Tag Archives: אדריכלות בתי כנסת

סיבוב בבית הכנסת בשילה שנבנה בהשראת המשכן

כשבאתי לשילה הקדומה לצורך כתיבת הכתבה על "מגדל הרואה" נכנסתי ליישוב הישראלי שהוקם אחרי 1978 כי שני מבנים גדולים תפסו את תשומת ליבי. האחד הוא בניין בית הכנסת שעוצב בהשראת בניין המשכן ששכן על פי המסורת בתל הקדום לפני 3,000 שנה והמבנה השני הוא בניין ישיבת שילה הלא גמור. ברשימה זו אציג את בית הכנסת בתכנונו של אדריכל זלמן דויטש (תושב אלון שבות שבגוש עציון והוא גם חזן מקצועי). בית הכנסת נחנך ב-1984 בנוכחותו של אריק שרון, אותו אחד שכמה שנים מאוחר יותר הביא להריסת מבנים רבים שתכננו אדריכלי בית הכנסת.

בית הכנסת הוא מבנה גדול מאד יחסית לבינוי באזור, הישראלי והפלסטיני, ובאזור כולו לא הוקם מבנה גדול כמוהו. מיקומו בקצה היישוב כשהוא פונה לכיוון הכביש האזורי (כביש 60) מעצים את נוכחותו והופך אותו לנקודת ציון. במשך 4 שנים היתה הרשימה הזו כתובה אבל בטעות לא פרסמתי אותה.

ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20130719_091630

קטע מחזית המבנה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת חפץ חיים בפתח תקוה

הפשטות הצורנית היא סוד הקסם של בית הכנסת חפץ חיים שנחנך ב-1958 ברחוב ביאליק בפתח תקוה. הזדמן לי לבקר לאחרונה, במהלך ביקור אצל בנו של האדריכל בן אורי שמתגורר ממש ממולו וגם יצר בו כמה עבודות יודאיקה. הגדר המכוערת שסוגרת על כל מוסד ציבורי בארץ, סוגרת גם על בית הכנסת הזה, אך חוץ ממנה לא הצליח העיצוב העכשווי הרדוד לחדור אל בית הכנסת שהוא כמו קפסולת זמן.

לא הצלחתי לגלות מי האדריכל שתכנן את בית הכנסת, למרות שרבים כמוהו נבנו ברחבי הארץ. אין בו התחכמות ומכאן ערכו: מבנה קופסתי שבדופן הפונה לירושלים יש גומחה מעוגלת בה קבוע ארון הקודש והודות לה המבנה אינו סתמי אלא יש בו מוקד. עזרת הנשים מצויה בקומת גלריה ומאפשרת מבט נוסף על האולם הלא גדול יחסית, אך כזה שמשרה אווירה מרוממת. עוד פנינה צנועה בפתח תקוה.

ועל כך ברשימה זו.

.

אור

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה

במשך שנה אחת בהיותו נער, למד האדריכל דוד נופר בישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה, ועשרים שנה מאוחר יותר, בתחילת שנות ה-80, הפעם כאדריכל עצמאי, זכה בתחרות לתכנון בניין בית המדרש החדש של הישיבה. לציונות הדתית היו אלה שנים של שגשוג אידאולוגי, טריטוריאלי ובעיקר כלכלי. ביטוי לכך ניתן בבנייה אינטנסיבית בין השאר במוסדות החינוך מירוחם שבדרום ועד קרית שמונה שבצפון, וכמובן שגם ב"אם הישיבות" – בכפר הרא"ה (היישוב נקרא כך על שמו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק). אם במחזור הראשון למדו כאן 13 תלמידים בלבד, הרי שבשנות ה-80 למדו כאן יותר מ-700 תלמידים והמוסד היה מבוקש ובשיא הצלחתו.

בבניין החדש שתכנן נופר, הוא בחר להתייחס למבנה האיקוני ביותר שהיה עד אותה עת לציונות הדתית וניצב היה מטרים ספורים ממנו בראש הגבעה. אך למרות המחוות הארכיטקטוניות, הבניין שתכנן הוא יצירה מובהקת של נופר שחיפש באותן שנים את דרכו בשכלול השפה העיצובית של מבני דת ובתוך כך ביקש להוסיף רובד חדש במסורת הבנייה.

ועל כך ברשימה זו.

.

כל בוקר חלון נפתח לבד

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת היחיד ששרד ברודוס

רודוס זה לא רק ים. שבוע שעבר גיליתי שהעיר העתיקה של האי רודוס מטופחת, תוססת, ובעיקר מותירה הרחק מאחור ערים עתיקות בישראל כמו ירושלים, עכו ויפו. למרות זאת, היא ממוסחרת מקצה לקצה, כל כולה תיירותית ואין בה מוקדים דתיים והיסטוריים בעלי חשיבות כמו אלה המצויים בירושלים. בין כל החנויות והמסעדות יש בה נקודה יהודית קטנה – בית הכנסת "קהל שלום" ששווה להסתובב בו.

בית הכנסת הוקם ב-1577 ברובע היהודי של העיר העתיקה. הוא שימש את חברי הקהילה לצד חמישה בתי כנסת אחרים עד שהגרמנים ובעלי בריתם אילצו את הקהילה המקומית לעזוב את העיר. אחרי מלחמת העולם השנייה לא הצליחה הקהילה המקומית להתאושש ומעמדה של הקהילה היהודית בעיר שקע. זה בית הכנסת היחיד שנותר ברודוס, והוא משמש כיום בעיקר כמרכז מבקרים שמצליח למשוך רבים מהתיירים הישראלים.

ועל כך ברשימה זו.

.

קיר המזרח

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת הנטוש במושב חדיד

נטוש ומתפורר בליבו של המושב שעלה על הקרקע ב-1949, בית הכנסת הישן של חדיד הוא מקום ששווה לגלות. כשנוסעים על כביש 1 מלווה המושב את הנסיעה למשך כמה שניות. פעם עיטרה אותו שדרת ברושים שחצצה בין השדות, אבל לפני כעשור הם נכרתו ועליהם הוקמה שכונת ההרחבה של המושב שגדל והתפתח. נבנה בית כנסת חדש והמבנה הישן שהתגלו בו סדקים גדולים, כבר לא ענה על הצרכים.

מבנים נטושים רבים פזורים במושב, כאלה שעמדו פה כבר בשנות ה-50 וכאלה חדשים יותר ושבנייתם לא הושלמה מסיבות שונות. אבל ביתה כנסת הנטוש, עם הצוהר העגול ומגן הדוד שבמרכזו, הוא המבנה המיוחד ביותר, אולי בגלל פשטותו וצניעותו, ואולי בגלל החן שיש למבנה, ערכים שקצת נשכחו.

ועל כך ברשימה זו.

.

15025223_1445168008846110_8005204797032007064_o

ג'יג'י

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת האוניברסיטאי בגבעת רם

לא לחינם בחרו בטלויזיה הישראלית לשים שקופית עם תמונת בית הכנסת בגבעת רם. כמעט כל ערב לפני החדשות (בעברית או בערבית) נפגש עם ישראל עם אותו בית הכנסת כשברקע מתנגנת מוסיקה מטומטמת. קליפת הבטון המוזרה הזו מושכת תשומת לב, וזה בדיוק מה שרצו בטלויזיה. לכן, גם שאר השקופיות שחזרו ושידרו באותן דקות, הורכבו כולן ממבנים לא פחות מיוחדים: יד קנדי והיכל הספר.

לא מקרה הוא שאת שניים מאותם מבנים שהופיעו בשקופיות תכנן האדריכל דוד רזניק (2012-1924), אדריכל שהושפע רבות מאדריכלות הבטון הפלסטית של האדריכל הברזילאי אוסקר נימאייר, אצלו עבד בצעירותו ובו ראה את מחנכו המובהק. רזניק תכנן את בית הכנסת במשותף עם האדריכל היינץ ראו (1965-1898) ובנייתו הושלמה ב-1957.

בערב ראש השנה נחמד לבקר בבית הכנסת הייחודי הזה. בקשתי את מפתח מאחת העובדות בקמפוס, כי רוב הזמן המבנה נעול. הביקור בו מגלה כי הוא מותיר הרחק מאחור את כל אותם בתי כנסת שנבנים בעשורים האחרונים. אלה בתי כנסת שאינם מצליחים להפתיע או לרגש, ובכלל מציבים תמונה לא מחמיאה לאדריכלים או ללקוחות.

ועל כך ברשימה זו.

.

14434864_1392300134132898_4535504389955198911_o

וכפתו רעננה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשני בתי כנסת בתכנון ישעיהו אילן: בבני ברק ובחיפה

לאורך חייו התמקד האדריכל ישעיהו אילן (1999-1931) בתכנון מבני דת שכללו בתי כנסת ובתי מדרש. מה שייחד את אותם מבנים היתה פרשנות חדשה שניסה לתת לכיפה המסורתית המקרה אותם. תחילה ביצע השטחה של הכיפה וניתק אותה מקירות הבניין. כך, נוצר אשליה שהגג נראה מרחף או דמוי כנפיים מסוככות. לאחרונה בקרתי בשניים מהמבנים שתכנן וכל אחד מהם מייצג שלב אחר בהתפתחות עבודתו: בית הכנסת בשכונת עין הים בחיפה (רחוב ההגנה 7), ומרכז חסידי נדבורנה "היכל רוזנטל" בבני ברק (רחוב האדמו"ר  מנדבורנה 72).

היכל רוזנטל שנחנך ב-1992 עבר אמנם שינויים פיסיים לאורך עשרים שנות קיומו אך ממשיך לפעול במתכונתו המקורית. בית הכנסת בעין הכרמל שהוקם בשנות ה-60, שינה קצת את פניו ולפני כמה שנים הוסב לבית מדרש של ישיבה שוקקת חיים לאורך כל שעות היום.

ועל כך ברשימה זו.

.

13923482_1346255072070738_744568321952715445_o

הנה לרקיע יש אלף כנפיים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת החדש בעיר הבה"דים

הבניינים שמצידי השדרה המרכזית החוצה את קריית ההדרכה מקבילים לה כמו חיילים, למעט בניין אחד. בית הכנסת מוטה בזוית.  ההטיה נובעת מהרצון לכוון אותו לכיוון התפילה, לירושלים, אך אפשר גם אחרת כפי שהצגתי באמצעות בית הכנסת בקיבוץ עין הנצי"ב שתכננה ג'ניה אווברוך. מרכיב נוסף שמדגיש את שונות המבנה והבלטתו הוא ההחלטה להציבו בקצה רחבה גדולה בכניסה לקרייה. אמנם אין עליו כל סממנים של בית כנסת אבל שני המאפיינים שהזכרתי הופכים אותו לבניין הבולט ביותר. בניין ששובר את הסדר והארגון. ההחלטה להציב את מבנה הדת באופן בולט ושונה מאחרים נראית לי קצת תמוהה. מה זה אומר על צבא שבוחר להציג כך את הדת בפרויקט הדגל שלו, פרויקט שנועד להכשיר את דור העתיד של חיילי צה"ל?

את הבניין תכנן משרד האדריכלים קולקר קולקר אפשטיין שזכה ותכנן את כל קריית ההדרכה, שללא ספק זהו הפרויקט הגדול, המורכב והייחודי ביותר שנבנה בישראל בידי גורם אחד ובתקופה קצרה כל כך. קריית ההדרכה ע"ש סא"ל אריאל שרון הוא השם הרשמי של עיר הבה"דים, ראשי תיבות של בסיסי הדרכה, שהועתקו לכאן בעיקר ממחנה צריפים שבמרכז הארץ. כאן, 24 ק"מ דרומית מבאר שבע, בצמוד לצומת הנגב הציפייה שהקריה הגדולה תחייה את הדרום גדולה.

לכתוב על בית הכנסת בפרויקט, זה כמו לכתוב על הצ'ופצ'יק של הקומקום. ההיבטים העיצובים מתגמדים ביחס להיבטים התפקודיים, הניהוליים, הכלכליים, האורבניים, האקלימיים, והנופיים של הפרויקט. בהמשך אכתוב על הקירייה כולה, אבל בינתיים אסתפק רק בבית הכנסת שלדעתי מייצג את ההיבט הרעיוני הן של הצבא והן של משרד האדריכלים.

ועל כך ברשימה זו.

.

1237375_1216992108330369_3638221747533395441_o

האור בקצה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת אוהל נחמה בשכונת טלביה

השכן הפחות ידוע של משכן הנשיא הוא בית הכנסת שתכנן האדריכל דוד קאסוטו. בניינים כמו תאטרון ירושלים, מרכז ון ליר, והאקדמיה למדעים השוכנים בסמיכות זה לזה במרכז השכונה כבר זכו לסקירות מקיפות, אך לא אותו בית כנסת – ולא בצדק. אותה קבוצת מבני ציבור השוכנת על משבצת קרקע גדולה במרכז שכונת טלביה נבנתה במרוצת שני עשורים, אך למרות הקרבה הגאוגרפית בין הבניינים לא בוצע כל ניסיון ליצור קשר עיצובי או פיסי בין המבנים. כל אחד מהם עומד לעצמו ומפנה את הגב לשכן – חוץ מהמקרה של בית הכנסת.

כאן ביקש האדריכל ליצור קשר עם שני מבני ציבור שכנים: תאטרון ירושלים השוכן ממזרח לו כשגינה ציבורית חוצצת בין השניים ובניין לשכת עורכי הדין הסמוך ממערב.

ועל כך ברשימה זו.

.

11255210_1053928397970075_5478768102341018072_n

or

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בכפר הנוער ימין אורד

השרפה הגדולה שהשתוללה בכרמל ב-2010, שרפה בדרכה חלק גדול מכפר הנוער, אך בית הכנסת אותו תכנן האדריכל יהודה לנדאו, נותר שלם ולא נפגע. מדובר במבנה בעל חזות ייחודית, המורכבת מקליפת בטון שמהווה גם את שלד הבניין, ומעוצבת בצורת משולשים המתקפלים אל תוך עצמם. אפשר לדמות אותו לאוהל גדול, אך בתכלס מדובר במשחק צורני שאפיין את התקופה בה נבנה הבניין.

ועל כך ברשימה זו.

.

10995887_1043950485634533_7728570960143328277_n

הנברשת המרכזית בבית הכנסת

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת בשדמות מחולה ועוד כמה מקומות

בדרך משם לפה עצרתי בכמה מקומות בבקעת הירדן ששווה להתעכב עליהם:

(1) בית הכנסת בהתנחלות שדמות מחולה שתכנן האדריכל טוביה קץ,

(2) מחנה ירדני נטוש שבצמוד אליו כפר אמנים ו/או ישיבת הסדר,

(3) סופרמרקט ב"מפגש הבקעה",

(4) בניין המתנ"ס בהתנחלות מעלה אפרים שבחזיתו עיצבה האדריכלית עדינה גלרטר עבודת זכוכית גדולה.

ועל כך ברשימה זו.

.

11156333_1041753402520908_2204649998051765554_n

ארון קודש

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת החדש בדרך קיבוץ גלויות

חזית מנורת שבעת הקנים מדגישה את מבנה בית הכנסת החדש בדרך קיבוץ גלויות, היא מפגן נוכחות, דבר שמשקף אולי את מעמדה של האוכלוסיה הדתית בתל אביב. העיר שבעבר חיה בה אוכלוסיה גדולה של דתיים וחרדים התרקונה מסיבות שונות ונותרה עם עשרות בתי כנסת שבקושי מצליחים לשרוד וחלקם כבר נסגרו מזמן. פתיחת בית הכנסת "שער אשר" לפני שנה וחצי היה אירוע נדיר בעיר.

חזית הבניין הראשית הפונה לרחוב מורכבת ממסך זכוכית כהה ומנורת ענק בעלת שבעה קנים. חזית המנורה מזכירה את חזית מגן הדוד ממנה הורכב בניין ישיבת נווה דקלים בגוש קטיף שנהרס ב-2006 בעקבות ההתנתקות. פעם שוחחתי עם האדריכל גרשון שבח שתכנן את בניין ישיבת נווה דקלים: "הנוצרים בנו כנסיות שרק אם ביקרת בפנים והיית מודע לכך, היית מגלה שהתכנית היא בצורת צלב. בגוש קטיף, מול השכנים הערבים רציתי להציג את הנוכחות בלי להתבייש, אולי אפילו באופן הפגנתי ולכן בחרתי בחתך וחזית בצורת מגן דוד".

לאחרונה החלטתי לבקר עם שאול בבניין ועל כך ברשימה זו.

.

adfgwergtrt

חזית בית הכנסת בדרך קיבוץ גלויות

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת המרכזי הר הכרמל

מבחוץ נראה בית הכנסת המרכזי הר הכרמל בניין פשוט. סתם קופסה חסרת עניין. לכן יש הפתעה כשנכנסים פנימה: האולם הרחב והגבוה, הכיפה השטוחה עם הפתח העגול, העיצוב המאופק והאלגנטי והנוף הפונה לנחל לוטם ולפסגת הכרמל.

בקצה העליון של דרך הים, הדרך המקשרת בין פסגת הכרמל ובין הים שוכן מאז 1957 בניין בית הכנסת המרכזי. מדובר באחד מבתי הכנסת הגדולים שנבנו בישראל, אך שינויים בהרכב האוכלוסייה באזור, הביאו כמעט להתרוקנותו. למרות המצב העגום, בית הכנסת עדיין פעיל ומתקיימות בו מידי יום שלוש תפילות ובשבתות מתקיים גם שיעור. בנוסף, מתוחזק הבניין באופן יוצא מן הכלל ולא נערכו בו שינויים משמעותיים, ואלה שנערכו בוצעו באופן מקצועי ולא פגעו באיכויותיו.

את הבניין תכנן אחד מבכירי משרדי האדריכלים שהתמחו בתכנון בתי כנסת. האדריכל ישראל קומט תכנן אותו בשיתוף המהנדס מנחם ראט והאדריכל אבנר קנר.

ועל כך ברשימה זו.

.

1233992_931025526927030_6032554072662917917_n

כיפה שטוחה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת בקיבוץ כפר עציון

שבוע שעבר בדרך מפה לשם עצרתי בקיבוץ כפר עציון. לא היה לי זמן להסתובב בקיבוץ אלא רק בבית הכנסת, מבנה שתכננו האדריכלים יוסף שנברגר וטוביה קץ – מבכירי מתכנני בתי הכנסת שפעלו כאן במחצית השניה של המאה העשרים.

הכנסיות תופסות מקום נכבד בסדר היום העיצובי של אדריכלים בעולם המערבי, אך דווקא אצל עם הסגולה הידרדר תכנון מבני הדת לשפל המדרגה. היו בתי כנסת מפוארים וגרנדיוזים בגולה שתוכננו ברובם על ידי אדריכלים שאינם יהודים. לעומתם, בישראל במאה העשרים תכננו האדריכלים המקומיים, בתי כנסת בהם נעשה שימוש במשאבים מצומצמים ביותר, אך מבלי להפריע ליצירת מבנים מרשימים וייחודיים שרוממו את המבקר בהם מחיי היומיום. בתי הכנסת שנבנים בעשורים האחרונים, יקרים הודות לרמת הגימור הגבוהה, אך בסופו של דבר מדובר בקופסאות חלולות מכל תוכן וברמת גימור מבישה. רוח אי אפשר לקנות בכסף.

מבני דת הם הזדמנות לאדריכלים להביע יצירתיות באופן כמעט חופשי. יש כאן עיסוק לא רק בנושאים רוחניים, או פרטים דקורטיביים, אלא גם במושגים כמו מגדר, מעמד חברתי והיחס בין אדם למקום. בעולם, הממשיכים אדריכלים לנצל את ההזדמנות וכך גם עשו בישראל עד לפני כמה עשורים. על רגל אחת אני יכול להזכיר פה כמה מאותם אדריכלים מודרנסטיים שיצרו מבני דת מעולים. בין אלה שהתמחו בתחום ניתן למנות את דן טנאי, אלכסנדר פרדימן, ישעיהו אילן, ישראל קומט, דוד קאסוטו וכמובן – טוביה קץ ויוסף שנברגר. בין אלה שהסתפקו בלתכנן רק מבנה אחד או שניים בתחום, ניתן למנות את נחום זולוטוב, מרדכי בן חורין, צבי הקר ואלפרד נוימן, יהודה לנדאו, היינץ ראו, דוד רזניק ואהרון קשטן.

על בתי הכנסת שתכנן האדריכל יוסף שנברגר (1982-1912) כתבתי כאן כבר כמה פעמים. בין השאר כתבתי על בית הכנסת בקיבוץ חפץ חיים ועל בית הכנסת בקיבוץ בארות יצחק. הפעם אתעכב על בית הכנסת בקיבוץ כפר עציון.

.

IMG_20140506_120601

הויטראז' שיצר פרלי פלציג

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת המרכזי בשכונת בית הכרם בתכנון מרדכי בן חורין

האדריכל שתכנן את בית אסיה, מגדל דיזינגוף, תיכון אורט לבבוביץ בנתניה, מגדל מצודת זאב (של הליכוד ברחוב המלך ג'ורג') ועוד 1000 וילות בכל רחבי הארץ – תכנן גם שני בתי כנסת. על הראשון והמוקדם כתבתי כבר מזמן. כעת, אני מציג את בית הכנסת שתכנן האדריכל מרדכי בן חורין בשכונת בית הכרם בירושלים.

נסעתי עם הצלם טל ניסים לביקור בקבר רחל לצורך כתבה (שפרסמתי כאן) ובדרך עצרנו בבית הכנסת של בן חורין. הבניין פתוח רוב שעות היום, הודות לכך שיש בו מגוון פעילויות לתושבי השכונה והסביבה: חוץ מתפילות מתקיימות כאן הרצאות, שיעורים ולימוד חופשי. מדובר בבניין מיוחד שיצר אדריכל מיוחד, ועל כך ברשימה זו.

.

1962883_795619287134322_367027899_n

חזית בית הכנסת המרכזי בשכונת בית הכרם בירושלים בתכנון האדריכל מרדכי בן חורין

.

 

להמשיך לקרוא

סיבוב בישיבת כנסת חזקיהו ברכסים

לאחרונה התעניינתי בעבודתו של האדריכל ישראל קומט (1987-1912) עליו גם כתבתי ערך בויקיפדיה לפני שבועיים. קומט התמחה בתכנון מבני דת, אך הוא תכנן גם מבנים רבים אחרים. עיקר פעילותו היתה באזור חיפה ויצא לי לבקר בשבועות האחרונים בשלושה מבנים שתכנן. המבנה הראשון הוא בניין ישיבת כנסת חזקיהו (ישיבה חרדית ליטאית) השוכנת ביישוב רכסים.

זה הביקור הראשון שלי ברכסים המצוי סמוך לצומת יגור, כביש 70 וקרית טבעון (בהמשך מפת התמצאות). היישוב הוקם ב-1951 כיישוב חילוני מובהק, אך לא לזמן רב. בעקבות מעבר הישיבה כנסת חזקיהו מזכרון יעקב לכאן ב-1957 (בברכת "החזון איש", שהיה ממנהיגי העדה החרדית באותן שנים וביקש ליצור מרכז תורה בצפון הארץ), הלך והתחרד היישוב. לפני כעשר שנים נסגר בית הספר החילוני האחרון, ראש המועצה התחלף באחד חרדי והיום בקושי רב תמצאו בו תושבים שאינם חרדים.

הגעתי לרכסים בבקר היום האחרון של חול המועד. בית המדרש היה ריק מתלמידים ורק אם ובנה שטפו את הרצפה. מתברר שלאורך כל הלילה (הושענה רבה) היה כאן לימוד של בני הישיבה. מצד אחד הודות לכך שהמקום היה ריק נכנסתי באין מפריע, אך מצד שני לא היה עם מי לשוחח עם ולקבל התרשמות גם ממשתמשי הבניין.

.

IMG_20130925_100652

לקראת שטיפת בית המדרש: הסטנדרים ניצבים על הספסלים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל ובית הכנסת בקיבוץ חפץ חיים

עצרתי בקיבוץ חפץ חיים או מה שנותר ממנו בממד הפיסי כי בפועל זה כבר לא קיבוץ. רציתי לראות את בית הכנסת שתכנן האדריכל יוסף שנברגר – אולי האדריכל החרדי היחיד שפעל בארץ והיה לדמות משמעותית בתכנון הישראלי. כמו כן ביקרתי בחדר האוכל שאת זהות מתכננו לא הצלחתי לצערי לגלות, גם לא את יוצר קיר האמנות שבו.

קיבוץ חפץ חיים מיוחד בכך שהיה לקיבוץ החרדי הראשון מבין שניים שהוקמו על כדור הארץ. חפץ חיים הוקם ב-1944 על ידי חברים בתנועת פועלי אגודת ישראל, ואחריו עלה על הקרקע הקיבוץ השני, שעלבים, שהוקם ב-1951 כיישוב ספר בצמוד לגבול עם ירדן. לא מדובר בחרדים שאנחנו מכירים היום אלא בזרם שדגל בעבודה והיה קרוב לציונות. לצערי, הזרם הזה התפוגג ונבלע בתנועה הדתית-לאומית. תוצאות וועדת הבחירות האחרונה, 211 מבעלי זכות ההצבעה שהם 67% מהקולות הכשרים הצביעו כאן ל"בית היהודי" (בנט). ליהדות התורה הצביעו רק 4% (13 מצביעים). עד היום שייך חפץ חיים למועצה האזורית נחל שורק, המורכבת משבעה יישובים דתיים וחרדים.

אני לא יודע מה ההבדל היום בין הקיבוץ הדתי ובין קיבוץ של פועלי אגודת ישראל ואם יש בכלל הבדל. את זה אשאיר לסוציולוגים ואפנה ישר לאדריכלות.

.

IMG_2708

החזית המזרחית של בית הכנסת בתכנון האדריכל יוסף שנברגר

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בקיבוץ בארות יצחק ובית הכנסת בתכנון יוסף שנברגר

עדכון: בעקבות הרשימה על חמת גדר שפרסמתי כאן לפני חודש, הורה מינהל מקרקעי ישראל להנהלת אתר חמת גדר לפנות את האשפה והכיסאות מהמסגד. ביזוי מקום התפילה אמנם ירד מהפרק, אך המבנה עצמו נותר מוזנח וללא פתרון.

ביום ששי לפני שבועיים כשהסתובבתי עם יונתן, גיליתי במקרה שבקיבוץ בארות יצחק (דרומית לפתח תקוה) מסתתר אחד מבתי הכנסת היפים שנתקלתי בהם.

המטרה המרכזית ביום ששי היתה לקפוץ עם יונתן ולחפש איזו וילה בסביון שאותה לבסוף לא מצאנו. לכן החלטנו להסתובב קצת בסביבה. המטרה היתה להכיר את שרידי הכפרים הערבים, אך על הדרך עצרנו בבארות יצחק וכך נתקלנו באותו בית כנסת. בית הכנסת עמד ריק ממתפללים. בסמוך לו הסתובבה אחת מבנות הקיבוץ ששאלה למעשינו (תמיד בקיבוצים שואלים אותי, כאילו הקיבוץ הוא רכוש פרטי). ברשימה זו אתם מוזמנים להתלוות אל יונתן ואלי בביקורנו בחדר האוכל, מגדל המים ומועדון לחבר (לא יודע מי תכנן אותם. ניסיתי) ולבית הכנסת עליו גם אפרט.

אמנם עברו 40 שנה מאז נחנך בית הכנסת, אך האדריכל יוסף שנברגר שתכנן את המבנה, הצליח ליצור מבנה מודרני שעיצובו עכשווי: חזית ראשית המחולקת לשתי מסות, שאחת מהן כוללת חלון "טלוויזיה" וצפה מעל למבואה מפולשת.

סיפורו האישי והמקצועי של שנברגר הוא מהמרתקים והייחודיים בתחום האדריכלות הישראלית: אדריכל חרדי שהרבה לתכנן בתי כנסת, מקוואות, קריות חינוך, שכונות מגורים וגם – את רחבת הכותל המערבי. ועל כך ברשימה זו.

.

חזית בית הכנסת בבארות יצחק בתכנון האדריכל יוסף שנברגר

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: