Category Archives: שדרות

כיצד נוסדה שדרות?

החודש חוגגת שדרות 55 שנה להיווסדה. בשנת 1985 התקיים בשדרות אירוע לציון 30 שנה לעלייתה על הקרקע – טקסט זה הנו הרצאה שניתנה באירוע זה. כותב ונושא הנאום – אינג' אליעזר ברוצקוס היה אחת מהדמויות הדומיננטיות בתחום התכנון בישראל של שנות החמישים והששים ובכלל זה הביא להקמתם של עשרות יישובים וגם העיר שדרות. באמצע שנות השמונים, תקופה בה הייאוש וההתמרמרות בפריפריה הגיעו לשיאים חדשים, נערך הערב המדובר אליו הוזמן ברוצקוס לספר כיצד הוקמה שדרות.

בהרצאה מתאר ברוצקוס את השתלשלות העיניינים מנקודת מבטו ותפיסתו המייצגת את הריבונות, ולכן הוא נמנע כמובן מלהכנס לנושאים שאינם עומדים בקנה האחד עם הנרטיב האשכנזי-ציוני. כך למשל בציינו את נושא "פיזור האוכלוסיה" הוא אינו יורד לאחד משורשי הרעיון ששימש למעשה אמצעי למידור גיאוגרפי של קבוצה אתנית בעלת מעמד חברתי-כלכלי ובכך הופרדה הקבוצה מהמרכז וקיבעה אותה. רק בעשור האחרון החל לעלות בישראל הקול הבוחן נושאים אתנוגרפים, ואני ממליץ לקרוא את מאמריה של ד"ר פנינה מוצפי-האלר – חוקרת חלוצה בתחום זה (כמה ממאמריה נגישים בתחתית הערך שלה בויקיפדיה).

 

שער חוברת פירסומית על שדרות (מקור: ארכיון טוביהו, אוניברסיטת בן גוריון בנגב)

להמשיך לקרוא

מחווה לתיאטרון הקאמרי / הצעה למיגון בשדרות

מניסיוני, בימים אלה נחסך לתושבי אריאל ביזבוז זמן וכסף על הצגות חלשות, בחלקן וולגריות, מיושנות וממוחזרות של תיאטרון הקאמרי. לכן, אני בהחלט מבין למה בתוך כל הברדק הזה לא נישמע קולם של התושבים.

בכל מקרה, באריאל חוץ מאולם מופעים ישנה גם מיכללה אקדמית המאכלסת בתוכה את אחד מבתי הספר המצליחים ביותר לאדריכלות בישראל. ההצלחה באה לידי ביטוי לא רק בזכיה עקבית בפרסים ישראלים ובין-לאומיים לפרויקטים סטודנטיאלים אלא גם הודות להשתלבותם של הבוגרים בכל המשרדים הבולטים, ברשויות המקומיות ובמוסדות התכנון.

נכון שזנדברג לא אוהבת אותם, הרי זה ברור שמי שיכתוב מילה אוהדת על כל מה שקשור להתנחלויות ייחשב מייד כאידיוט ואנטי הומאני. אולי זה נכון, ולכן אני שמח לפרסם ברשימה זו את איתי מידן – בוגר טרי מבית הספר לאדריכלות במכללת אריאל ואת פרויקט הגמר שלו אותו הוא תכנן במסגרת המגמה הכללית בבית הספר – לעסוק בהצעות תכנוניות לפריפרייה הישראלית.

 

חזית הפרויקט הפונה אל הרחוב

 

להמשיך לקרוא

סיבוב בפרויקט מיגון מבני מגורים בעיר שדרות

פעם בכמה זמן אני ניתקל במשהו מקומי ואיכותי שמצליח להציג דוגמה לעבודה ברמה אליה אפשר לשאוף. כזה הוא המקרה של הגיליון החדש של "סדק" שיצא ממש עכשיו בעריכתו של תומר גרדי שהצליח לא מעט הודות לשילוב עם העיצוב הגרפי המעולה של עפר כהנא ואסנת בר-אור ליצור יצירת אמנות עכשווית של ממש.
הגיליון עצמו מביא את תמלולן של הרצאות-דיון שנערכו במסגרת הוצאת הספר והצגת התערוכה "אלימות מכוננת, 1950-1947" שאצרה אריאלה אזולאי (ולדעתי היא התיאורטיקנית החשובה ביותר הפועלת כיום בישראל). כל זה לצד תצלומים היסטוריים מארכיונים שונים השופכים אור אודות לטקסט הנלוה להם – על מציאות שהיתה ועדיין קיימת.
כעת, בביקור בשדרות ניתן להחשף לעובדה שהעיירה ממגנת את עצמה מפני האלימות המכוונת אליה מכיוון בית חנון, כתגובה לאלימות המופעלת על ידינו, כתגובה לאלימות המופעלת על ידם, כתגובה לאלימות המופעלת על ידינו וכו' קשה שלא לחזור אל השאלה שהעסיקה את הגננת שלי: מי התחיל? אבל ברור שזוהי שאלה מיותרת ולא נראת לי גם שייכת. ההתבוננות בשינויים באורחות החיים בטיפולוגיות המגורים העוברים היום על שדרות מוכיחים לנו שוב ושוב שהגנרלים שמנהלים לנו את המדינה כבר 43 שנה לא מובילים אותנו למציאות טובה, וכאן בשדרות אפשר לראות את המקום והאוכלוסיה שמשלמת את המחיר.

תוספת אגף ממוגן לבית דירות קיים

 

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: