Category Archives: רמת גן

סיבוב בבניין המעונות שתכנן משה ספדיה באוניברסיטת בר אילן ועובר עכשיו שיפוץ

לפני כמה ימים עברתי במקרה ליד בניין מעונות הסטודנטים באוניברסיטת בר אילן, אותו תכנן האדריכל משה ספדיה בשנות ה-80. הבניין כבר שנים ניצב קצת מוזנח כשכתמי צבע לא אחידים מכסים על הבטון החשוף והלבן שהיה בזמנו חדשני בנוף הבנייה הישראלי. משקופי החלונות נעקרו והפכו את הפתחים לחורים שחורים פעורי פה. גדר פח לבנה הוקמה סביבו. ספרתי על כך לשאול והוא הזדרז ללכת ולצלם את הבניין – ועל כך תודתי לו.

לפני שלוש שנים כתבתי כאן רשימה על בניין המעונות, עוד כשהיה מאוכלס כולו. בזמנו גיליתי שהבניין כולו מאוכלס אך ורק בבנים, רובם דוברי אנגלית. לו יכלו הקירות לדבר, אבל עכשיו הכל ריק.

ועל כך ברשימה זו.

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין כלכלה ומינהל עסקים בתכנון משה ספדיה באוניברסיטת בר אילן

הספרייה בבניין כלכלה ומינהל עסקים היא המוקד המרכזי בבניין שבנייתו הושלמה ב-1988 בקמפוס אוניברסיטת בר אילן. האדריכל משה ספדיה שמתמחה בתכנון ספריות, העניק לה תשומת לב הודות למשאבים שעמדו לרשותו כדי שתתפקד כמוקד נעים, כזה שמותיר רושם מיוחד במשתמשים. שאר האולמות, החדרים והמעברים בבניין פשוטים יותר, אלא שגם בהם ניתן למצוא את תפיסת התכנון הרחבה והמורכבת של ספדיה, ששיקפה בשעתו את רוח הזמן.

אפילו ברחוב שמחוץ לקמפוס, רחוב מקס ואנה ווב, גגות הזכוכית המשופעים מעוררים את השאלה – מה יש שם? רק כשנכנסים לבניין, ספדיה מאפשר למבקר לחשוף בשלבים את אולם הספרייה שטמון במרתף. לכאורה הטמנת המוקד המרכזי במרתף היא כמו קבורה ומקשה על יצירת מקום חשוף שמקשר בין כל חלקי הבניין. אלא שהאתגר הצליח באמצעות עיצוב תקרת הספרייה בזכוכית ויצירת קשרי מבט בכל קומה בבניין עמוק אל תוך מרכז הספרייה. כיום גם כשהבניין שקט וכמעט ריק, תנועת הסטודנטים אל ומהספרייה לא פוסקת.

ועל כך ברשימה זו.

.

13490875_1311832492179663_2673071707156757166_o

פלאשים בעיניים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באתר הבנייה של מרכז וואהל בתכנון דניאל ליבסקינד

שלשום התבקשתי לשלוף איזו תמונה ונתקלתי בכמה תמונות שצלמתי בדיוק לפני 12 שנה (ינואר 2004) באתר הבנייה של מרכז וואהל באוניברסיטת בר אילן שברמת גן. היה זה הבניין השלישי שתכנן האדריכל דניאל ליבסקינד שהפך בזמנו למטאור בשמי האדריכלות הבינלאומית. בשונה משאר המבנים בקמפוס, מרכז וואהל שוכן מחוץ לגדר ובקצה של שכונת מגורים ותיקה.

כשספרתי לשאול על התמונות, הוא התפלא שאני מתלהב כי בזמנו הוא זה שהציע להסתובב שם באתר ולטענתו אני אמרתי שזה סתם מיותר ולא מעניין. אין לי מושג מה הביא אותי בזמנו לפסוק כך (אני נוטה להאמין לשאול), אבל בכל מקרה ברור שטעיתי וזה לא משנה.

הסיבוב באתר הבנייה היה מרתק ומרשים וגם חד פעמי היות ואחרי שבניית הבניין הושלמה, כבר לא ניתן לראות את גולמיותו. הרגע הזה בו הבניין עומד בלי החיפוי, בלי הריצוף, בלי הריהוט, בלי המנורות, זה שלב הלידה. שנה לאחר מכן עם השלמת הבנייה ובעקבות הסיבוב הזמנתי את האדריכל חנן פומגרין שליווה את הפרויקט כאדריכל ישראלי, להציג את העבודה בהרצאת אורח לכלל תלמידי המחלקה לאדריכלות בבצלאל. זכרתי חלק מהדברים אבל כדי לדייק החלטתי להרים טלפון לאדריכל ברד פינצ'וק, השותף של פומגרין במשרד "החדר אדריכלים", כדי לשמוע את הדברים שוב ולא רק להסתמך על הזיכרון. באותה הזדמנות הוא גם שלח כמה תמונות ודימויים מהעבודה על הבניין.

ועל כך ברשימה זו.

.

12493549_1201528159876764_1033926789152339443_o

מבוא: העב"מים כאן

.

להמשיך לקרוא

סיבוב לבדוק מה חדש ברמת גן

שאול טען שרמת גן עוברת עכשיו מהפיכה וחייבים לראות את זה. הסתובבנו במגדלים (על אחד מהם כתבתי כאן), בתים, משרדים ורחובות. תמ"א 38 גורמת למגרשים שאכלסו עד לאחרונה בתים שהתנשאו לגובה קומה עד שלוש להגיע לגובה חמש, שש ואפילו שמונה קומות. הרחובות נותרו ברוחב זהה, ולכן עולה השאלה כיצד התשתיות העירוניות יספגו את העומס שנופל עליהן. איך רחוב חד-סטרי שלאורכו היו עד עתה בתים בני שלוש קומות יתפקד עם בתים בני שמונה קומות – יותר מפי שניים תושבים? והאם גורלם של היציאות והכניסות לרחובות הראשיים המקיפים את השכונה יקרסו מעומס?

התכנון ברמת גן הוא באמת ברמת גן, ועל כך ברשימה זו.

.

11351195_1058586847504230_7546749480709514247_n

מגדל המים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין מנהלה באוניברסיטת בר אילן

יש כאן ממד של הפתעה, ואולי בגלל זה בניין המנהלה באוניברסיטת בר אילן הוא אחד הבניינים האהובים עלי. מבחוץ הבניין נראה סתמי: קופסה מחופה באבן נסורה שמבהיקה בשמש, והצמחייה כיסתה חלק מהחזיתות עם החלונות הצרים. רק כשנכנסים פנימה מגלים עולם אחר שפועל על כל החושים. המרכיב הראשון הוא האור החודר מבעד למערכת פתחים בתקרת האולם, המרכיב השני הוא הבדלי הטמפרטורות, שבפנים תמיד קריר יותר למרות שאין מערכת מיזוג מרכזית שמצננת את השטחים המשותפים בבניין. המרכיב השלישי הוא עיצוב האולם המרכזי.

תכנן את הבניין משרדו של האדריכל אריה אל-חנני שבאותה עת היו שותפים בו גם האדריכל יגאל אל-חנני (שהיה אחראי על תכנון הבניין) והאדריכל ניסן כנען.

ועל כך ברשימה זו.

.

11012158_1095186390510942_4070507537358854412_o

אור

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במגדל אטריום

שאול מחפש להעביר את המשרד שלו למקום יותר חדש ויותר גדול. הוא בודק לאחרונה כמה בניינים חדשים שנבנים באזור הבורסה ובהם שטחים העומדים להשכרה. אחד מאותם בניינים הוא מגדל אטריום בתכנון האדריכל משה צור, הנבנה בתחילת רחוב ז'בוטינסקי, ממש מול הבורסה ליהלומים. הנוף הפנורמי הנשקף מהמגדל הוא זמני, כי צמוד אליו צומח מגדל אחר, שבקרוב יחסום חלק גדול מהמבט.

הגימיק של מגדל אטריום הוא אולם המתנשא לגובה של 150 מטרים, ובו עולות ויורדות מעליות זכוכית שדרכן ניתן להשקיף על מתחם הבורסה. בגימיק הזה עשה צור שימוש גם במגדל החדש בשדרות רוטשילד פינת נחלת בנימין. המגדל נמצא לקראת גמר וכבר עכשיו אפשר לראות את איכויותיו ומגרעותיו. חוץ מהמעליות מדובר במגדל ככל המגדלים: בהיבט החומרי המפלסים מבטון והמעטפת מזכוכית ואלומיניום. פיתוח הנוף בחיבור בין הבניין לסביבתו טרם בוצע, אך מהקיים אפשר לראות שהשטח הפתוח שעוטף את המגדל לא יהיה כאן מרכיב משמעותי של שהייה או עיצוב חדשני ומרגש. כן יש כאן הישג הנדסי מרשים, אך בהיבט האדריכלי העסק חלש.

על כך ברשימה זו.

.

11065887_1061515393878042_3148830269089443409_n

אטריום

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר שנאים ובבניינים בבנייה בשכונת קריניצי החדשה

קפצתי עם שאול לראות איך נראים ניצניה הראשונים של שכונת "קריניצי החדשה". מדובר בשכונה חדשה ההולכת ומוקמת בקצה המזרחי של רמת גן, על גבול קרית אונו. כבר אפשר לראות את המבנים הראשונים ואת הרחוב שיחצה אותה ונקרא על שמו  של רפאל איתן.

שאול מתלבט אם לקנות כאן דירה חדשה ויפה, אבל: (1) הזמן שלנו היה קצר ורק באנו להתרשם. (2) הגענו לבניינים כנראה מהכיוון הלא נכון ולכן לא מצאנו ביתן מכירות. בכל מקרה, התרשמנו מאיכות התכנון והביצוע ואחרי בדיקת התכניות של השכונה החדשה, אפשר לדמיין מה יהיה פה.

.

kkh

קריניצי

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במרכז רפואי שיבא

בתקופה בה האזור שלנו צולע אני מוצא את עצמי בבית חולים. אצלי הכל בסדר, הביקור היה במסגרת פגישה מקצועית עם סגן מנהל בית החולים. הקדמתי קצת, כך שהיה לי זמן לבקר בבניין האשפוז שתכנן משרדו של האדריכל משה זרחי. לא מדובר בבניין שאני מאחל למישהו לבקר בו, אבל עדיין יש בו איכויות וקשרים שכדאי להתעכב עליהם.

אולם המבואה מזכיר מאוד את אולם הכניסה למלון הילטון שתכנן זרחי בשותפות עם גיסיו, האדריכל יעקב רכטר והמהנדס מיכה פרי. וכמו בהילטון, גם כאן הבינו שבטון חשוף לא חביב על כלום, בעיקר לא בפנים הבניין, ודאגו לחפות אותו בלוחות עץ בהיר. לפני כמה שנים נתן לי דניאל, נכדו של זרחי (שעבודה בהשתתפותו זכתה לביצוע בתחרות לתכנון בית משפט השלום בירושלים) ספר על תכנון בתי חולים שהוציא זרחי, יש התייחסות רחבה לתל השומר (שנבנה בזמן הוצאת הספר) אבל לא לפרט קטן ומיוחד בבניין והוא בית הכנסת, שכפי שנראה מביוקר במקום, הקדיש לו זרחי תשומת לב מיוחדת. חוץ מבית הכנסת יש הרבה יצירות אמנות.

ועל כך ברשימה זו.

.

10524559_885191928177057_6385270437141067020_n

הולך בתל השומר

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במעונות הסטודנטים באוניברסיטת בר אילן בתכנון משה ספדיה

אוניברסיטת בר אילן, בדומה לשאר האוניברסיטאות בישראל (לא כולל אריאל) הקפידו לאורך השנים להעניק לבניינים ולשטחים הפתוחים שביניהם איכות ומשמעות. ההידרדרות שחלה בתחום לא פסחה גם על קמפוס בר אילן, שמבין האוניברסיטאות מקפידה היום לבנות אך ורק אדריכלות ירודה.

בתפר שבין האיכות לדפיקות עשתה הנהלת בר אילן עסקה עם האדריכל משה ספדיה: הוא ערך תכנית אב מהפכנית לקמפוס וגם תכנן וביצע שני מבנים. בשלב מסוים הופסקה עבודתו וכך גם הבניינים שתכנן נראים עד היום בלתי גמורים – אחד מהם הוא בניין מעונות הסטודנטים שממוקם ממש בלב הקמפוס. ספדיה המאוכזב לא מאזכר היום את הפרויקטים באתר האינטרנט שלו ולא בספריו. ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20140620_092725

מבט למעלה מהחצר הפנימית

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית בגין באוניברסיטת בר אילן

בבר אילן יש בניין הקרוי על שם עליזה ומנחם בגין ונחנך ב-1985 באזור שהיה בשעתו הפינה הצפון-מערבית של הקמפוס, מטרים בודדים מכביש 4. זה מבנה שנראה קצת כמו פסל, אולי אפילו פסל קינטי, משהו כמו יעקב אגם רק בלי כל קשקשת הצבעים, נקי. העושר של הבניין בא לו באמצעות שימוש מושכל בחומרים פשוטים וזמינים: אבן נסורה, פרופילי אלומיניום, גרנוליט ואבן פראית מאחד האזורים בארץ. משחקי אור וצל המשתלבים באופן כמעט טבעי עם גווני החומרים שבחר האדריכל, וכולם מוצבים בקומפוזיציה שנראה שהאדריכל השקיע בה מחשבה, תוצר של תהליך ארוך וכנראה גם של מודלים רבים.

הבניין מורכב מארבעה גושים המקושרים באמצעות גוש מרכזי אחד. ארבעת הגושים מלווים את הבניין לגובה שלוש קומות ובקומה הרביעית והאחרונה נותר רק הגוש המרכזי, כשגגות ארבעת הגושים מתפקדים כמרפסות. יש שלוש כניסות למבנה: אחת ראשית בחזית המזרחית – בקצה הציר החוצה את הקמפוס, שנייה בחזית צפונית ומשרתת בעיקר את העובדים שבאים להחתים כאן כרטיס עובד, וכניסה שלישית בחזית מערבית ומשרתת את באי החנות של הוצאת הספרים של האוניברסיטה הממוקמת במפלס התחתון.

בחיי הקמפוס התוססים, בניין בגין הוא מבנה יחסית אזוטרי. הוא לא משמש כמעט סטודנטים אלא את הוצאת הספרים האקדמית של האוניברסיטה (בקומת המרתף) את משרדי הפקולטה למדעי הרוח, רשות המחקר ולשכת סגן הנשיא למחקר (במפלס האמצעי) ואת אחד מפרויקטי הדגל הדיגיטליים של בר אילן מלפני כמה עשורים – פרויקט השו"ת, שיצר דיגיטציה לכל ספרי הקודש הבסיסיים (בקומה העליונה). אין כאן כיתות ולכן לא תמצאו פה זרימה בלתי פוסקת של אנשים, כפי שיש בשאר המבנים בקמפוס. יש כאן רק משרדים, מחסן גדול וחנות קטנה לספרי ההוצאה. ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20140327_151451

מבט למלטה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין הספרייה העירונית ברמת גן בתכנון שלמה גלעד

רמת גן מוזנחת ועייפה ותנופת בניית המגדלים בה לא מסייעת לה, כי בין מגדל למגדל נותרת הסביבה כפי שהיתה גם קודם. האוכלוסיה מתחלפת וזה דווקא היבט טוב, אבל נראה שהנהלת העיר לא דאגה להתעדכן בהתאם. הספרייה העירונית שממוקמת במבנה שתכנן האדריכל שלמה גלעד, נמצאת כאן כבר 50 שנה ונראה ששום דבר לא השתנה, אפילו לא הספרים.

כשנכנסים לספרייה יש תחושה שנכנסים למועדון גייז. חוץ משתי בנות שאולי טעו בדרכן, יש כאן רק גברים. הם כולם כאילו שקועים בספרים, אבל דואגים ללכסן מבט לגבר שיושב או חולף על פניהם. אחד מהם אפילו פנה אלי בדברים, חרדי, וטען שאסור לי לצלם את האנשים בספרייה. ניסיתי להבין ממנו מדוע, אך הוא התחיל לגמגם איזו סיבה ומיהר להסתלק. הספרנית שנראית בכלל לא מחוברת לכל קהילת הגברים שהקיפה אותה, דווקא היתה נדיבה והסכימה לפתוח לי את האולם בו שמורים ספרים, שהוא למעשה קומת גלריה המשקיפה על אולם הקריאה של אגף העיתונות וכתבי העת.

.

IMG_20131219_175511

מבט מקומת הגלריה על אולם הקריאה המרכזי בספרייה וקיר המסך הפונה לרחוב חיבת ציון

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין פסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן

באוניברסיטת בר אילן שעשירה באדריכלות איכותית בחלקה הדרומי והמרכזי, הרי שבצפון ריכזה ההנהלה קבוצת מבנים שהמשותף להם הוא בינוניות עיצובית המתנהלת במערך תנועה מוטה כלי רכב ובניגוד לכל הגיון של קמפוס אקדמי. במקום שהכביש יהיה היקפי ולא יפריע להולכי הרגל, בצפון הקמפוס הוא דווקא פנימי.

קיים פער משמעותי בין חלקו הדרומי של הקמפוס ובין זה הצפוני. את המבנים בדרום תכננו אדריכלים כמו ארתור שרגנהיים, אריה אל-חנני, יצחק רפפורט, משה ספדיה וגם דוד נופר – מבנים שביקשו לחדש משהו באדריכלות המקומית (גם אם באופן שמרני למדי). בדרום חלק מאותם אדריכלים תכננו גם הם מספר מבנים, אך הגישה שלהם היתה שונה, לפעמים שלא באשמתם כפי שיוסבר בהמשך.

בצפון הקמפוס קיים שילוב של תכנית אב גרועה, כך שגם היום כאשר חלקו הגדול של האזור מאוכלס כבר במבנים, התפקוד של המקום חלש ולא נראה כמו קמפוס אקדמי עם חיים סטודנטיאלים וחברתיים תוססים, אלא מקום מת. מה הפלא? זה מה שקורה כשנותנים את תכנון תכנית האב לאדריכל שתכנן את מודיעין ואחרי שמפטרים אותו לקוחים את האדריכל שתכנן את כיכר דיזינגוף.

התכנון האדריכלי בעיקר החזותי בחלק זה של הקמפוס, מייצג נסיגה או פיגור באדריכלות המקומית. בניין מוסיקה, מוח, הנדסה, שפות ופילוסופיה וגם פארק האחדות – הם תוצאה מובהקת של הפיגור (בתחום הבינוי) שמתרחש באוניברסיטת בר אילן ב-15 השנים האחרונות, במקביל לתהליך ההתפתחות האדיר שעובר הקמפוס שראשיתו בשנות ה-50.

בניין פסיכולוגיה ע"ש אנה ומקס ווב הוא אחד מאותה קבוצת מבנים שקמה בצפון הקמפוס. תכננו אותו במשותף האדריכל הדרום-אפריקאי לואיס קרול והאדריכל הישראלי דוד נופר, שניהם מתכחשים לבניין ומתנערים ממנו, ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20131106_122704

חזית הכניסה הראשית לבניין

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בהוספיס במרכז שיבא בתכנון עדה כרמי

מדובר במבנה האוצר בתוכו את התוכן העצוב ביותר במרכז הרפואי שיבא: הוספיס לחולים סופניים. כאן באים להמתין למוות. לפני כמה שבועות נאלצתי להמתין במרכז הרפואי תל השומר. הסתובבתי בין המבנים עד שנתקלתי במבנה נמוך ומלבני שהתחבא מתחת לצמחיה. עיצוב החזיתות ומסלול ההליכה המוכתב מראש, העידו בברור כי את הבניין תכננה האדריכלית עדה כרמי-מלמד (וכרגע קורא שלח לי מידע כי התכנון בוצע בהתנדבות והאדריכלית האחראית היתה יפעת פינקלמן).

יצא לי לבקר בבניין פעמיים, והתמונות כאן מבוססות על הצילומים משני הביקורים. היות ומאד קשה לצלם את המבנה ובטח למי שאינו צלם מקצועי (לכן גם הורדתי את הצבע ממרבית התמונות), בקשתי מהאדריכלית שתשלח לי את תכנית המבנה. היא לא הסתפקה בתכניות וכתבה גם טקסט קצר שמופיע בהמשך. בהזדמנות זו ברצוני להודות לאדריכלית עדה כרמי-מלמד ולאדריכל גיא תאומי ממשרדה – על ששלחו את החומרים לרשימה.

.

IMG_20131025_105847

קטע מהחזית הדרומית

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתערוכה של האדריכל אריה אל-חנני במוזיאון רמת גן לאמנות רוסית בתכנון נחום זולוטוב

לפני כמה חודשים נפתחה ברמת גן תערוכה המאירה תקופה פחות מוכרת ביצירתו של האדריכל אריה אל-חנני, כשעיצב בשנות ה-20 תפאורות, תלבושות וכרזות לתאטרון הארצישראלי שהחל להתגבש פה. את התערוכה עם השם היפה "הצגת הבכורה של האדריכל אריה אל-חנני" מלווה גם קטלוג. אל-חנני שהיה חתן פרס ישראל לאדריכלות, מוכר כמתכנן יריד המזרח בסמוך לנמל תל אביב (שמתחדש כעת), "אוהל יזכור" ביד ושם, מספר מבנים ובהם ספריית ויקס במכון ויצמן, הספרייה המרכזית באוניברסיטת בר אילן ופרויקט "גן העיר" ברחוב אבן גבירול.

אמנם לא מדובר בתערוכת אדריכלות, אבל העבודות יפות ומקוריות לזמנן, ומציגות את השורשים מהם צמח אחד מבכירי האדריכלים שפעלו כאן במאה שעברה. לבד ממתווים שיצר להצגות תאטרון, מוצגים כאן גם ציורי שמן אקוורלים שיצר באותה התקופה המעניקים סקירה מלאה על חטיבת העבודות המוקדמות של אל-חנני באותה עת.

הביקור בתערוכה מביא גם הזדמנות לבקר במבנה המוזיאון לאמנות רוסית שאחראים לתכננו שניים מהאדריכלים היצירתיים שאני מכיר: נחום זולוטוב ושמואל רוזוב. רוזוב תכנן את המפלס התחתון המשמש לחוגים. אחרי שפרש מהעבודה, הוזמן זולוטוב לתכנן את המפלס העליון המשמש כמוזיאון.

אז חוץ מרשמים מביקור בתערוכה, אביא כאן גם שתי שיחות קצרות, אחת עם לסיה וויסקון אוצרת התערוכה, ושניה עם נחום זולוטוב על הפרויקט הזה שהוא לא מחשיב כאחד החשובים שלו, אך עדיין לדעתי ראוי לביקור.

.

IMG_7756

בניין המוזיאון: מראה כללי.

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בדירה של פליט אריתראי באזור הבורסה ברמת גן

לא הרגשתי נח זמן רב גם לאחר שהראיון הזה הסתיים. איך צריך היה להרגיש בחור שוויצרי שמראיין פליט יהודי מגרמניה בג'נבה של שנת 1940? האם הוא היה צריך לעשות משהו? האם לסמוך על הממשלה שתפעל בהגינות ובצורה הומאנית? איך אפשר שעתיים אחרי שהשיחה הסתיימה לשבת בחיק המשפחה החמה ולאכול ארוחה משפחתית? יחידת המגורים בה מתגורר הפליט (בבניין ששימש בעבר כאכסניה למלטשות יהלומים באזור הבורסה ברמת גן), היא מרחב המשקף לא רק את מצבו הפיסי של האדם, אלא גם את מצבו הנפשי.

בחרתי להביא כאן את הראיון יחד עם סדרת תמונות שצולמה בדירה, אך ללא הניתוח והמסקנות שהפקנו מהם ומהמפות המנטאליות. לזה יש צורך ברשימה נפרדת, אך לא נראה לי שזה המקום לכך.

הראיון והביקור המופיע כאן ברשימה, הוא חלק מסדרת ראיונות, תצפיות ומפות מנטאליות שאני עורך בימים אלה במשותף עם רוני, על הפליטים מאריתראה השוהים בתל אביב וסביבתה. כאן הבמה היא של מיהרה, וזו ההזדמנות להודות לו על שנאות להתראיין ולפתוח את ביתו בפנינו, וכמובן תודה לרוני.

 

חלון אחורי

להמשיך לקרוא

סיבוב במגדל המים והמצפה של אוניברסיטת בר אילן

רק לפני שבוע העליתי לכאן רשימה על איך אקדמיה כמו אוניברסיטת תל אביב מתייחסת לבניין בעל איכויות ארכיטקטוניות והופכת אותו לסלט מקולקל, אז הפעם אני רוצה להביא מבנה שהפונקציה שלו אמנם שולית בקמפוס אוניברסיטת בר אילן, אך צורתו וגודלו הם שהביאו אותו למעמדו הרם, שהפך אותו כבר מזמן לסמלה של האוניברסיטה הרמת-גנית שמציינת השנה 55 שנה להיווסדה.

מגדל המים והתצפית של אוניברסיטת בר אילן תמיד היה נראה לי שתוכנן על ידי ספדיה או מישהו כזה, ולכן הופתעתי לגלות שמדובר בכלל במגדל משנת 1952 שנקבר מתחת לתוספות מאוחרות שבאו מאותו מקום של התייחסות כפי שבאו לבניין מוסיקה בקמפוס אוניברסיטת תל אביב – מתוך זלזול וטיפשות. אף פעם לא מאוחר ועדיין ניתן להשיב למגדל בבר אילן את איכויותיו המקוריות. ועל כך ברשימה זו.

מגדל המים והמצפה ובצמוד לו בניין הספריה המרכזית

להמשיך לקרוא

סיבוב במיצב האדריכלי בבית כהנא שברמת גן

אחד מהבתים המוצלחים ביותר שהוקמו בישראל, ולדעתי נכנס בקלות לחמישיה הפותחת, הוא "בית כהנא" שתוכנן על ידי האדריכל יעקב רכטר (2001-1924) עבור האמן אהרן כהנא בפאתי רמת גן על גדות הירקון.

זהו למעשה הבית הפרטי היחיד מבין הבתים שתוכננו על ידי רכטר – שניתן לבקר בו במחיר סמלי של כמה שקלים בודדים ולהתרשם מאיכויותיו וזאת מבלי שעבר שינויים מרחיקי לכת בחלוף השנים. כעת, בחצר הבית הוקם על ידי מוזיאון רמת גן ובתכנונו של אדריכל אחר – ביתן המבקש לייצג את עתיד המגורים….#%&!%%%1^&…..

המיצב במבט מהחצר הפנימית של בית כהנא

 

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: