ארכיון תג: אדריכלות בתי כנסת

סיבוב בבית הכנסת החדש בדרך קיבוץ גלויות

חזית מנורת שבעת הקנים מדגישה את מבנה בית הכנסת החדש בדרך קיבוץ גלויות, היא מפגן נוכחות, דבר שמשקף אולי את מעמדה של האוכלוסיה הדתית בתל אביב. העיר שבעבר חיה בה אוכלוסיה גדולה של דתיים וחרדים התרקונה מסיבות שונות ונותרה עם עשרות בתי כנסת שבקושי מצליחים לשרוד וחלקם כבר נסגרו מזמן. פתיחת בית הכנסת "שער אשר" לפני שנה וחצי היה אירוע נדיר בעיר.

חזית הבניין הראשית הפונה לרחוב מורכבת ממסך זכוכית כהה ומנורת ענק בעלת שבעה קנים. חזית המנורה מזכירה את חזית מגן הדוד ממנה הורכב בניין ישיבת נווה דקלים בגוש קטיף שנהרס ב-2006 בעקבות ההתנתקות. פעם שוחחתי עם האדריכל גרשון שבח שתכנן את בניין ישיבת נווה דקלים: "הנוצרים בנו כנסיות שרק אם ביקרת בפנים והיית מודע לכך, היית מגלה שהתכנית היא בצורת צלב. בגוש קטיף, מול השכנים הערבים רציתי להציג את הנוכחות בלי להתבייש, אולי אפילו באופן הפגנתי ולכן בחרתי בחתך וחזית בצורת מגן דוד".

לאחרונה החלטתי לבקר עם שאול בבניין ועל כך ברשימה זו.

.

adfgwergtrt

חזית בית הכנסת בדרך קיבוץ גלויות

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת המרכזי הר הכרמל

מבחוץ נראה בית הכנסת המרכזי הר הכרמל בניין פשוט. סתם קופסה חסרת עניין. לכן יש הפתעה כשנכנסים פנימה: האולם הרחב והגבוה, הכיפה השטוחה עם הפתח העגול, העיצוב המאופק והאלגנטי והנוף הפונה לנחל לוטם ולפסגת הכרמל.

בקצה העליון של דרך הים, הדרך המקשרת בין פסגת הכרמל ובין הים שוכן מאז 1957 בניין בית הכנסת המרכזי. מדובר באחד מבתי הכנסת הגדולים שנבנו בישראל, אך שינויים בהרכב האוכלוסייה באזור, הביאו כמעט להתרוקנותו. למרות המצב העגום, בית הכנסת עדיין פעיל ומתקיימות בו מידי יום שלוש תפילות ובשבתות מתקיים גם שיעור. בנוסף, מתוחזק הבניין באופן יוצא מן הכלל ולא נערכו בו שינויים משמעותיים, ואלה שנערכו בוצעו באופן מקצועי ולא פגעו באיכויותיו.

את הבניין תכנן אחד מבכירי משרדי האדריכלים שהתמחו בתכנון בתי כנסת שבו היו שותפים האדריכלים אבנר קנר וישראל קומט והמהנדס מנחם ראט.

ועל כך ברשימה זו.

.

1233992_931025526927030_6032554072662917917_n

כיפה שטוחה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת בקיבוץ כפר עציון

שבוע שעבר בדרך מפה לשם עצרתי בקיבוץ כפר עציון. לא היה לי זמן להסתובב בקיבוץ אלא רק בבית הכנסת, מבנה שתכננו האדריכלים יוסף שנברגר וטוביה קץ – מבכירי מתכנני בתי הכנסת שפעלו כאן במחצית השניה של המאה העשרים.

הכנסיות תופסות מקום נכבד בסדר היום העיצובי של אדריכלים בעולם המערבי, אך דווקא אצל עם הסגולה הידרדר תכנון מבני הדת לשפל המדרגה. היו בתי כנסת מפוארים וגרנדיוזים בגולה שתוכננו ברובם על ידי אדריכלים שאינם יהודים. לעומתם, בישראל במאה העשרים תכננו האדריכלים המקומיים, בתי כנסת בהם נעשה שימוש במשאבים מצומצמים ביותר, אך מבלי להפריע ליצירת מבנים מרשימים וייחודיים שרוממו את המבקר בהם מחיי היומיום. בתי הכנסת שנבנים בעשורים האחרונים, יקרים הודות לרמת הגימור הגבוהה, אך בסופו של דבר מדובר בקופסאות חלולות מכל תוכן וברמת גימור מבישה. רוח אי אפשר לקנות בכסף.

מבני דת הם הזדמנות לאדריכלים להביע יצירתיות באופן כמעט חופשי. יש כאן עיסוק לא רק בנושאים רוחניים, או פרטים דקורטיביים, אלא גם במושגים כמו מגדר, מעמד חברתי והיחס בין אדם למקום. בעולם, הממשיכים אדריכלים לנצל את ההזדמנות וכך גם עשו בישראל עד לפני כמה עשורים. על רגל אחת אני יכול להזכיר פה כמה מאותם אדריכלים מודרנסטיים שיצרו מבני דת מעולים. בין אלה שהתמחו בתחום ניתן למנות את דן טנאי, אלכסנדר פרדימן, ישעיהו אילן, ישראל קומט, דוד קאסוטו וכמובן – טוביה קץ ויוסף שנברגר. בין אלה שהסתפקו בלתכנן רק מבנה אחד או שניים בתחום, ניתן למנות את נחום זולוטוב, מרדכי בן חורין, צבי הקר ואלפרד נוימן, יהודה לנדאו, היינץ ראו, דוד רזניק ואהרון קשטן.

על בתי הכנסת שתכנן האדריכל יוסף שנברגר (1982-1912) כתבתי כאן כבר כמה פעמים. בין השאר כתבתי על בית הכנסת בקיבוץ חפץ חיים ועל בית הכנסת בקיבוץ בארות יצחק. הפעם אתעכב על בית הכנסת בקיבוץ כפר עציון.

.

IMG_20140506_120601

הויטראז' שיצר פרלי פלציג

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת המרכזי בשכונת בית הכרם בתכנון מרדכי בן חורין

האדריכל שתכנן את בית אסיה, מגדל דיזנגוף, תיכון אורט לבבוביץ בנתניה, מגדל מצודת זאב (של הליכוד ברחוב המלך ג'ורג') ועוד 1000 וילות בכל רחבי הארץ – תכנן גם שני בתי כנסת. על הראשון והמוקדם כתבתי כבר מזמן. כעת, אני מציג את בית הכנסת שתכנן האדריכל מרדכי בן חורין בשכונת בית הכרם בירושלים.

נסעתי עם הצלם טל ניסים לביקור בקבר רחל לצורך כתבה (שפרסמתי כאן) ובדרך עצרנו בבית הכנסת של בן חורין. הבניין פתוח רוב שעות היום, הודות לכך שיש בו מגוון פעילויות לתושבי השכונה והסביבה: חוץ מתפילות מתקיימות כאן הרצאות, שיעורים ולימוד חופשי. מדובר בבניין מיוחד שיצר אדריכל מיוחד, ועל כך ברשימה זו.

.

1962883_795619287134322_367027899_n

חזית בית הכנסת המרכזי בשכונת בית הכרם בירושלים בתכנון האדריכל מרדכי בן חורין

.

 

להמשיך לקרוא

סיבוב בישיבת כנסת חזקיהו ברכסים

לאחרונה התעניינתי בעבודתו של האדריכל ישראל קומט (1987-1912) עליו גם כתבתי ערך בויקיפדיה לפני שבועיים. קומט התמחה בתכנון מבני דת, אך הוא תכנן גם מבנים רבים אחרים. עיקר פעילותו היתה באזור חיפה ויצא לי לבקר בשבועות האחרונים בשלושה מבנים שתכנן. המבנה הראשון הוא בניין ישיבת כנסת חזקיהו (ישיבה חרדית ליטאית) השוכנת ביישוב רכסים.

זה הביקור הראשון שלי ברכסים המצוי סמוך לצומת יגור, כביש 70 וקרית טבעון (בהמשך מפת התמצאות). היישוב הוקם ב-1951 כיישוב חילוני מובהק, אך לא לזמן רב. בעקבות מעבר הישיבה כנסת חזקיהו מזכרון יעקב לכאן ב-1957 (בברכת "החזון איש", שהיה ממנהיגי העדה החרדית באותן שנים וביקש ליצור מרכז תורה בצפון הארץ), הלך והתחרד היישוב. לפני כעשר שנים נסגר בית הספר החילוני האחרון, ראש המועצה התחלף באחד חרדי והיום בקושי רב תמצאו בו תושבים שאינם חרדים.

הגעתי לרכסים בבקר היום האחרון של חול המועד. בית המדרש היה ריק מתלמידים ורק אם ובנה שטפו את הרצפה. מתברר שלאורך כל הלילה (הושענה רבה) היה כאן לימוד של בני הישיבה. מצד אחד הודות לכך שהמקום היה ריק נכנסתי באין מפריע, אך מצד שני לא היה עם מי לשוחח עם ולקבל התרשמות גם ממשתמשי הבניין.

.

IMG_20130925_100652

לקראת שטיפת בית המדרש: הסטנדרים ניצבים על הספסלים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בקיבוץ בארות יצחק ובית הכנסת בתכנון יוסף שנברגר

עדכון: בעקבות הרשימה על חמת גדר שפרסמתי כאן לפני חודש, הורה מינהל מקרקעי ישראל להנהלת אתר חמת גדר לפנות את האשפה והכיסאות מהמסגד. ביזוי מקום התפילה אמנם ירד מהפרק, אך המבנה עצמו נותר מוזנח וללא פתרון.

ביום ששי לפני שבועיים כשהסתובבתי עם יונתן, גיליתי במקרה שבקיבוץ בארות יצחק (דרומית לפתח תקוה) מסתתר אחד מבתי הכנסת היפים שנתקלתי בהם.

המטרה המרכזית ביום ששי היתה לקפוץ עם יונתן ולחפש איזו וילה בסביון שאותה לבסוף לא מצאנו. לכן החלטנו להסתובב קצת בסביבה. המטרה היתה להכיר את שרידי הכפרים הערבים, אך על הדרך עצרנו בבארות יצחק וכך נתקלנו באותו בית כנסת. בית הכנסת עמד ריק ממתפללים. בסמוך לו הסתובבה אחת מבנות הקיבוץ ששאלה למעשינו (תמיד בקיבוצים שואלים אותי, כאילו הקיבוץ הוא רכוש פרטי). ברשימה זו אתם מוזמנים להתלוות אל יונתן ואלי בביקורנו בחדר האוכל, מגדל המים ומועדון לחבר (לא יודע מי תכנן אותם. ניסיתי) ולבית הכנסת עליו גם אפרט.

אמנם עברו 40 שנה מאז נחנך בית הכנסת, אך האדריכל יוסף שנברגר שתכנן את המבנה, הצליח ליצור מבנה מודרני שעיצובו עכשווי: חזית ראשית המחולקת לשתי מסות, שאחת מהן כוללת חלון "טלוויזיה" וצפה מעל למבואה מפולשת.

סיפורו האישי והמקצועי של שנברגר הוא מהמרתקים והייחודיים בתחום האדריכלות הישראלית: אדריכל חרדי שהרבה לתכנן בתי כנסת, מקוואות, קריות חינוך, שכונות מגורים וגם – את רחבת הכותל המערבי. ועל כך ברשימה זו.

.

חזית בית הכנסת בבארות יצחק בתכנון האדריכל יוסף שנברגר

להמשיך לקרוא

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: