ארכיון קטגוריה: קיבוצים

סיבוב בחדר האוכל ובית התרבות הנטושים בקיבוץ מסדה

קיבוץ מַסָּדָה היה מהקיבוצים הראשונים שהופרט, לאחר ששקע במשבר כלכלי וחברתי עמוק. ביום שישי שעבר עצרתי בו בדרך למוזיאון בית אורי ורמי נחושתן ומצאתי בו את חדר האוכל (1960) שתכנן האדריכל דב גלט בהשראת עמיתו למחלקה האדריכל מרדכי זברודסקי, ואת בית התרבות "בית ארלוזורוב" (1968) שתכנן האדריכל אריך ראש כשהם פרוצים ונטושים.

"בית ארלוזורוב" עדיין מכיל את כל הריהוט והציוד המקוריים ששולבו בבניין בעת הקמתו לפני יותר מיובל שנים. יש כאן מאות מושבי עץ שממתנים לקהל, מבואה מרווחת עם כל פרטי הנגרות וגם בחדר המקרין נותר הציוד המיושן והמקורי ורק המקרן חסר.

בצמוד להם, מצויה שכונה שבנייתה הושלמה ב-1986 ואותה תכנן האדריכל בני שוורץ. שכונה זו היתה ניסיון כמעט בודד לשכלל את סביבת המגורים בתנועה הקיבוצית והתבססה על דגם מגורים חדש ויוצא דופן שבוצע כמה שנים קודם לכן ובהיקף רחב ושלם יותר בקיבוץ הסמוך.

ועל כך ברשימה זו.

.

269906390_5248580398504833_1915817757331819088_n

1968

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית התנועה הקיבוצית הנטוש בעת פירוק עבודות האמנות שנותרו בבניין

בשנות ה-60 הקירבה למשרדי ממשלה, לאיגודים מקצועיים ולסוכנות היהודית היתה הסיבה להקמתו של בית תנועת הקיבוץ הארצי בבמיקומו הנבחר. לתכנון הבניין ברחוב לאונרדו דה וינצ'י בתל אביב נבחר האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר הבאוהאוס ומי ששימש בתפקיד אדריכל ראשי של המחלקה הטכנית בתנועה.

ב-2021 אין כבר משמעות לקרבה הפיסית וכנראה שלתנועה אין כבר צורך בנוכחות במרכז העיר הגדולה. לכן, החליטה הנהגת התנועה הקיבוצית להוציא את משרדיה ממרכז תל אביב ולהעתיקם אל מתחם התעסוקה שבקיבוץ יקום (במקור נקרא המתחם "יורו פארק" וכיום הוא נקרא "מתחם העסקים Greenwork"). הבניין ההיסטורי והלא כל כך וותיק החליף אם כן ידיים ולפי ההסכם עבר ל-25 השנים הקרובות לידיה של חברת נדל"ן.

הקיבוצניקים עזבו כבר לפני כמה שבועות וכעת, באמצעות "סטודיו תכלת", מפנים מהבניין קרוב למאה יצירות אמנות, שאותן יצרו אמני הקיבוץ הארצי במיוחד לבניין בעת הקמתו. כך שולבו כאן עבודות של אמנים כמו שמואל כץ, רודא ריילינגר, שרגא ווייל, ג'ין מאיר ומשה סעידי. קפצתי לסיבוב בבניין בעת פירוק העבודות והסתובבתי קצת בין הקומות הנטושות.

ועל כך ברשימה זו.

.

270204105_5235488763147330_6771529777526334429_n

2021-1969

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית התרבות של קיבוץ אשדות יעקב איחוד

שנים של הזנחה ותוספות שונות ומשונות לא היטיבו עם בית התרבות של קיבוץ אשדות יעקב איחוד, שתכננו המהנדס יוסף אידלמן והאדריכל שמואל ביקלס – חברי צוות הלשכה הטכנית של תנועת הקיבוץ המאוחד. בשעתו היה אידלמן חבר קיבוץ יגור וביקלס חבר קיבוץ תל יוסף. בית התרבות שנחנך ב-1940 פעל במתכונתו המקורית רק שנים אחדות. הוא הוסב לשימושים אחרים וכיום משמש כולו לארכיון הקיבוץ.

המבנה מתייחד בצורתו הודות למרפסת ההיקפית שרק חלק ממנה נותר חשוף. פרט נוסף ומרשים שניתן למצוא בו הוא ציור קיר מאוחר ששילב הצייר וחבר הקיבוץ בשעתו אריק קורן, שהתמחה בטכניקת הסגרפיטו. כעת מבקשים בקיבוץ לגייס את המימון לשימור המבנה והשבת מראהו המקורי. כשלב ראשון בתהליך הוזמן האדריכל בצלאל רינות לערוך תיק תיעוד, שהוביל את רינות לחקור את קורותיו וערכיו של המבנה.

ביום שישי 7.1 בשעה 10:30 אדריך סיור שיפתח בביקור מודרך בשתי התערוכות שאצרתי במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד. בחלקו השני של הסיור נצא מהמוזיאון ונבקר בשני ציורי הקיר שיצר אריק קורן באשדות יעקב איחוד: בבית התרבות שיפתח במיוחד ובבית קרפ.

ועל כך ברשימה זו.

.

269679361_5200832733279600_3980385492671677578_n

1940

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בקבוצת דגניה א' בבית הילדים הראשון בקיבוצים שיש כאלה שמבקשים להרוס וגם בגן הילדים שתכנן לאופולד קרקואר

כשלאחרונה הוכנה תב"ע לקבוצת דגניה א', אם הקבוצות שהוקמה ב-1910, היה מי שדאג שבית הילדים הראשון ביקבוץ שהיה גם הראשון שהוקם בתנועה הקיבוצית, לא יכלל ברשימת המבנים המיועדים לשימור. התנועה הקיבוצית כחברה שיתופית וולנטרית ואוטופית היא ככל הנראה החידוש המשמעותי ביותר שהיה לישראלים לתרום לאומות העולם בעת החדשה. מערכת החינוך שהקימה היתה לאחד המרכיבים המרכזיים, והרצון לחסל את המקום שבו החלה להתגבש התשתית החינוכית של התנועה וללא כל דיון הוא מחדל שאותו יש לתקן.

המבנה המוזנח עבר שינויים לאורך קרוב למאה שנים. הוא נבלע בתוך כמה תוספות וניצב כיום נטוש ועזוב. עדיין ניתן לזהות את איכויותיו, אך חשוב מכל הוא התוכן שהתגבש בו. ניתן אולי להבין את המבקשים להרוס – הקרקע שעליה הוא ניצב מבוקשת במיוחד אודות לקרבה לכנרת, נוף האגם והרי הגולן הנשקפים ממנו.

ברשימה זו אני מציג מבנה נוסף – גן הילדים של הקיבוץ שאותו תכנן האדריכל לאופולד קרקואר. המבנה שמתאפיין בשימוש בגזעי עצי ברוש כחומר בנייה מרכזי, הוסב כבר לפני שנים לחדר חוגים ומצבו מצוין לעומת המבנה הראשון שמופיע כאן. רק לאחרונה בעקבות התפרצות הקורונה והצורך בתוספת גן לקיבוץ, חזר לייעודו המקורי המבנה יוצא הדופן שתוכנן במיוחד לילדים.

ועל כך ברשימה זו.

.

261052666_5152026471493560_2619072069031483361_n

1927 / 1943

.

להמשיך לקרוא

סיבוב על שני קירות אמנות שיצר משה סעידי בקיבוץ כפר מנחם ובמושב ערוגות

שתי עבודות לא מרכזיות במיוחד משכו את תשומת ליבי ביצירתו של משה סעידי. לאחרונה פתחתי במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן שבקיבוץ אשדות יעקב מאוחד את התערוכה "משה סעידי: קיר אמן" שאותה אצרתי ומוקדשת לקירות האמנות מקרמיקה שיצר סעידי לאורך יובל שנים.

העבודה הראשונה שמשכה את תשומת ליבי היא מוקדמת ונוצרה ב-1968 לצורך המועדון לחבר שנפתח באותה עת בקיבוצו, במבנה ששימש עד אז כבית ילדים ותכנן אותו במקור האדריכל זאב רכטר. העבודה השנייה נוצרה ב-2016 לחזית המועדון במושב ערוגות שאותו תכננה האדריכלית דבי פורת, והיא למעשה קיר האמנות האחרון שיצר סעידי.

כמעט יובל שנים מפריד בין שתי היצירות. קיים דימיון ביניהן, אלא שההבדלים ביניהן מייצגים את השינויים שחלו כאן במהלך השנים.

ועל כך ברשימה זו.

.

264294922_5148419438520930_7681321996419467340_n

1968 / 2016

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הבנים בקיבוץ כפר מנחם

אולם המופעים "בית הבנים" שבקיבוץ כפר מנחם הוא אחד האולמות השאפתניים ביותר שנבנו בארץ בכלל ובקיבוצים בפרט. הבניין הענק שנחנך ב-1979 ומתהדר בכיפה דאודזית מהייחודיות בעולם, תוכנן בידי ריצ'רד בקמינסטר פולר בשיתוף האדריכל שוג'י סאדאו, כשאת התכנון המפורט תכנן האדריכל מנחם באר. את קירות אמנות (או כפי שהוא מכנה אותם: קירות ארכיטקטונים) יצר משה סעידי, שגם חבר בקיבוץ כבר קרוב לשמונה עשורים.

כמו באולמות מופעים רבים, גם כאן הוחלט לשלב במבנה התרבות את ההנצחה לבני הקיבוץ שנפלו במלחמות. לבד מקריאת שמו של הבניין על שמם של הבנים, נקבע בקומת המבואה חדר זיכרון שאותו עיצב סעידי.

ועל כך ברשימה זו.

.

250345583_5030197843676424_7518361291950496230_n

1979

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ גלאון

לחדר האוכל בגלאון נסעתי בעיקר כדי להתרשם מקיר הקרמיקה האמנותי שיצר בו משה סעידי. חדר האוכל נבנה בשני שלבים: את הראשון תכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין ואת השני האדריכל חיליק ערד. בשלב השני בחר ערד לשלב במבנה יצירת אמנות שתדגיש את צורת הפתחים המיוחדת שקבע בדופן הצפון-מזרחית של האולם.

אלא שהביקור היה לאכזבה. מתברר שבעוד שאגף אחד של חדר האוכל נותר לשמש את החברים בייעודו המקורי, הרי שהאולם שבו נקבעה עבודתו של סעידי, הוסב לאולם מופעים קהילתי. במה גדולה וקבועה נבנתה בחזיתו של קיר הקרמיקה, שמוסתר כעת ולא ניתן להתרשם ממנו עוד. מחדר האוכל המשכתי לחדר הזיכרון שגם אותו תכנן ערד (את פינת הזיכרון שבו עיצב סעידי ובכניסה תבליט שיצרה בתיה לישנסקי) וגם לבית הילדים הנטוש.

ועל כך ברשימה זו.

.

237099528_4780748055288072_6807436099831167193_n

1981

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בספרייה בקיבוץ כפר מנחם

החגיגיות הרשמית שמפנה מבנה הספרייה בקיבוץ כפר מנחם לכיוון הדשא הגדול, הופכת אותו ליוצא דופן בין מבני הקיבוץ. אפילו חדר האוכל צנוע ממנו ונחבא אל הכלים.

חציו של הבניין נטוש בעקבות צמצום הפעילות לפי טענה אחת, ובעקבות בעיות קונסטרוקטיביות שנובעות מבנייה מהירה וכנראה לא מספיק מוצלחת לפי טענה אחרת. עם זאת, האדריכל אברהם ארליק שתכנן את הספרייה שנחנכה ב-1967, הירבה לתכנן בכישרון שבא לידי ביטוי בפרופורציות היפות שיצק בבנייניו. עיקר פעילותו התקיימה בשלושת העשורים שהיוו את שנות השגשוג הכלכלי, התרבותי והחברתי של הקיבוצים, אך נראה לי שבניין הספרייה הוא המבנה השלם והמונומנטלי ביותר שהוא תכנן. ביום שישי האחרון תאמתי סיור בספרייה עם משה סעידי ששילב בבניין כמה מעבודות הקרמיקה.

ועל כך ברשימה זו.

.

234313673_4762728323756712_8636812878143166937_n

1967

.

להמשיך לקרוא

מוזמנים לסיור בירושלים והרצאה בקיבוץ הזורע

בזמן שהתרבות שוקעת אין פלא שנזכרים בפנינים מן העבר וגם ביוצרים שנשכחו. בשבוע הבא יתקיימו שני אירועים שאקח בהם חלק – האחד הוא סיור בספרייה הלאומית, השני הוא הרצאה בקיבוץ הזורע לכבוד ספר חדש על האמן רודא ריילינגר.

ביום  רביעי 18.8 תהיה זו הזדמנות לבקר במשכנה של הספרייה הלאומית, רגע לפני הסתלקותה לבניין חדש בצמוד לקריית הממשלה. יומיים קודם מכן, ביום שני 16.8, תהיה זו הזדמנות לבקר באחד הקיבוצים העשירים באדריכלות ובאמנות, וגם לשבת בתיאטרון הפתוח שבחזית מוזיאון וילפריד ישראל (פנינת אדריכלות בפני עצמה) וללמוד על אחד האמנים המרתקים שפעלו כאן.

ועל כך ברשימה זו.

.

235627056_4772063836156494_2221343014607838683_n

שני ורביעי

.

להמשיך לקרוא

סיבוב על ספר חדש העוסק באור שבמשכן לאמנות בעין חרוד

ישנם מבנים שזכו להערכה מצד אדריכלים, אך פחות לפרסום. אחד מהם הוא המשכן לאמנות על שם חיים אתר שבקיבוץ עין חרוד מאוחד. המבנה שהיה לבניין מוזיאון האמנות הראשון שתוכנן לייעודו בארץ, הוקם בשלבים בשנות ה-40 וה-50 בתכנונו של האדריכל שמואל ביקלס ופועל ברציפות כבר שמונה עשורים.

בשלושה מרכיבים התמקד ביקלס בבואו לתכנן את המוזיאון ואלה העניקו לו את ערכו האדריכלי: (1) שימוש בתאורה טבעית באולמות התצוגה ותשומת לב ייחודית לאופן החדרת קרני שמש לכל אחד מהאולמות. (2) תכנית בינוי המאפשרת את המשך צמיחת המוזיאון תוך הוספת מגוון של אגפים מבלי לפגוע בעיצובו ותפקודו הכללי. (3) ניסוח מקדש חילוני על מרכיביו השונים.

כעת פרסם המוזיאון את הספר-קטלוג "סוד האור – אדריכלות האור במשכן לאמנות", המנסח אולי לראשונה את קורותיו ואיכויותיו של הבניין, ומתעד את תערוכת המיצב שערך דוד בהר פרחיה לפני ארבע שנים במוזיאון.

ועל כך ברשימה זו.

.

‏‏212453086_4662115767151302_7370279545586970814_n - עותק

אור יומי

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל ובית התרבות בקיבוץ בחן

כבר בתחילת שנות ה-70 שקלו בקיבוץ בחן ברצינות על פירוק הקיבוץ והפיכתו למושב שיתופי. המשברים הכלכליים והחברתיים שפקדו בזה אחר זה את הקיבוץ, שהורכב ברובו מילידי דרום אמריקה, לא הצליחו לשבור אותו והוא נותר קיבוץ עד היום, גם אם כזה שמתחדש.

חדר האוכל שתכנן האדריכל אריך ראש ונחנך ב-1972, הפסיק לפעול ב-2010 לאחר שהלך ודעך במשך 25 שנה. כיום המטבח משמש כמחסן וחדר האוכל משמש כאולם התעמלות ובחלקו הקטן להסעדה של הילדים החוזרים מבתי הספר. גם המועדון לחבר (המכונה כאן בית תרבות, הוקם ב-1964) שאותו תכנן האדריכל ויטוריו קורינלדי, ממשיך לפעול אבל במתכונת שונה – כבר לא מתקיימים בו כל אותם אירועי תרבות ומפגשים קהילתיים ברציפות היומיומית שהיתה פה. הפעילות בו מצומצמת, ועם זאת לאחרונה הוא שופץ באופן שמכבד את הבניין המקורי.

ועל כך ברשימה זו.

.

177522912_4447909708571910_1578480693

עוד יהיה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל ובמועדון בקיבוץ ניר-אליהו

המועדון בקיבוץ ניר-אליהו שנקרא גם "בית גולומב" הוא זה שעניין אותי. תכנן אותו האדריכל ויטוריו קורינלדי ב-1965 וגם אם לא כל האגפים שתכנן נבנו, הוא נראה מצוין גם היום. מתוך כוונה ליצור מרכז בעל חזות שלימה, השתוקק קורינלדי בשעתו לתכנן גם את חדר האוכל החדש של הקיבוץ, שעד אז שכן בצריף עץ. אלא שבקיבוץ חשבו אחרת ובחרו באדריכל שמשון הלר שיתכנן להם את הבניין.

למרות ההפרטה ולמרות שחלף יותר מיובל שנים מאז נחנכו, שני המבנים פעילים גם היום. בחדר האוכל סועדים מידי יום ארוחת צהריים (את ליל הסדר לא ערכו כאן בגלל הקורונה), ובמועדון מצאתי שהספרייה ממשיכה לתפקד וכך גם המועדון שבו התקיימה באותה עת הרצאה לחברים.

ועל כך ברשימה זו.

.

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ יד-מרדכי ובתערוכה של אירית חמו בגלריה דנה

בין זוג גבעות הוקם ב-1943 קיבוץ יד-מרדכי, סמוך לרגע שבו פרץ מרד בגטו ורשה, שבדומה לחברי הקיבוץ היו גם יוזמי המרד חברי תנועת השומר הצעיר. אלא שתחילה נקרא היה הקיבוץ מצפה הים, ומסמוך לעלייתו על הקרקע ובמשך ארבע שנים סרבו החברים לקבל את דין התנועה ולהיקרא יד-מרדכי, על שמו של מנהיג המרד מרדכי אנילביץ'.

לבסוף זכתה התנועה במאבק העיקש שהפגינו החברים. למרות ההתנגדות, קיבלו בקיבוץ את השם באהבה ואף בחרו להוסיף ולהנציח את זכרו של אנילביץ' בפסל גדול ומיוחד מעשה ידי נתן רפפורט, ושאותו בחרו למקם בראש הגבעה הדרומית שלמרגלותיה שכן חדר האוכל "הישן". מאוחר יותר המשיכו את מפעל ההנצחה והקימו בראשה של הגבעה הצפונית, לצד קבר האחים של חללי מלחמת העצמאות, מוזיאון גדול בתכנון האדריכלים אריה ואלדר שרון, שגם הוא היה יוצא דופן בתוכנו ובצורתו.

חדר האוכל "החדש" שהוקם ב-1959 בתכנונו של האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר הבאוהאוס והאדריכל הראשי במחלקה הטכנית של תנועת הקיבוץ הארצי – השומר הצעיר, הוקם למרגלות הגבעה הצפונית. במהלך השנים הבאות מסטצ'קין הרחיב אותו מספר פעמים, עד שקיבל את צורתו הסופית ב-1985, וככל הידוע לי זו עבודתו האחרונה שתכנן. בסמוך לחדר האוכל תכנן האדריכל מבנה תעסוקה, ובסמוך לשניהם תכנן האדריכל מנחם באר את אולם הספורט המכונה "בית הבנים", שברחבת הכניסה קבע יחיאל שמי פסל.

ועל כך ברשימה זו.

.

1234567

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבתים הדו-קומתיים שבקיבוץ אשדות יעקב מאוחד

אחד הקיבוצים הראשונים שכבר בתחילת שנות ה-50 החל לבנות לגובה היה קיבוץ אשדות יעקב מאוחד. זה גם היה הקיבוץ הראשון שהתפלג. אך הפילוג לא התרחש מהיום למחר, אלא היה תהליך שנמשך כמה שנים ודרש מהחברים את הקמתן של תשתיות חדשות בצמוד לקיבוץ הותיק שממנו באו. בעקבות מחסור בשטח פנוי לבנייה, הקימו החברים את בתי הדירות החדשים לגובה של שתי קומות – מהלך חריג באותן שנים בקיבוצים. המבנה שתוכנן ושוכפל 12 פעמים היה שונה מהשיכונים המודרנים שפוזרו לרוב בארץ באותן שנים, ועוצב באופן כפרי – עם גגות רעפים ומרפסות רחבות בחזית.

כיום ממשיכים המבנים לשמש לייעודם המקורי. חלק מהחדרים הבודדים אוחדו לדירות גדולות יותר וחלק נותרו במתכונתם המקורית והן כולן מושכרות למי שמעוניין.

ועל כך ברשימה זו.

.

נוף

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באמפי שבקיבוץ דליה שהוא הגדול ביותר שהוקם בישראל וכיום נטוש

מה שהתחיל ב-1944 כאירוע מחול צנוע, שהתקיים על הדשא שבמרכז קיבוץ דליה שברמת מנשה לציון חמש שנים להקמת הקיבוץ, הפך ב-1947 לאירוע ענק – "כינוס המחולות". היום היו קוראים לזה פסטיבל, אבל אז השתמשו במונח 'כינוס' הרציני. שנתיים לאחר הקמת המדינה, שבו חברי דליה וחידשו את הכינוס, אלא שהפעם השאיפות התרחבו. הכינוס הועתק מהמדשאה הקטנה שבלב הקיבוץ אל שטח רחב ופתוח מדרום, מקום מרהיב ביופיו שבו נשקף נוף רמת מנשה ואחד מיובליו של נחל דליה חוצה אותו.

האירוע משך אליו רבבות מכל רחבי הארץ, שצפו וחוללו על כמה במות שהותקנו באמפי הגדול ביותר שנבנה בישראל. לצדו הוקם כפר ארעי שבו לנו המשתתפים. הכינוס האחרון נערך ב-1968 ואליו הגיעו כ-60,000 משתתפים וכ-3,000 רקדנים. בסך הכל נערכו כאן באמפי שלושה כנסי מחול, אך מאז שנחתם פרק הכינוסים נותר האמפי הענק נטוש, מתפורר ומיותם, עדות אילמת לעוצמה התרבותית והחברתית של אלה שהיו כאן לפנינו.

.

שעות…

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל ואולם הספורט בקיבוץ שער העמקים

85 שנים נמשכת מסורת חדר האוכל בקיבוץ שער העמקים. מה שהתחיל כאוהל, הוחלף בצריף עץ והפך למבנה שהלך וטפח לאורך כמה עשרות שנים בידי כמה אדריכלים שונים, ממשיך ומתפקד גם היום. את בסיסו תכנן המהנדס יוסף אידלמן. 20 שנה מאוחר יותר הורחב הבניין בידי האדריכל מנחם באר ולאחר 20 שנה נוספות היה זה האדריכל דן פלג, חבר שער העמקים, שהרחיב אותו בפעם האחרונה.

חדר האוכל אמנם כבר לא מהווה את הלב של הקיבוץ, אבל נוכחותו החזותית בקיבוץ משמעותית ויותר מתמיד הוא פתוח לציבור. בדומה לחדרי אוכל אחרים בקיבוצים (משמר השרון, גליל ים) גם כאן מידי יום שישי ניתן לבקר בו, ולקנות הביתה מנות אוכל מגוונות.

מבנים מרשימים נוספים שסוגרים על שורת מבני הציבור שבמרכז הקיבוץ הם הסטודיו-גלריה של אברהם עמרי שעליו כתבתי כאן לאחרונה, אולם הספורט וגם מבנה הלול הדו-קומתי שמשויך כבר לאזור המשק. בשונה מחדר האוכל שבו נגעו רק אדריכלים בני קיבוצים, לתכנון אולם הספורט שתוכנן ב-1968 נבחרו האדריכלים החיפאים אבנר קנר וישראל קומט והמהנדס מנחם ראט.

ועל כך ברשימה זו.

.

טעמי הבית

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בסטודיו של אברהם עמרי שהוסב לגלריה בקיבוץ שער העמקים

משהו על איכותם של חברי הקיבוצים ניתן ללמוד מההיקף הגדול של אמנים שפעלו במסגרת הקיבוצים. כמעט בכל קיבוץ פעל לפחות אמן אחד ובחלק מהמקרים הוא גם זכה להערכה ולתנאים שעודדו את היצירה. בהזורע היה זה רודא ריילינגר, במרחביה אריה סרטני, בכברי היו אלה יחיאל שמי ואורי רייזמן, בלוחמי הגטאות משה קופפרמן וזו רשימה חלקית בהחלט. בשער העמקים פעל האמן אברהם עמרי (2009-1914) שבדומה לעמיתיו שהזכרתי כאן, גם הוא זכה לקבל את אישור החברים להקים לו סטודיו ייעודי שיתאים לצרכיו. את המבנה שנחנך ב-1976 עיטר עמרי בסגרפיטו צבעוני שחיזק את מעמדו של המבנה כמוקד מרכזי בקיבוץ ובכלל יצר מקום יוצא דופן.

25 שנה שימש המבנה את עמרי, כשנחלש עזב והמבנה הוסב למשרדים של חברת בנייה. ב-2016 ביוזמתו של אורן עמרי, הנכד, חזר המבנה להיות מוקדש לאמנות. חלק משטח "גלריה העמקים" משמש להצגת לתערוכות מתחלפות וחלקו מוקדש ליצירתו של עמרי.

ועל כך ברשימה זו.

.

תחביבים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ כפר מסריק

בדרך לקיבוץ בית העמק שם קבעתי עם האדריכל פרדי כהנא לשוחח על חוויותיו ממלחמת העולם השנייה, עצרתי בקיבוץ כפר מסריק הסמוך לעכו. המטרה בעצירה היתה לבקר בחדר האוכל שאותו תכנן האדריכל מוניו גיתאי-וינרויב ונחנך ב-1965. במבנה תמצאו אלמנטים דומים שהופיעו בעבודות אחרות של האדריכלים – כמו החצרות הפנימיות שמהן ניתן להציץ אל החוץ, מסכי זכוכית רחבים וגבוהים ותשומת לב לפרטים ולחומרים. לפני שנים אחדות הוסב שטח המועדון שבתחום הבניין לגלריה לאמנות על שמו של גיתאי-וינרויב.

חדר האוכל הגדול והמטופח ממשיך לשמש את החברים ושומר על מסורת הסעדה של יותר משמונים שנה. הקורונה אמנם פגעה בתפקודו, אך בתום המגפה הוא צפוי לשוב ולתפקד.

ועל כך ברשימה זו.

.

אולי כבר איננה?

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: