ארכיון קטגוריה: תל אביב-יפו

סיבוב בתחנת כיבוי האש הנטושה בתל אביב

האם תיהרס התחנה שרק לפני 33 שנה נחנכה בקצה הצפוני של רחוב אבן גבירול בתל אביב? את הבניין שנחשב היה לדוגמה לתכנון תחנת כיבוי אש, תכננו עדנה ורפי לרמן, מבכירי האדריכלים והמתכננים, ולמרות שלא חלפו שנים רבות מאז שהוא תוכנן, נאבקים כעת אדריכלים לשמר את החלק הבולט שבו – המגדל.

במקור יועד המגדל לשמש לייבוש זרנוקי הכיבוי בתום משימות שאליהן יצאו לוחמי האש. לכן, לצורך מתיחת הזרנוקים לייבושם הותקנה בו מערכת מכנית בפיר המגדל המתנשא לגובה של כמה עשרות מטרים. לאחר כמה שנים הוזנחה שיטת הייבוש הזו והמגדל איבד את מעמדו הפונקציונלי, אך כנקודת ציון עירונית המשיך למשוך את תשומת ליבם של התושבים הרבים שחלפו על פניו ושל לוחמי האש והיה לחלק בלתי נפרד מהנוף העירוני.

עם קבלת ההחלטה להמשיך את התואי של רחוב אבן גבירול לצפון, אל שטח נמל התעופה שדה דב שהתפנה, ועם קבלת ההחלטה להעביר את קו הרכבת הקלה בתואי זה, הוקמה בסמיכות תחנת כיבוי אש חדשה, וזו הוותיקה יועדה להריסה היות והיא ניצבת על תואי הדרך המיועד לרחוב הרחב החדש. לעומת בניין התחנה עצמה, הרי שהמגדל נמצא מחוץ לתואי הדרך.

ועל כך ברשימה זו.

.

326529209_738161237661243_3366762363666298621_n

2023 (1989)

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בגינת דובנוב עם אדריכל הנוף גדעון שריג

חשוב לאדריכל הנוף גדעון שריג שהגינה שהוא מתכנן תתאים לכל הגילאים. לגינת דובנוב שבתל אביב יש לשריג, מבכירי וותיקי אדריכלי הנוף בישראל, פינה חמה בלב והוא רואה בה את אחת מעבודותיו הטובות שתכנן. שנות ה-80 היו שנות הפריצה הגדולה של שריג, כשהצליח לממש בזה אחר זה פרויקטים חדשניים ומורכבים ובראשם "גן הסלעים" שבפארק הירקון. גם בגינת דובנוב השכונתית שהקמתה הושלמה ב-1995, ניתן למצוא הד לאותו גן סלעים ייחודי.

בסיבוב בגינה עם שריג הוא שמח לגלות שהמקום מלא בילדים ובהורים, הוא היה מאושר לראות שאין פינה מוזנחת והכל שוקק חיים. שריג רתח מזעם כשראה שלאחרונה הוקם ביתן בשטח הגינה ובצמוד למתקני המשחק, והסביר שהשטחים הציבוריים מצטמצמים לטובת המסחר והתופעה מכאיבה לו כי הציבור הוא הנפגע העיקרי. "רצוי שיהיה קיוסק, אבל לא באמצע אלא בצד כי אין לו שום קשר לפעילות של הגינה", הוא מסביר (אלא שמאוחר יותר התברר שלא מדובר בקיוסק אלא במיזם עירוני להשאלת צעצועים לילדים המשחקים בגינה). פחות מפריעים לו שינויים כמו החלפת ריצוף, החלפת מתקני בולי עץ שתכנן לטובת מתקנים גנריים, שינוי במאזן בין מתקנים, בין מדשאות ובין שטחים חשופים.

ועל כך ברשימה זו.

.

323708457_2107912619405957_5035139577553047465_n

2022 (1995)

.

להמשיך לקרוא

סיבוב על הספר החדש שעוסק במצודת זאב

"אדריכלות לא נוצרת מהקו הראשון שמעביר האדריכל על הגיליון הנקי", טוען האדריכל ד"ר יוסי קליין, "אלא שורשיה מתהווים ברעיון עמוק שנוצר לאורך ההיסטוריה". אל אותם שורשים צולל קליין בספר חדש ויוצא דופן, שמוקדש כולו לבניין אחד בתל אביב, כזה שכבר אינו קיים, לפחות לא במתכונתו המקורית כפי שנבנה ב-1940.

"מצודת זאב" ברחוב המלך ג'ורג' בתל אביב, שהיה משכנה המרכזי של התנועה הרוויזיוניסטית וכיום משמש את תנועת השלטון, זוכה תחת ידיו של קליין בספרו החדש, להארה ממוקדת החודרת אל עומק שורשיו ומרחיב בכך את מדף ספרי האדריכלות המוקדשים לבניינים בודדים ועוסקים בקשרים שבין אידיאולוגיה, אסתטיקה ומרחב עירוני.

ועל כך ברשימה זו.

.

321633586_739928356991454_7179571314817002508_n

שנות ה-40

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במגדל יובנק בשדרות רוטשילד

מגדל בנק כללי לישראל (כיום יובנק) בשדרות רוטשילד תל אביב הוא אחד משני מגדלי המשרדים שתכנן בתל אביב האדריכל אריה פרייברגר. המגדל שנחנך ב-1986 היה הראשון שהוקם בשדרה ההיסטורית והייחודית, והיה החלוץ בתקופת התחייה של הסביבה שעד אז היתה מדורדרת ומוזנחת. הבנק שהיה בבעלותה של משפחת רוטשילד, היה גם המהלך הראשון של המשפחה בשדרה שנקראה על שמה.

מאז, נבנו לאורך שדרות רוטשילד מגדלים רבים נוספים. ביחס למגדלים אלה, מתגמד מגדל בנק כללי. ועדיין, במפלס הרחוב הוא מהמרשימים שבהם. לאחרונה עשיתי בו סיבוב עם פרייברגר ורעייתו ועם האדריכל ד"ר צבי אלחייני שבמשותף אנו כותבים מונוגרפיה על עבודתו שתצא לאור בסוף השנה הבאה.

ועל כך ברשימה זו.

.

314410758_6180203172009213_5238779872847340891_n

2022 (1986)

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באהרונוביץ 4 בתל אביב

מבואת הכניסה המרווחת עם הבמה המעוגלת הופכת את בנייין המגורים שבמפגש הרחובות אהרונוביץ 4 ולוריא 13 לאחד הבולטים בלב תל אביב. אם תזדמנו לרחוב אהרנוביץ תגלו שראוי להתעכב כמעט בכל בניין, אבל בזה במיוחד.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה כמעט ופסקה לחלוטין הבנייה האזרחית בארץ בכלל ובתל אביב בפרט. הסיבות לכך היו בעיקרן כלכליות, צמצום היקף המהגרים, אך גם מחסור בחומרי גלם. רבים מהאדריכלים סגרו את משרדיהם, חלקם פרשו מהמקצוע וחלקם פנו לעבוד במע"צ המנדטורי או בשירות הצבא הבריטי. מעטים פנו לתכנן בהתיישבות העובדת. מעט מאד מבני מגורים נבנו בתל אביב בזמן המלחמה. את הבניין שלפנינו תכנן האדריכל רוברט הוף שבחר לפעול כאדריכל עצמאי והמשיך לתכנן בתל אביב במהלך המלחמה וגם הצליח להשיג חומרי בניין מגוונים ומעולים.

הבניין באהרונוביץ 4 חריג בשלושה היבטים: ראשית הוא נבנה בעיצומה של מלחמת העולם ב-1940. שנית, זמן קצר לאחר השלמתו, גגו הוחרב בעקבות פגיעה ישירה של פצצה שנחתה עליו ממטוס קרב איטלקי. ההיבט השלישי הוא כאמור מבואת הכניסה שהיא מהמפוארות שנבנו בבתי מגורים בתל אביב.

ועל כך ברשימה זו.

.

306641835_6019704101392455_1709065552847788972_n

2022 (1940)

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתחנת אלנבי של הרכבת הקלה

בעוד חודשיים תחל הפעילות של "דנקל" – הרכבת הקלה בגוש דן. בשנה שעברה הספקתי להסתובב בשתיים מתחנות "הקו האדום" – תחנת קרליבך ותחנת גשר אם המושבות. לאחרונה, במסגרת אירועי "בתים מבפנים", אפשרה חברת נת"ע האחראית על הקמת הפרויקט, להציץ בתחנת אלנבי התת-קרקעית, רגע לפני פתיחתה הצפויה בקרוב. הכל נקי, מבריק, נוצץ, מרשים ובעיקר מעורר גאווה שבכל זאת הגענו למרות הכל. רק חסרה כאן זהות מקומית – תחנת אלנבי זהה בעיצובה לתחנה בבני ברק.

בתחנת אלנבי שנחפרה מתחת לרחוב יהודה לוי ובסמוך למפגש עם רחוב אלנבי, ישנן שלוש קומות: הראשונה היא קומת כרטוס, מתחתיה מצויה קומה טכנית (אליה הגישה מוגבלת) ולבסוף עמוק מתחת לכולן ובעומק של 22 מטרים מתחת למפלס הרחוב מצויה קומת הרציף – מכאן עולים ויורדים מהרכבות.

ועל כך ברשימה זו.

.

287277204_5749996441696557_211461529484253672_n

2022

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בגן הסלעים שבפארק הירקון עם אדריכל הנוף גדעון שריג

כבר 40 שנה שאדריכל הנוף גדעון שריג מלווה ומתכנן את פארק הירקון. בין חלקי הפארק השונים שתכנן מסתתר גן הסלעים שנחנך ב-1992. קל לפספס את הגן למרות שמדובר באחד מהמושקעים והייחודיים שבגנים שהוקמו בישראל. "אני חי עם הגן הזה כבר 40 שנה", אומר לי שריג בעת סיבוב בגן בשעת אחר-צהרים מאוחרת. הוא גאה בגן הזה במיוחד ורואה בו את גולת הכותרת של יצירתו הנופית הנפרסת על פני ששה עשורים, וכזה שמקפל בתוכו את גישתו לתכנון נוף.

בגן פזורים מקבצים של סלעים שנבחרו בקפידה, לוקטו, הובאו לכאן מכל רחבי הארץ, והוצבו בדרכים מגוונות ויפות. הסלעים שונים בצורתם, מרקמיהם וצבעיהם. שריג ביקש לא רק ליצור כאן גן דידקטי, כזה שהוא בעל ערך חינוכי למבקרים בו, אלא גם מקום של נופש ופנאי. הוא ביקש לדמות את הסלעים עצמם לאנשים, לכן קל לזהות ברבים מהם אנושיות – חלקם מופיעים כבודדים, זקופים, כפופים או שוכבים, חלקם מופיעים בזוגות ואף בלהקות וניתן לזהות דיאלוג בין הסלעים-דמויות. את כל אלה הוא שילב במדשאות, פרחים, שיחים ועצים וגם בתעלות ובריכות מים שמטופחים כבר 30 שנה.

ועל כך ברשימה זו.

.

293156616_5838322862863914_3028134800563012327_n

2022 (1992)

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בסטודיו של יעקב דלווה בונה הדגמים

במובן מסויים בניית דגמים העסיקה את יעקב דלווה עוד בילדותו באלכסנדריה בשנות ה-30. צעצועים בשפע לא היו, ולכן כילד בנה לעצמו מחומרים זמינים דגמי מכוניות ומטוסים. כשנקלט בבגרותו בקיבוץ, ביקש לעבוד בנגריה ושם במשך חמש שנים הוא למד את רזי המקצוע. המלחמות האידיאולוגיות לא התאימו לו והוא עזב את הקיבוץ ובחר לקבוע את משכנו בתל אביב. אז הוא הצטרף לסטודיו להקמת תערוכות ודגמים וב-1961 יצא לדרך עצמאית.

במשך קרוב ל-60 שנה בונה דלווה דגמים ארכיטקטונים בסטודיו שברחוב ארלוזורוב 61 בתל אביב. בעשורים האחרונים קצב הזמנות העבודה נחלש, והעובדים שפעלו לצדו אינם כאן עוד. בימים אלה מצוי על שולחנו דגם של משכן נשיאי ישראל. למעשה הדגם חזר אל השולחן בסטודיו שעליו הוא נבנה לפני 55 שנה בהזמנת האדריכל אבא אלחנני. כעת, לקראת תערוכה שמתוכננת להתקיים במשכן הנשיא, חזר לכאן הדגם לרגע, רק לצורך שיפוץ וחידוש.

באתי לסטודיו של דלווה כדי להתרשם מהדגם המחודש. זו היתה גם הזדמנות להפגש ולשמוע ממנו קצת על דרכו.

ועל כך ברשימה זו.

.

297416645_5907068109322722_1657280396309152591_n

2022

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במתחם בתי חברת נוה ברחוב דוד המלך 57-51 בתל אביב

מתחם המגורים שבנייתו הושלמה ב-1962 היה לפרויקט המגורים הבולט והיוקרתי שנבנה באותה עת בתל אביב. ברחוב דוד המלך 57-51 על שטח של קרוב ל-10 דונם הקימה חברת הבנייה "נוה" ארבעה בנייני דירות שנחשבו אז לרבי-קומות (8 קומות). בניינים אלה התייחדו בדירות גדולות ומרווחות וגם בגינה משותפת רחבת ידיים, כזו שלא היתה באף בניין מגורים אחר בעיר.

תכנון הפרויקט נמסר לידיו של האדריכל אהרון דורון, שתכנן רבים מפרויקטי המגורים לחברה ואף קבע את דירתו בראש אחד הבניינים (זו גם הדירה היחידה שבה ביקרתי). תכנית הבניין מתבססת על דגם ה-H, אין בה קישוטים או מותרות יוצאי דופן, למעט תכנון דירתי מעולה, כזה שאפיין את גישתו המקצועית של דורון לכל אורך דרכו.

ועל כך ברשימה זו.

.

294922111_5868492229846977_1112293204139673305_n

2022 (1962)

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית העיר המתחדש בכיכר ביאליק בתל אביב

לא יותר מ-12 שנה חלפו מאז חידוש בניין עיריית תל אביב הוותיק שבכיכר ביאליק וכבר העירייה מובילה חידוש נוסף. לפני שנה נסגר הבניין שהוצגו בו תערוכות מיותרות ותמוהות בזו אחר זו, התרוקן מתכולתו ועובדים מסורים פוטרו. כיום מתוכנן להקים בו מרכז מבקרים חדש ושונה שיספר את סיפורה של תל אביב ויפו בין השאר בעזרת סיפוריהם של תושבי העיר.

במסגרת אירועי "בתים מבפנים" שנערכו לאחרונה פתחה העירייה את הבית לסיור בין האולמות הריקים. הבניין תוכנן במקור על ידי האדריכל משה צ'רנר (1925), הורחב וחודש בידי האדריכלים אפרת-קובלסקי (2009) וכעת נערכים בו עבודות בתכנון האדריכל אורי פדן (2022).

ועל כך ברשימה זו.

.

292750005_5827511233945077_4189138778487058110_n

2022 (1925)

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בביתן הלנה רובינשטיין המתחדש

לאלה שהתרגלו יהיה קשה להיפרד מהלנה רובינשטיין ולהחליף בשמו של אייל עופר. אבל זו עובדה מוגמרת: הביתן המחודש ייקרא על שמו של עופר שתרם למוזיאון חמישה מיליון דולר. תרומתו כיסתה שני-שליש, בעוד שאת השליש הנותר מימנה עיריית תל אביב. כך איבד המקום משהו מהקסם הבינלאומי והקוסמטי שטמון היה בשמו, ובמקומו קבלנו נוכחות נוספת למשפחת עופר במרחב הישראלי.

בסיבוב בבניין עם טניה כהן עוזיאלי, מנכ"לית המוזיאון, היא מספרת ששלושת המטרות המרכזיות של פרויקט החידוש היו (1) התאמת אולמות התצוגה לטכנולוגיות העכשוויות, (2) שיקום המבנה הוותיק מתוך ראייה כוללת ותוך הערכה לאדריכלות המקורית שלו, (3) וחיזוק הקשר בין המבנה לסביבתו – "גן-יעקב" ושדרת הולכי הרגל. תכנון וליווי עבודת החידוש של הביתן (שנכלל ברשימת השימור העירונית) נערכו על ידי האדריכלים אמנון רכטר, דנה גורדון ורוי גורדון וכן לידור בר, סשה אונטמן ונדין שבטה. אביו של אמנון, האדריכל יעקב רכטר, תכנן במקור את הביתן שנחנך ב-1959 במסגרת משרד האדריכלים רכטר, זרחי, רכטר.

ועל כך ברשימה זו.

.

292408195_5826429600719907_6017668102542760112_n

2022 (1959)

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בסביל אבו-נבוט המתחדש

הסביל המצועצע שהוקם בסמיכות ליפו ב-1815 ונקרא על שמו של אבו-נבוט, כינויו הציורי של מוחמד אגא א-שאמי, מושל יפו באותה העת, מתחדש בימים אלה לראשונה באופן יסודי ומקצועי ביוזמה של עיריית תל אביב. ייעודו של המבנה ששוכן כיום בדרך בן צבי 51, היה לשמש מקום מנוחה ולהרוות את צמאונם של עוברי-אורח ובהמותיהם. לצורך כך הותקן ברז ושוקת שחוברו לבית באר סמוך שנהרס לפני כמה שנים. בתקופת המנדט הוקם גן ציבורי בסמוך לסביל ולימים הפך לגן פסלים כשיגאל תומרקין שילב בו קבוצה מכובדת מיצירותיו.

באירוע "בתים מבפנים" שנערך לאחרונה, זכתה קבוצה קטנה של סקרנים לסייר במתחם הסביל והגן המוקפים כבר שנה בגדר גבוהה. את הסיור הובילו האדריכלים טל איל, רון דקל ואמיר שחאדה. אחריו השלמתי פרטים משי פרקש שאחראי לטיפול בציורי הקיר שבמבנה.

ועל כך ברשימה זו.

.

צילום מסך 2022-06-20 215536

2022 (1815)

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במבנן ברחוב דוד המלך 36-32 בתל אביב

תכנון בתי מגורים היה תחום ההתמחות של האדריכל יצחק פרלשטין. במשך יותר מארבעה עשורים האדריכל התל אביבי שהוריו היו ממייסדי העיר, תכנן בתי מגורים בכל רחבי הארץ ובמיוחד בתל אביב, אשדוד, חולון, בת ים וירושלים. פרלשטין פיתח דגמים של דירות ומבנים ובמקביל הקפיד לאמץ טכנולוגיות בנייה חדשות, בעיקר כאלה מתועשות. אחד מהפרויקטים האחרונים שתכנן קודם לפטירתו היה מבנן רחב ידיים ברחוב דוד המלך בתל אביב, שאותו הוא תכנן עבור האחים-הקבלנים אברהם ואהרון רובינשטיין.

המגרש בשטח של 6.5 דונם חריג בגודלו. הודות לכך התאפשר לאדריכל להקים כאן מבנה העוטף חצר פנימית משותפת ורחבת ידיים שהוקמה מעל לחניון חפור. אלא שבשונה מהתכנון הנהוג כיום, הקפיד האדריכל להותיר את החצר פתוחה לרחובות העוטפים את הבניין.

ועל כך ברשימה זו.

.

288841709_5772250969471104_4387063833242247775_n

2022 (1980)

.

להמשיך לקרוא

סיבוב המלצות לכמה מאירועי בתים מבפנים

אם הספקתם להציץ במבחר האירועים שמתקיימים השנה במסגרת "בתים מבפנים" בתל אביב אז אני משער ששמתם לב שקשה לבחור. סוף השבוע הגדוש אירועים קרב ובא ונותרו רק כמה ימים. לכן, בחרתי להמליץ על 20 אירועים שמאפשרים כניסה וביקור במקומות מסקרנים במיוחד. חלק מהמקומות אמנם פתוחים במשך כל השנה, אך כאן יש הזדמנות להשתתף בהדרכה מקצועית וחד-פעמית.

אלה גם המקומות שאני מתכוון לבקר בהם. לכן סיננתי מקומות שבהם כבר בקרתי בעבר, או כאלה שמתקיימים ביום שישי בבוקר (התחייבתי להשתתף באירוע אחר מחוץ לעיר).

ועל כך ברשימה זו.

.

281791831_5676945132335022_2081730157503775875_n

2022

.

להמשיך לקרוא

מוזמנים לאירוע לכבוד ספר חדש שפרסמתי "אחרי המודרניזם – האדריכלות של משה לופנפלד וגיורא גמרמן"

בתום ארבע שנות מחקר מעמיק שהתמקד ביצירתם של האדריכלים משה לופנפלד וגיורא גמרמן, יצא לאור הספר "אחרי המודרניזם" (הוצאת אסיה). שני האדריכלים, שנפטרו כבר בעשור הקודם, תכננו כמעט בכל תחום מתחומי האדריכלות: חינוך, תרבות, תעשייה, מלונאות, ספורט ומגורים. היתה זו גם אחת מהשותפויות הממושכות והייחודיות בתולדות אדריכלי דור המדינה.

גוף העבודה המקיף של לופנפלד וגמרמן משקף את חילופי האופנות וסדר היום התכנוני והסגנוני במחצית השנייה של המאה ה-20. בקאנון של אדריכלות ישראל כלול לפחות מבנה מייצג אחד פרי תכנונם מכל תקופה ותקופה: החל ב"בית המגירות" בבאר שבע, נציג הסטרוקטורליזם הברוטליסטי הניסיוני של שנות ה-60, בהמשך ספריית שער ציון – בית אריאלה בתל אביב, פסגת עבודתם האדריכלית ואחד משיאיו האקספרסייביים של הברוטליזם הישראלי המאוחר שהיה נפוץ בארץ לאחר 1967 ולאורך שנות ה-70 וה-80, וכלה בקריית התרבות באשדוד, מהדוגמאות הבולטות של האדריכלות הפוסטמודרנית בישראל של שנות ה-90. 

זוהי המונוגרפיה השלישית שאותה אני מפרסם במשותף עם האדריכל ד"ר צבי אלחייני, ואירוע לכבוד הספר יתקיים ביום שישי, 27.5, בשעה 14:00 בבית אריאלה. האירוע שיתקיים במסגרת "בתים מבפנים", יכלול הרצאה שתסקר את יצירתם של האדריכלים וכן סיור שאותו תוביל האדריכלית גנית מייזליץ כסיף.

ועל כך ברשימה זו.

.

280933824_5667613609934841_8205813956345429370_n

ספר חדש

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הבאר ברחוב הרצל 138

בית הבאר המפואר שהוקם במאה ה-19 מייצג חלק מהסיפור של תל אביב-יפו. מבאר שנחפרה בלב הפרדסים שבעורף החקלאי של יפו, בימים שענף הפרדסנות זכה לשגשוג ולהצלחה בינלאומית, הוא התפתח לאחוזה מפוארת שנבלעה עד מהרה ברחוב הרצל שבדרום תל אביב. באמצע המאה ה-20 הוסב הבניין למפעל לתעשייה כבדה, כשמערכות המים של אותו בית באר השתמרו בקומתו התחתונה.

סביבת רחוב סלמה והרצל משנה את פניה במהירות והמגרש שברחוב הרצל 138 לא נותר מאחור. לצד שני מגדלי מגורים חדשים שאותם תכנן האדריכל אילן פיבקו, בית הבאר שהוכרז זה מכבר כבניין לשימור, זכה לתיעוד ושימור בתכנון האדריכל נאור מימר וצוותו. מבניין עלוב ומכוסה בשכבות של פיח והזנחה שהצטברו על קירותיו במשך עשרות רבות של שנים, צמחה כאן בונבוניירה. בקרוב יאוכלס המבנה המחודש במסעדה ובר, אבל עד אז:

באירוע "בתים מבפנים" שיתקיים בסוף השבוע הבא, 28-26.5, יפתח בית הבאר למבקרים והאדריכל יוביל בו סיורים מודרכים.

ועל כך ברשימה זו.

.

280823976_5665028226860046_562900840766967923_n

1870/2022

.

להמשיך לקרוא

סיבוב ברחוב מנדלסון 10 פינת שלמה המלך 65 בתל אביב

מסך הזכוכית המלווה את חדר המדרגות לכל גובה הבניין בבניין המגורים שבפינת הרחובות מנדלסון 10 ושלמה המלך 65 בתל אביב תמיד ריתק אותי. זהו מהלך קטן ופשוט, שמעוצב היטב ומייצג את אחד הצדדים היפים של הסגנון הבינלאומי, ומאז שהבניין עבר תהליך חידוש הוא גם מטופח כמו בונבוניירה.

הבניין שוכן על מגרש ארוך וצר ולכן נקבעו בו שתי כניסות שכל אחת מהן מקשרת לקבוצת דירות נפרדת. כניסה אחת בולטת ואחת צדדית ופחות מעניינת. מפתיע לגלות שאת הבניין שנבנה ב-1937 תכנן אלמוני, האדריכל יחיאל אברהמי, שלא ידוע עליו דבר למעט העובדה שהוא חתום של שני בניינים בלבד בתל אביב. בבניין שהוכרז לשימור מחמיר, הושלם ב-2014 תהליך שימור בתכנון האדריכלים אמנון בר אור וטל גזית.

ועל כך ברשימה זו.

.

279356530_5616731861689683_465599099383073478_n

1937

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית בר-שירה בשדרות בן-גוריון 33 בתל אביב

לקראת יום השנה ה-60 לפטירתו של האדריכל דב כרמי הסתובבתי בכמה מהבניינים שתכנן בסביבת שדרות בן-גוריון בתל אביב. תמצאו כאן היקף מרשים של בנייני מגורים וגם וילה עירונית אחת שכרמי תכנן לאורך שנות ה-30 ועד לסוף שנות ה-50. למעט אותה וילה, "בית איילה זקס" בבן-גוריון 13, הרי שהבניין הבולט מכולם שתכנן כרמי בסביבה הוא "בית בר-שירה" שממוקם במספר 33.

זוהי יצירה שבכל פרט בה ראוי להתעכב: החזית, התכנית, חדר המדרגות והדירות. גם חומרי הבנייה החשופים לעין נקבעו בהתאם לסגנון הברוטליזם שכרמי אימץ בשנים המאוחרות, אך אין זה בניין ברוטליסטי מובהק, אלא כלאיים, כזה שבו גם שולט הסגנון המודרני. כבר שנים שחזית הבניין מסתתרת מאחורי צמרות עצים שגדלו באופן פראי, אך אלה מפחיתים מעט את רעשי הרחוב לדיירים ומונעים מבט פולשני אל עומק הדירה.

ועל כך ברשימה זו.

.

278799193_5597017843661085_2260348915539245239_n

1959

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: