Tag Archives: אדריכלות בתי ספר

סיבוב בתי ספר 24: סדנת רכב בבית ספר תיכון בצרפת

בזמן שבישראל הולכים בתי הספר המקצועיים וגוועים, בד בבד עם שקיעתה של התעשייה והמלאכה המקומיות, משקיעות הרשויות במדינות אחרות משאבים ניכרים בחינוך המקצועי. בשנת 2000 קרא האיחוד האירופי למדינות החברות באיחוד להוביל את הכלכלה התחרותית והדינמית ביותר בעולם. בעקבות הקריאה החליטו מדינות רבות לחזור ולחזק את מעמדו של החינוך המקצועי ולהתאים אותו לכלכלה ולסגנון החיים של המאה העשרים ואחת.

את סדנת הרכב שנפתחה בבית הספר התיכון מרסל סמבה בעיירה Sotteville-lès-Rouen, צרפת, תכנן משרד האדריכלים ARCHI5 באופן המכבד את התלמידים, את המקצוע, את בית הספר וכפי שאפשר לראות בתמונות – גם את העיירה. מאמר נוסף שפרסמתי בכתב העת "הד  החינוך".

ועל כך ברשימה זו.

.

archi5-SottevilleLesRouen-HighSchool-Roof

מכונאות ירוקה (צילום: Sergio Grazia)

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הספר התיכון ליד האוניברסיטה העברית (ליד"ה)

"אחד המבצרים האחרונים שנותרו לחילונים בירושלים זה תיכון ליד"ה, סוג של שמורת טבע" הסביר לי רועי, יליד העיר שכבר מזמן היגר לרמת גן. את הבניין תכנן האדריכל שמעון פובזנר, שהיה מהאדריכלים הבולטים במאה הקודמת ותכנן מבנים בעלי חשיבות בעיר כמו מכון ון ליר ואת הספרייה הלאומית.

הסתובבתי בו לפני כמה שבועות כדי לגלות את השינויים שחלו בו במהלך 52 השנים האחרונות מאז נחנך ב-1965. בעת חנוכת הבניין הוא נחשב היה לאחד מהמוסדות פורצי הדרך בתחום תכנון בתי ספר, אך שינויים והזנחה הובילו לכך שהבניין איבד מזוהרו: החזיתות הנקיות בהן שולבו אבן נסורה עם פסי בטון חשוף זוהמו לא מעט הודות לקיומה של דרך בגין הסמוכה ועליהן נתלו ברישול כבלים, צינורות ומזגנים לרוב. בתוך הבניין מסדרונות ארוכים ואפלים המזכירים דימויים של בתי חולים או בתי סוהר, חדרי שירותים דחוסים וכיתות מיושנות – כל אלה מתקשים להעיד על התפיסה החדשנית והמהפכנית שהיתה טמונה בתכנון בית הספר שזקוק כעת יותר מתמיד לרענון.

ועל כך ברשימה זו.

.

לידה

להמשיך לקרוא

סיבוב בתי ספר 23: בית ספר יסודי דרויאנוב בפלורנטין

השינויים המתרחשים בשכונת פלורנטין וסביבתה, לא פסחו גם על הגינה הציבורית היחידה שהיתה בשכונה. למגרש יש היסטוריה ארוכה ומפוארת. היה כאן מגרש כדורגל של מכבי תל אביב, אחר כך בית ספר יסודי, אחר כך סדנאות אמנים וגינה ציבורית, ולבסוף חזרה הגינה להיות בית ספר שפתח את שעריו בתחילת שנת הלימודים הנוכחית. בית הספר החדש ייחודי בכך שהוא משלב בתוכו תכנית לימודים לתלמידים חילונים ודתיים מכל רחבי תל אביב.

פלורנטין היא ככל הנראה השכונה היחידה בישראל שהצליחה לשלב מגורים עם מלאכה, תעשייה קלה, מסחר ומקומות בילוי. אנשי הנדל"ן בסיוע העירייה הצליחו גם את הפנינה הזו לחסל והקמת בית הספר החדש היא צעד נוסף במהלך, לטוב ולרע. את המאמר על בית הספר היסודי דרויאנוב, בתכנון האדריכליות אורית אורנת ורות שפירא, פרסמתי במקור בכתב העת "הד החינוך", בו אני מפרסם בקביעות מאז 2009. ביום ששי הקרוב (19.5) במסגרת אירועי "בתים מבפנים" יתקיים סיור מודרך בבניין בשעה 12:30.

ועל כך ברשימה זו.

.

מקצף גל ועננה

 

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתי ספר 21: תיכון קוגל בחולון

האדריכל דוד נופר יכול לעשות בית ספר להרבה אדריכלים. ככל הנראה חוץ מגידי פובזנר אין בארץ אדריכל שתכנן כל כך הרבה בתי ספר וספק אם יהיה. בשונה מתחומים אחרים, תכנון בתי ספר כבול בתקציבים מאד נמוכים (החינוך לא נמצא בראש וגם לא באמצע סדרי העדיפויות של משרד האוצר הישראלי) ובלוחות זמנים לוחצים (שנת הלימודים בפתח), זאת בנוסף לתקנים שהולכים ומתרבים משנה לשנה ומוסיפים מצידם מגבלה או אתגר שאתו האדריכל נדרש להתמודד ואינם משפרים את התפקוד והעיצוב של הבניין.

נופר טיפוס צבעוני ובכל בניין שהוא מתכנן הוא מנסה, במגבלות המצוינות, ליצור אלמנט שייחד את הבניין משאר המבנים, מדגיש את מעמדו הציבורי ויעניק למשתמשיו תחושת הזדהות. הוא נמנע מלשכפל את הרעיונות בהם כבר עשה שימוש, מהלך נדיר בתחום תכנון בתי הספר, ולכן כל מוסד שהוא מתכנן יוצא שונה. המאמר פורסם במקור בכתב העת "הד החינוך", בו אני מפרסם בקביעות מאז 2009.

ועל כך ברשימה זו.

.

קוגל

. להמשיך לקרוא

סיבוב בתי ספר 20: על נכס עיצובי כדאי לשמור

הונדליזם וההזנחה שמצאתי בחטיבת הביניים "ראשונים" בגני תקווה שפתחה את שעריה רק חודשים ספורים קודם לביקור, היתה הפתעה עצובה. הכרתי את הפרויקט מהתצלומים הנהדרים של יעל אנגלהרט. אצלה הכל לבן ונקי, אבל לא להאמין שרק כמה חודשים מפרידים בין הביקור שלה שנערך רגע לפני פתיחת שנת הלימודים ובין הביקור שלי.

משהו עובר על התלמידים, על הנהלת בית הספר ועל מערכת התחזוקה שלהם (אם בכלל היא קיימת). מה שווה כל המאמץ התכנוני והביצועי של האדריכל ושל הקבלן? מה שווה ההשקעה הכספית הגדולה שמשקיעה המדינה והמועצה המקומית אם הנהלת בית הספר והתלמידים מחריבים את מה שקיבלו. סביר להניח שבמהלך החופש הבניין שופץ, אך אם לא חל שינוי משמעותי אז הונדליזם יחזור.

מי אשם במה שקורה כאן? התלמידים? ההורים? הנהלת בית הספר ואיש התחזוקה שלו? ראש המועצה שכנראה לא טרחה לבקר כאן אחרת סביר להניח שהיתה מתחרפנת מעצבים ואולי גם בושה? שר החינוך? אך גם אם נחפש או לא נחפש אשמים, תצוף השאלה האם יש בכלל תקווה?

ועל כך ברשימה זו.

.

Panorama

החזית הפונה לרחוב (צילום: יעל אנגלהרט, באדיבות דורון שינמן)

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתי ספר 19: חצר הגרוטאות בבית הספר ברמת החייל

כרמל סיפרה על בת דודה שלה שמלמדת בחצר גרוטאות. החצר הזו נשמעה לי מיוחדת וכבר שבוע לאחר מכן הייתי בחצר הגרוטאות הייחודית הזו שממוקמת בבית הספר "רמת החייל" בתל אביב. החצר מזמינה את ילדי הכיתות הצעירות לדמיין ולשחק: לנהוג ולאפות, לקנות ולמכור, לבשל ולפתוח מסעדות. "מהשיחות ביניהם", אמרה לי הבת דודה, "אפשר ללמוד מה הולך בבית".

המודל המקורי לחצר הגרוטאות נוצר בקיבוץ ונכתבו על כך לא מעט ספרים ומאמרים ובמשכן לאמנות בעין חרוד אפילו התייחסו לתופעה בתערוכה "שי לילדינו – תרבות ילדים בקיבוצים". אבל המגמה היתה לשלב את החצר בגני ילדים והשילוב כאן בבית ספר הוא ייחודי. את החצר תכננו ב-2010 המורים לירן שוויצר ונעמה ביגלמן, ולמרות שהשניים עזבו כבר את בית הספר, החצר ממשיכה להתפתח ולפתח את דמיונם של עשרות ילדים מידי שנה.

אגב, לפני שנתיים כבר כתבתי במקרה על בית הספר הזה. בנו פה אגף חדש אותו עיצב האדריכל גיא מילוסלבסקי בצורה שונה לגמרי מהמבנה הקיים. משום מה לא העליתי את המאמר אז לכאן ולכן אפשר למצוא אותו רק במהדורה המודפסת של הד החינוך מאוקטובר 2014.

ועל כך ברשימה זו.

.

DSC06480

על דלת השער

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתי ספר 18: הפתעה ביבנה הירוקה

פרויקט הקמת "השכונה הירוקה" ביבנה הולך ומושלם בימים אלה, כשאחד החלקים המרכזיים בו שנפתח בשנת הלימודים האחרונה היה בית הספר האקולוגי ע"ש יצחק שמיר שנבנה כך שהוא נראה מרחוק כמו פירמידה. את הבניין תכנן האדריכל משה רז שזה היה לו בית הספר הראשון שהוא תכנן והוא בעצמו עובד היום במזרח אירופה. לכן עבד אתו על הפרויקט גם האדריכל אליאב זכרוביץ'. על יבנה כתבתי פעם סיור אדריכלות בעיר אותו אפשר לקרוא כאן.

הרשימה מבוססת על טקסט שפרסמתי בכתב העת "הד החינוך" לפני חצי שנה. את רוב התמונות כאן צילם עמרי טלמור, שאתמול בערב נפתחה תערוכה שאצרתי על האדריכלות של מנחם באר ובה 50 תצלומים של טלמור. עולם קטן.

ועל כך ברשימה זו.

.

1

הבניין מורכב משתי זרועות המאונכות זו לזו (צילום: עמרי טלמור)

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתי ספר 17: אולמות ספורט בצרפת, דנמרק וישראל

אולמות ספורט יכולים להיות המבנים הכי מגושמים ומכוערים, אבל יש מקרים בהם מחליטים ברשויות להשקיע כספית ויצירתית באולמות, גם בחזות וגם בתוכן. הפעם אני מביא כאן שלוש דוגמאות: צרפת, דנמרק וישראל. על האולם בישראל כתבתי כמה חודשים לפני שהבניין הושלם, הפעם לכבוד "הד החינוך" חזרתי אליו לאחר שאוכלס.

.

11391539_1065553406807574_2107291695918187582_n

זוהי יפו

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתי ספר 16: בית ספר יסודי רקפות בקריית ביאליק

לפני כמה שנים כתבתי על בית הספר הירוק שתכנן משרד קנפו-כלימור בהוד השרון, שנה אחרי חזרתי אליו כדי לראות מה המצב, ועכשיו בחרתי להציג בית ספר ירוק נוסף שתכנן המשרד, הפעם בקריית ביאליק. בית הספר היסודי "רקפות" אוכלס לפני חודשים ספורים ובשנה הבאה יבנה לו שלב שני. בשונה מהבית ספר בהוד השרון, כאן השקיעה הרשות תשומת לב מיוחדת בפיתוח הנוף, שהופקד בידיים של משרד אב אדריכלות נוף.

הטקסט הופיע בגיליון מרץ של כתב העת "הד החינוך" וכעת הוא מופיע כאן. עמית האס, אדריכל שלמדתי איתו בבצלאל, צילם את התמונות של חצר בית הספר. התחביב שלו לצלם אדריכלות ונוף הפך גם קצת למקצוע. בין השאר צילם עבודות לברוידא מעוז, לקולקר-קולקר-אפשטיין, ישר אדריכלים, צור-וולף, וערן זילברמן.

..

HAAS4775_700x700

חצר בית הספר רקפות בקריית ביאליק (צילום: עמית האס)

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתי ספר 15: אפריקה

לכתב-העת "הד החינוך" אין אתר, והיות ואני רוצה שהדברים יפורסמו ויונגשו לכל, בחרתי לפרסם כאן את הדברים למרות שלא מדובר באדריכלות ישראלית אלא משהו שקורה ונבנה באפריקה. במקור היו אמורים להופיע שלושה בתי ספר, אלא שלהפתעתי, האדריכלים (ההולנדים) סרבו לתת לי חומר. גם לבית ספר הצף נדרשתי לשלם עבור חלק מהתמונות, ובאין תקציב נאלצתי להיפרד מהתמונות היפות שצילם צלם מעולה ולהסתפק בתמונות שקבלתי מהאדריכלים.

הצגתי את בתי הספר האלה לפני כמה חודשים בפני תלמידים לתואר שני לחינוך במכללת בית ברל, כחלק ממצגת שהציגה מגמות עכשוויות בתכנון בתי ספר בעולם. הסטודנטים הביעו עניין ולכן החלטתי לפרסם אותם. לא חשבתי שזה יעניין מישהו אבל מתברר שהייתי יותר מידי ספקן. אולי זה גם יעניין אתכם.

בהזדמנות זו אני רוצה להודות לד"ר יורם הרפז עורך הד החינוך, ציפה קמפינסקי עורכת המשנה (שערכה גם את הטקסט) ולנעם תמרי המופקד על העריכה הגרפית.

.

10557160_894568843906032_6973442015071933628_n

בבנייה: בית ספר צף

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתי ספר 14: בתי שימוש

לפניכם אחת הרשימות החביבות עלי שפרסמתי ב"הד החינוך" והיא עוסקת במקום שבדרך לא עוסקים בו. רוב הטקסטים שפרסמתי בהד החינוך לא עסקו במוסדות חינוך בישראל ולכן לא הבאתי אותם כאן בבלוג, אך הפעם באופן חריג החלטתי להביא את אחת הרשימות האלה. הנושא חשוב.

.

IMG_20140626_180350

שמח בשירותים (צילום: לוק בוגלי, באדיבות Palatre et Leclere Architectes)

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתי ספר 13: שניים חדשים בישובים ערביים בגליל

השבוע מלאו חמש שנים לבלוג.

חשבתי שיהיה מעניין להביא שני בתי ספר שנפתחו השנה בסביבת העיר נצרת: יסודי בכפר כנא ותיכון ביפיע. את שני בתי הספר תכנן האדריכל איאד אבו-גאנם, תושב יפיע, הפעיל בעיקר במגזר הערבי בצפון. חשבתי ששני בתי הספר האלה יעמדו במרכזו של מדור קבוע שאני כותב כבר ארבע שנים בכתב העת הד החינוך. בשני בתי הספר נבנה רק השלב הראשון.

כבר בביקור עצמו הבנתי שאלה אמנם מתקנים נאים שעונים על הצורך בקורת גג לתלמידים ולמורים, אבל הם לא הרבה יותר מזה. האדריכל לא התלווה אלי אבל מנהלי בתי הספר כן. בשניהם למדתי על הטעויות התכנוניות ועל הנתק בין האדריכל ובין המשתמשים בבניין. המנהלים סיפרו שמעולם לא פגשו או דברו עם האדריכל, מפגש שיכול היה לפתור כל מיני בעיות ושינויים נדרשים שצומחים מתוך הפעילות בבניין. למשל: בבית הספר היסודי חסרים סביבות לימוד פרטניות, וחוץ מהכיתות הרגילות אין מקום אחר לשבת. בכתות גובה החלון מצוי כך שהיושבים בכתה לא יכולים לצפות בנוף. בחצר לא נשתל אפילו עץ אחד ואין גם הכנה לשתילה של צמחיה.  הכל מרוצף במרצפות בטון אפור.

בתיכון חזרו כמה מהטעויות שראיתי ביסודי, וכאן הצטרפו דלתות שאמורות לקשר לחצרות קטנות שמקיפות את בית הספר ונועדו לתלמידים בשעות ההפסקה, אלא שבגלל בחירה לא נכונה של דלתות, מנהל בית הספר נעל בשרשראות את כל הדלתות וכך הכניסה והיציאה היחידה מהבניין היא דרך הכניסה הראשית.

בסוף קיבלו בתי הספר האלה עמוד אחד בפתח הגיליון, ואת המדור הקדשתי להצגת דוגמאות לטיפול בחזיתות בתי ספר, אבל זה לא לכאן.

.

1526820_759315537431364_1878511494_n

בינתיים רק שלב א': מבנה הכניסה לתיכון ע"ש דרוויש ביפיע

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתי ספר 11: ספריות במרכז העניינים

"הדבר היחיד שאתה צריך לדעת", אמר אלברט איינשטיין, "הוא היכן נמצאת הספרייה הקרובה". אך האם האמרה הזאת עדיין מתאימה למציאות החיים היום? כשהחוויות והדמיון מופקדים בידי ערוצי הטלוויזיה והמידע בידי רשת האינטרנט, הגיוני לשער שהספרייה איבדה את משמעותה בחיי היומיום. זה לא כך. "הספריות שינו את תפקידן", מפתיעה ד"ר גבי דותן, ראש המגמה למידע וספרנות במכללת בית ברל. "דווקא כשכל העולם הופך להיות דיגיטלי נפתחות עוד ועוד ספריות, כי הספריות הן כבר לא רק מקום לאחסון ועבודה עם ספרים אלא מרכז מידע רב-ערוצי".

ספריית בית הספר, מוסיפה דותן, בדומה למעבדת בית הספר, היא חדר לימוד עם משאבים. הספרן, בדיוק כמו הלבורנטית, קשוב לתלמידים ומנחה אותם כיצד להשתמש בשירותים שהספרייה מציעה, למשל למצוא מקורות מידע ולעודד לקריאה. הספריות צריכות, לדבריה, להיות ממוקמות במרכז בית הספר, נגישות ונראות לכול, ולהציע סביבה גמישה לשינויים עם פינות ללימוד פרטני או קבוצתי, כולל קבוצות שעוסקות בפרויקטים.

"המקום עם הכי הרבה פוטנציאל לעודד לקריאה ולחנך לקריאה הוא בבתי הספר היסודיים", אומר יובל גורן, בעל חברה המתמחה בעיצוב ובריהוט ספריות. "כאן נמצא קהל היעד. הילדים הצעירים עוד מוכנים לשמוע סיפור או לקרוא אותו, לעומת הגדולים שכבר צורכים טכנולוגיה". גורן, שהקים עד היום מאות ספריות, רואה את הספרייה בבתי הספר היסודיים על טהרת הספר: קריאה מודרכת, שמיעת סיפור, אירוח סופרים. גם את הספרייה העתידית הוא רואה על בסיס הספרייה המסורתית, "אך עם יותר תצוגות ופחות מלאי". את הספרייה בבתי הספר התיכון הוא רואה גם כ"מקום של תלמידים", שנמצא בין החצר ובין הכיתה, משלב טכנולוגיה ומאפשר לתלמידים שחרור ומנוחה. הבעיה, לדבריו, היא שמשרד החינוך מתקצב רק ספריות בבתי ספר חדשים ולא ספריות ותיקות.

במציאות שבה הספריות נדרשות להיות גמישות ולענות על צרכים טכנולוגיים משתנים, רצוי שחלוקת התקציבים המסורתית תישקל מחדש.

.

1390527_705044199525165_1311143312_n

במרכז העיניינים: הספרייה בבית הספר ברחובות

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתי ספר 9 / תיכון ליידי דיוויס של רם כרמי

לפני כמה חודשים נראה היה לי מסקרן לראות מה מתרחש בתיכון ליידי דיוויס – גוש בטון שתכנן האדריכל רם כרמי עם שותפיו: עדה כרמי-מלמד, חיים קצף ובן פלג. התכנון בא בעקבות זכיה במקום ראשון בתחרות אדריכלים פומבית.

הבניין נראה כמו מבצר ענק, שמגן על יושביו מפני המכוניות הדוהרות ברחוב בני אפרים בצפון תל אביב (או ההפך). קבלתי מכרמי את התמונות המעולות שצולמו ממש לאחר חנוכת הפרויקט והשתדלתי לצלם עכשיו מאותן זוויות. שוחחתי עם מורים ותלמידים, ותהיתי האם הניסיון של כרמי, כמו כל שאר הפרויקטים שלו מלאי החזון והתשוקה לאוטופיה, באמת מצליח ליצור עולם טוב יותר. המחשבה הזו בהחלט מתקשרת למה שטלי חתוקה פרסמה שבוע שעבר בבלוג שלה.

רם כרמי ספג הרבה מאד חיצי ביקורת: התחנה המרכזית החדשה, בית ראש הממשלה, פרויקט הולילנד ולבסוף בניין תאטרון הבימה. אלה פרויקטים שלא רק הפכו את שמו לשם נרדף למפעל הבנייה הישראלי הקלוקל, אלא הכתים בכלל את האדריכלים שכאילו לא מתייחסים לעיר ולמשתמשים, וחסרים רגישות חברתית, נופית ועירונית. למרות ביקורת העדר, רם כרמי הוא האדריכל בעל החזון האדריכלי שהעז ללכת הכי רחוק עם תפיסת עולמו באומץ ובביטחון. הפרויקטים נכשלו בחלק לא מבוטל של המקרים, לטענתו שלא באשמתו אלא באשמת יזמים ומהנדסים ששינו מתכניותיו. אך נראה שתמימותו העקבית וחלומותיו האדירים התנפצו בקול רעש גדול ויצרו מקומות שנויים במחלוקת. במהלך השנים אותם אלה שביקרו את כרמי, חלקו כולם מאפיין משותף: הם לא עשו, לא העזו ולא חלמו כמוהו. הם גם לא היו כל כך ישרים והחביאו בעצמם שק אינטרסים אפלים שנשאו על גבם.

יצירת עולם טוב יותר היא מטרה מרכזית העומדת בפני אדריכל. כשאני חושב על טיפוסי האדריכלים שנתקלים בהם היום ובעבודות שלהם, ברור שהרעיון רחוק מהמעשה. יש הרבה מעשה אך אין חזון ורצון להיטיב ולקדם את החברה. האדריכלים המובילים כיום, שהתחנכו בשנות ה-70 וה-80 הם המיץ של הזבל שהוליד המקצוע. הם יכולים להיות נחמדים או פוצים, אבל הם שכירי חרב של קבלנים, שכל ערך חברתי רחוק מהעשייה שלהם. בשונה מהם לכרמי היתה אוטופיה.

.

IMG_2785

באולם הספורט: בשונה מפרויקטים ברוטליסטים אחרים בהם הכל אפור, כאן דאג כרמי לשלב צבע.

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתי ספר 8 / בית הספר הירוק בהוד השרון

לפני שנה וחצי פרסמתי ב-Xnet כתבה קצרה על בית הספר הירוק שנפתח בהוד השרון (אדריכלית: תגית כלימור, משרד קנפו-כלימור). הדשא ומעקות הזכוכית לא מצאו חן בעיני ולא ראיתי בו שום דבר ירוק. אבל מעבר לכל אלה, הייתי בטוח שהעירייה לא תצליח לתחזק את הבניין לאורך זמן, ואחרי כמה חודשים הוא יראה כמו חורבה. לכן החלטתי לעקוב מקרוב ולבקר עכשיו בבית הספר.

טעיתי. העירייה באמצעות חברת ניקיון, צוות תחזוקה של בית הספר, המורים והתלמידים – כולם יחד שומרים באופן מופתי על המוסד שנראה אפילו יותר טוב ממה שנראה היה מהיום בו הושלם. בעירייה טענו שהמחיר שגובה חברת הניקיון על המוסד, זהה למחיר שהיא גובה בשאר מוסדות החינוך בעיר, אך הם לא ידעו לענות לי כמה מים צורך הבניין. נכון שיש חסכמים, אבל כדי לנקות את מעקות הזכוכית וחלונות הענק וגם כדי להשקות את המדשאות והצמחיה העשירה – יש צורך במים. הרבה מים.

אבל מה זה משנה. מסביב הולכת ומוקמת שכונת המגורים החדשה בצפון הוד השרון, ובית הספר הירוק הוא כמו "ביתן מכירות" מוצלח. דיברתי עם כמה מורים ונראה לי שחוץ מהבניין היפה שנותן כבוד לתלמידים, יש כאן גם תכנים איכותיים שעוררו בי קנאה. עכשיו אני גם רוצה לחזור ליסודי. אני בספק אם יסכימו לקבל אותי חזרה לכתה א'.

הרשימה מבוססת על המדור שפרסמתי בתחילת החודש בכתב העת "הד החינוך" (עורך: ד"ר יורם הרפז, עורכת משנה: ציפה קמפינסקי, עורך גרפי: נועם תמרי).

.

IMG_3402

אחד שני הגגות הירוקים המתפקדים כגינות חקלאיות בהן מגדלים התלמידים תבלינים וירקות

. להמשיך לקרוא

סיבוב בתי ספר 7 / בית ספר כרמים במודיעין

כשמגיעים לשכונת הכרמים קשה שלא להסתנוור. אבן צהבהבה מחפה את חזיתות בתי השכונה ההולכת וצומחת בצפון מודיעין, והבנייה המסיבית אינה משאירה קטע אדמה חשוף. גם מבני בית הספר היסודי החדש שבשולי השכונה והעיר, המחופים אבן חברונית, מסנוורים. התקציב המוגבל לא איפשר בינתיים,נטיעת עצים. אלה היו יכולים "לשבור" את הגוון האחיד וגם להעניק צל במדבר העירוני שנוצר.

עתניאל גלילי, מנהל בית הספר, מדגיש שהתכנית היא שהתלמידים יאמצו את הגבעה הסמוכה וכך לא יסתכמו חייהם בין קירות, כבישים וגדרות. בגבעה הסמוכה לבית הספר צומחת עדיין צמחיה פראית ובין הסלעים והשיחים מסתתרים מגוון של בעלי חיים. בסיור שגרתי באחת הכיתות קולט גלילי לפתע מבעד לחלונות המשקיפים על הגבעה לטאה גדולה. הוא עוצר את השיעור ויחד אתו כל התלמידים מצמידים את פניהם לחלונות ועוקבים בדריכות אחר תנועות הלטאה עד שהיא נעלמת מתחת לאחד הסלעים.

.

IMG_6377

חזית בית הספר הראשית הפונה לשכונה

. להמשיך לקרוא

סיבוב בתי ספר 01 / ש"י עגנון, נתניה

על בית הספר התיכון ע"ש ש"י עגנון בנתניה כתבתי כאן רשימה שזכתה למספר לא מבוטל של כניסות. הרשימה המקורית הייתה למעשה הנגטיב של הרשימה המוצגת כאן לפניכם.

הוזמנתי לסקר את בית הספר במטרה לפרסם עליו רשימה ראשונה מתוך סדרת רשימות על מוסדות חינוך בישראל שהחלו להתפרסם במאי 2009 וממשיכות גם היום בכתב העת "הד החינוך" שבהוצאת הסתדרות המורים ובעריכתה של ציפה קמפינסקי שגם העניקה לרשימות את הכותרות (עורך ראשי: ד"ר יורם הרפז). העריכה הגרפית שנעשתה ביד אחת על ידי ציפה והמעצב הגרפי נועם תמרי, היתה כבר מראשיתה מעולה, והצליחה לתרגם את רוח הרשימות המאפיינות את רשימותי בבמה זו לפורמט מודפס בכתב עת (דוגמא לכך ניתן לראות בסופה של הרשימה).

מאחר ואני חושב שהצלחתי בשנה האחרונה ליצור גוף מגוון של סקירות מהיבטים שונים, בחרתי להעלות בתקופה הקרובה את אותן רשימות גם לבמה מקוונת זו.

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: