ארכיון תג: אדריכלות ישראלית

סיבוב בחדר האוכל ובית הכנסת בקיבוץ שלוחות

למרגלות הגלבוע שוכן כבר קרוב ל-70 שנה הקיבוץ הדתי שלוחות, עדות לכך שדתיים מסוגלים להקים ישובים המתבססים על רעיון אוטופי שיתופי, של עבודת אדמה, תעשייה ותיירות. שלוחות הוא גם דוגמה לשיתופיות בין קיבוץ דתי וקיבוץ חילוני – רשפים. שני הקיבוצים הוקמו בסמיכות זמנים וגאוגרפית ולאחרונה הקימו השניים על אדמותיהם בתמיכת הסוכנות היהודית, את היישוב הקהילתי שלפים – יישוב דתי-חילוני.

בית הכנסת בשלוחות הוא פנינה אדריכלית נוספת שתכנן האדריכל יוסף שנברגר (1965) וחדר האוכל המתאפיין בסגנון ברוטליסטי הוא של האדריכל לאון שרמן (1981). שני המבנים ממשיכים לפעול מידי יום ולתפקד בייעודם המקורי כמרכז לקהילה המקומית.

ועל כך ברשימה זו.

.

אורות

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת בשילה שנבנה בהשראת המשכן

כשבאתי לשילה הקדומה לצורך כתיבת הכתבה על "מגדל הרואה" נכנסתי ליישוב הישראלי שהוקם אחרי 1978 כי שני מבנים גדולים תפסו את תשומת ליבי. האחד הוא בניין בית הכנסת שעוצב בהשראת בניין המשכן ששכן על פי המסורת בתל הקדום לפני 3,000 שנה והמבנה השני הוא בניין ישיבת שילה הלא גמור. ברשימה זו אציג את בית הכנסת בתכנונו של אדריכל זלמן דויטש (תושב אלון שבות שבגוש עציון והוא גם חזן מקצועי). בית הכנסת נחנך ב-1984 בנוכחותו של אריק שרון, אותו אחד שכמה שנים מאוחר יותר הביא להריסת מבנים רבים שתכננו אדריכלי בית הכנסת.

בית הכנסת הוא מבנה גדול מאד יחסית לבינוי באזור, הישראלי והפלסטיני, ובאזור כולו לא הוקם מבנה גדול כמוהו. מיקומו בקצה היישוב כשהוא פונה לכיוון הכביש האזורי (כביש 60) מעצים את נוכחותו והופך אותו לנקודת ציון. במשך 4 שנים היתה הרשימה הזו כתובה אבל בטעות לא פרסמתי אותה.

ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20130719_091630

קטע מחזית המבנה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב שלישי של תמונות אדריכלים

36 אדריכלים ואדריכליות וגם אדריכלי נוף מופיעים כאן ברשימה נוספת בסדרה, המצטרפת לשתי הרשימות הקודמות (1, 2) שהציגו 80 אדריכלים. את כולם צלמתי בשנים האחרונות כשבקרתי במשרדם או בבניין שתכננו לצורך כתבה שפרסמתי באחד המקומות שאני כותב בהם.

הבחירה בתמונות היתה אקראית, למעט התמונה הראשונה של אדריכל שאול רינד שפותח את הבוקר מידי כמה ימים בחומוסיה טובה אחרת. את הרשימה בחרתי לסיים בתמונה קצת פסימית של האדריכל מרדכי בן חורין בן ה-86 כשהוא גורר אחריו דגל ישראל שמצא בארון נשכח.

ועל כך ברשימה זו.

.

8

.

(1)

אדריכל שאול רינד: הפוזה שלו אוכל חומוס היא אחת מהקבועות כאן בבלוג. שאול הוא מהמומחים השקטים בתחום החומוס ואם אתם רוצים לדעת איפה יש חומוס מצוין אז כדאי לשאול אותו. הוא גם מבין בתמ"א 38 ובכלל בתכנון בתי מגורים משותפים.

.

אדריכל שאול רינד

.

(2)

אדריכל ערן טמיר-טאוויל: במשך שש שנים התנדב טמיר לתפקיד אוצר ומנהל הגלריה בבית עמותת האדריכלים בתל אביב. לפני חודש הוא פרש והעביר את התפקיד לאדריכלית דנה גורדון. כאן טמיר עומד בכניסה לתערוכה שהשתתף באצירתה ועסקה בעיצוב תחנות דלק.

.

אדריכל ערן טמיר-טאוויל.

.

(3)

אדריכל יונתן מונג'ק: פעמיים או שלוש ראיינתי אותו במשרדו/ביתו שברמת השרון. כתבה ראשונה היתה על הבית שלו וכתבה שניה על בית אחר שתכנן ביקנעם. בין שני הראיונות הפרידו כמה שנים וכמה קילוגרמים. כאן זה לפני וגם אחרי.

.

אדריכל יונתן מונג'ק

.

וכאן אחרי

.

(4)

אדריכל גיורא סולר: כבר כמה שנים שסולר מלווה כיועץ שימור את משכן נשיאי ישראל בירושלים. כאן הוא מצולם בחזית הפונה לגן האחורי של הבניין. האדריכל שזכה בתחרות ותכנן את הבניין, אבא אלחנני, שילב בו אמנות מעולה שכוללת בין השאר רצפת פסיפס עצומה, תקרה מצוירת שיצר נפתלי בזם, סורגים שעיצב בצלאל שץ, חלונות זכוכית צבעונית שעיצב ראובן רובין ופסלים של יעקב אגם.

.

אדריכל גיורא סולר

.

(5)

אדריכל גידי בר אוריין בין ההנדסאים שי יצחקי וסמי ידידי: מתכנני חידוש הבניין עומדים במרכז במרכז הקומה שנוספה במסגרת החידוש על "בית האיכרים" ברחוב קפלן. את הבניין תכנן בשנות ה-50 האדריכל שמואל רוזוב. מצד שמאל גם אני מופיע בצללית. בעת הביקור הבניין לא היה עדיין מאוכלס אבל עכשיו הוא פעיל לאורך כל שעות היום ובלילה הוא כולו מואר, והנוכחות שלו מורגשת היטב ברחוב. עדיין, לא הבנתי למה בתוספת החדשה יש רק חלונות שלא ניתן לפתוח, כך שחיים כאן אך ורק על מיזוג אוויר מלאכותי.

.

אדריכל גידי בר אוריין בין ההנדסאים שי יצחקי וסמי ידידי

.

(6)

אדריכל יוסי בן נעים: אחרי ביקור באצטדיון נתניה שתכנן, כתבתי על אצטדיון המושבה בפתח תקוה שגם אותו הוא תכנן. מדובר בפרויקט ענק ויקר ולא ברור כיצד ראשי עירייה מעזים להשקיע עשרות או מאות מיליוני שקלים (המושבה עלה כ-200 מיליון שקלים) עבור מתקן שפועל כמה שעות בודדות ומשרת רק כמה עשרות אנשים ביום במקרה הטוב.

.

אדריכל יוסי בן נעים

.

(7)

אדריכלית רות עזרוני: במסגרת אירוע "בתים מבפנים" הגיעה עזרוני לחנות המכוניות החדשה של חברת לקסוס שהוקמה בבניין "בנק החקלאות" במפגש הרחובות קרליבך והחשמונאים שבתכנון שיפוצו השתתפה. כאן היא מסבירה לקהל את המוטיבים שהיוו בסיס לעיצוב: שיבולת חיטה שמופיעה על חזית הבניין המקורי (שתכננו האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר) וסמל מכונית לקסוס. לא ממש הבנתי כיצד ההשראה באה לידי ביטוי בעיצוב, אבל מה זה משנה.

.

אדריכלית רות עזרוני

.

(8)

אדריכל ויטוריו קורינלדי: במקרה גיליתי שמול בית תרבות שתכנן משרד רכטר אדריכלים בקיבוץ אשדות יעקב איחוד, יש גן זיכרון מרשים באיכויותיו – שילוב של אדריכלות ונוף. כשהעברתי סיור אדריכלות בפארק במסגרת אירוע פתיחת תערוכה שאצרתי במוזיאון "בית אורי ורמי נחושתן", אז הגיע גם קורינלדי. הוא הצטרף לסיור ושמח לספר על המהלך שיצר כאן. קורינלדי נולד באיטליה וגדל בברזיל (דוד פרלוב היה מדריך שלו בתנועת הנוער). אחרי שעלה לישראל הצטרף לקיבוץ ברור חיל שבצפון הנגב. הוא היה חבר בקיבוץ עד ההפרטה, ומאז הוא גר בתל אביב.

.

אדריכל ויטוריו קורינלדי

.

(9)

אדריכל אמיר קולקר: אפשר לחשוד שאני עושה פה פרסומת לחברת לקוסט כי יש פה כמה תמונות בהן בולט הקרוקודיל. את התמונה הזו צלמתי בבניין שתכנן במקור האדריכל אריה אל-חנני במכון ויצמן ברחובות והופיע אפילו על שטר של 5 שקלים בגוון ירקרק. הבניין תוכנן כספרייה ונקרא ספריית ויקס, אבל עם שקיעת מעמדו של הספר, החליטה הנהלת המכון לבטל את הספרייה ולהסב את הבניין לאולם כנסים, כשמלאכת התכנון נמסרה למשרד קולקר-קולקר-אפשטיין. בעת סיור בבניין שנקרא כיום "מרכז דוד לופאטי" הצטרף אלי האדריכל עופר קולקר.

.

אדריכל אמיר קולקר

.

(10)

ד"ר אדריכל ירמי הופמן: במשרדו במינהל ההנדסה של עיריית תל אביב-יפו ברחוב פילון בתל אביב בו הוא מנהל את אגף השימור. שוחחנו על תכנית שימור חדשה שהוא מגבש ומתמקדת במבנים בסגנון הברוטליסטי.

.

ד"ר אדריכל ירמי הופמן

.

(11)

אדריכל רם כרמי: הבאתי לכרמי את הספר "אדריכלות לירית" שהוא פרסם ב-2001 ובקשתי הקדשה. הוא סיפר לי שהספר אזל ולא ניתן עוד להשיג אותו, פתח את אחת הכפולות בספר והסביר את ההבדל בין הדירה שהיתה לו בפרויקט רוזמרין שתכנן, ובין הבית בו גר עכשיו ואותו תכנן אדריכל אחר – שניהם בהרצליה פיתוח. כרמי הדגיש שבשני המקרים מרכז הבית הוא הספרייה הגדולה שכאן ניתן לראות חלק ממנה.

.

אדריכל רם כרמי

.

(12)

אדריכלית נעמה מליס: לא באנו לשוחח על אדריכלות אלא על המבחנים שהטיל משרד העבודה על אדריכלים צעירים. מליס הובילה בשעתו את המהלך. המטרה של הפגישה היתה בסופו של דבר לפרסם כתבה בנושא, אבל הייתי כל כך עצבני ממה ששמעתי במהלך הראיון. במקום לטפל בשורש הבעייה מתעללים באדריכלים הצעירים שמנסים לשרוד ולהכיר את הזירה בצעדים הראשונים ומתקשים להתארגן ולהאבק על מעמדם. רעדתי מעצבים. עברו כמה ימים וחשבתי שאצליח לכתוב, אבל לא הייתי מסוגל לכתוב והכתבה לא פורסמה.

.

אדריכלית נעמה מליס

.

(13)

אדריכל עמיר פלג: הבית ברחוב הרצל שחידשו עמיר פלג ועדי גל היה הראשון שעבר שימור בחלק הדרומי של הרחוב הראשון בתל אביב. המהלך הצביע על המשך התופעה לחלקי העיר השונים. בסוף הראיון שבמהלכו דפקתי על דלתות הדירות כי רציתי לראות איך חיים כאן, ירדנו לבית הקפה שבקומת הקרקע ושם צלמתי את פלג בזמן שהזמין קפה. סך הכל ביקרנו בשתי דירות: אחת של משפחה צעירה שעיצבה לעצמה דירה מטופחת ומלאת מחשבה, ודירה שנייה של צמד עולות חדשות צעירות מצרפת שחיו בבלגן מהגיהינום. ההבדלים בסגנון החיים היו עצומים.

.

אדריכל עמיר פלג

.

(14)

אדריכל ישראל גודוביץ: לפני שבקרתי בקיבוץ יד חנה שאלתי את גודוביץ אם חדר האוכל שהוא תכנן שם שווה משהו. הוא אמר שלא מדובר בבניין מעניין ואפשר לדלג. בכל זאת הלכתי לראות וגיליתי בניין שמתוכנן על בסיס מודולרי ובשילוב קיר אמנות גדול שיצר גרשון קניספל. שלחתי לגודוביץ תמונות ונפל לו האסימון שכנראה השנים השכיחו ממנו את איכויותיו של המבנה. הוא נסע לראות אותו והבין שטעה ומדובר במבנה איכותי שאפשר ללמוד ממנו גם היום. קפצתי לדירתו במרכז תל אביב כדי שיסביר לי כיצד גיבש את גישת התכנון שבאה לידי ביטוי בחדר האוכל. היות והפרויקט היה קשור לכמה פרויקטים אחרים שבמהלכם גיבש את גישתו הייחודית, אז הוא הציג גם אותם.

.

אדריכל ישראל גודוביץ

.

אחד מאותם פרויקטים היה שכונת מגורים באור יהודה. כאן הוא מציג תצלום מהאוויר של השכונה. בבלוג יש רשימה על חדר האוכל ביד חנה, אבל על השכונה טרם כתבתי כמו גם הכניסה למפעל ביטחוני בנתניה.

.

(15)

אדריכל שרון רז: במשך שנים עקב רז עם מצלמתו אחרי מבנים נטושים ברחבי הארץ. בשנים האחרונות נחלשה פעילותו האינטרנטית וחבל. כאן הוא מצולם בגלריה בבית עמותת האדריכלים בפתיחה של תערוכת תמונות שצילם בבתי קולנוע נטושים. את אחת מהן קניתי ואני מתבונן בה להרף עין כמה פעמים ביום.

.

אדריכל שרון רז

.

(16)

אדריכליות נוף עליזה ברוידא ורות מעוז: השתיים תכננו חלק נכבד מהטיילות שלאורך חוף הים של תל אביב-יפו ולאחרונה תכננו גם את השצ"פ החוצה את העיר רהט וכולל בתוכו נחל אכזב. את התמונה צלמתי במשרדן שבשכונת מונטיפיורי, וכמו התמונה של ברברה אהרנסון שמופיעה בראש הרשימה הזו, גם היא צולמה במסגרת העבודה על ספר העוסק בנוף בעיר ויצא בעוד כמה חודשים (שבוע שעבר סיימנו לתת הערות אחרונות).

.

אדריכליות נוף עליזה ברוידא ורות מעוז

.

(17)

אדריכל דוד כהנא והאדריכל והאמן אלכס שוודר: עד לפני 15 שנה היה כהנא אחד מבכירי מתכנני המגורים הגנרים בישראל. ההצלחה נקטעה בעקבות תאונת דרכים שריתקה אותו לכסא גלגלים. בפתיחת תערוכה של שוודר בגלריה לעיצוב במוזיאון תל אביב לאמנות, ביקש כהנא להצטלם יחד עם בת זוגו ועם האמן. סיפרתי לכהנא שבאותו זמן גרתי בדירה בבניין שהוא תכנן. הוא התעניין לשמוע את דעתי. השתדלתי להיות חיובי אבל גם ככה הבניין בסדר.

.

אדריכל דוד כהנא (משמאל) והאדריכל והאמן האמריקאי אלכס שוודר עם בת זוגו של כהנא

.

(18)

אדריכל יעקב גלעד: במשך חודשים נדנדתי לחברת טמפו שיתנו לי לבקר במרכז הלוגיסטי שהלך ונבנה בשטח המפעל בנתניה והשקיף עלי כל פעם שחלפתי על פניו בדרכי צפונה וחזרה. הם סרבו אבל כשהבניין הושלם קיבלתי הזמנה לבקר בו. זו היתה הכתבה הראשונה בערוץ האדריכלות שזכתה למספר עצום של כניסות, וזה למרות שהצילום בה היה חלש ושולב בה גם קטע וידאו סהרורי שצלמתי בסגנון לו הייתי רגיל בבלוג. אחר כך המשכתי למשרדו של האדריכל שתכנן את המבנה, וממוקם בהרצליה (בבניין משרדים שהוא בעצמו תכנן). לא הכרתי את גלעד קודם לכן אלא רק את המרכז הלוגיסטי שתכנן לטמפו, והשאלה הראשונה שלי היתה אם הוא מושפע מאדריכלות שוויצרית. הוא היה מופתע מהשאלה וסיפר על מקומה המשמעותי של האדריכלות השוויצרית ביצירתו. לצערי לא כתבתי על עבודה אחרת שלו מאז, אולי הגיע הזמן להרים אליו טלפון ולשאול מה חדש.

.

אדריכל יעקב גלעד.

.

(19)

אדריכל שמואל ביקסון: את הבית שלו ברחוב סיני ברמת השרון תכנן ביקסון בעצמו. מדובר ביצירה ייחודית שמוסתרת מאחורי צמחייה ועוד כל מיני דברים. באתי לראיין אותו בסלון עם צבי אלחייני. אחר כך גילינו שבקומה התחתונה של הבית מתחבא אוסף דגמים של פרויקטים שתכנן משרדו. דאגתי לנקות ולשלב אותם בתערוכה שאצרתי למשרד והתקיימה במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד.

.

אדריכל שמואל ביקסון

.

(20)

אדריכל עמי מעיני: אחד העוגבים הביתיים היחידים שיש בארץ נמצא בדירתו הקטנה של מעיני ברחוב נחום בתל אביב. העוגב מושבת לאחר שנפגע מהלחות וגם מהמליחות הגבוהה המגיעה עם הרוח. מעיני מתקשה להגיע לשלב השיפוץ. בעבר היה עורך קונצרטים קטנים בסלון דירתו (לצד העוגב יש גם פסנתר כנף ונבל), אך מאז שהעוגב הושבת הופסקה הפעילות המיוחדת הזו. מעיני אמנם למד אדריכלות בטכניון ועבד במשך שנים רבות במשרדו של אריה שרון, אבל את עיקר פרסומו הוא קנה בתחום המוסיקה. חוץ מהעובדה שבתור נער ליווה בויולה את אריק איינשטיין שניגן בכינור, הוא גם היה ראש האקדמיה למוסיקה והלחין יצירות רבות. מאז שיצא לפנסיה הוא מקדיש את זמנו לכתיבה.

.

אדריכל עמי מעיני

.

(21)

אדריכלים רות וזלמן ענב עם חיים דותן: השלישייה תכננה את מוזיאון הלוחם היהודי בלטרון שנראה לי שנתקע בשלבי הבנייה. לפני חודש ביקרתי באשדוד שם תכנן חיים דותן חלק משמעותי מהשכונות במרכז העיר, וגם בקרתי בהיכל אמנויות הבמה שזו ככל הנראה היצירה המשמעותית האחרונה עד עתה שדותן תכנן ונבנתה בארץ (מאז תכנן בעיקר מבני אקדמיה בבאר שבע). בינתיים הוא רוב הזמן בסין.

.

אדריכלים רות וזלמן ענב עם חיים דותן

.

(22)

אדריכלים סעדיה מנדל ועמרי נחום: את שיפוץ מתחם קבר רחל ערך מנדל עם נחום – אדריכל צעיר שהיה קודם לכן תלמיד שלו במכללת אריאל. כאן הם עומדים מתחת לשלט ההיסטורי שבעבר היה מחוץ לקבר רחל וכיום הוא עמוק בתוך המתחם.

.

אדריכלים סעדיה מנדל ועמרי נחום

.

(23)

אדריכל דן איתן: משרד ותיק עם הרבה עבודה – ניירת ודגמים ובין לבין דן איתן מתדיין עם אחת העובדות, בודק פרטים באחד הקטלוגים ויחד מחליטים. במהלך הראיון שאלתי את איתן מה דעתו שיש אדריכל שמתכנן מחדש את אחד האגפים הוותיקים במוזיאון תל אביב שתכנן. כשהוא שמע את השאלה והחוויר. הוא שאל לפרטים נוספים ואז ביקש להפסיק את הראיון, רץ לטלפון והשאר זה היסטוריה.

.

אדריכל דן איתן

.

(24)

אדריכל מנחם כהן: בין התמונה הקודמת של דן איתן ובין התמונה הזו מפריד רק קיר. במשך שנים חלקו כהן ואיתן קיר משותף ברחוב נחום בתל אביב. מאז עזבו שניהם את הבניינים האלה. את כהן צלמתי כמה ימים לפני שחיסל את משרדו ויצא לגמלאות. לצידו תצלום של בניין עיריית תל אביב-יפו שתכנן (וצילם בני בדרשי) ועליו כתבתי ספר.

.

אדריכל מנחם כהן

.

(25)

אדריכל נוף ליאור וולף: כשהסתובבנו עם וולף בפארק כפר סבא שהשתתף בתכנונו, הוא סיפר שבשדרה המרכזית שמחברת בין שני חלקי הפארק, צד אחד של השדרה מתאפיין בעצים שהתפתחו בצורה משביעת רצון, בעוד שבשורה שמנגד העצים נראים כאילו נשתלו אתמול. הוא הסביר שהם בעצמם לא ידעו את הסיבה לכך, עד שמאיזו סיבה נעקר אחד העצים שלא התפתחו והתגלה כי הקבלן ששתל את העצים לא טרח להסיר את הנילון הקשיח שעטף את השורשים. כך נוצר מצב שכל הנילונים קבורים עם השורשים שלא מצליחים לגדול והעצים נותרים מסורסים.

.

אדריכל נוף ליאור וולף

.

(26)

אדריכל ברוך משולם: ברשימה הקודמת הצגתי תמונה של משולם עם זוגתו וכאן הוא לבד מתבונן בי מבעד לעטים שעמם הוא רושם את רישומי הנוף שלו בתל אביב. השיחה אתו היתה קצת קשה ולא הכי קולחת, ומשהו מזה מצאתי בתמונה הזו.

.

אדריכל ברוך משולם

.

(27)

אדריכל מוטי כסיף: בפרויקט מגדל המגורים שתכנן האדריכל ריצ'רד מאייר בפינת הרחובות רוטשילד ואלנבי היה כסיף האדריכל המקומי האחראי. נפגשנו כאן עוד כשהבניין היה בבנייה. בעיקר התרשמתי מהנוף שנשקף מראש המגדל, אבל חוץ מזה מדובר במגדל רגיל.

.

אדריכל מוטי כסיף

.

(28)

אדריכל גרשון צפור: כשהייתי סטודנט כתבתי באחד הקורסים עבודה על גרשון צפור. בעקבות העבודה צפור הגיע להרצות על יצירתו. כאן הוא מסביר על אחד הפרויקטים הממושכים ביותר בהם עסק משרדו: "בית לין" אותו יזם בנק לאומי. הפרויקט נקרא כך בעקבות ראשי התיבות של שמות שלושת הרחובות המקיפים את הבניין: ליליינבלום, יהודה לוי ונחלת בנימין. את השלב הראשון תכנן צפור עם שותפו האדריכל בנימין אידלסון. את השלב האחרון תכנן עם בנו האדריכל ברק צפור. כאן בפרספקטיבה רואים את ההצעה המקורית ממנה נבנה רק החלק התחתון, ובסוף שנות השמונים כשברק הצטרף למשרד והזמנים השתנו, השתנה גם עיצוב המגדל שחופה בלוחות אבן ורודה שהחליפו את האלמנטים הטרומיים שהופיעו בהצעה המקורית. את עיצוב הפנים לקומת הכניסה עיצב במקור האדריכל יעקב רכטר.

.

אדריכל גרשון צפור

.

(29)

אדריכל נוף צבי דקל: את הדירה של דקל ברחוב קטן ומקביל לרחוב דיזנגוף, תכנן האדריכל מרדכי בן חורין שמופיע בתמונה הבאה. בני הזוג דקל התיישבו בדירה זעירה בגג הבניין, מה שהיה פעם כנראה חדר כביסה. בן חורין הפך את עליית הגג לדירה מיוחדת ויפה. לדוגמה, קיר בלוקים חשופים חוצץ בין אזורי הסלון השונים וגם לתקרה יש אופי מיוחד.

.

אדריכל נוף צבי דקל

.

(30)

אדריכל מרדכי בן חורין: בארון נשכח שלא נפתח מאז שנות ה-70 מצא בן חורין דגל מאולתר שכנראה נעשה בו שימוש באחד הכנסים שארגן אביו בשנים שלפני קום המדינה. אביו, המהנדס משה בן חורין-גינצבורג, היה פעיל רביזיוניסט שישב אפילו בכלא הבריטי בגלל פעילותו הפוליטית. בן חורין צועד עם הדגל ההיסטורי הנגרר אחריו. יש לדעתי משהו מהמצב של המדינה מנקודת מבטו של בן חורין שלחם בירושלים במלחמת העצמאות, וכל דבר שהתרחש פה במדינה ריגש וכאב לו. הוא גם דאג לאורך השנים להביע את דעתו במכתבים לתקשורת שפורסמו בחלקם, וכיום הוא ממשיך ומפרסם אותם בפייסבוק

.

אדריכל מרדכי בן חורין

תמונות אדריכלים נוספות:

(1) ממשה ספדיה ועד צבי הקר

(2) מסעדיה מנדל ועד דן איתן

(3) משאול רינד ועד מרדכי בן חורין

(4) מיוליה שלומנזון ועד ישראל גודוביץ

(5) מאיתי כץ וענת ציגלמן ועד אמנון רכטר ורני זיס

(6) מבתיה מלול ומרינה סמבליאן ועד חיים קהת

(7) מרנדי אפשטיין ועד חיים דותן

(8) מאמנון רכטר ועד דן איתן

(9) מהאחיות פלסנר ועד לארד שרון

(10) מאיל זיו ועד גדעון פובזנר

(11) ממנחם כהן ועד עדה כרמי-מלמד

(12) ממיכאל חיוטין ועד דניאל זרחי

(13) מהגר ושחר צור ועד פרדי כהנא

(14) מטומי לייטרסדורף ועד דן איתן

שיר לסיום:

.

סיבוב בבית הקרנות בחיפה

חשיבותו של "בית הקרנות" בחיים העבריים בחיפה לא נתפסת כיום לעומת עליבותו של הבניין ושל האזור כולו. כאן נערכו כל ההפגנות, העצרות, החגיגות, ההתכנסויות מסעות לוויות וכל האירועים האזרחיים החשובים בצפון הארץ. האדריכל יוסף קלארווין שלימים תכנן את משכן הכנסת, הצליח ליצור מבנה המשלב מסחר ותעסוקה וכולל רחבה ציבורית גדולה שהעניקה לבניין את חשיבותו, זאת לבד מהעובדה שהבניין אוכלס על ידי הקרנות – קרן קיימת וקרן היסוד שהיו הגופים שהיוו את התשתית להנהגת המדינה שבדרך.

קלארווין נשכח מזמן וגם הבניין עצמו הוא עוד אחד מהבניינים המוערכים אך מוזנחים בחיפה, עיר שנראה שרק שוקעת ושוקעת מאז מותו של ראש העירייה אבא חושי ב-1969. עיר שלא מתקדמת לשום מקום, מתנוונת ומתפוררת.

ועל כך ברשימה זו.

.

הקרנות

. להמשיך לקרוא

זאב רכטר על תפקיד האדריכל – 118 שנים להולדתו

מה חובתו של האדריכל? מה משמעותה של האדריכלות בכלל ובישראל בפרט? – על שאלות אלה ביקש האדריכל זאב רכטר לענות בהרצאה קצרה שנשא לפני 60 שנה. רכטר מאבות אדריכלות ישראל, הוא אבי שושלת של אדריכלים ואמנים: בין השאר אביו של האדריכל חתן פרס ישראל יעקב רכטר, חתנו של האדריכל משה זרחי וסבם של המוסיקאי יוני רכטר, האדריכלים דוד זרחי (ובנו דניאל זרחי) ואמנון רכטר, המאיירת מיכל לויט והשחקנית דפנה רכטר. על שמו נוסד הפרס המוענק מידי שנתיים שבו זכיתי ב-2014.

רכטר הירבה לתכנן: בית אנגל בשדרות רוטשילד (שעובר עכשיו חידוש), בנייני האומה בירושלים, היכל התרבות בתל אביב, בית חולים אסף הרופא בכפר סבא, חדר אוכל בקיבוץ יגור הם רק חלק קטן מעבודותיו. הוא מיעט לכתוב ולכן הדברים שנשא בטקס קבלת פרס רוקח למפעלי הנדסה (פרס שנוסד ב-1956 ומוענק עד היום) הם עדות לתפיסת עולמו. קריאה חוזרת בטקסט מגלה שהוא עדיין רלוונטי ולכן לרגל 118 שנה להולדתו בחרתי לפרסם אותו מחדש, כפי שפרסמתי מחדש לפני כמה שנים את מאמרו של האדריכל אברהם ארליק על זאב רכטר.

ב-3 לינואר 1957 התקיים במוזיאון תל אביב בשדרות רוטשילד טקס חלוקת פרס רוקח. זו היתה הפעם הראשונה שהפרס הוענק, ובמסגרת זו התחלקו בו האדריכלים הבכירים בישראל: בקטגוריית מבני שיכונים זכה זאב רכטר על פרויקט שיכון צבא הקבע "מעוז אביב" שבצפון תל אביב. בקטגוריית מבני משרדים זכה האדריכל דב כרמי ובקטגורית מבני תרבות זכו האדריכל אריה שרון עם שותפו בנימין אידלסון (על שמם של רכטר, כרמי ושרון נקראו שלושה רחובות סמוכים בצפון תל אביב). אל החבורה הנכבדה הזו הצטרפו שניים צעירים: האדריכלים אברהם יסקי ושמעון פובזנר שזכו בקטגוריה של מבני מגורים ביוזמה פרטית. חוץ מרכטר נשאו דברים בטקס גם אריה שרון וח"כ ישראל רוקח ראש העירייה לשעבר שעל שמו עוד בחייו נקרא הפרס.

ועל כך ברשימה זו.

.

אדריכל זאב רכטר

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת בתכנון רם כרמי בבית חולים בילינסון

ב-2002 השלים האדריכל רם כרמי את עיצוב בית הכנסת בבניין שאשא בבית חולים בילינסון. כרמי עיצב בבניין שתכנן האדריכל מרסלו ברסטוביסקי, את קומת המסד הכוללת לבד מבית כנסת גם אולם לתצוגת אמנות המשמש בעיקר למעבר בין האגפים השונים. באמצעות משטחי גבס ותאורה טבעית ומלאכותית ביצע כרמי את עיצובו לאולם המוארך בו שולב אוסף אמנות מועתקת שתרם פלאטו שרון, שגם דאג לשים את שמו בכל פינה ומקום. נראה לי שלפחות 600 פעמים מופיע כאן שמו של פלאטו וזה קצת מבחיל.

את אולם המבואה כולם חוצים, אך מעטים אם בכלל מתייחסים למאות התמונות התלויות על הקירות והעמודים הרחבים בדחיסות מוגזמת. אפילו המונה ליזה תלויה כאן. את בית הכנסת בקושי רואים. מי שנחשף לו הם רק אלה שבאים להתפלל. הוא נמצא בקצה האולם, במקום שלא מוביל לשום מקום, פשוט קצה האולם. לפתע, בין הקמרונות מופיעים עמודי ענק, כאלה ששילב כרמי גם בטרמינל היוצאים בנתב"ג. העמודים מוארים היטב ומובילים לאולם מבואה ומשם לאולם התפילה.

ועל כך ברשימה זו.

.

13343104_1302142313148681_4789350319849031217_n

הרופאים המליצו לי ביקור חודשי בנמל התעופה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשכונת הניצחון

רשימה מס' 558

הפגישה נקבעה כמה קילומטרים מזרחית לדימונה לשעה 10 בבוקר. אז דאגתי לצאת קצת יותר מוקדם כדי שאספיק לבקר ב"שכונת הניצחון" שבדימונה. בסופו של דבר זה היה יום ארוך, כי אחרי הפגישה והסיור המשכתי לירושלים, בדרך עצרתי בקריית ארבע ולבסוף נחתתי במושב מרופד בבנייני האומה להרצאה על בניין הספרייה הלאומית החדש והמצוחצח, רחוק רחוק ממה שקורה בנגב.

"שכונת הניצחון" בדימונה קרויה כך על שם ניצחון מלחמת ששת הימים שארע בסמוך לאכלוסה, אך בשכונה עצמה אין שום אווירת ניצחון, אולי אפילו ההפך. אבל עדיין, גם 50 שנה לאחר הקמתה ולמרות ההזנחה ארוכת השנים מצד התושבים ולמרות הניסיונות המביכים לשקם אותה יש בה עדיין ערכים איכותיים שאותם קל לזהות ולהעריך. השיכונים המוארכים שמרכיבים את השכונה מאורגנים כך שהם סוגרים על חצרות פנימיות. שבילי הולכי רגל מקורים מרשתים את השכונה, ומקשרים היטב בין כל חלקיה וכן אל כל האזור המקיף אותה.

שכונות המגורים שתכננו האדריכלים דן איתן ויצחק ישר, היו השתלשלות של מודל שהשניים פיתחו כבר בעבודות תכנון המגורים הראשונה שקיבלו ממשרד השיכון. שכונת הניצחון היתה חוליה מרכזית בתהליך ובה ניתנה להם ההזדמנות להוכיח את הרעיון בסביבה מדברית ובקנה מידה גדול.

ועל כך ברשימה זו.

.

13048265_1265481226814790_3691180251654496589_o

בפרדסים כבר בושם הפריחה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב על עמנואל טל – חלוץ חוקרי אדריכלות הקיבוצים

"עמנואל טל הניח את אבן הפינה למחקר האדריכלות הקיבוצית בארץ", קובע צבי אלחייני על מי שערך בשנות ה-80 את המחקר החלוצי, שכאן בבלוג אתם יכולים למצוא את ההמשך הישיר שלו. עמנואל טל (1998-1925) הוא דמות אניגמטית, חוקר שנעלם ולא ניתן היה לגלות מה הניע אותו ומה היה היקף המחקר שערך.

באופן חריג, הרשימה לא עוסקת בבניין, גינה או שכונה. הרשימה מוקדשת לעמנואל טל, וזאת במטרה לשוב ולחשוף את תרומתו וחשיבותו.

במקביל למחקר של טל, נערכה עבודה חלוצית אחרת אותה הוביל מיכאל לוין ועסקה בדיוק באותן שנים באדריכלות הישראלית בהן התמקד. אלא שלעומת טל שחקר את הקיבוץ, חקר לוין את האדריכלות הבינלאומית בישראל, מה שהתגלגל לתערוכה "עיר לבנה" שהוצגה במוזיאון תל אביב, הפכה לאטרקציה וגררה אחריה מחקרים, ספרים, תערוכות ובעיקר הביא למהפכה נדל"נית. לעומת גורל מחקרו של לוין, גורל המחקר ומושא המחקר של טל לא זכה כמעט לפרסום והמשך.

ועל כך ברשימה זו.

.

12805689_1230468713649375_5083922903576708214_n

שער עבודת ה-.M.A של עמנואל טל (מקור: אוסף אדר' פרדי כהנא, בית העמק)

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת בכפר הנוער בן שמן בתכנון מרדכי בן חורין

גלריה פתוחה של אדריכלות מרתקת אפשר למצוא בכפר הנוער בן שמן. האדריכל מרדכי בן חורין שתכנן בין השאר את בית אסיה, מגדל דיזינגוף סנטר ואת מגדל ז'בוטינסקי (המצודה) תכנן כאן חלק גדול מהמבנים במהלך ששנות ה-50 עד ה-70. כמו בשאר יצירותיו של בן חורין, גם כאן לכל בניין יש את הייחוד שלו והפעם אתמקד בבניין בית הכנסת שנבנה במרכז הכפר בסוף שנות ה-60.

הבניין בולט הודות לגג הרעפים הגבוה במיוחד והשימוש בחומרים פשוטים שנותרו חשופים: רעפי צמנט, בלוקים, זכוכית, קורות ועמודי בטון ושלד פלדה שנותר חשוף לעין בתוך אולם התפילה אך נצבע בכחול. גם הריהוט המקורי הורכב מעץ שנותר חשוף. במהלך השנים, כמו בכל מבנה ציבור פעיל, נערכו שינויים שלא פסחו על מבנה בית הכנסת. הילדים לא אהבו את התפילה המשותפת לבנים ולבנות ללא מחיצה והפסיקו להגיע אליו. לפני כמה שנים הוא הוסב לבית התרבות של הכפר ובית הכנסת נדד לחדר בבניין אחר.

ועל כך ברשימה זו.

.

12801151_1234890129873900_3684080940712289055_n

תפילתי אחת והיא אומרת

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית העם הנטוש במושב בית-חנן בתכנון שולמית ומיכאל נדלר

אאא… בדרך לפגישה סמוך לגדרה עצרתי בבית-חנן, שם ידעתי על קיומו של בית עם שתכננו שולמית ומיכאל נדלר בעשור הראשון לעבודתם כאדריכלים. מצאתי את הבניין שנחנך ב-1955, לפני 61 שנה, ניצב במקומו ללא שינויים, במצב מרשים. פיסית מצבו מצוין, תפקודית המצב ירוד.

בשעתו היה המבנה הגבוה והגדול במושב. הוא ממוקם בראש אחת הגבעות הגבוהות באזור, גן חוצץ בינו ובין הרחוב. רחבה גדולה ומרוצפת מובילה לבניין עצמו הסוגר עליה משני עבריה, מתמזג בה מבלי להתנתק מהמרחב הפתוח והציבורי. עדיין ניתן לדמיין כמה התרגשות ושמחה ליכדו את אלה שבאו בשעריו לאורך שלושים שנות הפעילות שהתקיימה בתוכו. הזמנים והאנשים השתנו וכיום האולם נעול ונטוש.

"האולם התחיל לשקוע כשהמושב התחיל להתפרק", סיפר לי כמה שעות מאוחר יותר אברהם דנון, שהיה בן 5 כשהוריו הצטרפו לגרעין שייסד את בית-חנן ועלה על הקרקע ב-1929. "זה התחיל בשכנים שגרו מסביב לבית העם שהתלוננו על הרעש, והוויכוחים אתם היו יותר ויותר קשים. בכלל, ברגע שדור המייסדים התחיל להיעלם התחילו הסכסוכים של דור הבנים. מיד אחר כך הופיעה הטלוויזיה וכולם נעלמו".

ועל כך ברשימה זו.

.

12795155_1228417707187809_6649293239135616143_o

בית העם

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באיסרליש 22 בתכנון ישראל גודוביץ

היתה לי פגישה באחד המשרדים בבניין שבכניסה אליו מופיעים שמותיהם של בני הזוג האדריכלים אראלה וישראל גודוביץ. הבניין כמו כל הבניינים האחרים שתכנן גודוביץ ייחודי. לכן החלטתי לפנות אליו ולגלות מה הסיפור, כי תמיד יש לכל עבודה שלו סיפור.

"הקשר עם היזם והקבלן שמעון (צ'פאי) קדם [אביו של האדריכל פיצו קדם, מ"י] התחיל נורא מצחיק. יש לו בית מאד מיוחד לטעמי ברחוב עמרי בשכונת תל ברוך ולי היה אז משרד ברחוב הסמוך, הוא היה עובר ופעם אחת פשוט נכנס. כך נולד ב-92' הקשר שהתפתח לאט לאט. הוא סיפר שיש לו מגרש בקצה רחוב איסרליש בשכונת מונטיפיורי ושדפקו אותו".

"המגרש היה בקצה רחוב ללא מוצא על הדופן של נתיבי איילון. הפקיעו לו 20 מטרים וכך חתכו לו חצי מגרש, אבל השאירו לו על הדונם וחצי את אותן זכויות בנייה ובאופן יוצא מן הכלל נתנו לו לבנות לגובה של 7 קומות. אז הסתבר שיש קו מתח גבוה שעובר מעל רצועת הקרקע שהופקעה ממנו ויש מגבלת בנייה של 12 מטרים מהקו".

כיצד פתר גודוביץ את הבעיה? על כך ברשימה זו.

.

12419030_1188715784491335_5634255341378532652_o

מי ימלל גבורות ישראל

.

www.GIFCreator.me_cUeAzU

.

 

להמשיך לקרוא

סיבוב במבנן מוזנח בשכונת גילה בתכנון רם כרמי

המוזנח מבין המתחמים בגילה יכול להתחרות במצבו רק עם התחנה המרכזית החדשה בתל אביב. המשותף לשניהם: האדריכל רם כרמי, חתן פרס ישראל ופעמיים חתן פרס רכטר. סביר להניח שההזנחה בחלקו של המתחם השוכן לאורך הדופן של רחוב האחות יהודית, נובעת מאכלוס לקוי, ניהול גרוע ותכנון שלא התאים לתושבים.

ועל כך ברשימה זו.

.

12309740_1172395619456685_3891754520545524896_o

מבט מהחצר הפנימית בחלק המרכזי על קצה אחת מאצבעות הקוטג'ים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במתחם מגורים בשכונת גילה עם פרט שכדאי ללמוד ממנו בתכנון דוד רזניק

הפעם האחרונה בה המדינה יזמה תכנון, הפעילה כמה צוותים שניסו כל אחד להמציא את הגלגל מחדש ולאתגר את זירת תכנון סביבת המגורים היתה בשכונת גילה. מאז לא תמצאו מתחמי מגורים מתוחכמים וניסיוניים כפי שבוצעו כאן. שבוע שעבר הסתובבתי קצת בגילה. חיפשתי את המתחם שתכננו אריה ואלדר שרון שבסוף לא מצאתי, ובמקומו מצאתי כמה מתחמים פחות ידועים וכאלה שבהחלט יש מה ללמוד מהם.

אתמקד במתחם מגורים שכמו רבים מהמתחמים בגילה, גם הוא מאורגן סביב רחבה פנימית. הבניינים עצמם הם קופסאות לכאורה סטנדרטיות. את התחכום השקיע כאן האדריכל דוד רזניק בחדר המדרגות.

ועל כך ברשימה זו.

.

1234321

מגדל הזכוכית ויש כאלה חמישה בכל בניין

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין מדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע

בתוך כל ים הבטון שמאפיין את אוניברסיטת בן גוריון, בולט בניין מדעי ההתנהגות בצפון הקמפוס. הבטון בו הוא רק חלק ולא עיקר. מאז הושלמה בנייתו של הבניין ב-2008, נבנו כבר עוד כמה בניינים שהזכוכית היא חומר עיקרי, אבל כנראה שהבכורה הולכת לבניין הזה.

הוא בולט לא רק מהסיבה החומרית, אלא גם בגלל ובעיקר מהסיבה העיצובית: הבניין ממוקם לצד כביש הגישה הצפוני של הקמפוס, ולצד המפגש עם כביש נוסף החוצה אותו. הודות לכך בחרו האדריכלים לעצב לו את החזיתות הדרומית והמזרחית באופן הפתוח אל הצומת והקמפוס ומדגיש באופן מוצלח את מעמדו בסביבה. מה שפחות מוצלח היא החזית המערבית החד-גונית והאטומה הפונה לשיכון המגורים המצוי כמה מטרים בודדים מהבניין.

ועל כך ברשימה זו.

.

www.GIFCreator.me_PS179Y

00000

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת בקיבוץ עין הנצי"ב שתכננה ג'ניה אוורבוך

בדרך כשחצינו את העמק, בין הביקור באולם התרבות הנטוש בחפציבה (שתכננה אדריכלית אחרת, זיוה ארמוני), הגן בחזית בית הכנסת העתיק (בתכנון יהלום-צור), ובין תליית התערוכה "באר בקיבוץ" במוזיאון באשדות יעקב, עצרנו לראות את בית הכנסת בעין הנצי"ב.

האם זה בית הכנסת הראשון בעולם שתכננה אשה? בקיבוץ עין הנצי"ב שבעמק הירדן מתהדרים בעובדה הזו. אך למעשה זהו ככל הנראה הבית כנסת השני, היות ובחדרה ניצב בית הכנסת הגדול שאותו תכננה כבר ב-1935 האדריכלית יהודית שטולצר סגל.

האדריכלית ג'ניה אוורבוך (1977-1909) התפרסמה בשנות ה-30 הודות לתכנית שהגישה וזכתה בתחרות לתכנון כיכר צינה דיזנגוף בתל אביב. התכנית שהציגה ומומשה לכיכר, היתה לא רק אחד משיאיו של המודרניזם המקומי, אלא גם מרחב ציבורי יחיד במינו. בסוף דרכה המקצועית תכננה גם את בית הכנסת בעין הנצי"ב, מבנה בסגנון הברוטליסטי שהמיוחד בו הוא הפניית המתפללים לפינת הבניין ולא למרכז החזית כפי שנהוג לרוב.

ועל כך ברשימה זו.

.

12139939_1151736524855928_7931867863663271870_o

בבית הכנסת

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במפעל המיחזור בפארק המיחזור בחירייה ובין עצים בתל אביב

שאול הציע לראות מה חדש בחירייה שכל הזמן מתפתחת. חלפה שנה מאז ביקרנו במפעל המיחזור הענק שהולך ונבנה. עבודות הבנייה עוד רחוקות מלהסתיים אך הפרויקט מרשים.

החומוס של עלי קרוואן היה כמעט ריק. טולה עמיר תפסה את השולחן הקבוע שלה. בשעה 9:15 ביום שישי לראות את השולחנות הפנויים היה מפתיע. רצינו לבקר בכמה מגדלים ובמוזיאון תל אביב שם פתחו כמה תערוכות, אבל אחרי שחצינו את מתחם גבעון הריק (חוץ מרקדנית אחת), חשבנו להמשיך ולעצור ולראות מה יש לאדריכל פיטר קוק להגיד באירוע אליו הוזמן לציון 80 שנה למשרד שרון אדריכלים. הארוע בכלל לא התחיל אבל נתקלנו בגיא נרדי שהציע ולחץ שנצטרף אליו לדיון על סרט שעוסק בירקון ואחר כך סיור על עצים בעיר הסכמנו וויתרנו על כל השאר.

ועל כך ברשימה זו.

.

12185103_1155388271157420_5625940240643131486_o

מחול מזגנים במתחם גבעון

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באכסניית שלומי

רק אל תזמינו חדר באתר Booking. יצא ששילמתי יותר ממחיר המחירון. ב-Booking דואגים להצניע את המידע כי המחיר באתר אינו כולל מע"מ, ורק כשמגיעים מגלים שמשלמים יותר. אבל אם נשים בצד את ההפסד של כמה עשרות שקלים, זו האכסניה הרביעית שאני מבקר בה מרשת אנ"א בישראל, ומתרשם שיש כאן חלופה לשהות ברמת שלושה כוכבים בפריסה ארצית. עדיין, במחיר נמוך יותר ממחיר של לילה באכסניה בארץ, ניתן להתארח במלון חמשה כוכבים בכיכר דאם באמסטרדם שלא בעונה. אבל עדיין החלופה הישראלית היא בגדר הגיון מקומי וזה מה יש.

האדריכלים דוד גוגנהיים ואלכס בלוך תכננו את האכסניה בשלומי שבנייתה הושלמה ב-1994. בלוך נפטר שנה לאחר מכן בעקבות תאונה. גוגנהיים הוא מהמורים הוותיקים במחלקה לאדריכלות בבצלאל וזוכה פרס רכטר לשנת 2012 (במשותף עם האדריכל דניאל מינץ). הרמתי אליו טלפון לשמוע על תכנון הפרויקט שנראה קצת מנותק מאופי הבנייה בגליל בכלל ובשלומי בפרט.

ועל כך ברשימה זו.

.

11949315_1115039181858996_8492627883041355343_n

חלון למדרגות

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין מנהלה באוניברסיטת בר אילן

יש כאן ממד של הפתעה, ואולי בגלל זה בניין המנהלה באוניברסיטת בר אילן הוא אחד הבניינים האהובים עלי. מבחוץ הבניין נראה סתמי: קופסה מחופה באבן נסורה שמבהיקה בשמש, והצמחייה כיסתה חלק מהחזיתות עם החלונות הצרים. רק כשנכנסים פנימה מגלים עולם אחר שפועל על כל החושים. המרכיב הראשון הוא האור החודר מבעד למערכת פתחים בתקרת האולם, המרכיב השני הוא הבדלי הטמפרטורות, שבפנים תמיד קריר יותר למרות שאין מערכת מיזוג מרכזית שמצננת את השטחים המשותפים בבניין. המרכיב השלישי הוא עיצוב האולם המרכזי.

תכנן את הבניין משרדו של האדריכל אריה אל-חנני שבאותה עת היו שותפים בו גם האדריכל יגאל אל-חנני (שהיה אחראי על תכנון הבניין) והאדריכל ניסן כנען.

ועל כך ברשימה זו.

.

11012158_1095186390510942_4070507537358854412_o

אור

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: