ארכיון קטגוריה: תל אביב-יפו

סיבוב בסביל אבו-נבוט המתחדש

הסביל המצועצע שהוקם בסמיכות ליפו ב-1815 ונקרא על שמו של אבו-נבוט, כינויו הציורי של מוחמד אגא א-שאמי, מושל יפו באותה העת, מתחדש בימים אלה לראשונה באופן יסודי ומקצועי ביוזמה של עיריית תל אביב. ייעודו של המבנה ששוכן כיום בדרך בן צבי 51, היה לשמש מקום מנוחה ולהרוות את צמאונם של עוברי-אורח ובהמותיהם. לצורך כך הותקן ברז ושוקת שחוברו לבית באר סמוך שנהרס לפני כמה שנים. בתקופת המנדט הוקם גן ציבורי בסמוך לסביל ולימים הפך לגן פסלים כשיגאל תומרקין שילב בו קבוצה מכובדת מיצירותיו.

באירוע "בתים מבפנים" שנערך לאחרונה, זכתה קבוצה קטנה של סקרנים לסייר במתחם הסביל והגן המוקפים כבר שנה בגדר גבוהה. את הסיור הובילו האדריכלים טל איל, רון דקל ואמיר שחאדה. אחריו השלמתי פרטים משי פרקש שאחראי לטיפול בציורי הקיר שבמבנה.

ועל כך ברשימה זו.

.

צילום מסך 2022-06-20 215536

1815/2022

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במבנן ברחוב דוד המלך 36-32 בתל אביב

תכנון בתי מגורים היה תחום ההתמחות של האדריכל יצחק פרלשטיין. במשך יותר מארבעה עשורים האדריכל התל אביבי שהוריו היו ממייסדי העיר, תכנן בתי מגורים בכל רחבי הארץ ובמיוחד בתל אביב, אשדוד, חולון, בת ים וירושלים. פרלשטיין פיתח דגמים של דירות ומבנים ובמקביל הקפיד לאמץ טכנולוגיות בנייה חדשות, בעיקר כאלה מתועשות. אחד מהפרויקטים האחרונים שתכנן קודם לפטירתו היה מבנן רחב ידיים ברחוב דוד המלך בתל אביב, שאותו הוא תכנן עבור האחים-הקבלנים אברהם ואהרון רובינשטיין.

המגרש בשטח של 6.5 דונם חריג בגודלו. הודות לכך התאפשר לאדריכל להקים כאן מבנה העוטף חצר פנימית משותפת ורחבת ידיים שהוקמה מעל לחניון חפור. אלא שבשונה מהתכנון הנהוג כיום, הקפיד האדריכל להותיר את החצר פתוחה לרחובות העוטפים את הבניין.

ועל כך ברשימה זו.

.

288841709_5772250969471104_4387063833242247775_n

1980

.

להמשיך לקרוא

סיבוב המלצות לכמה מאירועי בתים מבפנים

אם הספקתם להציץ במבחר האירועים שמתקיימים השנה במסגרת "בתים מבפנים" בתל אביב אז אני משער ששמתם לב שקשה לבחור. סוף השבוע הגדוש אירועים קרב ובא ונותרו רק כמה ימים. לכן, בחרתי להמליץ על 20 אירועים שמאפשרים כניסה וביקור במקומות מסקרנים במיוחד. חלק מהמקומות אמנם פתוחים במשך כל השנה, אך כאן יש הזדמנות להשתתף בהדרכה מקצועית וחד-פעמית.

אלה גם המקומות שאני מתכוון לבקר בהם. לכן סיננתי מקומות שבהם כבר בקרתי בעבר, או כאלה שמתקיימים ביום שישי בבוקר (התחייבתי להשתתף באירוע אחר מחוץ לעיר).

ועל כך ברשימה זו.

.

281791831_5676945132335022_2081730157503775875_n

2022

.

להמשיך לקרוא

מוזמנים לאירוע לכבוד ספר חדש שפרסמתי "אחרי המודרניזם – האדריכלות של משה לופנפלד וגיורא גמרמן"

בתום ארבע שנות מחקר מעמיק שהתמקד ביצירתם של האדריכלים משה לופנפלד וגיורא גמרמן, יצא לאור הספר "אחרי המודרניזם" (הוצאת אסיה). שני האדריכלים, שנפטרו כבר בעשור הקודם, תכננו כמעט בכל תחום מתחומי האדריכלות: חינוך, תרבות, תעשייה, מלונאות, ספורט ומגורים. היתה זו גם אחת מהשותפויות הממושכות והייחודיות בתולדות אדריכלי דור המדינה.

גוף העבודה המקיף של לופנפלד וגמרמן משקף את חילופי האופנות וסדר היום התכנוני והסגנוני במחצית השנייה של המאה ה-20. בקאנון של אדריכלות ישראל כלול לפחות מבנה מייצג אחד פרי תכנונם מכל תקופה ותקופה: החל ב"בית המגירות" בבאר שבע, נציג הסטרוקטורליזם הברוטליסטי הניסיוני של שנות ה-60, בהמשך ספריית שער ציון – בית אריאלה בתל אביב, פסגת עבודתם האדריכלית ואחד משיאיו האקספרסייביים של הברוטליזם הישראלי המאוחר שהיה נפוץ בארץ לאחר 1967 ולאורך שנות ה-70 וה-80, וכלה בקריית התרבות באשדוד, מהדוגמאות הבולטות של האדריכלות הפוסטמודרנית בישראל של שנות ה-90. 

זוהי המונוגרפיה השלישית שאותה אני מפרסם במשותף עם האדריכל ד"ר צבי אלחייני, ואירוע לכבוד הספר יתקיים ביום שישי, 27.5, בשעה 14:00 בבית אריאלה. האירוע שיתקיים במסגרת "בתים מבפנים", יכלול הרצאה שתסקר את יצירתם של האדריכלים וכן סיור שאותו תוביל האדריכלית גנית מייזליץ כסיף.

ועל כך ברשימה זו.

.

280933824_5667613609934841_8205813956345429370_n

ספר חדש

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הבאר ברחוב הרצל 138

בית הבאר המפואר שהוקם במאה ה-19 מייצג חלק מהסיפור של תל אביב-יפו. מבאר שנחפרה בלב הפרדסים שבעורף החקלאי של יפו, בימים שענף הפרדסנות זכה לשגשוג ולהצלחה בינלאומית, הוא התפתח לאחוזה מפוארת שנבלעה עד מהרה ברחוב הרצל שבדרום תל אביב. באמצע המאה ה-20 הוסב הבניין למפעל לתעשייה כבדה, כשמערכות המים של אותו בית באר השתמרו בקומתו התחתונה.

סביבת רחוב סלמה והרצל משנה את פניה במהירות והמגרש שברחוב הרצל 138 לא נותר מאחור. לצד שני מגדלי מגורים חדשים שאותם תכנן האדריכל אילן פיבקו, בית הבאר שהוכרז זה מכבר כבניין לשימור, זכה לתיעוד ושימור בתכנון האדריכל נאור מימר וצוותו. מבניין עלוב ומכוסה בשכבות של פיח והזנחה שהצטברו על קירותיו במשך עשרות רבות של שנים, צמחה כאן בונבוניירה. בקרוב יאוכלס המבנה המחודש במסעדה ובר, אבל עד אז:

באירוע "בתים מבפנים" שיתקיים בסוף השבוע הבא, 28-26.5, יפתח בית הבאר למבקרים והאדריכל יוביל בו סיורים מודרכים.

ועל כך ברשימה זו.

.

280823976_5665028226860046_562900840766967923_n

1870/2022

.

להמשיך לקרוא

סיבוב ברחוב מנדלסון 10 פינת שלמה המלך 65 בתל אביב

מסך הזכוכית המלווה את חדר המדרגות לכל גובה הבניין בבניין המגורים שבפינת הרחובות מנדלסון 10 ושלמה המלך 65 בתל אביב תמיד ריתק אותי. זהו מהלך קטן ופשוט, שמעוצב היטב ומייצג את אחד הצדדים היפים של הסגנון הבינלאומי, ומאז שהבניין עבר תהליך חידוש הוא גם מטופח כמו בונבוניירה.

הבניין שוכן על מגרש ארוך וצר ולכן נקבעו בו שתי כניסות שכל אחת מהן מקשרת לקבוצת דירות נפרדת. כניסה אחת בולטת ואחת צדדית ופחות מעניינת. מפתיע לגלות שאת הבניין שנבנה ב-1937 תכנן אלמוני, האדריכל יחיאל אברהמי, שלא ידוע עליו דבר למעט העובדה שהוא חתום של שני בניינים בלבד בתל אביב. בבניין שהוכרז לשימור מחמיר, הושלם ב-2014 תהליך שימור בתכנון האדריכלים אמנון בר אור וטל גזית.

ועל כך ברשימה זו.

.

279356530_5616731861689683_465599099383073478_n

1937

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית בר-שירה בשדרות בן-גוריון 33 בתל אביב

לקראת יום השנה ה-60 לפטירתו של האדריכל דב כרמי הסתובבתי בכמה מהבניינים שתכנן בסביבת שדרות בן-גוריון בתל אביב. תמצאו כאן היקף מרשים של בנייני מגורים וגם וילה עירונית אחת שכרמי תכנן לאורך שנות ה-30 ועד לסוף שנות ה-50. למעט אותה וילה, "בית איילה זקס" בבן-גוריון 13, הרי שהבניין הבולט מכולם שתכנן כרמי בסביבה הוא "בית בר-שירה" שממוקם במספר 33.

זוהי יצירה שבכל פרט בה ראוי להתעכב: החזית, התכנית, חדר המדרגות והדירות. גם חומרי הבנייה החשופים לעין נקבעו בהתאם לסגנון הברוטליזם שכרמי אימץ בשנים המאוחרות, אך אין זה בניין ברוטליסטי מובהק, אלא כלאיים, כזה שבו גם שולט הסגנון המודרני. כבר שנים שחזית הבניין מסתתרת מאחורי צמרות עצים שגדלו באופן פראי, אך אלה מפחיתים מעט את רעשי הרחוב לדיירים ומונעים מבט פולשני אל עומק הדירה.

ועל כך ברשימה זו.

.

278799193_5597017843661085_2260348915539245239_n

1959

.

להמשיך לקרוא

סיבוב ברחוב הנביאים 22 פינת שמריהו לוין 17 בתכנון אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני

השותפות המקצועית הפורייה של האדריכלים אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני, שנמשכה תשע שנים בלבד (1965-1956) הצליחה להניב שורה ארוכה ומוצלחת של עבודות. פרק מרכזי ביצירתם המשותפת הוקדש לבתי דירות שנבנו בעיקר בתל אביב, אחד הבולטים שבהם הוא זה שלפנינו ונבנה במפגש הרחובות הנביאים 22 פינת שמריהו לוין 17 ובנייתו הושלמה ב-1959.

הבניין נעדר את הפלסטיות שאפיינה את הברוטליזם התקופתי, זה שהופיע ביתר נוכחות זמן קצר מאוחר יותר. הוא שומר על הגושניות התיבתית המרחפת על עמודים דקיקים, זו שאפיינה את המודרניזם ובמיוחד את זו שהגה לה קורבוזיה ששני אדריכלים אלה העריצו. אך עיצובו החזותי יוצא הדופן שהשתמר לכל אורך השנים באופן מצוין יחסית, הופכים אותו לאחד מבתי הדירות הבולטים והמוערכים שנבנו בעיר. לסיום – שני בתי דירות נוספים ברחוב, מוקדמים יותר.

ועל כך ברשימה זו.

.

277143628_5522423064453897_3093209366286088215_n

1959

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במרכז הקליטה בית מילמן ברמת אביב שהוסב למעונות סטודנטים

ב-1971 היה בית מילמן שנחנך באותה שנה ברחוב טאגור 32 לבניין הגדול והמרכזי בשכונת רמת אביב ב' שבצפון תל אביב. את הבניין שהוקם כמרכז קליטה למהגרים תכנן האדריכל יצחק פרלשטיין, שתכנן את תכנית השכונה ואת מרבית הבניינים שבה. חזיתו נמתחת לאורך יותר מ-80 והוא מתנשא לגובה של שמונה קומות. הוא הוקם בין שני שטחים רחבי ידיים שתוכננו כגנים ואלה פותחו בעשור הבא. כיום הוא משמש למעונות סטודנטים, הודות לקרבה הגדולה לקמפוס אוניברסיטת תל אביב.

טרגדיה שהתרחשה בבניין הובילה בשנות ה-80 לשינוי בכל המעליות בישראל. בעקבות תאונה שהתרחשה במעלית של בית מילמן ובו קיפחה את חייה ילדה קטנה, עולה חדשה מאתיופיה, נקבעה חובת התקנת דלת אוטומטית כפולה. כאן גם נחשפה שחיתות נוספת בתחילת שנות ה-70, כשהתגלה שדיירים במעונות הם בכלל ישראלים רגילים שמכרו דירה וטרם הספיקו להכנס לדירה החדשה ובקומבינת קשרים עם בכיר בסוכנות הצליחו לקבל כאן דירה.

ועל כך ברשימה זו.

.

274957574_5461116733917864_2440722458193311152_n

1971

.

להמשיך לקרוא

סיבוב ביעל 3 בתל אביב שתכנן אוסקר קאופמן ועובר עכשיו שימור

לאחר תכנון תיאטרון "הבימה" ניגש האדריכל אוסקר קאופמן לתכנן לא הרחק מאותו בניין, את ביתה של אחת מהשחקניות שהיתה גם ידידתו – לאה דונקלבלום. כיאה לשחקנית ולאדריכל של תיאטראות, עיצב קאופמן חזית תיאטרלית עם שני גרמי מדרגות חיצוניים היורדים מבמה מוגבהת אל הרחוב. למעשה, קאופמן מימש כאן את דבריו של שיקספיר ש"כל העולם במה".

מאז שהוקם הבית ברחוב יעל 3 במרכז תל אביב, מתגוררים בו בני המשפחה באחת או יותר משבע הדירות המצויות בו. הודות להערכה הגדולה שיש לבניין המיוחד כמו גם לאדריכל, הבניין שהוכרז לשימור מחמיר, עובר כיום תהליך חידוש מוקפד שעליו מופקדים שני משרדי אדריכלים המתמחים בשימור – האחד של האדריכלים אמנון בר אור וטל גזית והשני של האדריכל אורי פדן. לפני כמה ימים הוביל אותי פדן בסיבוב בבית בשלב מתקדם בעבודות השימור והחידוש.

ועל כך ברשימה זו.

.

273567101_5394579993904872_3325875587192939752_n

2022/1936

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בספרו הצבעוני והאישי של האדריכל ז'קי לוי

הצניעות והצבעוניות שמאפיינים את ספרו המונוגרפי של האדריכל ז'קי לוי, מייצגים את דמותו אך גם את יצירתו המתפרסת על פני ששה עשורים. הספר "ז'קי לוי – אדריכל שלא בנה אף מגדל" מאפשר ללמוד על פרויקטים שאמנם לא זכו לפרסום ולא סומנו כאייקונים אדריכליים יוצאי דופן, אך הם מייצגים עבודה מגוונת ורחבה, אדריכלות יומיומית שראוי להתעכב עליה.

דרך התפתחותו ועשייתו המקצועית המוצגת בספר, משתף לוי עם הקורא את לבטיו בעבר ואת הבחירות היותר והפחות מוצלחות שעשה בדרכו כאדריכל. כאן מתגלה כי הוא עבר כמה תחנות מעוררות עניין: החל מלימודים בטכניון, דרך עבודתו המוקדמת כאדריכל שכיר במשרדי האדריכלים של אברהם יסקי, סעדיה מנדל ורוברט בנט. בהמשך בעבודה עצמאית כאדריכל צעיר המחפש את דרכו ומקים גם חברה לעיצוב וייצור רהיטים, ועד לעבודותיו הבוגרות.

ועל כך ברשימה זו.

.

269829314_5214997068529833_6796988542114253368_n

2016

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית התנועה הקיבוצית הנטוש בעת פירוק עבודות האמנות שנותרו בבניין

בשנות ה-60 הקירבה למשרדי ממשלה, לאיגודים מקצועיים ולסוכנות היהודית היתה הסיבה להקמתו של בית תנועת הקיבוץ הארצי בבמיקומו הנבחר. לתכנון הבניין ברחוב לאונרדו דה וינצ'י בתל אביב נבחר האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר הבאוהאוס ומי ששימש בתפקיד אדריכל ראשי של המחלקה הטכנית בתנועה.

ב-2021 אין כבר משמעות לקרבה הפיסית וכנראה שלתנועה אין כבר צורך בנוכחות במרכז העיר הגדולה. לכן, החליטה הנהגת התנועה הקיבוצית להוציא את משרדיה ממרכז תל אביב ולהעתיקם אל מתחם התעסוקה שבקיבוץ יקום (במקור נקרא המתחם "יורו פארק" וכיום הוא נקרא "מתחם העסקים Greenwork"). הבניין ההיסטורי והלא כל כך וותיק החליף אם כן ידיים ולפי ההסכם עבר ל-25 השנים הקרובות לידיה של חברת נדל"ן.

הקיבוצניקים עזבו כבר לפני כמה שבועות וכעת, באמצעות "סטודיו תכלת", מפנים מהבניין קרוב למאה יצירות אמנות, שאותן יצרו אמני הקיבוץ הארצי במיוחד לבניין בעת הקמתו. כך שולבו כאן עבודות של אמנים כמו שמואל כץ, רודא ריילינגר, שרגא ווייל, ג'ין מאיר ומשה סעידי. קפצתי לסיבוב בבניין בעת פירוק העבודות והסתובבתי קצת בין הקומות הנטושות.

ועל כך ברשימה זו.

.

270204105_5235488763147330_6771529777526334429_n

2021-1969

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבלפור 26-24 בתל אביב

הכניסות המרשימות בשני קצותיו של הבניין השוכן על שני מגרשים צמודים ברחוב בלפור 24 ו-26, הן מהייחודיות בעיר. המבנה מ-1937, שנקרא במקור "בית ירוזלימסקי" ותוכנן בידי האדריכל מיכאל פלאטו (שלא הצלחתי לגלות עליו פרטים נוספים לבד מזה שתכנן את הבניין שלפנינו), לא עבר כל שיפוץ מאז נחנך לפני קרוב ל-85 שנה אך הוא הוכרז לשימור.

נותרו בו כמעט כל פרטי הבניין המקוריים, אך בעוד שחלקו המזרחי מוזנח באופן קיצוני, הרי שזה המערבי מטופח טיפה ואפילו מזרקת המים שלצד הכניסה פועלת. בעקבות ספרו של הצלם יגאל גבזה קפצתי עם איתי לסיבוב ביום חמישי האחרון (שסיפר שיונתן, בנו, אוהב את בריכת הנוי).

ועל כך ברשימה זו.

.

267652698_5174714365891437_819713149188796599_n

1937

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין נפתלי באוניברסיטת תל אביב

הבניין הגבוה והבולט בקצה הדרומי של קמפוס אוניברסיטת תל אביב הוא "בניין נפתלי", הקרוי על שמו של פרץ נפתלי, המשמש מאז נחנך ב-1969 את הפקולטה למדעי החברה. תכננו אותו האדריכלים אריה אל-חנני וניסן כנען בהשתתפות מרדכי אנגלמאייר, ממשרדי האדריכלים הפוריים והבולטים שפעלו כאן במחצית השנייה של המאה הקודמת.

כמו הבניינים המוקדמים שהוקמו בקמפוס, גם חומריותו של בניין נפתלי נותרה גולמית, ללא ציפוי של אבן וצבע, אך הוא נבנה מבטון לבן לעומת שאר המבנים בקמפוס בשעתו שנבנו מבטון חשוף. צבעו המקורי נותר כמו שהיה, רק הסמל המקורי של האוניברסיטה המתנוסס בראשו של הבניין הוחלף בסמל העדכני והטיפשי, שבמובן מסוים מייצג את שקיעת הרלוונטיות של האקדמיה בישראל.

את הבניין עוטפות מדרום גבעות דשא מלאכותיות, וממזרח רחבה מרוצפת המשולבת בגינון שאותן עיצבו אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור. כבר שנים שהנהלת האוניברסיטה שוקלת להקים בניין נוסף על אותן גבעות דשא (קרוב ל-40 מטרים מפרידים בין הרחוב ובין הבניין), במטרה לנצל את השטח הפנוי שמצוי ממש סמוך לגדר ולרחוב. תוספת בניין כזה צפויה לפגוע בנראות הייצוגית של בניין נפתלי.

ועל כך ברשימה זו.

.

236507391_4775055455857332_3014612168373119939_n

1969

.

להמשיך לקרוא

סיבוב ברחוב ויזל 11 בתכנון מרדכי רוזנגרטן

אחד הבניינים המיוחדים שתכנן האדריכל מרדכי רוזנגרטן ניצב ברחוב ויזל היוצא משדרות בן גוריון. מדובר בבית דירות שנבנה מיד לאחר מלחמת העולם השנייה, ממוקם במגרש צר וארוך עם חדר מדרגות מרווח ומואר היטב.

רחוב ויזל הוא מהרחובות העשירים ביותר באדריכלות מגורים של שנות ה-40 בתל אביב, כמעט בכל מבנה ניתן להתעכב ולהתרשם. רבים מהמבנים ברחוב כמו גם בשדרות בן גוריון הסמוך תוכננו בידי האדריכל דב כרמי, אולי כאן נמצא המקבץ הגדול ביותר שתכנן האדריכל. בויזל 15-13 שוכן המבנה יוצא הדופן של מעונות השוטרים, בויזל 9 בניין של האדריכלים טנאי וקיסין (המתכננים המקוריים של כיכר רבין), בויזל 3 בניין שתכנן האדריכל שלמה גפשטיין ויש את הבניין הזה שבויזל 11 שכמו רבים מהבניינים ברחוב גם הוא הוכרז לשימור.

ועל כך ברשימה זו.

.

240968892_4845687385460805_1422276308234236482_n

1946

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בגשר אוסישקין בתל אביב

בדרך לסיבוב בתיכון עירוני ה' עצרתי לרגע בגשר אוסישקין, שתוכנן במשרד קיסלוב קיי אדריכלים. לא זכור לי גשר רכבים שבו ניתן לאדריכלים חופש פעולה ודומיננטיות כפי שניתן למצוא בגשר הזה שהוקם ב-1999, והחליף גשר שהקים הצבא ועמד כאן במשך קרוב ל-35 שנה עד שפורק.

משהו מהגשר ההנדסי הוותיק שפורק, העניק השראה למעצבי הגשר החדש. בהתאם לרוח התקופה הוסיפו אלמנטים עליזים כמו דגלוני מתכת ולוחות עם צורות שונות של כוכבים ולבבות.

ועל כך ברשימה זו.

.

226054634_4729240257105519_7711873093421995485_n

1999

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחידוש ציור הקיר שיצר יגאל תומרקין בתיכון עירוני ה' בתל אביב

בזמן שאני חוזר ומגלה על עוד ועוד עבודות אמנות ששולבו באדריכלות שנפגעו, נהרסו או בדרך להיהרס, משמח לגלות שבתיכון עירוני ה' בתל אביב בחרה העירייה לשפץ את ציור הקיר שיצר יגאל תומרקין ב-1965. תומרקין שהתנסה במגוון רחב של טכניקות, ניסה כאן כנראה באופן חד-פעמי את טכניקת ציור הקיר ויצר עבודה מיוחדת המוקדשת לתלמידים. היתה זו אחת מהשנים המוצלחות של תומרקין כאמן, ועם זאת עבודה זו נשכחה והיתה ידועה למעטים ואף לא הופיעה בפרסומים הרבים שעסקו ביצירתו.

במשך חודש שלם עבד הצוות של אלי שאלתיאל ושי פרקש מ"סטודיו תכלת" בחידוש העבודה. השבוע הושלמה המלאכה, לכן קפצתי לסיבוב כדי לראות את התוצאה. עוד בעירוני ה' מצויות עבודות שיצרו נפתלי בזם ואהרן כהנא – כולם מכריו של האדריכל אבא אלחנני שתכנן את בניין בית הספר והקדיש בחלק מעבודותיו מקום לאמנות.

ועל כך ברשימה זו.

.

227310363_4736843619678516_3611528031493507781_n

1965

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתחנת קרליבך של הרכבת קלה

לפני שלושה שבועות במסגרת אירועי "בתים מבפנים", הצטרפתי לסיור בתחנת רכבת קרליבך שעומקה מגיע ל-52 מטר מתחת למפלס הרחוב (כמו בניין בגובה 17 קומות) ואורכה כרבע קילומטר. התחנה כעת מצויה במצב של שלד, אין עדיין דרגנועים, מעליות או חיפויים גם לא שולבה בה עדיין גופי התאורה והאוורור. אבל הפסים כבר כאן וגם כל המדרגות שדרכן ירדתי למטה.

התחנה הגדולה ביותר מבין תחנות הרק"ל היא תחנת קרליבך, שלבד מהעובדה שהיא כולה בנויה מתחת לפני הקרקע, היא גם תשרת את נוסעי הקו הירוק שיקשר בין ראשון לציון ובין הרצליה ואת נוסעי הקו האדום שיקשר בין ראשון לציון ובין פתח תקווה. כל מסילה מצויה במפלס נפרד בתחנה. ולמרות שעדיין לא התחילו לחפור את הקו הירוק – לפחות תחנה כבר יש.

ועל כך ברשימה זו.

.

21465

2022

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: