Tag Archives: אברהם יסקי

סיבוב חמישי על תמונות אדריכלים

ברשימות ובכתבות שפרסמתי במהלך השנים תמיד נותרו דברים שלא נכנסו והם הסיפורים הקטנים שנוצרו מעצם המפגש עם האדריכל/ית. מופיעים כאן 26 אדריכלים, אדריכלי נוף, הנדסאים וגם עיתונאית אחת ושני עורכים שכתבתי עליהם או עבדתי איתם, וזו הזדמנות להציג אותם וגם להגיד כמה מילים על המפגש.

רשימה זו מצטרפת לכמה סיבובים על תמונות אדריכלים (1, 2, 3, 4), תמונות אותן בחרתי באופן אקראי. יש לי עוד המון כך שזו בהחלט לא הרשימה האחרונה.

.

על כל אלה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב על סדרת הצעות לתכנון חדר האוכל בקיבוץ אפיקים

מצלחת מעופפת ועד קופסת גפרורים – זה בערך מנעד הצורות שהגה לחדר אוכל חדש האדריכל שמעון פובזנר (1999-1919). במשך שנה, בין 1956 ל-1957, ניסה פובזנר באמצעות תכניות עשויות ביד אמן לשכנע את חברי קיבוץ אפיקים שבעמק הירדן להחליט שהוא זה שיתכנן להם את חדר האוכל. לבסוף העבודה נמסרה לאדריכלים אחרים (ועל כך כתבתי כאן), וכל מה שנותר זו סדרת גיליונות, שמוכיחה עד כמה יצירתי וכשרוני הוא היה.

פובזנר עבד תשע שנים במשרדם של האדריכלים אריה שרון ובנימין אידלסון, לאחר מכן פתח שותפות קצרה אך פוריה עם האדריכל אברהם יסקי, וכששותפות זו באה על סיומה יצא לדרך עצמאית. בין השנים 1954 ו-1964 היה מעורב בתכנון מוסדות ידועים ומכובדים ובהם הספרייה הלאומית בירושלים, בנייני הפקולטות בקמפוס גבעת רם, משכן הכנסת, מכון ון ליר, האקדמיה הלאומית למדעים, בית הספר התיכון ליד"ה ובית החייל בתל אביב.

אנחנו כבר בשלבי עריכה והפרק על חדר האוכל לא הצליח להשתלב בכל המבנה וכנראה יישאר בחוץ. את הספר החדש עליו אני עובד עם ד"ר צבי אלחייני אנחנו מקווים להוציא לאור בעוד כחצי שנה.

ועל כך ברשימה זו.

.

14324556_1386585408037704_1625856327524566635_o

חדר אוכל עגול

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשני מתחמי מגורים בגילה שתכננו יסקי-גיל-סיון ולופנפלד-גמרמן

בעיירת פיתוח של ירושלים המכונה שכונת גילה יש סדרת מבננים שתכננו אדריכלים, עדות לרעיונות חדשניים לזמנם שכדאי להכיר ולהמשיך. עד 1977 פעל במשרד השיכון צוות מתכננים שקיבל לידיו את הזכות לערוך תהליך של חשיבה מקדים. מטרת התהליך היתה לקדם ולאתגר את תפיסות התכנון והביצוע הקיימות.

במדינה תקינה שני גורמים אמורים להיות מופקדים על הנושא: הממשלה והאקדמיה. בישראל לא זה ולא זה עושים משהו בנידון. הממשלה הפריטה את עצמה ובאקדמיה יש כל מיני אנשים שלא יודעים לחשוב או שלא יודעים לעבוד (לרוב אפילו לא יודעים את שניהם). התוצאה: בארבעים השנים האחרונות קשה מאד למצוא פרויקט מגורים חדשני בישראל.

קרוב לעשרים מתחמים יש בגילה ועל כמה מהם כתבתי כאן: (1) מתחם של סלו הרשמן (2) מתחם של רם כרמי – כנראה האחרון שנבנה בשכונה במתכונת של מתחם (3) מתחם בהשראת אריך מנדלסון (4) ומרכז גילה בתכנון יסקי-סיון.

הפעם אציג שניים מהמתחמים המוקדמים שהושלמו בגילה: (1) אחד בתכנון האדריכלים אברהם יסקי, יעקב גיל ויוסי סיון שמורכב ממבנה טורי המשלב מגורים, מסחר ורחוב מקורה. (2) מתחם שני בתכנון האדריכלים משה לופנפלד וגיורא גמרמן המורכב משלושה מבנים הסוגרים על חצר משולשת.

.

12304533_1171836662845914_1343466373205496001_o

מבנן 8

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במתחם שתכנן סלו הרשמן בשכונת גילה

זה פרויקט שסנדי בטוח יאהב – אין כאן בטון אלא אבן ירושלמית כשרה למהדרין. אחרי שהלכתי לראות את המרכז המסחרי של גילה, חציתי את הכביש הרחב (שלושה נתיבים לכל כיוון) והגעתי ישר לשער המבצר שתכנן האדריכל סלו הרשמן בסוף שנות ה-70. מדובר במתחם מגורים המורכב מקבוצת מבני חצר סגורים, כשבכל אחד מהם שערים גדולים שבראשם קשת.

תהיתם פעם מי תכנן את סינמטק תל אביב, את בניין תיאטרון באר שבע, את שכונת רמת הדר בגבעת שמואל או את הארובה עם שני קובוקטהדרונים בקצה בית חולים הלל יפה בחדרה?? את כולם תכנן סלו הרשמן. בשנות ה-70 וה-80 הוא גם פיתח מודל של בניין ומתחם מגורים למשרד השיכון שנבנה במעלה אדומים (עליו כתבתי כאן), פסגת זאב, טירה ולוד. כאן, בגילה, הצליח הרשמן ליצור מתחם שלם רעיונית ותפקודית.

המתחם בגילה הוא ככל הנראה הפרויקט הכי ידוע של הרשמן. אולי בזכות השער והעיצוב הסימטרי הצליח הפרויקט להתפרסם ולהיזכר יותר מכל פרויקט אחר בשכונות שנבנו בשנות השבעים סביב ירושלים. המתחם שתכנן התפרסם בכל במה אפשרית: כתבי עת ישראלים ובינלאומיים וכן בספרים ישנים וחדשים. הוא נחשב לסמל של תקופה – שירת הברבור של הסגנון הברוטליסטי הישראלי. שנים ראיתי אותו רק בתמונות, עכשיו סופסוף בקרתי בו. לאחר הביקור גברה סקרנותי ולכן גם קפצתי לבקר את הרשמן במשרדו, ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20140220_152903

שערי שמיים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בקניון מלחה

בית המקדש השלישי כבר מזמן נבנה. חלף מאז חנוכתו חצי יובל שנים במלחה. מידי יום מקריבים בו תושבי הארץ קרבנות ליושב במרומים – זה שקוראים לו דוד עזריאלי. הוא יושב במרומי אחד ממגדלי עזריאלי בתל אביב (העגול אני חושב, אבל אולי המשולש). את כל הטייקונים שפועלים כאן אכלו כבר העיתונים, אבל משום מה דווקא מי שבאמת מחסל אותנו ואת הערים בהן אנו חיים, קיבל חנינה ולא זכה אפילו בכתבת תחקיר אחת שחושפת את השפעתו ופגיעתו במסחר ובציבור הישראלי.

מסיבוב בקניון מלחה נראה שזה כיף ללכת לקניון. נעים להסתובב בקניון, חם בחורף וקריר בקיץ, הכל מואר היטב, יש אוכל, בגדים וסתם שטויות, תמיד נקי ומצוחצח, הרבה צעירים, חנייה וגם תחבורה ציבורית, חנויות גדולות של מותגים וחנויות קטנות מקומיות. יש אפילו באגף הנסתר רופאי שיניים, עורכי דין ורואי חשבון. יש כאן הכל. אז למה זה נראה מזויף?

הקניון הוא מקום צפוי: שדרה רחבה אחת או שתיים, אין מכוניות בפנים ולא ויש אשליה של ביטחון כי יש שמירה, החנויות הן תמיד אותן חנויות ואותן רשתות עם אותן החולצות, אפילו המוכרות נראות כולן דומות. גם התמונות ברשימה הזו דומות, חוץ מדבר אחד: בית הכנסת של הקניון – כמוהו לא ראיתי.

ועל כך ברשימה זו.

.

1510556_802833686412882_187752255_n

הכיפה במרכז קניון מלחה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במרכז שכונת גילה

האם באמת האדריכלים שתכננו את גילה חשבו שיהיה פה מקום תוסס ומלא חיים? כיצד הם דמיינו שאנשים ימלאו את הכיכר, ישחקו ויתווכחו? הם באמת חשבו שבני אדם אוהבים לראות אבנים בכל מקום: קירות, מדרכות, מדרגות, ספסלים? כבישים רחבים שקשה מאד לחצות? בלי עצים או צמחיה? בניסיון לקבל תשובות שקלתי להתקשר ולשאול את האדריכלים, אבל במחשבה שנייה, מה הם כבר יכולים לענות.

את מרכז גילה שנחנך ב-1971, תכננו האדריכלים אברהם יסקי, יעקב גיל ויוסי סיון. שלושתם גרים הרחק בדירות יקרות בתל אביב, הרחק מכל אותם אנשים שנאלצים לגור ולפעול בתוך הזירה שהם תכננו כאן לפני 40 שנה. גילה היא פריפריה שתוכננה כפריפריה ירושלמית. זו לא היתה בעיה כל כך גדולה אם היה מדובר במבנה או מתחם אחד, אבל הבעיה של גילה היא המסה. מדובר בעשרות מתחמים וביותר מ-13 אלף יחידות דיור שתוכננו על פי קונספציה מנוכרת שמעודדת הזנחה וחוסר שייכות.

לפני 100 שנה בנו היהודים שכונות גנים, בשנות ה-30 וה-40 הקימו את יישובי "חומה ומגדל" את הקיבוצים ואת מעונות העובדים, בשנות ה-50 בנתה ישראל את עיירות הפיתוח ושכונות השיכונים, בשנות ה-60 הוקמו ערים כמו ערד וכרמיאל שניסו לשפר את מודל עיר הפיתוח, בשנות ה-70 הרחיבו את הערים ובמהירות יחסית שוק הקבלנים החל להתחזק לעומת הבינוי הממשלתי שהלך ונחלש. גילה היא "שירת הברבור" של משרד הבינוי והשיכון. היא מורכבת ממארג שכונות, על שטח של כ-3,000 דונם שממנו רק כשליש שטח בנוי. קבוצת אדריכלים גדולה (כמו רם כרמי, סלו הרשמן, גיורא גמרמן, משה לופנפלד, אריה ואלדר שרון, גרשון צפור, משה לוי) היתה מעורבת בתכנון הכולל והמפורט שלה. ברשימות הבאות אתעכב על כמה מהמתחמים שבקרתי בהם, והפעם אציג את מרכז גילה.

.

1622719_789087491120835_130741062_n

מרכז גילה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בניצן ובאנדרטה של יסקי ופובזנר בבית קברות ניצנים

יומני היקר, ביום ששי שעבר בדרכי מכאן לשם, בחרתי לעצור ולבקר בעבודה מאד ישנה של האדריכל אברהם יסקי, אותה תכנן בשותפות עם האדריכל שמעון פובזנר והפסל משה ציפר: קבר אחים לחללי ניצנים שנפלו במלחמת העצמאות. בדרך גם בקרתי בניצן הצמודה. אז מה יש בעבודה הזו שאין באף עבודה אחרת של יסקי? זו העבודה הראשונה שביצע יסקי כאדריכל עצמאי.

.

IMG_4049

זווית פחות שגרתית של האנדרטה מעל לקבר האחים

. להמשיך לקרוא

סיבוב בירושלים בכמה מקומות מעניינים

האמת ש"מקומות מעניינים" יכולים להיות למשהו אחר משעממים, אבל אותי הם מעניינים. אם יש לכם סבלנות וכמה דקות פנויות אתם מוזמנים לראות גם.

הצעתי לאיתי (עורך האדריכלות באתר Xnet) לפרסם כתבה על פרויקט מגורים חדש בהר הזיתים, מה שהצריך את עלייתי לעיר הקודש. הגעתי בין הטיפות לעיר וחשבתי שמוגזם שרק בשביל הר הזיתים נסחבתי לכאן, אז במקום לחזור מיד למישור החוף החמים והיבש, החלטתי לבקר בכמה פרויקטים שהרבה זמן לא בקרתי בהם.

.

IMG_4707

רחבת הכניסה למערה התת-קרקעית בה טמונה על פי המסורת הנוצרית מרים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בפקולטה למדעים מדוייקים ולהנדסה / אוניברסיטת בן גוריון

לבאר שבע הגעתי כדי לעשות סיבוב וגם כדי לקבל משהו בכנס איגוד המתכננים. הכנס השנה התקיים בקמפוס אוניברסיטת בן גוריון והפלוס הוא שזו הייתה הזדמנות שכדאי לנצל ולהכיר בניין שטרם הסתובבתי בו.
  
שנת 1953 היתה השנה הראשונה בה האדריכל אברהם יסקי תכנן בניין כאדריכל עצמאי בבאר שבע. הוא אפילו לא היה עדיין בן 26. באותה העת היה יסקי שותף עם האדריכל שמעון פובזנר, כשרק שנה לפני כן עוד היה שכיר במשרדו של האדריכל אריה שרון. הפרויקט הראשון שהם תכננו בעיר היה בית ספר בשכונה ג' (בית ספר שעוד יוזכר בהמשך על ידי אחד מהמורים בו, שהיום משמש כחוקר באוניברסיטה).
ב-1969 הגיש יסקי עם צוות מתכננים את תכנית האב לאוניברסיטה, ובשנים הבאות תכנן וביצע את בנייני הפקולטה למדעים מדוייקים ולהנדסה המופיעים ברשימה זו – הפעם בשותפות יסקי-גיל-סיון.
חוץ מזה, תכנן יסקי בבאר שבע: שיכוני עולים (1955), הוסטל לאקדמאים (1957), את שכונת נוה עופר (1960) ושיכון ה' המכונה גם "שיכון לדוגמא" ובתוכו את שיכון רבע הקילומטר (1962-1960), השוק הקמעונאי שבנתיים נהרס (1962), תחנה מרכזית (1964), מבנן וקוטג'ים בשכונה ו' (1982), קניון הנגב (1987) ולאחרונה גם את פרויקט נאות מדבר שטרם בוצע. רשימה מכובדת, והפעם אתמקד בבניין אחד מתוך הרשימה הזו.
  
     

חזית בניין קרייטמן

 

להמשיך לקרוא

סיבוב בקרית גת / שיכוני יסקי רגע לפני הריסתם [2]

כשהייתי בשנה החמישית ללימודים בבצלאל, התגנבתי מידי פעם לקורס אליו לא נרשמתי ושאותו העביר שרון רוטברד. באותה תקופה הייתי לחוץ מאד בזמנים, ולכן ההשתתפות באותו קורס יצרה לי בעיות קשות: כל פעם אחרי הרצאה כזו הייתי טס למחרת לפרויקט שבו עסק באותו השיעור רוטברד, ולא משנה מה היו התכניות, אני הייתי שם, נצרת או באר שבע, הייתי חייב לספק את סקרנותי.

באחת ההרצאות הציג רוטברד שלושה פרויקטים של יסקי: את "שיכוני יסקי" בקרית גת (שפונו מדיירים), את השוק בבאר שבע (שנהרס) ואת ההוסטל בנצרת (ששופץ ושונה). ההרצאה הייתה ביום שני וביום שלישי למחרת שהיה במקרה גם יום בחירות עשיתי בנצרת בהוסטל של יסקי ואלכסנדרוני וגם בבית הכנסת של נחום זולטוב השוכן ממש בצמוד למבנה. את השיכונים בקרית גת – השארתי להזדמנות אחרת.

אז כשהגעתי לקרית גת כדי לבקר את שמוליק, הייתה זו הזדמנות מצוינת לבקר גם בשיכוני יסקי שתוכננו בשנת 1960 על ידי אברהם יסקי (זוכה פרס ישראל לאדריכלות) ואמנון אלכסנדרוני. ארבעת מבני השיכונים זכו לפירסום אדיר, לאו דוקא חיובי, וזאת הודות למצבם הפיסי המאד ירוד שהגיע לשיאים שטרם נראו בארץ כבר לפני שני עשורים – עובדה זו, היא שהביאה לפינוי המבנים מתושביהם, אטימת הדירות וחדרי המדרגות והכנת המתחם כולו לקראת הריסה.

.

 

להמשיך לקרוא

סיבוב בויקיפדיה / אדריכלות ישראלית

60 רשימות ב-7 חודשים הביאו ל-30,000 כניסות. לאור המאורע, החלטתי לעצור מהסיבובים לרגע ולהעלות את נושא מיקומה של האדריכלות הישראלית ברשת האינטרנט. ממילא מסתובב לי כבר הראש, וזאת למרות שיש כמה סיבובים מוכנים כבר בקנה.

מכל מקום את הרשימות של שבוע הבא  / אקדיש למחזור של שירי אהבה.

לפני כמעט חמש שנים החלטתי שנמאס לי מהעובדה שכאשר אני מחפש ברשת משהו על אדריכל ישראלי זה או אחר, רוב הסיכויים שלא אמצא דבר. גם מדף הספרים דל מאד, וקשה למצוא חומרים על ארכיטקטורה ישראלית. החלטתי לעשות מעשה ובעקבות זאת הצטרפתי לאנציקלופדיה החופשית ויקיפדיה, שפעלה בגרסה העברית שלה באותה העת כבר שנה ונעדרה כל ערך רציני שעסק באדריכלות ישראלית.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: