ארכיון תג: אדריכלות אקלימית

סיבוב בבית המדברי באילת

יש הרבה בניינים בדרום שנבנו עם התייחסות לאקלים המדברי, אבל יש רק בניין אחד שממש נקרא "הבית המדברי" וכך קוראים לו כל תושבי אילת. בניין בצורת פירמידה חלולה מ-1971 שתכנן האדריכל אברהם אלואיל שנפטר לפני חודשיים.

קל לפספס את הבניין, שלמרות מיקומו המרכזי לצד צומת בעיר הוא מסתתר מאחורי חומות ובתים אחרים. בנוסף, תוספות בנייה הפכו אותו למבנה חסר צורה ולכן במבט ראשון הוא נראה כמו עוד שיכון מוזנח. אבל כשנכנסים לתוכו מגלים עולם אחר בו כל החושים פועלים: השמיעה (הד אדיר) וטמפרטורה (נמוכה בהרבה מזו שיש בחוץ), ראייה (לוקח זמן להתרגל לאפלה ביחס לאור בחוץ) וגם מישוש (רק אם אחת הדיירות תסכים). בנוסף, המדרגות והמעברים העיליים ממסגרים מבט שמזכיר לוקיישן של סרט מדע בדיוני.

מיד אחרי הביקור, התקשרתי לאדריכל אברהם אלואיל שתכנן אותו. ענתה לי אשתו וסיפרה ששבועיים קודם לכן הוא ניפטר. כך נותרו כמה שאלות פתוחות, אבל באמצעות רשימה זו אני מבקש להאיר את היצירה השלימה והמשמעותית ביותר שתכנן אלואיל.

ועל כך ברשימה זו.

.

10308999_949070408455875_1186034603007862056_n

מדרגות ומרפסות בתוך הבית המדברי

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באכסניית בית שאן ובניסיון הנפל לחדש את שרידי העיר הערבית

קל לראות שהאדריכל שתכנן את בניין בית הארחה של בית שאן אוהב אבן. זו אחת האכסניות המצליחות ביותר של רשת אנ"א והמקום שוקק חיים.

לעומת האכסניה המטופחת והמוצלחת, מהעבר השני של הכביש מופיעה בית שאן בשיא עליבותה. שטחים מתים, מבנים נטושים וחלקם הרוסים ואלה שמאוכלסים בנויים טלאי על טלאי. בשנים האחרונות בסיוע ממשלתי אגרסיבי היה (ועדיין) ניסיון לפתח את מה שנותר מהכפר הערבי ששכן כאן עד 1948. העבודה הופקדה בידיים של אדריכל שעשה כל טעות אפשרית. נוסף לכך ביצוע ברמה ירודה וכל ההשקעה ירדה לטמיון. בכלל, בבית שאן יש אווירה המייצגת תפיסה שמה שיש מתחת לאדמה חשוב יותר ממה שיש מעליה – תושבי העיר. הרעיון הזה לא עומד במבחן, ולמרות כל המאמצים (והיו הרבה כאלה) מה שיש מתחת לאדמה לא מצליח להתרומם. ועל כך ברשימה זו.

.

10653501_905811906115059_3175776809932892208_n

החצר הפנימית בבניין הסראייה היתה ההשראה לעיצוב האכסניה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין שרמן ובניין בריטניה למדעי החיים / אוניברסיטת תל אביב

צמד בנייני הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטה הם לא חלק ממסלול ההליכה שלי בקמפוס וגם אני לא מכיר אף אחד שלומד שם. לכן, הדבר היחיד שעניין אותי בהם היה העניין שהם תאומים כמעט זהים. מדוע תכננו אותם כמעט זהים? הרי תכנית האב של הקמפוס הציגה אנסמבל של מבנים שלכל אחד מהם עיצוב ומידות שונים. אבל  חוץ מהנושא האדריכלי: ביקרתי בבניינים, הסתובבתי פה ושם ובאחת ממעבדות ההוראה מצאתי בויטרינה הגדולה לצד נחשים ושאר חיות, גם עובר של תינוק בתוך צנצנת. איך אנשים לומדים בכזה מקום?

את תאומי מדעי החיים שבנייתם הושלמה ב-1973, תכננו האדריכל ורנר יוסף ויטקובר וישראל שטיין (אותו צמד שתכנן קודם לכן את בניין גילמן), ועל כך ברשימה שלפניכם.

.

בניין בריטניה וברקע משמאלו בניין שרמן

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת של תיכון אמית בפתח תקוה

לפני יותר משנתיים ישבנו (שאול ואני) במשרדו של האדריכל מרדכי בן-חורין. הוא סיפר לנו על חייו ועבודתו. בין השאר ציין את אחת מעבודותיו המוקדמות: מבני בית הספר "מוסד עליה", בשכונת כפר אברהם במזרח פתח תקוה.

מאז אותה שיחה הנושא של ביקור במקום עלה מידי פעם, אבל טרם בוצע. ביום ששי האחרון קפצנו לבקר במקום, לא לפני שחיסלנו שתי צלחות חומוס.

.

אולם בית הכנסת נוצר בהשראת מבנה בסיליקה כשהאור חודר מחלונות מוארכים בתקרה. מחיצה דקורטיבית עוצבה על ידי הצייר והפסל משה שטרנשוס והקיר המזרחי הפך לקיר פיסולי הודות לשימוש באבן לקט מקומית וארון קודש מלבני המרחף מעל במה נמוכה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשכונת נוה צין במדרשת שדה בוקר

ההיסטוריון הישראלי בני מוריס קובע בפתיחת ספרו החדש (אם כי הממוחזר) "1948" כי הציונים הראשונים, אותם חלוצים שהחלו להגיע לארץ ישראל בראשית המאה התשע-עשרה, הונעו מכוח שני דחפים: כמיהה משיחית מדורי דורות לחידוש ממלכתיות ישראלית בארץ האבות, ואנטישמיות אירופית שחוללה פרצי פוגרומים. האנשים שהקימו ומיישבים את שכונת נוה צין בלב הנגב אמנם ברובם לא נמלטו מפוגרומים, אך בהחלט ניתן למצוא בהם את הלהט לשוב ולהחיות את אחת מפיסות הארץ היפות ביותר בארץ האבות.

לפני כמה שבועות ערכתי עם חברים סיור ודיון במדרשת בן גוריון בשדה בוקר שם התארחנו אצל האדריכל פרופ' דיוויד פרלמוטר המתמחה באדריכלות ביו-אקלימית. רשימה מאותו ביקור כבר הצגתי כאן, והיא עסקה ב"שכונת הלגו", שכונה ייחודית שתכנן האדריכל משה ספדיה. הפעם אני מבקש להציג את שכונת נוה צין הנחשבת לגולת הכותרת של תכנון אקלימי באופן הפשוט ביותר מבלי להתחכם יתר על המידה.

מדובר בשכונה מטיפוס 'בנה ביתך' שבמבט ראשון נראית כמו כל שכונות צמודי הקרקע, אך בת'כלס צוות התכנון שהורכב מאנשי מחקר יצר כאן שכונה המתייחסת לאקלים המקומי ויחד עם זאת מתייחסת גם להיבט הכלכלי, מה שהביא את השכונה להיחשב לאחד מהמקומות היקרים ביותר בנגב. כתבה שהתפרסמה בעיתונות היומית ממש לאחרונה, מציגה את מחירו של מגרש בשכונה המגיע לסכום של 2,000,000 ש"ח.

.

השלט

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: