ארכיון קטגוריה: רמת גן

סיבוב בבית הכנסת המרכזי לספרדים ולעדות המזרח ברמת גן עם קירות קרמיקה שיצר משה סעידי

שני קירות האמנות מקרמיקה ששילב האמן משה סעידי בבית הכנסת המרכזי לספרדים ולעדות המזרח ברמת גן ב-1970 הם עדות למעורבותו המשמעותית של האמן חבר קיבוץ כפר מנחם במבני דת והעניין הער שלו ביהדות. שתי עבודות יצר סעידי למבנה – האחת בחזית והשנייה באולם התכנסות שבעורף אולם התפילה. זו שבחזית לא אופיינית ליצירתו וישירה למדי, בעוד שזו שבפנים המבנה מייצגת את יצירתו לאורך השנים.

את בית הכנסת שממוקם ברחוב הנגיד 3, מטרים ספורים מרחוב ביאליק, תכנן ב-1959 ללא מאפיינים ייחודיים האדריכל גיאורג קויגן שהתפרסם כמתכנן "קולנוע תל אביב" (שנהרס), והוא נשמר בייעודו ובמתכונתו המקוריים עד היום.

ועל כך ברשימה זו.

.

315419759_6204780506218146_5759763223040447923_n

2022 (1970/1959)

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בספרייה המרכזית באוניברסיטת בר-אילן

בתקופה של עשור בלבד, במהלך שנות ה-60, הוקמה בישראל סדרה של ספריות אקדמיות גדולות, אחת מהן באוניברסיטת בר-אילן שברמת גן. המהלך המהיר יחסית לא מנע מהאדריכלים ללמוד את הספריות שקדמו לאלה שתכננו, ולשפר את התכנון.

הספרייה בבר-אילן שנחנכה ב-1967, בתכנון האדריכלים אריה אל-חנני, יגאל אל-חנני וניסן כנען, סימנה עידן חדש בהתפתחות הקמפוס. עד אותה עת תוכנן הקמפוס על הבניינים שבו עם גישה כפרית, עם אופי נאו-קלאסי וגמישות מוגבלת לשינויים עתידיים. עם הקמת הספרייה המרכזית והבניינים שנבנו במקביל לה ואחריה, מבני הוראה, ניהול ושירות, הוענק לראשונה לאוניברסיטה אופי של קמפוס שאפתני ומודרני שאותו ניתן להמשיך, לפתח ולשכלל.

ועל כך ברשימה זו.

.

278760020_5593988683964001_6183888345805273539_n

2022 (1967)

.

להמשיך לקרוא

סיבוב ברחוב המתמיד 32-30 ברמת גן בתכנון רפאל מגידוביץ

מידי פעם ממליצים לי קוראים על מקומות שכדאי להסתובב בהם ואולי אמצא בהם עניין. פנייה כזו קבלתי על שני מבני מגורים סמוכים ברחוב המתמיד 30 ו-32 ברמת גן. נעניתי להצעה ואכן גיליתי מבנים יוצאי דופן, גם אם מוזנחים, אך ההזנחה אינה דבר חריג ברמת גן. ביחידה לשימור מבנים ואתרים בעירייה סייעה לי האדריכלית מישל ווסטון לאור לאתר את תכניות המבנים ולגלות את זהות המתכנן.

המתכנן כך התגלה הוא האדריכל רפאל מגידו (מגידוביץ), מי שהיה מהנדס העיר וכן בנו ושותפו של אביו האדריכל יהודה מגידוביץ, מהנדס העיר תל אביב הראשון. קודם האב ואחר כך במשותף עם בנו תכננו השניים כמה מהפנינים האדריכליות והמרהיבות שנבנו בתל אביב בשנות ה-20 וה-30. על עבודתם ברמת גן טרם נכתב ובכלל פרק זה ביצירתם טרם נחקר ונותר עלום.

בתפר שבין שנות ה-40 וה-50 תכנן מגידו שני מבנים ברחוב המתמיד בצורת האות ח' שהקיפו חצר רחבת ידיים שבה נשתלו עצים שצמחו עד מהרה וצמרותיהם חצו את קו גובה המבנים. ההזנחה של בעלי הדירות והדיירים וכן הכוונות להרוס את המבנים לטובת בינוי חדש לא הצליחו לפגוע באיכות הבסיסית של המקום.

ועל כך ברשימה זו.

.

287219267_5750495298313338_6198502310455673578_n

1950

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בספרייה בתיכון אוהל-שם בתכנון נילי פורטוגלי

במשך לא יותר מ-15 שנה זכתה האדריכלית נילי פורטוגלי ליצור קבוצה של מבנים על פי גישתה הייחודית לתכנון ועיצוב. ישנם בסך הכל שני אדריכלים בישראל שגישתם היא מובהקת, כאלה שחותם-ידם הוא ייחודי להם וכל יצירה שיצרו מזוהה איתם באופן מיידי. הראשונה היא האדריכלית עדה כרמי מלמד והשנייה היא פורטוגלי. בעבודות שתכננו השתיים ניתן למצוא "עיצוב כולל", כזה שבו הן אחראיות לא רק לתכנון המבנה, אלא גם לעיצוב הפנים. היקף העבודות של כרמי מלמד רחב, גדול, מגוון ומשמעותי יותר, אלא שבמקרה של פורטוגלי העיצוב כולל פרטי ריהוט כמו ארונות וכסאות, וכן גופי תאורה ושילוט.

מרכז למוסיקה וספרייה ע"ש פילציה בלומנטל בכיכר ביאליק בתל אביב הוא עבודתה המפורסמת והגדולה ביותר של פורטוגלי, כשבמקביל לבניין זה תכננה ספרייה בתיכון אוהל-שם שברחוב סמדר 39 ברמת גן שנחנכה ב-1996. סיבוב בבניין, עם פרוטוגלי, מגלה כי למרות שחלף חצי יובל שנים, נותר הבניין והעיצוב כמעט בדיוק כפי שהיה בעת חנוכתו.

ועל כך ברשימה זו.

.

282548853_5686021151427420_598501618794814920_n

1996

.

להמשיך לקרוא

הורסים ברמת גן

למרות סמיכותה לתל אביב נותרת רמת גן עלובה ומוזנחת, מפגרת בכל פרמטר של פיתוח. מספיק לחלוף באחד משני הרחובות המסחריים העיקריים שלה, ביאליק וז'בוטינסקי, כדי להתרשם מרמת העליבות. בזה אחר זה נחשפים מהלכים עלובים במיוחד שהעירייה מקדמת.

ב"גן המלך דוד" יהרסו בעוד רגע את המזרקה שיצר האמן רודא ריילינגר, לטובת תכנון חדש של אדריכלית הנוף יעל מוריה. ב"שביל יונתן" שנחנכה לא מזמן לאורך הירקון תקעו בנקודה הכי פסטורלית מקבץ של מתקני כושר, וזאת בניגוד לתכנון ולעמדה הנחרצת בנושא של אדריכליות הנוף עליזה ברוידא ורות מעוז, מתכננות הפארק. המהלכים האלה לא מייצגים חלמאות, אלא הם משקפים יהירות, בורות וטמטום.

ועל כך ברשימה זו.

.

280109375_5647106518652217_7536579353716553670_n

2022

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין לחקר הסרטן באוניברסיטת בר אילן

אחד הבניינים המוזנחים באוניברסיטת בר אילן שברמת גן ולמעשה המוזנח ביותר שנתקלתי בו באקדמיה בישראל, הוא בניין המרכז לחקר הסרטן שאותו תכנן האדריכל דוד קאסוטו. מדובר באחד ממבני האקדמיה הקטנים בקמפוס, אך הוא ממוקם ממש מול הכניסה השנייה בחשיבותה בקמפוס.

המייחד את הבניין שבנייתו הושלמה ב-1990, הוא החצר הפנימית והפיסולית שיצר האדריכל בשיתוף פסלת אמריקאית. קאסוטו לא זכר את שמה ואני לא הצלחתי לגלות את זהותה. בחצר זו ניתן למצוא הד לחצרות דומות שתוכננו בארץ בעיקר בשנות ה-60 – כאלה שהפיסול תפס בהן מקום מרכזי וגם מערכת ההצללה היתה מבטון.

החצר היא המחולל של הבניין: היא מקבלת את פני הבאים וניתן להשקיף עליה מהקומה העליונה שמקיפה אותה. עם זאת, חלקים ממנה אינם מתפקדים עוד לאחר שהתפרקו ונעלמו, קירותיה מזוהמים וחיפוי האבן התנתק ממקומו וסביר להניח שיקרוס בקרוב.

ועל כך ברשימה זו.

.

272902147_5370557339640471_8930566722867058399_n

1990

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית שיפתח השבוע

פעמיים הספקתי להסתובב באתר הבנייה של מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית (1, 2) והתרשמתי מהמבנה יוצא הדופן שצמח לצד רחוב אבא הלל. לאחר שהיה סגור במשך ארבע שנים ועבר תהליך של חידוש והרחבה יתקיים ביום חמישי טקס הפתיחה למוזיאון.

הבוקר הסתובבתי בבניין עם האדריכלים מאירה קובלסקי וצבי אפרת, שהסבירו כי הם גאים במיוחד בפרויקט שבמסגרתו הצליחו לקחת בניין קיים, לאמץ את מאפייניו ולשכלל אותו. הם אמנם כבר הספיקו לבצע מהלך דומה בלפחות שני מוזיאונים שהם חידשו, מוזיאון ישראל בירושלים ובית לוחמי הגטאות, אלא שכאן הם גם יצרו אייקון ציבורי שמתאים לסביבה המתחדשת, הצפופה והסואנת.

ועל כך ברשימה זו.

.

269782718_5209996049029935_3808398451358612318_n

2021

.

להמשיך לקרוא

סיבוב שני במוזיאון רמת גן לאמנות רגע לפני סיום הבנייה

רגע לפני שמשלימים את בנייתו של המוזיאון לאמנות ישראלית ברמת גן, כשהוא עדיין נקי וריק, חזרתי לבקר בו עם האדריכלית מאירה קובלסקי. אם בסיבוב הקודם הבניין היה בשלב גמר שלד, אז מהר מאד יחסית הצליחו להשלים את הבנייה וכעת ניתן להתרשם מהמקומות המיוחדים שיש בו, ובראשם חדרי המדרגות ואולם התערוכות עם שפיץ הזכוכית.

הקמתו מחדש של המוזיאון בתכנון אפרת-קובלסקי אדריכלים, הוא חלק מפיתוח ציבורי שמקדמת העירייה בשנים האחרונות בסביבה הזו. הפיתוח כלל בשלב ראשון את גן אהרון כהנא ושביל יונתן שעל גדת הירקון ועליהם כתבתי כאן. המוזיאון לאמנות ישראלית הוא השלב השני בפיתוח, והשלב השלישי והעתידי הוא חידוש מוזיאון בית כהנא.

ועל כך ברשימה זו.

.

אור

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במזרקה בגן המלך דוד ברמת גן

אחד מסממני התופעה הוא ההסתלקות הכמעט מוחלטת של שילוב אמנות באדריכלות ובמרחב הציבורי. שנות ה-60 וראשית ה-70 היו תקופת השיא של אותו שילוב, ובמידה מסוימת גם השיא של האומה. ב-1972 הוזמן רודא ריילינגר, אמן וחבר קיבוץ הזורע, לעצב בריכת נוי ומזרקה בגן המלך דוד.

בלב המדשאות, שדרות העצים והשבילים המתפתלים יצר רודא פסל סביבתי הנראה כמו מקבץ של סלעים הנחשף מתוך הקרקע וממנו בוקעים סילונים של מים. הגן שהיה פופולארי מאז נחנך בשנות ה-30 ביוזמתו של ראש העירייה אברהם קריניצי ובעיצובו של הגנן העירוני משה כבשני, קיבל אז תנופה חדשה. אך לא לזמן רב. תוך שנים ספורות הבריכה נעזבה, הוזנחה והתרוקנה. כיום המזרקה אמנם עובדת, אך הבריכה כמעט ריקה וגושי הסלע מבטון נצבעו כולם בצבע תכלת אחיד ומכוער, שונה לחלוטין מהשפה המחוספסת  והחומרית שאפיינה את העבודה.

הפגיעה במזרקה ברמת גן מתקשרת לרשימה קודמת שפרסמתי על הפגיעה בחדר האוכל שבקיבוץ שער הגולן. הדפוס הוא חזרתי: תחילה משנים ופוגעים, וכשמוצאים שלאיש לא אכפת אז קל ומובן יותר להרוס לטובת משהו חדש, שלרוב ירוד יותר מהמקור.

ועל כך ברשימה זו.

.

ברוש

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית יד לבנים ברמת גן

החיבור בין זיכרון ופנאי היו חלק מההווי הישראלי. אולמות מופעים נקראו על שמם של חללים וכן גנים ציבוריים שבהם גם שולבו בתי "יד לבנים". אלה הוקמו בראש ובראשונה להוות מוקד לשירות קרובי החללים, אך במקביל התקיימו בהם הרצאות, קונצרטים, חוגים ותערוכות. ברמת גן הוקם יד לבנים לצד מגדל תצפית שמתנשא מעל להר הבנים ובכך הפך לאחת מנקודות הציון הבולטות באזור. המגדלים עדיין לא צמחו בסביבתו ולא מסתירים אותו.

לפני כמה חודשים הסתובבתי בו עם האדריכל ד"ר צבי אלחייני במהלך סיבוב ברמת גן שמטרתו היתה להתמקד בבניינים שתכננו האדריכלים אנדריי לייטרסדורף ואיליה בלזיצמן. התוצאה היתה מאמר מקיף וראשוני שפרסמנו במשותף על עבודתם של שני השותפים שאותו אפשר לקרוא כאן. השניים תכננו את בית יד לבנים הראשון שהוקם – בפתח תקווה, ולאחריו תכננו גם את אלה שבחדרה וכאן. לצד אלה תכננו אתרי הנצחה נוספים כמו האנדרטה ב"גן הזיכרון" שבכפר סבא ו"בית הבנים" בקיבוץ רמת הכובש.

ברמת גן הצטערתי לגלות שכל השינויים שנערכו במבנה מסתירים את איכויותיו המקוריות. השילוב של גן עם מבנה ציבור ומגדל תצפית הוא שילוב שכיום כבר לא יוצרים. תמיד דוחפים איזה עסק פנימה וכל הגן נראה כמו מגרש כדורגל – מכוסה בדשא ושטוח. עם שקיעתה של האומה מרהיב לגלות כיצד אותם מבני "יד לבנים" הפכו למקומות דכאוניים ודוממים. תקרות אקוסטיות ונורות ששופכות אור לבן וחיוור. כאן למשל יש חדר זיכרון, אולם התכנסות וגלריות להצגת ציורים חובבניים. גם הגן הגדול שמתפרס על ראש ההר ולצד הבניין, למרות שעבר לאחרונה שיפוץ, נראה סתמי ואיבד את קסמו.

ועל כך ברשימה זו.

.

ביחד באותה סירה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשתי מרפאות קופת חולים ברמת גן בתכנון זאב ויעקב רכטר

בסך הכל 80 מטרים ו-15 שנה מפרידים בין שני בנייני מרפאות שקופת חולים מסרה לתכנון משרד רכטר. המשותף לשתי המרפאות הוא החיפוי בלבני סיליקט כפי שנהגו אז לחפות מבנים של קופת חולים. מבנה קופת חולים מאוחדת מצוי גם הוא ממש בסמוך וגם הוא מחופה בלבני סיליקט.

חוץ מהחיפוי הפערים בין שני בנייני המרפאות שתכנן משרד רכטר הם משמעותיים – האחד שהוא גם המוקדם שבהם הוא מבנה תיבתי בו הושם הדגש הוא על הקו האופקי עם פתחי חלונות אנכים. המבנה השני והמאוחר הוא בעל אופי מבצרי ובו פתחי החלונות האופקיים מוצלים באמצעות הקומות העליונות. הראשון הוסב לבית החייל ונוספה לו גם קומה, בעוד השני ממשיך ומשמש בייעודו המקורי כמעט ללא שינויים.

"המרפאות ברמת גן ממחישות בדיוק את המעבר מרכטר האבא לבן, כמו בתי המשפט בתל אביב", אמר לי האדריכל ד"ר צבי אלחייני כשעמדנו לפני כמה חודשים מתחת לבניין המרפאות שבפינת הרחובות דוד והרצל. זה המאוחר מבין השניים, מ-1972. הטא אפילו הוכרז לשימור ועל תכנונו הופקד האדריכל יעקב רכטר, במסגרת השותפות "רכטר-זרחי אדריכלים, פרי מהנדס". לא רחוק ממנו, ממש בהמשך הרחוב, ניצב בניין מרפאות נוסף מ-1956 שתכנן אביו, האדריכל זאב רכטר וגם הוא הוכרז לשימור, כך שההשוואה התבקשה.

ועל כך ברשימה זו.

.

כללית

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באתר הבנייה של מוזיאון רמת גן

הרגע הזה שבו הבניין עדיין לא גמור וכבר ניתן לבקר באולמות הנקיים עוד אפילו לפני שצבעו את הקירות בלבן, הוא רגע מיוחד שלא יחזור על עצמו. בשנה הבאה עומד להפתח ברמת גן מוזיאון חדש לאמנות ובינתיים הצטרפתי לאדריכלית מאירה קובלסקי השותפה במשרד אפרת-קובלסקי לסיבוב בבניין, שלאחרונה סיימו בו את שלב בניית השלד (אדריכל אחראי במשרד: אבינועם שרון). רשימות דומות על אתרי בנייה כתבתי למשל על מרכז וואהל שתכנן דניאל ליבסקינד ופרויקט בלו של אילן פיבקו. 

מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית הוקם כבר ב-1987 ופעל במשך שלושה עשורים. בין השאר הציגו כאן תערוכה שהוקדשה לעבודתם של משרד האדריכלים קימל-אשכולות ותערוכה של האדריכל סרג'יו לרמן, אדריכל העיר בשעתו, שהציג את ציוריו המתארים מבנים היסטוריים בעיר. אבל בביקורים המעטים שערכתי בו מצאתי מקום עייף ולא רלוונטי שממוקם בשוליים הגאוגרפיים והמנטליים של רמת גן. לכן, הרחבתו ופתיחתו מחדש סיקרנו אותי.

ועל כך ברשימה זו.

.

גדר ההפרדה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית אהרון כהנא הנטוש בתכנון יעקב רכטר

נטוש ונסתר עומד בית אהרון כהנא בקצה רמת גן ועל שפת נחל הירקון. עד לפני שנה עוד היה כאן מוזיאון לקרמיקה שפעל 26 שנה, וכעת ממתין הבניין בסבלנות לשיפוץ קטן ועתידו לא ברור. את הבניין תכנן ב-1957 האדריכל יעקב רכטר והיה זה הראשון שתכנן באופן עצמאי, סוג של עבודה בכורה.

רכטר הציג בבית כהנא הצהרת כוונות מובהקת ומכאן חשיבותו האדריכלית: חומרי בנייה זמינים ופשוטים: בלוקים ובטון שנותרו חשופים (לימים נצבעו), מרצפות טראצו בגווני אדום ושחור, ברזל וזכוכית. ההשראה לא היתה מוסתרת והגיעה מהאדריכל השוויצרי-צרפתי לה קורבוזיה. לאחרונה מצאתי את הצעתו של האדריכל שמעון פובזנר שהגיש גם הוא הצעה לבית. הצעתו נדחתה, במקומה בוצעה תכניתו של רכטר.

ועל כך ברשימה זו.

.

כהנא צדק

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין המעונות שתכנן משה ספדיה באוניברסיטת בר אילן ועובר עכשיו שיפוץ

לפני כמה ימים עברתי במקרה ליד בניין מעונות הסטודנטים באוניברסיטת בר אילן, אותו תכנן האדריכל משה ספדיה בשנות ה-80. הבניין כבר שנים ניצב קצת מוזנח כשכתמי צבע לא אחידים מכסים על הבטון החשוף והלבן שהיה בזמנו חדשני בנוף הבנייה הישראלי. משקופי החלונות נעקרו והפכו את הפתחים לחורים שחורים פעורי פה. גדר פח לבנה הוקמה סביבו. ספרתי על כך לשאול והוא הזדרז ללכת ולצלם את הבניין – ועל כך תודתי לו.

לפני שלוש שנים כתבתי כאן רשימה על בניין המעונות, עוד כשהיה מאוכלס כולו. בזמנו גיליתי שהבניין כולו מאוכלס אך ורק בבנים, רובם דוברי אנגלית. לו יכלו הקירות לדבר, אבל עכשיו הכל ריק.

ועל כך ברשימה זו.

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין כלכלה ומינהל עסקים בתכנון משה ספדיה באוניברסיטת בר אילן

הספרייה בבניין כלכלה ומינהל עסקים היא המוקד המרכזי בבניין שבנייתו הושלמה ב-1988 בקמפוס אוניברסיטת בר אילן. האדריכל משה ספדיה שמתמחה בתכנון ספריות, העניק לה תשומת לב הודות למשאבים שעמדו לרשותו כדי שתתפקד כמוקד נעים, כזה שמותיר רושם מיוחד במשתמשים. שאר האולמות, החדרים והמעברים בבניין פשוטים יותר, אלא שגם בהם ניתן למצוא את תפיסת התכנון הרחבה והמורכבת של ספדיה, ששיקפה בשעתו את רוח הזמן.

אפילו ברחוב שמחוץ לקמפוס, רחוב מקס ואנה ווב, גגות הזכוכית המשופעים מעוררים את השאלה – מה יש שם? רק כשנכנסים לבניין, ספדיה מאפשר למבקר לחשוף בשלבים את אולם הספרייה שטמון במרתף. לכאורה הטמנת המוקד המרכזי במרתף היא כמו קבורה ומקשה על יצירת מקום חשוף שמקשר בין כל חלקי הבניין. אלא שהאתגר הצליח באמצעות עיצוב תקרת הספרייה בזכוכית ויצירת קשרי מבט בכל קומה בבניין עמוק אל תוך מרכז הספרייה. כיום גם כשהבניין שקט וכמעט ריק, תנועת הסטודנטים אל ומהספרייה לא פוסקת.

ועל כך ברשימה זו.

.

13490875_1311832492179663_2673071707156757166_o

פלאשים בעיניים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באתר הבנייה של מרכז וואהל בתכנון דניאל ליבסקינד

שלשום התבקשתי לשלוף איזו תמונה ונתקלתי בכמה תמונות שצלמתי בדיוק לפני 12 שנה (ינואר 2004) באתר הבנייה של מרכז וואהל באוניברסיטת בר אילן שברמת גן. היה זה הבניין השלישי שתכנן האדריכל דניאל ליבסקינד שהפך בזמנו למטאור בשמי האדריכלות הבינלאומית. בשונה משאר המבנים בקמפוס, מרכז וואהל שוכן מחוץ לגדר ובקצה של שכונת מגורים ותיקה.

כשספרתי לשאול על התמונות, הוא התפלא שאני מתלהב כי בזמנו הוא זה שהציע להסתובב שם באתר ולטענתו אני אמרתי שזה סתם מיותר ולא מעניין. אין לי מושג מה הביא אותי בזמנו לפסוק כך (אני נוטה להאמין לשאול), אבל בכל מקרה ברור שטעיתי וזה לא משנה.

הסיבוב באתר הבנייה היה מרתק ומרשים וגם חד פעמי היות ואחרי שבניית הבניין הושלמה, כבר לא ניתן לראות את גולמיותו. הרגע הזה בו הבניין עומד בלי החיפוי, בלי הריצוף, בלי הריהוט, בלי המנורות, זה שלב הלידה. שנה לאחר מכן עם השלמת הבנייה ובעקבות הסיבוב הזמנתי את האדריכל חנן פומגרין שליווה את הפרויקט כאדריכל ישראלי, להציג את העבודה בהרצאת אורח לכלל תלמידי המחלקה לאדריכלות בבצלאל. זכרתי חלק מהדברים אבל כדי לדייק החלטתי להרים טלפון לאדריכל ברד פינצ'וק, השותף של פומגרין במשרד "החדר אדריכלים", כדי לשמוע את הדברים שוב ולא רק להסתמך על הזיכרון. באותה הזדמנות הוא גם שלח כמה תמונות ודימויים מהעבודה על הבניין.

ועל כך ברשימה זו.

.

12493549_1201528159876764_1033926789152339443_o

מבוא: העב"מים כאן

.

להמשיך לקרוא

סיבוב לבדוק מה חדש ברמת גן

שאול טען שרמת גן עוברת עכשיו מהפיכה וחייבים לראות את זה. הסתובבנו במגדלים (על אחד מהם כתבתי כאן), בתים, משרדים ורחובות. תמ"א 38 גורמת למגרשים שאכלסו עד לאחרונה בתים שהתנשאו לגובה קומה עד שלוש להגיע לגובה חמש, שש ואפילו שמונה קומות. הרחובות נותרו ברוחב זהה, ולכן עולה השאלה כיצד התשתיות העירוניות יספגו את העומס שנופל עליהן. איך רחוב חד-סטרי שלאורכו היו עד עתה בתים בני שלוש קומות יתפקד עם בתים בני שמונה קומות – יותר מפי שניים תושבים? והאם גורלם של היציאות והכניסות לרחובות הראשיים המקיפים את השכונה יקרסו מעומס?

התכנון ברמת גן הוא באמת ברמת גן, ועל כך ברשימה זו.

.

11351195_1058586847504230_7546749480709514247_n

מגדל המים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין מנהלה באוניברסיטת בר אילן

יש כאן ממד של הפתעה, ואולי בגלל זה בניין המנהלה באוניברסיטת בר אילן הוא אחד הבניינים האהובים עלי. מבחוץ הבניין נראה סתמי: קופסה מחופה באבן נסורה שמבהיקה בשמש, והצמחייה כיסתה חלק מהחזיתות עם החלונות הצרים. רק כשנכנסים פנימה מגלים עולם אחר שפועל על כל החושים. המרכיב הראשון הוא האור החודר מבעד למערכת פתחים בתקרת האולם, המרכיב השני הוא הבדלי הטמפרטורות, שבפנים תמיד קריר יותר למרות שאין מערכת מיזוג מרכזית שמצננת את השטחים המשותפים בבניין. המרכיב השלישי הוא עיצוב האולם המרכזי.

תכנן את הבניין משרדו של האדריכל אריה אל-חנני שבאותה עת היו שותפים בו גם האדריכל יגאל אל-חנני (שהיה אחראי על תכנון הבניין) והאדריכל ניסן כנען.

ועל כך ברשימה זו.

.

11012158_1095186390510942_4070507537358854412_o

אור

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: