקציות, אז ממזרח לקיבוץ שוכן מתחם פינטבול. בקיבוץ עצמו יש שפע של אדריכלות: החל מהמוזיאון שתכנן האדריכל דוד רזניק, דרך בית התרבות, בית הארחה (שהיום שינה את ייעודו) ומבנים נוספים שנבנו בקיבוץ החוגג עוד חודש 100 שנה להיווסדו.

.

iinseindor

חזית בניין חדר האוכל

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: