סיבוב במועדון בקיבוץ שער העמקים שנותר בעיצובו המקורי

עיצובי פנים מתחלפים יחסית במהירות, בשונה מאדריכלות. לכן בעוד שאדריכלים יכולים להתגאות ביצירתם במשך שנים, הרי שלעומתם מעצבי פנים נאלצים להסכים למציאות שבה יצירתם נהרסת לטובת עיצוב אחר בתוך שנים ספורות. מיצירתה למשל של דורה גד, בכירת המעצבות שפעלו בישראל, כמעט ולא נותר זכר. לכן, התפלאתי לגלות שעיצוב הפנים שיצרה אדריכלית הפנים כרמלה כרמי למועדון לחבר שבקיבוץ שער העמקים שרד כמעט בשלמותו מאז שנחנך ב-1991. בנוסף, המועדון ממשיך לתפקד כמוקד חברתי מרכזי בקיבוץ.

לאחרונה פורסם ספרה של כרמי "האדריכלות שבפנים", שבו היא פורסת את תפיסת עולמה כמו גם חושפת ונזכרת בעבודות הרבות שעיצבה לאורך שישה עשורים. בספרה לא התייחסה כרמי לעבודתה בשער העמקים, אך לאחר שקראתי ולמדתי על גישתה והשתתפתי באירוע במועדון אז זיהיתי את חותם ידה. מתברר שכרמי לא ידעה אפילו שהפרויקט בוצע, היות וחברי הקיבוץ לקחו ממנה את התכניות ולא עדכנו אותה בהמשך בתהליך הביצוע.

ועל כך ברשימה זו.

.

2023 (1991)

.

סיבוב בשתי תערוכות בגלריה שבשער העמקים

שלושה דברים אהובים עלי בכל סיבוב בגלריה שבקיבוץ שער העמקים: הסביבה – תמיד יש משהו שטרם ראיתי בסביבה. הגלריה – מבנה יוצא דופן עטוף בסגרפיטו צבעוני וכולל שני אולמות תצוגה שונים ואינטימיים. התערוכות – חלקן של אמנים אורחים וחלקן של אומנים מקומיים כשהמשותף לכולם היא המעורבות במקום.

בימים אלה מוצגות כאן שתי תערוכות: האחת מוקדשת ליצירתו של הלל לוטקין, יליד דרום-אפריקה וכיום חבר קיבוץ הסוללים, מעצב גראפי שמתמחה בעיצוב תערוכות. התערוכה השניה מציגה את יצירתו של בצלאל ירדני, יליד קבוצת כנרת שמתגורר ביישוב נופית הסמוך ומאז שיצא לגמלאות מקדיש את זמנו לבניית דגמים מעץ של כלי רכב ועבודה.

אלה תערוכות שמספרות סיפור חיים ומייצגות ערכים של עבודה וחריצות יפה. הן מלאות באנושיות, ממש כמו הגלריה שמארחת אותן.

ועל כך ברשימה זו.

.

2023

.

סיבוב בכמה תערוכות בפתח תקווה ובקיבוצים עינת, הזורע ושער העמקים

בסוף השבוע הסתובבתי בכמה תערוכות ומקומות שיש להם קשור הדוק לאדריכלות. פתחתי ביום חמישי במוזיאון פתח תקווה שבו הביאו ריהוט רחוב והעניקו לו תפאורת תאטרון. משם המשכתי לגלריה בית דרור שבקיבוץ עינת שם מוצגים תצלומים של מבנים נטושים שצילם האדריכל שרון רז.

כמו התערוכה של רז גם שתי התערוכות הבאות שבהן הסתובבתי הוצגו בקיבוצים. נכון שיש לי עניין מיוחד בקיבוצים אבל הפעם אין לכך לגמרי קשר. בקיבוצים התרבות עדיין תופסת מקום בכיר, ומוצעים בהם אתרי ביקור שלא תמצאו בערים ובמקומות אחרים בארץ.

למחרת הגעתי למוזיאון וילפריד ישראל שבקיבוץ הזורע, במערב עמק יזרעאל. שם מוצגים עכשיו דגמים/פסלים ורישומים של מקדשים שיצר ישראל הדני, וזו היתה גם הזדמנות להציץ בחדר האוכל שתכננו האדריכלים מוניו גיתאי וינרויב ואל מנספלד רגע לפני הפתיחה המחודשת. המשכתי לגלריה העמקים שבקיבוץ שער העמקים, בה מציג מארק יאשאייב עבודה שמתייחסת למוזיאון הארכאולוגי שנוסד לפני שנים בקיבוץ. זו היתה גם הזדמנות לחזור ולהתרשם ממבנה הגלריה שתוכנן כסטודיו לאמן אברהם עמרי, וכעת משמש גלריה לאמנות. סיימתי בקרית טבעון במגדל המים והתצפית שתכנן האדריכל יוסף רינגס.

ועל כך ברשימה זו.

.

צריך לחשוב חיובי

.

סיבוב בחדר האוכל ואולם הספורט בקיבוץ שער העמקים

85 שנים נמשכת מסורת חדר האוכל בקיבוץ שער העמקים. מה שהתחיל כאוהל, הוחלף בצריף עץ והפך למבנה שהלך וטפח לאורך כמה עשרות שנים בידי כמה אדריכלים שונים, ממשיך ומתפקד גם היום. את בסיסו תכנן המהנדס יוסף אידלמן. 20 שנה מאוחר יותר הורחב הבניין בידי האדריכל מנחם באר ולאחר 20 שנה נוספות היה זה האדריכל דן פלג, חבר שער העמקים, שהרחיב אותו בפעם האחרונה.

חדר האוכל אמנם כבר לא מהווה את הלב של הקיבוץ, אבל נוכחותו החזותית בקיבוץ משמעותית ויותר מתמיד הוא פתוח לציבור. בדומה לחדרי אוכל אחרים בקיבוצים (משמר השרון, גליל ים) גם כאן מידי יום שישי ניתן לבקר בו, ולקנות הביתה מנות אוכל מגוונות.

מבנים מרשימים נוספים שסוגרים על שורת מבני הציבור שבמרכז הקיבוץ הם הסטודיו-גלריה של אברהם עמרי שעליו כתבתי כאן לאחרונה, אולם הספורט וגם מבנה הלול הדו-קומתי שמשויך כבר לאזור המשק. בשונה מחדר האוכל שבו נגעו רק אדריכלים בני קיבוצים, לתכנון אולם הספורט שתוכנן ב-1968 נבחרו האדריכלים החיפאים אבנר קנר וישראל קומט והמהנדס מנחם ראט.

ועל כך ברשימה זו.

.

טעמי הבית

.

סיבוב בסטודיו של אברהם עמרי שהוסב לגלריה בקיבוץ שער העמקים

משהו על איכותם של חברי הקיבוצים ניתן ללמוד מההיקף הגדול של אמנים שפעלו במסגרת הקיבוצים. כמעט בכל קיבוץ פעל לפחות אמן אחד ובחלק מהמקרים הוא גם זכה להערכה ולתנאים שעודדו את היצירה. בהזורע היה זה רודא ריילינגר, במרחביה אריה סרטני, בכברי היו אלה יחיאל שמי ואורי רייזמן, בלוחמי הגטאות משה קופפרמן וזו רשימה חלקית בהחלט. בשער העמקים פעל האמן אברהם עמרי (2009-1914) שבדומה לעמיתיו שהזכרתי כאן, גם הוא זכה לקבל את אישור החברים להקים לו סטודיו ייעודי שיתאים לצרכיו. את המבנה שנחנך ב-1976 עיטר עמרי בסגרפיטו צבעוני שחיזק את מעמדו של המבנה כמוקד מרכזי בקיבוץ ובכלל יצר מקום יוצא דופן.

25 שנה שימש המבנה את עמרי, כשנחלש עזב והמבנה הוסב למשרדים של חברת בנייה. ב-2016 ביוזמתו של אורן עמרי, הנכד, חזר המבנה להיות מוקדש לאמנות. חלק משטח "גלריה העמקים" משמש להצגת לתערוכות מתחלפות וחלקו מוקדש ליצירתו של עמרי.

ועל כך ברשימה זו.

.

תחביבים

.