ארכיון קטגוריה: תל אביב-יפו

סיבוב באהרונוביץ 4 בתל אביב

מבואת הכניסה המרווחת עם הבמה המעוגלת הופכת את בנייין המגורים שבמפגש הרחובות אהרונוביץ 4 ולוריא 13 לאחד הבולטים בלב תל אביב. אם תזדמנו לרחוב אהרנוביץ תגלו שראוי להתעכב כמעט בכל בניין, אבל בזה במיוחד.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה כמעט ופסקה לחלוטין הבנייה האזרחית בארץ בכלל ובתל אביב בפרט. הסיבות לכך היו בעיקרן כלכליות, צמצום היקף המהגרים, אך גם מחסור בחומרי גלם. רבים מהאדריכלים סגרו את משרדיהם, חלקם פרשו מהמקצוע וחלקם פנו לעבוד במע"צ המנדטורי או בשירות הצבא הבריטי. מעטים פנו לתכנן בהתיישבות העובדת. מעט מאד מבני מגורים נבנו בתל אביב בזמן המלחמה. את הבניין שלפנינו תכנן האדריכל רוברט הוף שבחר לפעול כאדריכל עצמאי והמשיך לתכנן בתל אביב במהלך המלחמה וגם הצליח להשיג חומרי בניין מגוונים ומעולים.

הבניין באהרונוביץ 4 חריג בשלושה היבטים: ראשית הוא נבנה בעיצומה של מלחמת העולם ב-1940. שנית, זמן קצר לאחר השלמתו, גגו הוחרב בעקבות פגיעה ישירה של פצצה שנחתה עליו ממטוס קרב איטלקי. ההיבט השלישי הוא כאמור מבואת הכניסה שהיא מהמפוארות שנבנו בבתי מגורים בתל אביב.

ועל כך ברשימה זו.

.

306641835_6019704101392455_1709065552847788972_n

1940

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתחנת אלנבי של הרכבת הקלה

בעוד חודשיים תחל הפעילות של "דנקל" – הרכבת הקלה בגוש דן. בשנה שעברה הספקתי להסתובב בשתיים מתחנות "הקו האדום" – תחנת קרליבך ותחנת גשר אם המושבות. לאחרונה, במסגרת אירועי "בתים מבפנים", אפשרה חברת נת"ע האחראית על הקמת הפרויקט, להציץ בתחנת אלנבי התת-קרקעית, רגע לפני פתיחתה הצפויה בקרוב. הכל נקי, מבריק, נוצץ, מרשים ובעיקר מעורר גאווה שבכל זאת הגענו למרות הכל. רק חסרה כאן זהות מקומית – תחנת אלנבי זהה בעיצובה לתחנה בבני ברק.

בתחנת אלנבי שנחפרה מתחת לרחוב יהודה לוי ובסמוך למפגש עם רחוב אלנבי, ישנן שלוש קומות: הראשונה היא קומת כרטוס, מתחתיה מצויה קומה טכנית (אליה הגישה מוגבלת) ולבסוף עמוק מתחת לכולן ובעומק של 22 מטרים מתחת למפלס הרחוב מצויה קומת הרציף – מכאן עולים ויורדים מהרכבות.

ועל כך ברשימה זו.

.

287277204_5749996441696557_211461529484253672_n

2022

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בגן הסלעים שבפארק הירקון עם אדריכל הנוף גדעון שריג

כבר 40 שנה שאדריכל הנוף גדעון שריג מלווה ומתכנן את פארק הירקון. בין חלקי הפארק השונים שתכנן מסתתר גן הסלעים שנחנך ב-1992. קל לפספס את הגן למרות שמדובר באחד מהמושקעים והייחודיים שבגנים שהוקמו בישראל. "אני חי עם הגן הזה כבר 40 שנה", אומר לי שריג בעת סיבוב בגן בשעת אחר-צהרים מאוחרת. הוא גאה בגן הזה במיוחד ורואה בו את גולת הכותרת של יצירתו הנופית הנפרסת על פני ששה עשורים, וכזה שמקפל בתוכו את גישתו לתכנון נוף.

בגן פזורים מקבצים של סלעים שנבחרו בקפידה, לוקטו, הובאו לכאן מכל רחבי הארץ, והוצבו בדרכים מגוונות ויפות. הסלעים שונים בצורתם, מרקמיהם וצבעיהם. שריג ביקש לא רק ליצור כאן גן דידקטי, כזה שהוא בעל ערך חינוכי למבקרים בו, אלא גם מקום של נופש ופנאי. הוא ביקש לדמות את הסלעים עצמם לאנשים, לכן קל לזהות ברבים מהם אנושיות – חלקם מופיעים כבודדים, זקופים, כפופים או שוכבים, חלקם מופיעים בזוגות ואף בלהקות וניתן לזהות דיאלוג בין הסלעים-דמויות. את כל אלה הוא שילב במדשאות, פרחים, שיחים ועצים וגם בתעלות ובריכות מים שמטופחים כבר 30 שנה.

ועל כך ברשימה זו.

.

293156616_5838322862863914_3028134800563012327_n

1992

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בסטודיו של יעקב דלווה בונה הדגמים

במובן מסויים בניית דגמים העסיקה את יעקב דלווה עוד בילדותו באלכסנדריה בשנות ה-30. צעצועים בשפע לא היו, ולכן כילד בנה לעצמו מחומרים זמינים דגמי מכוניות ומטוסים. כשנקלט בבגרותו בקיבוץ, ביקש לעבוד בנגריה ושם במשך חמש שנים הוא למד את רזי המקצוע. המלחמות האידיאולוגיות לא התאימו לו והוא עזב את הקיבוץ ובחר לקבוע את משכנו בתל אביב. אז הוא הצטרף לסטודיו להקמת תערוכות ודגמים וב-1961 יצא לדרך עצמאית.

במשך קרוב ל-60 שנה בונה דלווה דגמים ארכיטקטונים בסטודיו שברחוב ארלוזורוב 61 בתל אביב. בעשורים האחרונים קצב הזמנות העבודה נחלש, והעובדים שפעלו לצדו אינם כאן עוד. בימים אלה מצוי על שולחנו דגם של משכן נשיאי ישראל. למעשה הדגם חזר אל השולחן בסטודיו שעליו הוא נבנה לפני 55 שנה בהזמנת האדריכל אבא אלחנני. כעת, לקראת תערוכה שמתוכננת להתקיים במשכן הנשיא, חזר לכאן הדגם לרגע, רק לצורך שיפוץ וחידוש.

באתי לסטודיו של דלווה כדי להתרשם מהדגם המחודש. זו היתה גם הזדמנות להפגש ולשמוע ממנו קצת על דרכו.

ועל כך ברשימה זו.

.

297416645_5907068109322722_1657280396309152591_n

2022

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במתחם בתי חברת נוה ברחוב דוד המלך 57-51 בתל אביב

מתחם המגורים שבנייתו הושלמה ב-1962 היה לפרויקט המגורים הבולט והיוקרתי שנבנה באותה עת בתל אביב. ברחוב דוד המלך 57-51 על שטח של קרוב ל-10 דונם הקימה חברת הבנייה "נוה" ארבעה בנייני דירות שנחשבו אז לרבי-קומות (8 קומות). בניינים אלה התייחדו בדירות גדולות ומרווחות וגם בגינה משותפת רחבת ידיים, כזו שלא היתה באף בניין מגורים אחר בעיר.

תכנון הפרויקט נמסר לידיו של האדריכל אהרון דורון, שתכנן רבים מפרויקטי המגורים לחברה ואף קבע את דירתו בראש אחד הבניינים (זו גם הדירה היחידה שבה ביקרתי). תכנית הבניין מתבססת על דגם ה-H, אין בה קישוטים או מותרות יוצאי דופן, למעט תכנון דירתי מעולה, כזה שאפיין את גישתו המקצועית של דורון לכל אורך דרכו.

ועל כך ברשימה זו.

.

294922111_5868492229846977_1112293204139673305_n

1962

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית העיר המתחדש בכיכר ביאליק בתל אביב

לא יותר מ-12 שנה חלפו מאז חידוש בניין עיריית תל אביב הוותיק שבכיכר ביאליק וכבר העירייה מובילה חידוש נוסף. לפני שנה נסגר הבניין שהוצגו בו תערוכות מיותרות ותמוהות בזו אחר זו, התרוקן מתכולתו ועובדים מסורים פוטרו. כיום מתוכנן להקים בו מרכז מבקרים חדש ושונה שיספר את סיפורה של תל אביב ויפו בין השאר בעזרת סיפוריהם של תושבי העיר.

במסגרת אירועי "בתים מבפנים" שנערכו לאחרונה פתחה העירייה את הבית לסיור בין האולמות הריקים. הבניין תוכנן במקור על ידי האדריכל משה צ'רנר (1925), הורחב וחודש בידי האדריכלים אפרת-קובלסקי (2009) וכעת נערכים בו עבודות בתכנון האדריכל אורי פדן (2022).

ועל כך ברשימה זו.

.

292750005_5827511233945077_4189138778487058110_n

2022/1925

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בביתן הלנה רובינשטיין המתחדש

לאלה שהתרגלו יהיה קשה להיפרד מהלנה רובינשטיין ולהחליף בשמו של אייל עופר. אבל זו עובדה מוגמרת: הביתן המחודש ייקרא על שמו של עופר שתרם למוזיאון חמישה מיליון דולר. תרומתו כיסתה שני-שליש, בעוד שאת השליש הנותר מימנה עיריית תל אביב. כך איבד המקום משהו מהקסם הבינלאומי והקוסמטי שטמון היה בשמו, ובמקומו קבלנו נוכחות נוספת למשפחת עופר במרחב הישראלי.

בסיבוב בבניין עם טניה כהן עוזיאלי, מנכ"לית המוזיאון, היא מספרת ששלושת המטרות המרכזיות של פרויקט החידוש היו (1) התאמת אולמות התצוגה לטכנולוגיות העכשוויות, (2) שיקום המבנה הוותיק מתוך ראייה כוללת ותוך הערכה לאדריכלות המקורית שלו, (3) וחיזוק הקשר בין המבנה לסביבתו – "גן-יעקב" ושדרת הולכי הרגל. תכנון וליווי עבודת החידוש של הביתן (שנכלל ברשימת השימור העירונית) נערכו על ידי האדריכלים אמנון רכטר, דנה גורדון ורוי גורדון וכן לידור בר, סשה אונטמן ונדין שבטה. אביו של אמנון, האדריכל יעקב רכטר, תכנן במקור את הביתן שנחנך ב-1959 במסגרת משרד האדריכלים רכטר, זרחי, רכטר.

ועל כך ברשימה זו.

.

292408195_5826429600719907_6017668102542760112_n

2022/1959

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בסביל אבו-נבוט המתחדש

הסביל המצועצע שהוקם בסמיכות ליפו ב-1815 ונקרא על שמו של אבו-נבוט, כינויו הציורי של מוחמד אגא א-שאמי, מושל יפו באותה העת, מתחדש בימים אלה לראשונה באופן יסודי ומקצועי ביוזמה של עיריית תל אביב. ייעודו של המבנה ששוכן כיום בדרך בן צבי 51, היה לשמש מקום מנוחה ולהרוות את צמאונם של עוברי-אורח ובהמותיהם. לצורך כך הותקן ברז ושוקת שחוברו לבית באר סמוך שנהרס לפני כמה שנים. בתקופת המנדט הוקם גן ציבורי בסמוך לסביל ולימים הפך לגן פסלים כשיגאל תומרקין שילב בו קבוצה מכובדת מיצירותיו.

באירוע "בתים מבפנים" שנערך לאחרונה, זכתה קבוצה קטנה של סקרנים לסייר במתחם הסביל והגן המוקפים כבר שנה בגדר גבוהה. את הסיור הובילו האדריכלים טל איל, רון דקל ואמיר שחאדה. אחריו השלמתי פרטים משי פרקש שאחראי לטיפול בציורי הקיר שבמבנה.

ועל כך ברשימה זו.

.

צילום מסך 2022-06-20 215536

1815/2022

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במבנן ברחוב דוד המלך 36-32 בתל אביב

תכנון בתי מגורים היה תחום ההתמחות של האדריכל יצחק פרלשטיין. במשך יותר מארבעה עשורים האדריכל התל אביבי שהוריו היו ממייסדי העיר, תכנן בתי מגורים בכל רחבי הארץ ובמיוחד בתל אביב, אשדוד, חולון, בת ים וירושלים. פרלשטיין פיתח דגמים של דירות ומבנים ובמקביל הקפיד לאמץ טכנולוגיות בנייה חדשות, בעיקר כאלה מתועשות. אחד מהפרויקטים האחרונים שתכנן קודם לפטירתו היה מבנן רחב ידיים ברחוב דוד המלך בתל אביב, שאותו הוא תכנן עבור האחים-הקבלנים אברהם ואהרון רובינשטיין.

המגרש בשטח של 6.5 דונם חריג בגודלו. הודות לכך התאפשר לאדריכל להקים כאן מבנה העוטף חצר פנימית משותפת ורחבת ידיים שהוקמה מעל לחניון חפור. אלא שבשונה מהתכנון הנהוג כיום, הקפיד האדריכל להותיר את החצר פתוחה לרחובות העוטפים את הבניין.

ועל כך ברשימה זו.

.

288841709_5772250969471104_4387063833242247775_n

1980

.

להמשיך לקרוא

סיבוב המלצות לכמה מאירועי בתים מבפנים

אם הספקתם להציץ במבחר האירועים שמתקיימים השנה במסגרת "בתים מבפנים" בתל אביב אז אני משער ששמתם לב שקשה לבחור. סוף השבוע הגדוש אירועים קרב ובא ונותרו רק כמה ימים. לכן, בחרתי להמליץ על 20 אירועים שמאפשרים כניסה וביקור במקומות מסקרנים במיוחד. חלק מהמקומות אמנם פתוחים במשך כל השנה, אך כאן יש הזדמנות להשתתף בהדרכה מקצועית וחד-פעמית.

אלה גם המקומות שאני מתכוון לבקר בהם. לכן סיננתי מקומות שבהם כבר בקרתי בעבר, או כאלה שמתקיימים ביום שישי בבוקר (התחייבתי להשתתף באירוע אחר מחוץ לעיר).

ועל כך ברשימה זו.

.

281791831_5676945132335022_2081730157503775875_n

2022

.

להמשיך לקרוא

מוזמנים לאירוע לכבוד ספר חדש שפרסמתי "אחרי המודרניזם – האדריכלות של משה לופנפלד וגיורא גמרמן"

בתום ארבע שנות מחקר מעמיק שהתמקד ביצירתם של האדריכלים משה לופנפלד וגיורא גמרמן, יצא לאור הספר "אחרי המודרניזם" (הוצאת אסיה). שני האדריכלים, שנפטרו כבר בעשור הקודם, תכננו כמעט בכל תחום מתחומי האדריכלות: חינוך, תרבות, תעשייה, מלונאות, ספורט ומגורים. היתה זו גם אחת מהשותפויות הממושכות והייחודיות בתולדות אדריכלי דור המדינה.

גוף העבודה המקיף של לופנפלד וגמרמן משקף את חילופי האופנות וסדר היום התכנוני והסגנוני במחצית השנייה של המאה ה-20. בקאנון של אדריכלות ישראל כלול לפחות מבנה מייצג אחד פרי תכנונם מכל תקופה ותקופה: החל ב"בית המגירות" בבאר שבע, נציג הסטרוקטורליזם הברוטליסטי הניסיוני של שנות ה-60, בהמשך ספריית שער ציון – בית אריאלה בתל אביב, פסגת עבודתם האדריכלית ואחד משיאיו האקספרסייביים של הברוטליזם הישראלי המאוחר שהיה נפוץ בארץ לאחר 1967 ולאורך שנות ה-70 וה-80, וכלה בקריית התרבות באשדוד, מהדוגמאות הבולטות של האדריכלות הפוסטמודרנית בישראל של שנות ה-90. 

זוהי המונוגרפיה השלישית שאותה אני מפרסם במשותף עם האדריכל ד"ר צבי אלחייני, ואירוע לכבוד הספר יתקיים ביום שישי, 27.5, בשעה 14:00 בבית אריאלה. האירוע שיתקיים במסגרת "בתים מבפנים", יכלול הרצאה שתסקר את יצירתם של האדריכלים וכן סיור שאותו תוביל האדריכלית גנית מייזליץ כסיף.

ועל כך ברשימה זו.

.

280933824_5667613609934841_8205813956345429370_n

ספר חדש

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הבאר ברחוב הרצל 138

בית הבאר המפואר שהוקם במאה ה-19 מייצג חלק מהסיפור של תל אביב-יפו. מבאר שנחפרה בלב הפרדסים שבעורף החקלאי של יפו, בימים שענף הפרדסנות זכה לשגשוג ולהצלחה בינלאומית, הוא התפתח לאחוזה מפוארת שנבלעה עד מהרה ברחוב הרצל שבדרום תל אביב. באמצע המאה ה-20 הוסב הבניין למפעל לתעשייה כבדה, כשמערכות המים של אותו בית באר השתמרו בקומתו התחתונה.

סביבת רחוב סלמה והרצל משנה את פניה במהירות והמגרש שברחוב הרצל 138 לא נותר מאחור. לצד שני מגדלי מגורים חדשים שאותם תכנן האדריכל אילן פיבקו, בית הבאר שהוכרז זה מכבר כבניין לשימור, זכה לתיעוד ושימור בתכנון האדריכל נאור מימר וצוותו. מבניין עלוב ומכוסה בשכבות של פיח והזנחה שהצטברו על קירותיו במשך עשרות רבות של שנים, צמחה כאן בונבוניירה. בקרוב יאוכלס המבנה המחודש במסעדה ובר, אבל עד אז:

באירוע "בתים מבפנים" שיתקיים בסוף השבוע הבא, 28-26.5, יפתח בית הבאר למבקרים והאדריכל יוביל בו סיורים מודרכים.

ועל כך ברשימה זו.

.

280823976_5665028226860046_562900840766967923_n

1870/2022

.

להמשיך לקרוא

סיבוב ברחוב מנדלסון 10 פינת שלמה המלך 65 בתל אביב

מסך הזכוכית המלווה את חדר המדרגות לכל גובה הבניין בבניין המגורים שבפינת הרחובות מנדלסון 10 ושלמה המלך 65 בתל אביב תמיד ריתק אותי. זהו מהלך קטן ופשוט, שמעוצב היטב ומייצג את אחד הצדדים היפים של הסגנון הבינלאומי, ומאז שהבניין עבר תהליך חידוש הוא גם מטופח כמו בונבוניירה.

הבניין שוכן על מגרש ארוך וצר ולכן נקבעו בו שתי כניסות שכל אחת מהן מקשרת לקבוצת דירות נפרדת. כניסה אחת בולטת ואחת צדדית ופחות מעניינת. מפתיע לגלות שאת הבניין שנבנה ב-1937 תכנן אלמוני, האדריכל יחיאל אברהמי, שלא ידוע עליו דבר למעט העובדה שהוא חתום של שני בניינים בלבד בתל אביב. בבניין שהוכרז לשימור מחמיר, הושלם ב-2014 תהליך שימור בתכנון האדריכלים אמנון בר אור וטל גזית.

ועל כך ברשימה זו.

.

279356530_5616731861689683_465599099383073478_n

1937

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית בר-שירה בשדרות בן-גוריון 33 בתל אביב

לקראת יום השנה ה-60 לפטירתו של האדריכל דב כרמי הסתובבתי בכמה מהבניינים שתכנן בסביבת שדרות בן-גוריון בתל אביב. תמצאו כאן היקף מרשים של בנייני מגורים וגם וילה עירונית אחת שכרמי תכנן לאורך שנות ה-30 ועד לסוף שנות ה-50. למעט אותה וילה, "בית איילה זקס" בבן-גוריון 13, הרי שהבניין הבולט מכולם שתכנן כרמי בסביבה הוא "בית בר-שירה" שממוקם במספר 33.

זוהי יצירה שבכל פרט בה ראוי להתעכב: החזית, התכנית, חדר המדרגות והדירות. גם חומרי הבנייה החשופים לעין נקבעו בהתאם לסגנון הברוטליזם שכרמי אימץ בשנים המאוחרות, אך אין זה בניין ברוטליסטי מובהק, אלא כלאיים, כזה שבו גם שולט הסגנון המודרני. כבר שנים שחזית הבניין מסתתרת מאחורי צמרות עצים שגדלו באופן פראי, אך אלה מפחיתים מעט את רעשי הרחוב לדיירים ומונעים מבט פולשני אל עומק הדירה.

ועל כך ברשימה זו.

.

278799193_5597017843661085_2260348915539245239_n

1959

.

להמשיך לקרוא

סיבוב ברחוב הנביאים 22 פינת שמריהו לוין 17 בתכנון אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני

השותפות המקצועית הפורייה של האדריכלים אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני, שנמשכה תשע שנים בלבד (1965-1956) הצליחה להניב שורה ארוכה ומוצלחת של עבודות. פרק מרכזי ביצירתם המשותפת הוקדש לבתי דירות שנבנו בעיקר בתל אביב, אחד הבולטים שבהם הוא זה שלפנינו ונבנה במפגש הרחובות הנביאים 22 פינת שמריהו לוין 17 ובנייתו הושלמה ב-1959.

הבניין נעדר את הפלסטיות שאפיינה את הברוטליזם התקופתי, זה שהופיע ביתר נוכחות זמן קצר מאוחר יותר. הוא שומר על הגושניות התיבתית המרחפת על עמודים דקיקים, זו שאפיינה את המודרניזם ובמיוחד את זו שהגה לה קורבוזיה ששני אדריכלים אלה העריצו. אך עיצובו החזותי יוצא הדופן שהשתמר לכל אורך השנים באופן מצוין יחסית, הופכים אותו לאחד מבתי הדירות הבולטים והמוערכים שנבנו בעיר. לסיום – שני בתי דירות נוספים ברחוב, מוקדמים יותר.

ועל כך ברשימה זו.

.

277143628_5522423064453897_3093209366286088215_n

1959

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במרכז הקליטה בית מילמן ברמת אביב שהוסב למעונות סטודנטים

ב-1971 היה בית מילמן שנחנך באותה שנה ברחוב טאגור 32 לבניין הגדול והמרכזי בשכונת רמת אביב ב' שבצפון תל אביב. את הבניין שהוקם כמרכז קליטה למהגרים תכנן האדריכל יצחק פרלשטיין, שתכנן את תכנית השכונה ואת מרבית הבניינים שבה. חזיתו נמתחת לאורך יותר מ-80 והוא מתנשא לגובה של שמונה קומות. הוא הוקם בין שני שטחים רחבי ידיים שתוכננו כגנים ואלה פותחו בעשור הבא. כיום הוא משמש למעונות סטודנטים, הודות לקרבה הגדולה לקמפוס אוניברסיטת תל אביב.

טרגדיה שהתרחשה בבניין הובילה בשנות ה-80 לשינוי בכל המעליות בישראל. בעקבות תאונה שהתרחשה במעלית של בית מילמן ובו קיפחה את חייה ילדה קטנה, עולה חדשה מאתיופיה, נקבעה חובת התקנת דלת אוטומטית כפולה. כאן גם נחשפה שחיתות נוספת בתחילת שנות ה-70, כשהתגלה שדיירים במעונות הם בכלל ישראלים רגילים שמכרו דירה וטרם הספיקו להכנס לדירה החדשה ובקומבינת קשרים עם בכיר בסוכנות הצליחו לקבל כאן דירה.

ועל כך ברשימה זו.

.

274957574_5461116733917864_2440722458193311152_n

1971

.

להמשיך לקרוא

סיבוב ביעל 3 בתל אביב שתכנן אוסקר קאופמן ועובר עכשיו שימור

לאחר תכנון תיאטרון "הבימה" ניגש האדריכל אוסקר קאופמן לתכנן לא הרחק מאותו בניין, את ביתה של אחת מהשחקניות שהיתה גם ידידתו – לאה דונקלבלום. כיאה לשחקנית ולאדריכל של תיאטראות, עיצב קאופמן חזית תיאטרלית עם שני גרמי מדרגות חיצוניים היורדים מבמה מוגבהת אל הרחוב. למעשה, קאופמן מימש כאן את דבריו של שיקספיר ש"כל העולם במה".

מאז שהוקם הבית ברחוב יעל 3 במרכז תל אביב, מתגוררים בו בני המשפחה באחת או יותר משבע הדירות המצויות בו. הודות להערכה הגדולה שיש לבניין המיוחד כמו גם לאדריכל, הבניין שהוכרז לשימור מחמיר, עובר כיום תהליך חידוש מוקפד שעליו מופקדים שני משרדי אדריכלים המתמחים בשימור – האחד של האדריכלים אמנון בר אור וטל גזית והשני של האדריכל אורי פדן. לפני כמה ימים הוביל אותי פדן בסיבוב בבית בשלב מתקדם בעבודות השימור והחידוש.

ועל כך ברשימה זו.

.

273567101_5394579993904872_3325875587192939752_n

2022/1936

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בספרו הצבעוני והאישי של האדריכל ז'קי לוי

הצניעות והצבעוניות שמאפיינים את ספרו המונוגרפי של האדריכל ז'קי לוי, מייצגים את דמותו אך גם את יצירתו המתפרסת על פני ששה עשורים. הספר "ז'קי לוי – אדריכל שלא בנה אף מגדל" מאפשר ללמוד על פרויקטים שאמנם לא זכו לפרסום ולא סומנו כאייקונים אדריכליים יוצאי דופן, אך הם מייצגים עבודה מגוונת ורחבה, אדריכלות יומיומית שראוי להתעכב עליה.

דרך התפתחותו ועשייתו המקצועית המוצגת בספר, משתף לוי עם הקורא את לבטיו בעבר ואת הבחירות היותר והפחות מוצלחות שעשה בדרכו כאדריכל. כאן מתגלה כי הוא עבר כמה תחנות מעוררות עניין: החל מלימודים בטכניון, דרך עבודתו המוקדמת כאדריכל שכיר במשרדי האדריכלים של אברהם יסקי, סעדיה מנדל ורוברט בנט. בהמשך בעבודה עצמאית כאדריכל צעיר המחפש את דרכו ומקים גם חברה לעיצוב וייצור רהיטים, ועד לעבודותיו הבוגרות.

ועל כך ברשימה זו.

.

269829314_5214997068529833_6796988542114253368_n

2016

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: