Category Archives: תל אביב-יפו

סיבוב על תמונות אדריכלים

לאורך השנים יצא לי לשוחח עם מאות אדריכלים, בעיקר ישראלים אך לא רק, ובכל הזדמנות צלמתי אותם. הסיבה העיקרית היא שבכתבות אדריכלות לא היו מציגים את תמונת האדריכל וזה הטריד אותי. במקרים בהם אנשים מסתכסכים אחד עם השני, התקשורת מקפידה לציין את שמות עורכי הדין המייצגים את כל אחד מהצדדים ומציגה תמונה של העו"ד. בכתבות אדריכלות ניתן לרוב לשמוע את האדריכל אך לא לראות אותו. את המהלך הזה ביקשתי לשנות.

הפעם בחרתי לרכז כאן חלק קטן מאותן תמונות. לא בחרתי כאן את התמונות הכי טובות או את האדריכלים המרתקים ביותר, אלא מקבץ אקראי לגמרי. אפילו סדר הופעתם נקבע לפי שמות הקבצים שהיו בתיקייה. היוצא מן הכלל הוא האדריכל סעדיה מנדל שאותו בחרתי להציג בראש הרשימה. נפגשנו בקבר רחל והוא הציג את העבודה. מנדל תאר את התכנית, קצות אצבעותיו נגעו בשרטוט, ביד אחת כתבתי את הסבריו וביד שניה צלמתי.

ועל כך ברשימה זו.

.

רק הליכוד יכול

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתי ספר 23: בית ספר יסודי דרויאנוב בפלורנטין

השינויים המתרחשים בשכונת פלורנטין וסביבתה, לא פסחו גם על הגינה הציבורית היחידה שהיתה בשכונה. למגרש יש היסטוריה ארוכה ומפוארת. היה כאן מגרש כדורגל של מכבי תל אביב, אחר כך בית ספר יסודי, אחר כך סדנאות אמנים וגינה ציבורית, ולבסוף חזרה הגינה להיות בית ספר שפתח את שעריו בתחילת שנת הלימודים הנוכחית. בית הספר החדש ייחודי בכך שהוא משלב בתוכו תכנית לימודים לתלמידים חילונים ודתיים מכל רחבי תל אביב.

פלורנטין היא ככל הנראה השכונה היחידה בישראל שהצליחה לשלב מגורים עם מלאכה, תעשייה קלה, מסחר ומקומות בילוי. אנשי הנדל"ן בסיוע העירייה הצליחו גם את הפנינה הזו לחסל והקמת בית הספר החדש היא צעד נוסף במהלך, לטוב ולרע. את המאמר על בית הספר היסודי דרויאנוב, בתכנון האדריכליות אורית אורנת ורות שפירא, פרסמתי במקור בכתב העת "הד החינוך", בו אני מפרסם בקביעות מאז 2009. ביום ששי הקרוב (19.5) במסגרת אירועי "בתים מבפנים" יתקיים סיור מודרך בבניין בשעה 12:30.

ועל כך ברשימה זו.

.

מקצף גל ועננה

 

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במלון דן פנורמה תל אביב

המלון הפחות ידוע שתכנן האדריכל יעקב רכטר הוא דן פנורמה תל אביב הניצב בין מגדלי מנשייה, מול הדולפינריום. האדריכל גדי הלר שהיה אחראי על הפרויקט במשרדו של רכטר, מספר שבגלל לחץ מצד היזם, חלפו 42 יום בלבד מהרגע שהמשרד קיבל את העבודה ועד לרגע בו הופקדה התכנית בעירייה. בנוסף, בגלל אילוצי מימון אפילו החלו כבר העבודות באתר.

מאז פתיחתו ב-1979 החליף המלון ידיים וגם עיצוב הפנים המקורי שיצרה דורה גד (כלת פרס ישראל לאדריכלות) נמחק כמעט ללא זכר. התכנית העירונית למשוך את שדרות רוטשילד עד לפתח המלון, מהלך שדרש פריצת דרך והריסה מסיבית בשכונת נווה צדק, נכשלה ולא בוצעה. השדרה אמנם לא התממשה אך הכיכר שתוכננה בקצה שלה הוקמה עד הפרט האחרון, התוצאה היא אחת מהכיכרות הגדולות והמושקעות שבוצעו בישראל ולא נעשה בהן שימוש אפילו יום אחד. כך נוצר מצב בו המלון כלוא בין מלון אחר ובין חניון מכוער שמעליו כיכר נטושה שהגישות אליה חסומות. העיצוב העכשווי של המלון הוא סתמי ופשטני ועל אף שבוצע רק לפני שנים ספורות, הוא נראה כבר לא רלוונטי. למרות כל אלה ולמרות האוכל הגרוע למעט הקינוחים, לכל חדרי המלון יש נוף לים, המיקום צמוד לנווה צדק ולשוק הכרמל – מה שמעניק לו יתרון על מלונות אחרים.

ועל כך ברשימה זו.

.

מכולת בית מלון

.

להמשיך לקרוא

זאב רכטר על תפקיד האדריכל – 118 שנים להולדתו

מה חובתו של האדריכל? מה משמעותה של האדריכלות בכלל ובישראל בפרט? – על שאלות אלה ביקש האדריכל זאב רכטר לענות בהרצאה קצרה שנשא לפני 60 שנה. רכטר מאבות אדריכלות ישראל, הוא אבי שושלת של אדריכלים ואמנים: בין השאר אביו של האדריכל חתן פרס ישראל יעקב רכטר, חתנו של האדריכל משה זרחי וסבם של המוסיקאי יוני רכטר, האדריכלים דוד זרחי (ובנו דניאל זרחי) ואמנון רכטר, המאיירת מיכל לויט והשחקנית דפנה רכטר. על שמו נוסד הפרס המוענק מידי שנתיים שבו זכיתי ב-2014.

רכטר הירבה לתכנן: בית אנגל בשדרות רוטשילד (שעובר עכשיו חידוש), בנייני האומה בירושלים, היכל התרבות בתל אביב, בית חולים אסף הרופא בכפר סבא, חדר אוכל בקיבוץ יגור הם רק חלק קטן מעבודותיו. הוא מיעט לכתוב ולכן הדברים שנשא בטקס קבלת פרס רוקח למפעלי הנדסה (פרס שנוסד ב-1956 ומוענק עד היום) הם עדות לתפיסת עולמו. קריאה חוזרת בטקסט מגלה שהוא עדיין רלוונטי ולכן לרגל 118 שנה להולדתו בחרתי לפרסם אותו מחדש, כפי שפרסמתי מחדש לפני כמה שנים את מאמרו של האדריכל אברהם ארליק על זאב רכטר.

ב-3 לינואר 1957 התקיים במוזיאון תל אביב בשדרות רוטשילד טקס חלוקת פרס רוקח. זו היתה הפעם הראשונה שהפרס הוענק, ובמסגרת זו התחלקו בו האדריכלים הבכירים בישראל: בקטגוריית מבני שיכונים זכה זאב רכטר על פרויקט שיכון צבא הקבע "מעוז אביב" שבצפון תל אביב. בקטגוריית מבני משרדים זכה האדריכל דב כרמי ובקטגורית מבני תרבות זכו האדריכל אריה שרון עם שותפו בנימין אידלסון (על שמם של רכטר, כרמי ושרון נקראו שלושה רחובות סמוכים בצפון תל אביב). אל החבורה הנכבדה הזו הצטרפו שניים צעירים: האדריכלים אברהם יסקי ושמעון פובזנר שזכו בקטגוריה של מבני מגורים ביוזמה פרטית. חוץ מרכטר נשאו דברים בטקס גם אריה שרון וח"כ ישראל רוקח ראש העירייה לשעבר שעל שמו עוד בחייו נקרא הפרס.

ועל כך ברשימה זו.

.

אדריכל זאב רכטר

להמשיך לקרוא

סיבוב באוספי הטבע לקראת פתיחת מוזיאון הטבע באוניברסיטת תל אביב

הביקור במוזיאון הותיר אותי אופטימי: התצוגה הולכת להיות מרתקת (וגם חינוכית) וככל שיתנו לקהל להיחשף לעבודת החוקרים כך המוזיאון יהיה יותר אטרקטיבי, כי לדעתי עידן התצוגה המיושן של מוצגים בויטרינה הוא כבר לא רלוונטי (לא מאמינים? תקפצו לביקור במוזיאון הארץ הסמוך). המוזיאון ממוקם בשוליים של קמפוס אוניברסיטת תל אביב, מול "בית התפוצות" ולא רחוק ממוזיאונים נוספים ובראשם בית הפלמ"ח, מוזיאון הארץ והמוזיאון הישראלי במרכז יצחק רבין, ולפני הכל הוא צמוד לגנים הבוטניים של האוניברסיטה שהם אתר מיוחד ונסתר.

ברשימה זו אני לא בא לכתוב על בניין המוזיאון עצמו שיפתח להצצה ראשונית כבר עכשיו לכמה ימים בגלל יריד "צבע טרי" (המוזיאון עצמו יפתח בקיץ). על הביקור במוזיאון אוספי הטבע  כתבתי מאמר בתחילת השבוע באתר xnet. שנה שעברה ביקרתי בבניין פעמיים וכתבתי עליו כאן: ביקור ראשוןביקור שני. לכן, הפעם אני רוצה להביא את החלק בביקור שערכתי עם הצלם גדעון לוין לקראת הכתבה, ובו ביקרנו במרתף של האוניברסיטה בו שמורים כמה מאוספי הטבע, חלק מתוך 5.5 מיליון הפריטים המרכיבים את האוספים.

ועל כך ברשימה זו.

.

אני סתם בחור ששר לך

. להמשיך לקרוא

סיבוב בבריכות ההשקייה ששרדו מפרדסי יפו בבית קברות טאסו

רחוב 3386 נקרא השביל הראשי החוצה את בית קברות טאסו – בית הקברות המוסלמי היחיד שפעיל ביפו, וממוקם ממש ליד נתיבי איילון ובית חולים וולפסון. רק מטרים בודדים מפרידים בין בית הקברות ובין המרכז הקהילתי שתכנן האדריכל משה ספדיה בשכונת נווה עופר שעליו כתבתי כאן שבוע שעבר. עד סוף המאה ה-19 היה כאן פרדס גדול שהחזיקה משפחת טאסו הארמנית. לימים נמכר הפרדס, נעקרו העצים  ותושבי יפו החלו לקבור כאן את מתיהם. מקבץ של בריכות השקיה עם אמת מים נותרו באתר. אפילו בית הבאר נותר שלם וניצב ממש בכניסה לבית הקברות על רחוב תל גיבורים. בית הבאר משמש כיום למפעל שיש. חלק ממערכת ההשקיה משמש לאחסנת ציוד לקברנים, אחד מחלקי המערכת הוסב לבית תפילה וכל השאר מתפורר ונהרס אט אט.

המודעות לאתר אצל מעטים מהאדריכלים גבוהה. ב-2008 ערך כאן האדריכל אמנון בר אור סיור במסגרת אירוע "בתים מבפנים", והצליח למשוך לכאן עשרות מבקרים. הגברת המודעות הציבורית היא צעד הכרחי, אבל מאז לא נעשה דבר ולכן גם לא אתפלא אם מחר בבוקר כל המקום ימחק. יש מינהל הנדסה בעירייה ויש בו אגף שימור, יש משרד תרבות בממשלה – אבל כשאין תמריצים ואין עניין מספיק אז אותם ערכים שהיו תשתית למקום בו אנו חיים נעלמים.

ועל כך ברשימה זו.

.

17038742_1577294338966809_2667017809835156968_o

החול יזכור

להמשיך לקרוא

סיבוב במרכז קהילתי נווה עופר בתכנון משה ספדיה

בשכונת השיכונים בדרום תל אביב מסתתרת אחת העבודות המפתיעות והמוצלחות שתכנן האדריכל משה ספדיה בישראל: מרכז קהילתי. המרכז שנחנך ב-1994 יוצר מוקד מרכזי, שמקשר בין האזורים השונים בשכונה וגם מחזק את המוקדים הצמודים לו: גן ציבורי, מגרשי ספורט ובית ספר. נווה עופר כמו רבות מהשכונות שהוקמו בשנות ה-50 וה-60 מורכבת בעיקר מבתי מגורים שנבנו במסגרת הדיור הציבורי ופריסתם מתבססת על "יחידות השכנות" שהתפתחו לאחר מלחמת העולם השנייה באירופה.

עברו כבר יותר מעשרים שנה מאז נחנך, אבל ביקור במרכז הקהילתי מגלה כי הוא מתוחזק היטב וכל אדריכל היה שמח לגלות שמבנה הציבור שתכנן נשמר כמו שתכנן. כמעט ללא שינויים, ללא תוספות, ללא טיח מתקלף, ללא שילוט אגרסיבי שלא קשור, וללא מרצפות שבורות.

ועל כך ברשימה זו.

.

16836116_1571407539555489_2709127065086429870_o

המרכז (צילום: ליאור דרור)

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בביתן הקרמיקה במוזיאון הארץ

הטיפול בחזיתות המבנים שתוכננו במשרדו של האדריכל ורנר יוסף ויטקובר הוא נושא שמרתק אותי בכל פעם שאני נתקל בבניין שתכנן. החזיתות שונות זו מזו הן בהיבט החומרי והן הצורני, אך בכולם יש התייחסות לאקלים המקומי וניסיון ליצור שפה עיצובית מקומית ומודרנית. "ביתן הקרמיקה" שבתכנונו הוחל ב-1961 ונחנך ביולי 1966 הוא דוגמה מובהקת לטיפול החזותי והאקלימי, בניין שעל תכנונו הופקד אריה אדיב, מתכנן במשרדו של ויטקובר ולאחר מכן שותפו.

בשונה ממוזיאונים אחרים שתוכננו ונפתחו בארץ באמצע המאה הקודמת ועברו כולם שינויים ועדכונים, לטוב ולרע, ביתן הקרמיקה נותר כמו שהיה והשינויים בו מזעריים. עיצובו של המבנה נותר עדכני, התצוגה בו משקפת תפיסה דידקטית שניסחה הארכאולוגית רות עמירן ויישמה אוצרת הביתן הראשונה עוזה זבולון, וכמו במקרים רבים אחרים – רק על אופן התצוגה אפשר היה לכתוב מאמר נכבד, אבל אני אתעכב רק על האדריכלות.

אחרי שקבלתי שיחת טלפון זועפת ממנכ"ל המוזיאון אילן כהן, שבאה בעקבות התרשמותי מהמוזיאון אותה פרסמתי ברשימה הקודמת על ביתן הזכוכית, החלטתי הפעם להימנע מביקורת.

ועל כך ברשימה זו.

.

16665517_1556029457759964_7073820006318920668_o

ככר השוק ריקה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בביתן הזכוכית במוזיאון ארץ ישראל

מי שנוסע ברחוב רוקח בתל אביב יכול לצפות על "ביתן הזכוכית", הבולט בראש רכס הכורכר שמצפון לכביש. בשונה מ"מרכז רבין" או מגדל התצפית הסמוכים לו וזועקים לתשומת לב, מצליח ביתן הזכוכית בצניעותו, בעיצובו הייחודי והמאופק לגבור עליהם. הוא נמוך מהם, הושקעו בו משאבים דלים יותר והוא גם הוותיק שבהם – נחנך ב-1959. תכננו אותו האדריכל ורנר יוסף ויטקובר ושותפו אריק באומן.

הביתן השוכן בתחומי מוזיאון ארץ ישראל, משמש לתצוגת כלי זכוכית עתיקים שהבסיס להם היה אוספו של ד"ר ולטר מוזס (ממייסדי "דובק"), שגם יזם את הקמת המוזיאון, אך נפטר טרם פתיחתו. מוזס אגר כ-12 אלף כלי זכוכית בדירתו ברחוב בוגרשוב בה חי בגפו. ב-1953 חתם על הסכם עם עיריית תל אביב על הקמת המוזיאון והביתן בתוכו.

במהלך השנים עבר ביתן הזכוכית תהפוכות במהלך השנים. רוב השינויים לא היטיבו עמו ופגעו באיכויותיו ובערכיו. לפני שלוש שנים בוצעה עבודת חידוש שטיפלה בחלק מהחזית ובקומה התחתונה. אך עדיין, נדרשת עבודה רבה כדי להשיב לביתן את מעמדו תוך התאמה לצורכי תצוגה עכשוויים.

ועל כך ברשימה זו.

.

16587116_1551817661514477_7540622137552809062_o

בעיני נשקפים הנופים

.

להמשיך לקרוא

ספר חדש על עיצוב ישראלי "מקס ישראליאנה"

קוראות וקוראים טהורים!

"תארו לכם שאתם ערבים החיים בטול כרם או בקלקיליה, או על ההרים, מול הים התיכון, מה אתם רואים, מה? מדינת ישראל עושה לכם סטריפטיז, זה מה שאתם רואים, סטריפטיז! ירוקה, עולה כפורחת, משגשגת, מנצנצת בלילה בשלל אורות שלה. ומה שאין העין הערבית רואה משלים הדמיון: איזה חיים משוגעים עושים שם היהודים עם היהודיות! עכשיו, אתם יודעים מה קורה לגבר בריא כאשר הוא רואה סטריפטיז מלהיב?". בציטוט החמוד הזה של עזר ויצמן בחרתי לפתוח את הספר החדש בו לקחתי חלק.

"מקס ישראליאנה" מתפרס על פני 382 עמודים והוא תוצר של עבודה של צמד המעצבים המכונים Public School, עבודה שארכה שנתיים. הפסר מציג פריסה רחבה של דימויים אסתטים, ברובם יומיומיים, המייצגים את ישראל בין השנים 1977 ו-1995. תקופה שנפתחת בעלייתו של בגין לשלטון ומסתיימות עם רצח גולדשטיין במערת המכפלה ורצח רבין בתל אביב. שנים של מלחמות, כיבושים ונסיגות, הסכמי שלום, משברים כלכליים, פריחה של ענף המלונאות באילת ובטבריה, נסיקת עולם הפרסום, ערוץ 2, כיף כף, קניונים, תיסלם ופלאטו שרון, דולפינריום וקולוסיאום, מק דייויד ודיזנגוף סנטר, יצחק שמיר וראש אינדיאני.

הספר מורכב מעבודת ליקוט מעמיקה שביצעו Public School – אסף כהן וג'ואנה אסרף, שעיצבו לאחרונה גם את הספר על משרד "נדלר נדלר ביקסון גיל". החלק שלי בספר הוא בעיקרו הטקסטים הממלאים אותו.

ועל כך ברשימה זו.

.

max-book-cover-jpg

גן של פלסטיק

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בין סיפורי סומייל

כשעוד היה כפר סומייל (صميل) שוקק חיים בליבה של תל אביב, ערכתי בשיתוף סימה צפוני סדרה של שיחות עם תושבים וותיקים ותושבים ותיקים יותר, יהודים וערבים. בימים אלה נמחקים שרידיו האחרונים של סומייל, השוכנים בין הרחובות ארלוזורוב, ז'בוטינסקי, אבן גבירול ובן סרוק, לטובת הקמת מבנים חדשים. היזמים אפילו שינו את שם המקום ל"מתחם סמל". את המחיקה הזו תכננו האדריכל יעקב יער בשיתוף אדריכלי הנוף יעל מוריה ודוד סקלי.

שיחות אלה שופכות אור לא רק על ההיסטוריה של כפר סומייל אלא אף על התחושות, הזיכרונות והכמיהות שיש לאנשים בקשר לביתם בסומייל. יחד הם מרכיבים את סיפורו של המקום. הסיור שערכתי בין שרידיו האחרונים של הכפר לפני כמה שבועות והעניין המחודש שאנשים מוצאים בו, דרבנו אותי לפרסם כאן חלק מאותן שיחות.

ועל כך ברשימה זו.

.

14711653_1415788901784021_170029856625540136_o

בסומייל

.

להמשיך לקרוא

מוזמנים לסיור בשרידי כפר סומייל במרכז תל אביב

ביום חמישי הקרוב (29.9) בשעה 16:30 אתם מוזמנים להצטרף אלי לסיור בשרידים האחרונים של סומייל שנמחקים מהקרקע. באופן מוזר הסתיימה השבוע חפירה ארכאולוגית שערכה בחלק משטחי הכפר רשות העתיקות. מה הם חיפשו ומה הם מצאו? פניתי לרשות העתיקות והם מסבירים בהמשך הרשימה. גם התייחסות עיריית תל אביב תופיע כאן בהמשך.

הסיור הוא חד-פעמי ואחרון בין שרידי הכפר. אחרון, כי מתכנני האזור, האדריכלים יעקב יער ואדריכלי הנוף יעל מוריה ודוד סקלי דאגו בתב"ע שכאן לא יהיה זכר לעבר. התקשרתי ליער, חתן פרס ישראל לאדריכלות, וניסיתי להבין את עמדתו בעניין המחיקה. תגובתו בהמשך הרשימה.

אין פה עניין של שמאלניות או אהבת הארץ, אלא עניין בתהליכי תכנון ירודים, קבלת החלטות מוטות יזמים ובעיקר חוסר יצירתיות, אטימות ובורות של מתכננים.

ועל כך ברשימה זו.

.

14444958_1391305477565697_6450268506942144433_o

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית ז'בוטינסקי בתכנון מרדכי בן חורין

"הלקוחות רצו חלב וקבלו דבש", מסביר לי האדריכל מרדכי בן חורין על התהליך שהביא לקבלת ההחלטה להקים את המגדל המתנשא מעל רחוב המלך ג'ורג'. למעט כמה מבנים, תל אביב באמצע שנות ה-60 הגיעה בסך הכל לגובה ארבע קומות. אז כיצד קיבלו ראשי התנועה הרויזיוניסטית, לימים הליכוד, את ההחלטה לבנות מגדל מנכר עיניים, בזמן שהמפלגה רחוקה מהשלטון ושלתנועות אחרות יש מבנים צנועים ופשוטים? לטענת בן חורין בשלב הראשון ביקשה הנהגת התנועה רק להרחיב ולשפץ את הבניין הקיים, ומכאן ולשם הצליח אביו של בן חורין – המהנדס משה בן חורין להביא לכך שההשקעה בפרויקט המגדל תהיה דומה. את בגין זה שכנע.

"את הארץ יש לא רק לשחרר אלא גם לבנותה ולהשיב לה את יופיה, בבחינת חידוש ימיה כקדם", פתח מנחם בגין בדברי ההספד למהנדס משה בן חורין שנפטר ב-1972. "זוכר אני את גישתו זו מן השיחות המרובות שניהלנו בקשר עם התכנית להשלמת בית ז'בוטינסקי, הלא היא מצודת זאב בתל אביב. משה בן חורין המהנדס ובנו האדריכל השלימו את הבניין הזה. זכות גדולה היא, חיכינו לכך שלושים שנה, זה בניין מפואר בפשטותו; יש בו הדר מן המסד ועד הטפחות. מדי עברנו על פני בית ז'בוטינסקי, ניזכר בבונהו".

בשבועות האחרונים ערכתי כמה שיחות עם בן חורין שעסקו בתהליך תכנון הבניין. רשימה זו מצטרפת לעוד כמה עשרות רשימות ומאמרים שפרסמתי בשנים האחרונות על עבודותיו שתמיד נראות לי מקוריות וייחודיות.

ועל כך ברשימה זו.

.

13640718_1338450016184577_5771526738233211640_o

כמה זה יפה מרחוק

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתי ספר 19: חצר הגרוטאות בבית הספר ברמת החייל

כרמל סיפרה על בת דודה שלה שמלמדת בחצר גרוטאות. החצר הזו נשמעה לי מיוחדת וכבר שבוע לאחר מכן הייתי בחצר הגרוטאות הייחודית הזו שממוקמת בבית הספר "רמת החייל" בתל אביב. החצר מזמינה את ילדי הכיתות הצעירות לדמיין ולשחק: לנהוג ולאפות, לקנות ולמכור, לבשל ולפתוח מסעדות. "מהשיחות ביניהם", אמרה לי הבת דודה, "אפשר ללמוד מה הולך בבית".

המודל המקורי לחצר הגרוטאות נוצר בקיבוץ ונכתבו על כך לא מעט ספרים ומאמרים ובמשכן לאמנות בעין חרוד אפילו התייחסו לתופעה בתערוכה "שי לילדינו – תרבות ילדים בקיבוצים". אבל המגמה היתה לשלב את החצר בגני ילדים והשילוב כאן בבית ספר הוא ייחודי. את החצר תכננו ב-2010 המורים לירן שוויצר ונעמה ביגלמן, ולמרות שהשניים עזבו כבר את בית הספר, החצר ממשיכה להתפתח ולפתח את דמיונם של עשרות ילדים מידי שנה.

אגב, לפני שנתיים כבר כתבתי במקרה על בית הספר הזה. בנו פה אגף חדש אותו עיצב האדריכל גיא מילוסלבסקי בצורה שונה לגמרי מהמבנה הקיים. משום מה לא העליתי את המאמר אז לכאן ולכן אפשר למצוא אותו רק במהדורה המודפסת של הד החינוך מאוקטובר 2014.

ועל כך ברשימה זו.

.

DSC06480

על דלת השער

.

להמשיך לקרוא

מוזמנים לתערוכה "באר בקיבוץ" בגלריה בבית האדריכל

שלום!

ביום שלישי הקרוב (19.7) שמח להזמין אתכם לגלריה בבית האדריכל ביפו לפתיחת התערוכה "באר בקיבוץ". את התערוכה אצרתי בעקבות הספר שיצא לאדריכל מנחם באר עם תצלומיו של עמרי טלמור ובעריכתם של מוקי צור ויובל דניאלי. זהו גלגולה השני של התערוכה שנפתחה לפני שנה במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן בקיבוץ אשדות יעקב – הקיבוץ של שרה'לה שרון.

באר בן ה-91 תכנן רבים מהמבנים בקיבוצים בעשורים האחרונים של המאה שעברה – חדרי אוכל, בתי תרבות, מועדונים לחברים, מפעלים, משרדים והרבה מאד מגורים. הוא ממשיך לתכנן גם היום, ובשונה מהתערוכה הקודמת הפעם יוצגו גם עבודות חדשות שנמצאות כעת על מחשבו ולקראת בנייה.

לערב הפתיחה הפקנו חוברת מיוחדת שעיצבו Public School. החוברת "באר בקיבוץ" מציגה עבודות נבחרות של באר עם טקסטים מיוחדים שנכתבו במיוחד לתערוכה. במקביל יימכר הספר בהנחה ענקית. חוץ מהתמונות מי שיגיע לערב הפתיחה גם ישמע קולות: באר יציג תובנות בעקבות שישים שנות עבודה, ואחריו (או לפניו, כי עדיין לא החלטנו) אציג מבט רחב על אדריכלות חדרי האוכל לנוכח המציאות הקיימת. אז אשמח אם תגיעו, הכניסה חופשית.

ועל כך ברשימה זו.

.

MB-Invitation-New-Hebrew (3)_001

לחצו להגדלה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הסופר בתכנון דב כרמי

היחיד מבין המבנים ברחוב קפלן שמסתתר מאחורי צמחייה הוא בית הסופר. מצבו מייצג את מעמדו הנחות של הסופר העברי ובכלל של תרבות הספר בציבור הכללי. אבל נראה שגם מעמד האיכר והעיתונאי, ששני בנייניהם מצויים מצידיו של בית הסופר, לא נמצא בשיאו.

בשנת 1957 נחנכו לאורך הרחוב על מגרשים צמודים בזה אחר זה שלושה מבנים של איגודים מקצועיים: בית האיכרים, בית הסופר ובית העיתונאים. את תכנון בית הסופר כמו גם את בית האיכרים בחרו האיגודים לתת לאדריכלים ותיקים. את בית האיכרים תכנן האדריכל שמואל רוזוב שהיה אז בן 57, את בית הסופר תכנן האדריכל דב כרמי שהיה אז בן 43 אבל ואת בית העיתונאים תכננו בני הזוג האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר, שזכו בתחרות כשבקושי מלאו להם 25.

לימים, הוכרזו שלושת המבנים לשימור בדרגות שונות. בית הסופר יישמר כולו ומצבו הנוכחי של הבניין אמנם מזונח אך הוא נותר במצבו המקורי ורק בעורפו יבנה בניין חדש במקום האגף האחורי והחד-קומתי. על בית האיכרים שהותר לבנות על ראשו אגף חדש כתבתי ב-xnet שבוע שעבר. כמו בבית הסופר גם בבית העיתונאים הותר להרוס את הבניין שבעורף המגרש ולבנות במקומו מגדל – פרק שלם המוקדש לבית העיתונאים יפורסם בספר המוקדש לעבודות מתכנניו והוא צפוי לצאת לאור ממש בימים הקרובים.

ועל כך ברשימה זו.

.

13575861_1316117935084452_3174737699855426188_o

אם אני סופר אני סופר אותך

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית אסיה

בית אסיה שתכנן האדריכל מרדכי בן חורין, הוא אחד הבולטים בתל אביב. לא בגלל גובהו או בגלל ציפוי זהב, כי הבניין יחסית נמוך ומצופה קרמיקה לבנה, אלא בגלל צורתו הייחודית בנוף הבנייה התל אביבי.

יש בו משהו מהרכות והפלסטיות שאפיינה את הבנייה בתל אביב של שנות השלושים, משהו מבניינים כמו "בית הדר" או הבינוי שמקיף את כיכר דיזנגוף. חלונות מוארכים עם דגש על אור וצל וגושניות פיסולית. אלא שכאן בשונה משנות השלושים, הבניין גדול יותר, אין את הסימטריה הצפויה אלא חופש ועוצמה שאפיינה את האדריכלות של שנות השבעים. על אף שבנייני משרדים נבנו באלפיהם מאז, הוא נותר אחד המוצלחים, המקוריים והמבוקשים בארץ.

בן חורין שמח לשוחח עליו באופן יסודי. רשימה זו נותנת לו את הבמה לספר את כל מה שיש לו על הבניין, החל מהיוזמה להקמתו ועד התכנית החדשה שמקודמת בימים אלה לקראת בניית תוספת מגדל חדש על הגג.

ועל כך ברשימה זו.

.

13442459_1309141959115383_459187805159017887_o

אור לבן על הירושימה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית ברודצקי ברמת אביב

חלפתי כמה אלפי פעמים ליד בית ברודצקי אבל אף פעם לא נכנסתי אליו. עד לפני כמה שנים הוא היה מעון לעולים חדשים, אחר כך הוסב למעונות סטודנטים ולאחרונה שוב חזרו העולם וכעת הסטודנטים גרים לצד העולים. הבניין שתכנן האדריכל רוברט בנט לא הושלם מעולם, מה שלא הפריע לעיריית תל אביב להכריז עליו כמבנה לשימור. ואכן הבניין הזה שונה מהבינוי המקיף אותו, גם פיסית וגם חברתית ולכן ראוי שישמרו על שני ערכים אלה.

החלק הבולט במבנה, חזותית ותפקודית, הוא החלק הכולל את המסדרונות המקשרים לחדרי המגורים. בדופן אחת שלהם קיר אטום עם דלתות לחדרים, ובדופן השנייה מסך בלוקים המאורגנים במארג המאפשר חדירת אור ואוויר ובעיקר מבט אל הנוף. אך יותר מזה, המסך שמופיע לכל אורך וגובה החזיתות הצפוניות נשמר כפי שהיה מבלי ששינו אותו, מה שמעניק לו את ערכו הייחודי והנדיר.

ועל כך ברשימה זו.

.

13422223_1309170665779179_1600909406372321848_o

טוב למות בעד ארצנו

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: