ארכיון קטגוריה: תל אביב-יפו

סיבוב בבית הכנסת קול יהודה ברחוב לילינבלום ובעוד כמה מקומות מעניינים

כשבחרתי השנה מה ללכת לראות באירועי "בתים מבפנים" שהתקיימו לפני שבועיים, לא היה לי קשה לבחור. את בית הכנסת ע"ש מיסה שכיום קרוי "קול יהודה", תכנן האדריכל יהודה מגידוביץ ברחוב לילינבלום והיה לי ברור מהרגע הראשון שזה המקום שלא אוותר עליו. הבניין הגדול שבנייתו הושלמה ב-1938, הוא מודרני ואטום וחריג בסביבתו האקלקטית. לכן הוא תמיד ריתק אותי.

התחנה הבאה היתה תערוכת עבודות של האדריכל יואב מסר בבניין שמיועד בחלקו להריסה ובחלקו לשימור ונמצא מול מלון נורמן שגם אותו תכנן מסר. התחנה השלישית והאחרונה היתה צמד בתי הספר שתכננו האדריכלים מורן פלמוני ויפתח וקס בדרום תל אביב. לא היו בו חידושים למעת ההשקעה הכספית הגדולה (קשה לרגש אותי במיוחד אחרי שבקרתי בבית הספר החדש בשכונת נווה עופר), אבל משמח לראות סביבות לימוד עכשוויות ומושקעות.

ועל כך ברשימה זו.

.

הקשתות מסתתרות בפנים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשדרות ח"ן 15 בתל אביב

הבניין האהוב עלי בשדרות ח"ן הוא זה שיש לו את הכניסה היפה ביותר. שטח מבואת הכניסה גדול במיוחד והאדריכלים יצרו בו משחקי שקיפות והשתקפות. כמו רוב המבנים שתוכננו לאורך הרחוב, גם הוא מעוצב בסגנון הבינלאומי. את הבניין שהושלם בדיוק לפני 80 שנה ב-1939, תכננו השותפים האדריכלים אברהם ברגר ויצחק מנדלבוים שהתמחו בתכנון בתי דירות ובנו כאלה רבים באזור.

למרות ההזנחה והשינויים שנערכו בחזית, בחצר ובמבואה לאורך השנים, הבניין עדיין מרשים. בריכת דגי הזהב בוטלה והפכה לערוגה עלובה. טרסות קטנות מאבני כורכר שנחצבו בסביבה התפוררו מזמן וניתן להבחין רק בשרידיהן. חלונות הענק שנקבעו במבואת הכניסה נותרו בשלמותם וכך גם נותרו דלת העץ עם הזכוכית והמראות הגדולות בה משתקפים בבואותיהם של החצר והמבואה עצמה.

ועל כך ברשימה זו.

.

מבעד לזכוכית

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית בפינת הרחובות אהרונוביץ 10 וגליקסון 11

יש כמה כניסות מיוחדות ברחוב אהרונוביץ ששווה להתעכב עליהן. לצד אותן כניסות יש גם בריכות נוי שהתל אביבים אהבו לטפח במשך תקופה קצרה בשנות ה-30. האדריכל דקל גודוביץ איתר לאחרונה כאן וברחוב הסמוך כמה מהיפות שבהן. "בית יעקב חנוך" שנקרא כך כל שמו של בעל הקרקע והיזם של אותו בית דירות, מצוי במפגש הרחובות אהרונוביץ 10 וגליקסון 11, והוא מאגד בתוכו כמה מהמאפיינים היפים של אדריכלות המגורים שנוצרה בעיר באותן שנים.

את הבניין תכננו במשותף האדריכלים רישרד ברזילי וש. האוסמן ב-1937 ולמרות ההזנחה והשינויים, נותר חלקו העיקרי שלם ומקורי על פרטי הנגרות, הפרזול והריצוף. בריכת הנוי בה שחו בעבר דגי זהב נסתמה בבטון.

ועל כך ברשימה זו.

.

אחרינו המבול

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בהגשות סטודיו שנה א בבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב

בקרתי בהגשות סוף סמסטר של תלמידי שנה א' בבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב. 80 סטודנטים לומדים בשנה והם פוצלו לארבעה קורסי סטודיו שנערכו במקביל. בכל סטודיו עשרים סטודנטים ושני מנחים. בסטודיו בו בחרתי להתעכב השתתפו 15 בנות וחמישה בנים, והנחו אותו האדריכליות רבקה כרמי ושלי אמריו, שבסוף הסמסטר הקודם הצצתי בהגשות שהנחו והתלהבתי. גם הפעם ההתלהבות לא פחתה. את תשומת הלב שלי תפסו קנה המידה הקטן, הפרויקט הממוקד, תהליך העבודה, אופי ההגשות והבוסריות של העבודות.

ההגשה דומה לזו שהתקיימה בסוף הסמסטר הקודם: פסי בריסטול שחורים (אחדים חרגו והשתמשו בבריסטול לבן), ופסיפס גדוש של תצלומים, תכניות, דגמי עבודה אחדים ודגם אחד סופי. ההנחיה היתה להשתמש רק בעפרון לצורך השרטוטים ובגבס לצורך הדגמים, כשהמטרה המרכזית היתה להפגיש באופן מיטבי בין הסטודנט המתחיל ובין החומר, קנה המידה ותהליך החיפוש.

בחרתי להביא כאן מבין העבודות את אלה שמצאו חן בעיני יותר מכל העבודות האחרות ואותן הגישו ערין עלי סלאח, ליאורה קאוון, הדס שרמן, נועה נתנזון ושני לוי. היו שתי עבודות נוספות שרציתי להכניס כאן, אבל לא הצלחתי לצלם אותן.

ועל כך ברשימה זו.

.

הגשה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בהגשות סטודיו מגורים בבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב

שבוע שעבר הוזמנתי להגשות סוף סמסטר בבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב. אחת האורחות שהוזמנה גם היא להגשות ניצלה את ההזדמנות שנתנו לה סופסוף במה. היא לא סתמה את הפה ולא נתנה שיעצרו אותה, מה שסימן לי שיש כאן הזדמנות ללכת לראות גם עבודות בכיתות אחרות עד שהיא תסיים.

נכנסתי לכתה הסמוכה בה אמנם לא התקיימו באותה שעה הגשות, אך העבודות היו מסודרות ותלויות על הקירות. העבודות האלה נוצרו במסגרת סטודיו משותף בתחום המגורים של תלמידים מהשנים ג' ו-ד', אותו הנחו האדריכלים דפנה מתוק ולאונרדו קליכמן. המשימה לה נדרשו התלמידים למצוא פתרון היתה כנראה מוגדרת באופן מאד ממוקד כי התוצאות באופן עקרוני היו דומות. ועדיין, בכל אחת מהעבודות ניתן למצוא טביעת אצבע אישית ושונה. השוני העדין הוא שמצא חן בעיני ורציתי לשתף אותן, אחרת אף אחד אחר לא יעשה את זה.

ועל כך ברשימה זו.

.

חצרות פנימיות

.

להמשיך לקרוא

סיבוב שנים עשר על תמונות אדריכלים

במהלך השנים יצא לי להיפגש ולשוחח עם לא מעט אדריכלים. צברתי תמונות שלהם ולפני כמעט שנתיים פתחתי בסדרת רשימות עם אותן תמונות. ברשימה זו מופיעים 15 אדריכלים שצלמתי.

זו הרשימה האחד עשר (1234567, 8, 9, 10, 11) שנפתחת עם האדריכל מיכאל חיוטין שצלמתי ב"ירקון שבעים" במהלך אירוע שערכתי לכבוד האדריכל יעקב יער. הרשימה מסתיימת באדריכל דניאל זרחי במשרד של הוריו לצד דגם של בניין חדש באוניברסיטת תל אביב שבתכנונו השתתף.

ועל כך ברשימה זו.

.

#12

.

להמשיך לקרוא

סיבוב ברחוב אד"ם הכהן 10 בתכנון דב כרמי

מכיוון הרחוב הבניין נראה לגמרי סטנדרטי, אפילו כניסה לא רואים. אלא שרק אחרי שנכנסים למגרש מגלים שהאדריכל דב כרמי (1962-1905) נדרש כאן למגרש מיוחד ולכן העניק פתרון מתאים. המגרש המוארך והגדול מעט מהרגיל אפשר לאדריכל להגדיל את מספר הדירות, אך ממדיו המוארכים הצריכו פתרון שונה לגישה לדירות.

את הכניסה לא תגלו מהחזית הראשית והצרה הפונה לרחוב, היות וכך יתבזבז שטח ביצירת הגישה לדירות שבעורף הבניין. לכן, יצר האדריכל את הכניסה בחלק הפונה לחזית הצד המוארכת. גם כאן יצר האדריכל שהיה לראשון שזכה בפרס ישראל לאדריכלות, מערך של שטחים המקשרים בין הפרטי לציבורי – מערך שחלקו הציבורי פתוח ברובו וניתן לבקר בו.

בדרך לחזרה של המקהלה בבית התנועה הקיבוצית, הסתובבתי הפעם בשלושה בניינים שתכנן כרמי ברחוב אד"ם הכהן. רק לאחד מהם, אולי זה המוצלח והמעניין שבהם, ניתן היה להכנס ולהתרשם ושני האחרים שעברו התחדשות התרשמתי רק מהחוץ.

ועל כך ברשימה זו.

.

חתול יוסי

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית האוניה בלבנדה 56

השער הדרומי לעיר היה עד לאחרונה "בית האוניה", הקרוי כך בעקבות הדמיון לספינה מתקרבת (זהות מתכננו לא ברורה. אלא שחנות המכוניות של ב.מ.ו. הקדימה אותו במגרש צמוד למחלף לה גרדיה. אם בית האוניה מייצג אדריכלות מגורים בעלת מעוף ייחודי שהפך לאחד המבנים הבולטים והזכורים בישראל, הרי שהחנות מייצגת אדריכלות תאגידית וסתמית, כזו שהעיקר בה אלה המכוניות המוצעות למכירה ומתחלפות בה מעת לעת. זה לא עניין של ישן מול חדש, אלא שאת מקומה של האדריכלות הבינלאומית תפסה אדריכלות אנונימית.

העיצוב המודרני המובהק של בית האוניה הוא פיסולי ומוקצן: ממדיו הצרים, ההתייחסות לצומת באמצעות המרפסות המתעגלות, הגבהתו מעל למפלס הרחוב – כל אלה מעניקים לו את איכויותיו וייחודו. אין שער מוצלח יותר ל"עיר הלבנה" מ"בית האוניה". אלא שעל פני השטח נראה שבאזור נווה שאנן כל עניין העיר הלבנה לא מעניין אף אחד. מצד אחד יש את אלה ששורדים, ומצד שני יש את אלה שממתינים מאחורי הפינה לכבוש את האזור. ובינתיים בתי הסגנון הבינלאומי בשכונה הולכים ומתפוררים.

ועל כך ברשימה זו.

.

אפריקה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשיכונים בשכונת שפירא בתכנון דן איתן ויצחק ישר

כניסומהעבודות הפחות ידועות שתכננו במשותף האדריכלים דן איתן ויצחק ישר זהו מתחם השיכונים בדרום תל אביב. מדובר בשטח שמצוי לצד רחוב ישראל מסלנט ודרך קיבוץ גלויות בתל אביב, ממש מול בית קברות שיח' מוראד, מול בית הנוער העובד ומול בית הכנסת שתכננו בני הזוג שרגנהיים ועליו כתבתי כאן לאחרונה.

לכאורה מדובר בשיכון טיפוסי, אותו הם תכננו ב-1959. סביר להניח שחלפתן על פניו ולא ייחסתן לו כל חשיבות. אולי גם אחרי שתקראו כאן את הדברים עדיין לא תבינו מה יוצא דופן בו. ועדיין, מדובר בצעד נוסף של השניים, קטן אמנם, בפיתוח סביבת מגורים שונה מזו שהיה נהוג אז לבנות בתחום הדיור הציבורי בישראל.

ועל כך ברשימה זו.

.

השיכונים שמאחורי השקמים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת היכל יצחק ברחוב סלנט 24 בשכונת שפירא

בין מתכנני בתי הכנסת שפעלו כאן במחצית השנייה של המאה שעברה בולטת נוכחותם של בני הזוג האדריכלים בלהה וארתור שרגנהיים, כשבאחת מיצירותיהם הסתובבתי לפני שבועיים עם צבי בדרך לראות פרויקט אחר עליו אכתוב כאן בהמשך. מכיוון רחוב ישראל מסלנט שבשכונת שפירא, נראה הבניין כמו תיבה עם חזית קשתית המוטה בזוית ואינה מקבילה לרחוב. רק כשנכנסים מגלים כי הזוית נובעת מהכוונת הבניין לירושלים ושהבניין אינו קופסתי והוא אינו חד קומתי אלא הולך ומלווה את המדרון הטבעי של המגרש לעומק של כמה קומות.

בית הכנסת היכל יצחק תוכנן ב-1959 ונבנה שנתיים לאחר מכן. הוא נועד לשרת את תושבי השכונה ובמיוחד את חברי תנועת הפועל-המזרחי שהתגוררו בקבוצת שיכונים שהוקמו במיוחד להם ברחוב הסמוך ונקראה "שיכון הפועל המזרחי קרית שלום". במשך השנים השתנתה אוכלוסיית השכונה וגם מתפללי בית הכנסת התחלפו. בעשור הקודם החלה לפעול בבניין "ישיבת אורות אביב". אמנם "אורות" הוא שמו של ספר מפורסם מאת הרב אברהם יצחק קוק, אך סביר להניח שהכוונה בשם היא מטרת הישיבה להאיר את החושך ולכוון את דרכם של העיוורים אל האמת.

ועל כך ברשימה זו.

.

(

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית קדם ביצחק שדה 26 פינת המסגר 44

אחד הבניינים האהובים עלי בתל אביב נמצא במפגש הרחובות יצחק שדה והמסגר. שני גושי בניין מרכיבים אותו – אחד עיקרי ואופקי ופונה ליצחק שדה ושני אנכי ופונה לרחוב המסגר, היחס בין שני החלקים מוצלח לטעמי. בנוסף, עיצוב הפתחים בחזית בשילוב האלמנט שנועד לרכך את המזגנים בחזית, מעניק גם הוא סוג של חן מיוחד לבניין.

יש כאן למעשה שני בניינים על מגרשים נפרדים, שנבנו ברצף אחד בתכנון אדריכל מקס טינטנר. חלק נכבד מהשטח נטוש ומוזנח, גם בקומת הקרקע המסחרית וגם בקומות העליונות. מפתיע לגלות שבחלק משטח הבניין בוצעה חלוקה לדירות חדר שנראות מוצלחות למדי (אלא אם כן שכר הדירה מופקע).

ועל כך ברשימה זו.

.

57125793_2575221535840746_3020345118512119808_n

בקרוב

.

להמשיך לקרוא

סיבוב על סדרת בולי אדריכלות בישראל

"הוצאה של סדרת בולים חדשה על נושא האדריכלות בישראל היא אירוע מעניין הן מבחינה בולאית והן מבחינת ההיסטוריה של היישוב בארץ", כתב האדריכל אליעזר פרנקל בפתח דפדפת שליוותה את סדרת בולי "אדריכלות בישראל" שהוציא "השירות הבולאי" באוגוסט 1974. היתה זו סדרה ראשונה שהוקדשה לאדריכלות בישראל. היא לא התיימרה להציג סקירה תמציתית של האדריכלות בישראל אלא מבנים נבחרים, כאלה בולטים וחדשניים לזמנם. כל אחד מששת הבולים בסדרה הורכב מתצלום מעובד של המבנה ובשובל של הבול הופיע חתך. שמות האדריכלים לא צוינו בבול.

בולים אלה שהונפקו בערכים שונים בין 25 אגורות ל-1.70 ל"י ועוצבו בידי אוסוולד אדלר, הם לדעתי מהיפים שהוציא "השירות הבולאי". ב"ארכיון אדריכלות ישראל" שבמגדל שלום אפשר למצוא את הבולים כולם, כולל השובלים והמעטפות שיצאו ביום ההופעה. בתור אספן בולים לשעבר כשנתקלתי בהם, אז היה ברור לי ששווה להתעכב עליהם.

ועל כך ברשימה זו.

.

בול

.

להמשיך לקרוא

סיבוב ב"מרכז המסחרי החדש" ברחובות הגליל והשרון בתל אביב

"המרכז המסחרי החדש" שהוקם לצד התחנה המרכזית הישנה, הפך למתחם הזנות הגלוי האחרון בתל אביב. לצד הזונות תמצאו כאן עסקים של מהגרי עבודה וגם מרכז אמנות. בקרוב צפוי המקום להימחק לטובת מגדלים חדשים שיכילו תעסוקה, מסחר ומגורים. התכנית נמצאת עדיין בתהליך ורק שבוע שעבר העניקה הוועדה המחוזית זכויות בנייה לחברות יזמיות במתחם, כך שההרס קרב ובא.

האדריכל שלמה גפשטיין היה ללא ספק מהאדריכלים הססגוניים שבנו בתל אביב באותן שנים והוא זה שנבחר לתכנן ב-1938 את המתחם. בסך הכל נבנו ארבעה בלוקים שיועדו בעיקר למלאכה ומסחר, אך בחלק מהם נעשה בשעתו שימוש אחר כמו מלונאות. בשונה ממבני המגורים הבולטים שתכנן גפשטיין במרכז תל אביב, כאן הוא יצר מבנים מודרנים ומאופקים בסגנונם, כשהמייחד אותם היא החזית האחידה החוזרת ומופיעה בכל המבנים.

ועל כך ברשימה זו. 

.

הגליל

הגליל

.

להמשיך לקרוא

מנחה לדב כרמי

ערב הבחירות נראה לי שבשונה מהבחירות הקודמות הפעם אני אלך להצביע. ברור שלא אצביע למפלגה של ליצנים, גנרלים, פושעים או מסיתים לשנאה, אלא כאלה שיפעלו למען כלל תושבי ישראל. לצערי, כשאלה הקריטריונים שאני מציב אז מהר מאד מתברר שאין הרבה מבחר. זו גם ההזדמנות להיזכר באדריכל שביקש ליצור אדריכלות טובה, כזו שמבטאת יצירתיות התואמת את צרכי לקוחותיו וגם את הסביבה ולא חיפש לרדוף אחרי כוח או נוכחות מוגזמת.

לפני כמה ימים כתבה לי האדריכלית עדה כרמי-מלמד: "במקרה מצאתי אתמול מאמר שנכתב על ידי אדריכל מיכאל קון לאחר מות אבי. המאמר מסכם את הישגיו ובמידה מסוימת את אישיותו. ייתכן ותרצה לעשות בו שימוש". לאורך כל השנים היה הטקסט שמור בארכיון אדריכלות ישראל. במהלך העבודה על הספר "אבא שלי, דב כרמי" (הוצאת בבל, עליו כתבתי כאן), הציע האדריכל ד"ר צבי אלחייני שמנהל את הארכיון לשלב את המאמר בספר. בסופו של דבר הוא לא פורסם. קראתי את הדברים שכתב קון, ונראה לי ראוי לפרסם אותם מחדש עם פרסום הספרהקלדתי אותו מחדש ונראה לי שהוא מתפרסם כאן לראשונה.

"מנחה לדב כרמי" הוא מאמר שכתב קון במאי 1963. כאן בחרתי להביא את הגרסה שקון הקליד על נייר הפירמה של משרדו ברחוב פרוג 33 בתל אביב ועותק ממנו היה שמור אצל כרמי-מלמד.

"הם היו קרובים בגיל והם חיו באותה תקופה", מספרת לי האדריכלית ענת קון, הבת. "אבא שלי העריך את דב כרמי והיה לו יחס מאד חיובי. זו היתה תקופה שאגודת האדריכלים היתה תוססת. לפחות פעם בשבוע הם היו מבלים ביחד באגודה. האדריכלים היו נפגשים להרצאות ולדיונים, דברים שחלפו מן העולם. היום אף אחד לא מדבר אחד עם השני, אבל אז זו היתה חבורה של אנשים שהיה אכפת להם". דברי הערכה דומים לאלה שכתב אביה על כרמי, הוא לא הרבה לכתוב לדבריה. "זה לא היה יוצא לו מהשרוול, זה סימן שהוא באמת העריך אותו והרגיש צורך".

.

מנחה

.

להמשיך לקרוא

ביום חמישי בערב אירוע מיוחד על באוהאוס שמארגן ישראל גודוביץ

"האירוע הוא בעצם אקזיט שלי אחרי 60 שנה של פעילות בארץ ובחו"ל" מספר לי האדריכל ישראל גודוביץ שארגן אירוע מיוחד וחד-פעמי שיתקיים במרכז ענב בתל אביב ביום חמישי הקרוב, 28.3, כניסה חופשית ואין צורך בתיאום. אין לי אמנם קשר לאירוע, אבל כשגודוביץ מארגן משהו אז אני סקרן לראות מה יקרה. גודוביץ שייך לקבוצה מאד מצומצמת של אדריכלים פראיים (רם כרמי היה הבכיר שבהם) שחוזרים ומאתגרים את החשיבה והפוליטיקה של התכנון. הביקורת והפעילות הערה שלה סופגת לרוב בעצמה ביקורת קשה, אך הלוואי ומספר האדריכלים האלה היה כפול.

לאורך השנים ארגן גודוביץ אירועים שונים כמו תערוכות ותחרויות ושמח להביע את דעתו בפני כל מי שהראה עניין לשמוע. גישתו המגובשת ויכולת הניסוח הגבוהה הפכו אותו למרואיין מבוקש ואפילו לדייר בבית "האח הגדול". כעת, בגיל 85 הוא מארגן אירוע נוסף.

ועל כך ברשימה זו.

.

www.GIFCreator.me_cUeAzU

גודוביץ

.

להמשיך לקרוא

סיבוב אחד עשר על תמונות אדריכלים

במהלך השנים יצא לי להיפגש ולשוחח עם לא מעט אדריכלים. צברתי תמונות שלהם ולפני שנה וחצי התחלתי להציג כאן סדרת רשימות עם אותן תמונות. ברשימה זו מופיעים 22 אדריכלים, אגרונומית, צלם וגם היסטוריונית של אדריכלות שצלמתי.

זו הרשימה האחד עשר (1234567, 8, 9, 10) שנפתחת עם האדריכל מנחם כהן שצלמתי במשרדו שבינתיים נסגר. הרשימה מסתיימת באדריכלית עדה כרמי-מלמד במשרדה שפעיל ומשגשג.

ועל כך ברשימה זו.

.

רק לא ביבי

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית העוגן ברחוב פינסקר 23

"יש לבניין סיפור היסטורי ויש לו גם חזית ראשית סימטרית עם משחק יפה של אריחי פורצלן שחורים שלא ראיתי במקומות אחרים", מונה האדריכלית ניצה סמוק את האיכויות הייחודיות של "בית העוגן". קשה לפספס את החזית המרהיבה המורכבת ממסך זכוכית הנמתח לכל גובה הבניין ומייצג מפגן מרשים של אדריכלות מודרנית. התמונה שצולמה עם גמר הבנייה ב-1936, מגלה איכויות נוספות שתכנן האדריכל פנחס היט ונמחקו עם השנים, כמו המרפסות השקועות שנאטמו כולן בתריסי פלסטיק.

הבניין יועד למגורי בנות בודדות שהיגרו לתל אביב בעלייה החמישית וכאן מצאו דירת חדר, עם חדר אוכל ומטבח לשירות הדיירות. בקרתי בבניין בסיור קצר שערכתי עם שרון בסביבה. זה אחד הבתים האהובים עליה באזור וזו היתה הזדמנות להתעכב עליו.

ועל כך ברשימה זו.

.

1936

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בהגשות סטודיו שנה א' בבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב

אחרי שיצאתי מהגשות של סטודיו שנה ג' וד' בבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב, גיליתי שדלת הסטודיו הסמוך פתוחה, אז נכנסתי. החדר היה ריק מתלמידים אבל מלא בעבודות לקראת הגשה. אלה היו עבודות של תלמידי שנה א' שעבדו על הפרויקט האדריכלי הראשון בלימודים ואולי גם בכלל בחיים. 20 סטודנטים – 15 בנות וחמישה בנים.

תוצרי העבודה נתלו על הקירות וכיסו אותם לכל גובה החדר, טפט של שרטוטים ידניים בגווני שחור ואפור ותצלומים בגוונים דומים. הדגמים הונחו למרגלותיהם. יותר מהדגמים, משכו את תשומת ליבי החתכים שהוכנו באופן ידני, חתכים בסיסיים שהציגו רעיון מובהק. במקום למצוא עבודות גולמיות ופשטניות, מצאתי עבודות שהזכירו לי את המבנים שאני הכי אוהב לבקר בהם וחלק מהם הופיעו כאן בבלוג.

מבין עשרים העבודות ארבע מצאו חן בעיני יותר מכולן ובחרתי להציג אותן. אלה עבודות של אליאס בטשון, ג'נא עומרי, מיה ברדנשטיין ומאיה לוי. למחרת התקשרתי למנחות הסטודיו, האדריכליות רבקה כרמי ושלי אמריו, כדי לשמוע מה היה התרגיל שאתו נדרשו הסטודנטים להתמודד במהלך הסטודיו וגם קצת על העבודות עצמן.

ועל כך ברשימה זו.

.

חתך

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: