תערוכה+אירוע+ספר על מפעל ארגמן ביבנה

לפני שנה כתבתי כאן על מפעל ארגמן ביבנה שתכנן האדריכל רם כרמי בשנות הששים העליזות. בין השאר, חיפשתי אז תכניות של הבניין וגם מצאתי ועכשיו בתערוכה חלק מאותם חומרים יוצגו במסגרת תערוכה שתועלה למשך 10 ימים בלבד בגלריה שבבית האדריכל.

 

ההזמנה - לחצו להגדלה

סיבוב על הפרויקטים של אדריכל סלו הרשמן ליום השואה

זו כתבה שאני אוהב במיוחד, כי מבחינתי בתור מישהו שחקר את עבודתו של האדריכל סלו הרשמן יש בה חידוש גדול. הרשמן ספג הרבה ביקורת במהלך הקריירה שלו. בשיחה שערכתי עמו בעבר, טען שהכיכרות והחצרות ששילב בפרויקטים נועדו ליצור חלל משותף "כמו בפיאצות בפירנצה". ההשוואה המגוחכת הזו, הותירה אותי עם ספק האם הוא אכן חושב שהדברים האלה משתווים באיכותם לכיכרות האיטלקיות. בשיחה איתו היום לקראת יום השואה, חושף הרשמן את שורשיו האמיתיים של המרכיב הזה בעבודתיו, את משמעותו וחשיבותו.

בהזדמנות זו אני רוצה להודות לאיתי – על העריכה ולצבי על הדימויים, וכמובן לאחל לסלו הרשמן המשך עבודה פוריה ובריאות שלימה. 

 

סלו הרשמן במשרדו (במהלך הראיון הקודם שנערך עמו בשנת 2009)

 

Xnet

חברות וחברים יקרים,

מעתה פועלת במה חדשה ברשת: Xnet הכוללת ערוץ שלם המוקדש לאדריכלות. אני חושב שכדאי מאד להכנס לשם. תנו כמה ימים שהעסק יתחיל לתקתק, ויהיה אחלה.

אמנם בשלב זה עדיין לא ניתן לראות את כל מה שהאתר הזה מציע כי הוא במעין השקה, אבל כבר עכשיו אפשר לראות שיש פה משהו חדש ומרתק, וגם אני כותב שם. כך לדוגמא רק עכשיו תוכלו למצוא שם 8 כתבות שכתבתי על פה ושם (גם במדור עיצוב):

http://www.xnet.co.il/architecture/home/0,14710,L-3377,00.html

ביי בנתיים,

מיכאל

סיבוב על הגיליון האחרון של כתב העת Planning Theory & Practice

במעבדה לעיצוב עירוני בה אני חבר מתוקף העובדה שאני כותב במסגרתה את עבודת התיזה שלי, מידי שבוע אחד מחברי המעבדה מציג סקירה של אחד מכתבי העת בתחום התכנון מהעולם. ניסיתי להתחמק מהמטלה הזו, היות ואין לי זמן לדברים האלה. לא מדובר בסתם לרפרף בגיליון, אלא על המציג חובה לכתוב מעין הצגה וסיכום של כתב העת והגיליון עצמו. ניסיתי להתחמק אבל בסוף זה לא הלך ונדרשתי להציג כמו כל אחד אחר.

היות ואני שונא לעשות דברים לחינם, בחרתי להציג בפניכם את הטקסט הקצר שכתבתי. הרשימה הזו מציגה את אחד מכתבי העת החשובים בעולם התכנון וכן את תוכן הגיליון האחרון. כך שגם אתם תוכלו ללמוד מה מעסיק היום את חזית התיאוריה והפרקטיקה בתחום התכנון.

 

כריכת כתב העת

 

סיבוב אצל כתב האדריכלות נועם דביר

הכתיבה על אדריכלות בישראל היא תחום מצומצם, אבל דווקא לאחרונה לא מעט הודות לאינטרנט ולדור צעיר נראה שיש שינוי והתעוררות מסוימת. אם יש מישהו שכן מקפיד לכתוב בנושא בקביעות זה נועם דביר – כתב האדריכלות של עיתון "הארץ".  לכן, נראה היה לי מתאים לערוך אתו שיחה על מצב הכתיבה על אדריכלות ובאותה הזדמנות לראות איפה מתבשלות כל אותן כתבות שהוא כותב.

דביר מתגורר במרחק דקת הליכה מבית העירייה הישן שברחוב ביאליק. דירה מעוצבת – בדיוק כפי שאחד שנושא את הטייטל "כתב אדריכלות" צריך להחזיק.

.

נועם דביר סמוך לשולחן הכתיבה (ברקע: עבודה של ערן שקין)

סיבוב בארכיון אדריכלות ישראל

כבר שנים מדברים על הקמתו של ארכיון ראוי לשמו שיכיל את כל אותם חומרים הקשורים לתכנון בישראל. התחלה לארכיון הייתה לפני שנים בטכניון וגוועה וכעת בלב תל אביב במרתפי מגדל שלום, במקום בו ניצבה בעבר אחת מיצירות האדריכלות המרתקות – גימנסיה הרצליה, שוכן לו היום הארכיון לאדריכלות ישראל.

הגעתי לארכיון מספר פעמים וברשימה הזו ישנן שתי קבוצות תמונות אותן ערבבתי. חלקן צולמו קודם לשיפוץ וההרחבה שעבר הארכיון וחלקן לאחר מכן, זה לא באמת משנה מי קודם ומי אחרי, זו פשוט הזדמנות להכיר ולדעת שכזה דבר נמצא בסביבה. בינתיים מדובר ביוזמה פרטית שלא נהנית מתמיכה קבועה ורצינית, אלא בשיגעון של אדם אחד לדבר – האדר' צבי אלחייני. נקווה שמישהו כבר ישלוף את הכפפה ויאפשר לארכיון להתקיים באופן מכובד ואף להרחיבו לחללי תצוגה ראויים – כפי שהאדריכלות הישראלית ראויה לה. ועד אז: סיבוב+ראיון עם צבי אלחייני+בקשה קטנה לסיום.

.

על הקיר של הארכיון: שיכון לדוגמא ברמת אביב, רם כרמי, מודל מוקדם של כיכר המדינה, שיכונים ותמונת מחזור של ישיבת נחלים

50 שנה לפטירתו של האדריכל זאב רכטר

היום חל יום השנה ה-50 לפטירתו של האדריכל זאב רכטר. לכן, אני מוצא לנכון להקדיש רשימה לזכרו. השנה ניתן לחגוג גם 200 שנה למותו של רבי נחמן מברסלב, 120 להולדת שרה אהרונסון, אביגדור המאירי והמשוררת רחל, 100 שנה להולדת משה וילנסקי ונתן אלתרמן, 60 להולדתם של שם טוב לוי, דודו גבע ויהודה פוליקר, 50 להולדתם של אורי אורבך, שלי יחימוביץ' ודן תורן, 40 להולדת יגאל עמיר והכי חשוב: 25 להולדתה של בר רפאלי.

אז לרגל 50 שנה לאחד מאבות אדריכלות ישראל, בחרתי להוציא מהבוידעם מאמר שפורסם ב-1961 ביום השנה הראשון לפטירתו של רכטר על ידי האדריכל אברהם ארליק (1991-1905) – מורה בטכניון ומבקר אדריכלות שהרבה לכתוב במחצית השניה של המאה העשרים. המאמר פורסם במקור בעיתון אגודת האינג'נרים והארכיטקטים.

.

זאב רכטר, שנות החמישים (התמונה מתוך ספרו של רן שחורי: זאב רכטר)

סיבוב תיאורטי רדיקאלי במעונות ים / בת ים

אחד מהפרויקטים הבולטים שהתקיים, ולמעשה ממשיך, במסגרת הביאנלה הבינלאומית בבת ים לאדריכלות הנוף העירוני (אוצרות: סיגל בר ניר ויעל מוריה) היה הפרויקט של המעבדה למחקרי תכנון, סביבה וקהילה מהחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב. רשימה על המעבדה פרסמתי כאן בעבר.

צוות הפרויקט הורכב מקבוצת סטודנטים לתארים מתקדמים בראשות פרופ' טובי פנסטר והביא רוח חדשה ומאתגרת גם לביאנלה וגם לשיטות העבודה של העירייה ובכלל של מערכת התכנון החטייארית הנהוגה בישראל.

רשימה זו מציגה בלשון פשוטה וקלה רעיון מורכב ורדיקלי שהנהיג הפרויקט הזה המצוי כאמור עדיין בתהליך. אני משער שבהמשך, פנסטר תערוך מאמר אקדמי, מובנה ושלם על הנושא אבל עד אז הטקסט הזה עומד לרשותכם.       

 

 

 

בת ימי גאה

כיצד נוסדה שדרות?

החודש חוגגת שדרות 55 שנה להיווסדה. לכבוד המאורע הלא חגיגי בחרתי לשלוף כאן מהארכיון טקסט שנערך להרצאה שהוצגה בשנת 1985 באירוע שהתקיים בשדרות לציון 30 שנה לעלייתה על הקרקע. מחבר ההרצאה, המהנדס ומתכנן הערים אליעזר ברוצקוס, היה מהדמויות הדומיננטיות בתחום התכנון בישראל של שנות החמישים והששים ובכלל זה הביא להקמתם של עשרות יישובים ובהם גם שדרות. באמצע שנות השמונים, תקופה בה הייאוש וההתמרמרות בפריפריה הגיעו לשיאים חדשים, נערך הערב המדובר אליו הוזמן ברוצקוס לספר כיצד הוקמה שדרות.

בהרצאה מתאר ברוצקוס את השתלשלות העניינים מנקודת מבטו ותפיסתו המייצגת את הריבונות, ולכן הוא נמנע כמובן מלהכנס לנושאים שאינם עומדים בקנה האחד עם הנרטיב האשכנזי-ציוני שהיום כל-כך פופולארי. כך למשל כשהוא בא להתייחס ל"פיזור האוכלוסייה", הוא אינו יורד לאחד משורשי הרעיון ששימש למעשה אמצעי למידור גיאוגרפי של קבוצה אתנית בעלת מעמד חברתי-כלכלי, ובכך הופרדה הקבוצה מהמרכז וקיבעה אותה.

.

שער חוברת פרסומית על שדרות (מקור: ארכיון טוביהו, אוניברסיטת בן גוריון בנגב)

סיבוב בערב נטוש על גג החללית בירקון שבעים

אתמול בערב התקיים בחללית בירקון שבעים האירוע החודשי של סדרת הארכיטקטורה "פיגומים", אליו הגיעו כמאה אורחים שבאו להאזין למספר הרצאות קצרות שעסקו כולן בצדדים שונים של המקום הנטוש.

יחד עם כרם הלברכט, שתכנן ומפעיל את "החללית" כבר כמה שנים יפות, בנינו את הערב ונוצר מצב בו אני גם קבלתי את תפקיד המנחה. הכנתי הרצאה שלימה שהייתה מתוכננת לפתוח את הערב ולהתייחס למקומו של המרחב הנטוש דרך מחקרים שנערכו בתחום התכנון, הסוציולוגיה והפילוסופיה, אבל ברגע שהמיקרופון ניפתח, חששתי כי דבר כזה יכול להכביד יתר על המידה על אוזני המאזינים בשעת ערב כה מאוחרת ולכן החלטתי לחתוך ורק להציג את האורחים ולקשור באופן זריז את ההרצאות לחבילה אחת.

אני רוצה להודות לכרם על הארגון המשותף, ולאורחים גילי, יואב, אופיר ושרון (וגם לחן שהביא בפני את מאמרו של ד"ר טים אדנסור ולמיכל). ברשימה הזו אציג לצד תמונות שצילמו כרם וגילי, את הטקסט הקצרצר שכתבתי לעצמי ואותו התכוננתי לפתח בעל פה.

מאזינים

 

סיבוב מצחיק על ספר חדש שקראתי

הבלוג הזה לא נועד להצחיק אבל הפעם אחרוג ממנהגי, בעיקר בגלל ספר שהשאלתי מספריית החוג לגאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב. על פניו הספר נשמע רציני ומקצועי והנושא בו הוא עוסק נוגע למרחב בו אנו חיים בעידן המודרני: "מיגדלים כושלים – בעיית התחזוקה ארוכת הטווח במיגדלי המגורים". הספר שיצא על ידי המרכז לחקר העיר והאזור בטכניון שבחיפה נכתב על ידי פרופ' רחל אלתרמן שהיא מתכננת ערים ומשפטנית.

הסיפור יכול היה להסתיים בשלב הזה. אבל דווקא כאן מחברת הספר בחרה להפוך אותו לעסק מבדח בעקבות תוספת שהדביקה לכל עותקי הספר לאחר הוצאתו.

על כך ברשימה זו.

.

כריכת הספר

סיבוב בויקיפדיה / אדריכלות ישראלית

60 רשימות ב-7 חודשים הביאו ל-30,000 כניסות. לאור המאורע, החלטתי לעצור מהסיבובים לרגע ולהעלות את נושא מיקומה של האדריכלות הישראלית ברשת האינטרנט. ממילא מסתובב לי כבר הראש, וזאת למרות שיש כמה סיבובים מוכנים כבר בקנה. מכל מקום את הרשימות של שבוע הבא  / אקדיש למחזור של שירי אהבה.

לפני כמעט חמש שנים החלטתי שנמאס לי מהעובדה שכאשר אני מחפש ברשת משהו על אדריכל ישראלי זה או אחר, רוב הסיכויים שלא אמצא דבר. גם מדף הספרים דל מאד, וקשה למצוא חומרים על ארכיטקטורה ישראלית. החלטתי לעשות מעשה ובעקבות זאת הצטרפתי לאנציקלופדיה החופשית ויקיפדיה, שפעלה בגרסה העברית שלה באותה העת כבר שנה ונעדרה כל ערך רציני שעסק באדריכלות ישראלית.

הודעה חשובה

למרות השמועות ולאחר התייעצות עם חברים ואנשי מקצוע, ברצוני להבהיר כי כל 50 המופעים עליהם התחייבתי יתקיימו כמתוכנן.

בנוסף, מתוך מניעים ציוניים טהורים אקיים הופעה נוספת בישראל הכוכב ה-51 שלנו.

אני אוהב אתכם.

שלכם (עדיין)

– מיכאל יעקובסון

פול דוידוף: הגנה ופלורליזם בתכנון (תקציר הרצאה חלוצית בנושא שיתוף הציבור בפני תלמידים משנת 1965)

פול דוידוף (1930-1984) היה בהכשרתו עו"ד ומתכנן ערים, אשר משנת 1958 החל לעסוק במקביל גם בהוראה במספר מוסדות וכן בכתיבה. מאז שנת 1961 השתלב במערך רשויות התכנון של המגזר הציבורי בארה"ב, ויחד עם זאת המשיך לעסוק בהוראה ותיאוריה של תכנון.

את התקציר שלהלן, תרגמתי כחלק ממטלות הקורס 'אוטופיות כמתודולוגיה של חשיבה ותכנון', המועבר על ידי ד"ר טלי חתוקה, במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב.

המאמר מייצג את ראשיתו של מיסוד מהלך דמוקרטי מבורך, שכיום הנו מובן מאליו, אך בשעתו היה צורך להאבק בכדי להוציאו אל הפועל.

את הצד האוטופי שבדברים, ניתן למצוא בפנייה אל המתכננים, ליצירתו של סדר תכנוני חדש, בו הופך המתכנן לאיש הרנסאנס המביא לשינוי.

 * * *