ארכיון קטגוריה: קיבוצים

סיבוב באולם הספורט בקיבוץ רמת הכובש עם קיר האמנות של יחזקאל קמחי

אחרי שהסתובבנו בקיבוץ רמת הכובש בבית התרבות, המשכנו אל אולם הספורט שתכנן בשנות ה-70 האדריכל קובה גבר מקיבוץ עין שמר. הוא יכול היה להיות עוד סתם קופסה שהניחו לצד הדשא הגדול, אלא שכיסוי חזית בתבליט בטון ענק שיצר יחזקאל קמחי, חבר קיבוץ יקום, העניקו לבניין את ייחודו. קמחי היה אמן פורה אבל תכלס מה שנותר מיצירתו אלה אותם תבליטי בטון שהוא יצר על חזיתות מבנים, וגם הלוגו של צוותא בתל אביב.

ועל כך ברשימה זו.

.

הכל נגמר

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הקיבוץ הארצי ברחוב לאונרדו דה וינצ'י בתל אביב

הלב הפועם של התנועה הקיבוצית לא היה בקיבוץ הגדול ביותר וגם לא בבירת ישראל, אלא בתל אביב. כמו בצבא גם הוא פוצל לשלושה לפחות: אחד ברחוב סוטין לתנועת הקיבוץ המאוחד, ברחוב דובנוב לאיחוד הקבוצות והקיבוצים וברחוב לאונרדו דה וינצ'י 13 לקיבוץ הארצי. את הראשון והשלישי תכננו בכירי האדריכלים בכל אחת מהתנועות. את זה של הקיבוץ הארצי תכנן האדריכל שמואל מסטצ'קיןבוגר הבאוהאוס שגם היה אדריכל ראשי ב"מחלקה הטכנית" שהיתה מחלקת התכנון של התנועה, למרות שהוא עצמו גר בתל אביב ולא היה חבר קיבוץ.

הבניין שנחנך ב-1969 הוא לא בניין משרדים טיפוסי. המשרדים בקומות העליונות עוצבו באופן שניתן לאחד ולפצל, וגם הדלתות עוצבו בפתיחות בשילוב רפפות ולוחות זכוכית. בקומת המרתף הוקמו פונקציות שיוחדו לו – חדר אוכל כמו בקיבוץ, מטבח, אולם כנסים וגלריה גדולה לאמנות. הגג תוכנן כחצר פעילות והתכנסות תחת כיפת השמיים – בדיוק כמו בבאוהאוס שם למד מסטצ'קין. "בית הקיבוץ הארצי" שכיום מכונה "בית התנועה הקיבוצית", הוא אחד המבנים המשמעותיים ביותר שתכנן מסטצ'קין שהיה מבכירי האדריכלים שפעלו בישראל. זה לא עוד בניין משרדים של איגוד, אלא מבנה שבאמצעותו ביקשה התנועה הקיבוצית לשקף את דרכה הייחודית בעיר הגדולה.

ועל כך ברשימה זו.

.

זה לא סוף של

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הספר הישן של קיבוץ בית העמק

ב-1963 נחנך בקיבוץ בית העמק בית ספר ייחודי שהתאים לסביבה שבה הוא הוקם. האדריכל פרדי כהנא שתכנן את רוב המבנים בקיבוץ שאליו הצטרף ב-1954, תכנן גם את בית הספר. לאחר שהמוסד נסגר, הוא הסב אותו לשימושים אחרים כדי שהמבנים ימשיכו ויתפקדו.

קפצתי לשם עם שאול כדי לראות את האולם הרב-תכליתי שנותר כמעט כמו שהיה ואפילו ילדי הקיבוץ שיחקו בו כדורגל. רק הבמה שהיתה באולם ובריכת הנוי בכניסה חוסלו.

ועל כך ברשימה זו.

.

שקט

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ גשר

כבר שנים שחדר האוכל בקיבוץ גשר לא מתפקד, ולמרות זאת היה מפתיע לגלות בפנים סירחון כבד של אוכל מוזר. רק כשפתחתי את אחת הדלתות הגדולות גיליתי שאולם אוכל אחד נותר ריק, והאולם השני הפך למשרד תכנון ענק של חברה סינית שבונה בסמוך מתקן חשמל.

במקור, בשנות ה-50, תכנן את חדר האוכל האדריכל שמואל ביקלס כמבנה בסגנון נאו-קלאסי. אך פחות מעשרים שנה לאחר מכן ולאחר שהמבנה ספג פגיעות ישירות במהלך מלחמת ההתשה, הוחלט להרחיב ולשנות אותו כדי שיהיה גם מקום בטוח והעבודה נמסרה לאדריכלית ארנונה אקסלרוד. היה זה חדר האוכל הראשון שאקסלרוד תכננה בקיבוצים, ומאותה עת ולאורך קרוב לחצי יובל שנים היא תכננה שורה ארוכה של חדרי אוכל לכל אורכה של הארץ.

ועל כך ברשימה זו.

.

הבהוב

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית שטורמן בקיבוץ עין חרוד

בקרתי עשרות פעמים במשכן לאמנות בעין חרוד אבל במוזיאון השני שנמצא בקיבוץ, בית שטורמן, לא בקרתי עד לאחרונה. אטרקטיביות התערוכות וחוסר מודעות לא הביאו אותי לבקר בו. אפילו בבית טרומפלדור בתל יוסף, מרחק של כמה עשרות מטרים ממנו, ביקרתי פעם כי רציתי לראות את הפרוטזה הכי מפורסמת בתולדות ישראל ששמורה שם. כשגיליתי שמתקיימת עכשיו בבית שטורמן תערוכת צילומי קיבוצים של מיכה בר-עם, החלטתי לנסוע במיוחד. בדרך למוזיאון עצרתי בבמה הנטושה עליה כתבתי כאן.

הבניין הגדול נבנה בכמה שלבים שונים ובתכנונם של כמה מתכננים: המהנדס יוסף אידלמן, האדריכל שמואל ביקלס והאדריכל שמשון הלר. התוצאה של כל אותם שלבים היא גבב של אגפים וקומות שהקשר בינם לבין מוזיאון הוא מקרי בהחלט. מערך התנועה מוזר ומעיד יותר מכל על מחשבה לקויה, אבל התצוגה מרתקת. כעת נערך הצעד הראשון לקראת חידוש הבניין בתקווה שסוף סוף יהיה בו הגיון.

ועל כך ברשימה זו.

.

עמק וגלבוע

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ נחל עוז

הצעתי לאדריכל ויטוריו קורינלדי לעשות סיבוב בכמה מבנים שהוא תכנן בקיבוצים בצפון הנגב. התחלנו בחדר האוכל שהוא תכנן בשנות ה-70 בקיבוץ נחל עוז. ויטוריו סיפר שבמהלך חמישים השנים בהם עבד הוא לא תכנן חדרי אוכל רבים. בסך הכל היו ששה כאלה. חדר האוכל בנחל עוז הוא השני שתכנן.

הבניין נטוש כיום אך בעת הביקור לא מצאתי שהמצב מטיל על קורינלדי תוגה יוצאת דופן. נראה שהמטבח ואולם האכילה לא עברו שטיפה יסודית כבר כמעט עשרים שנה. שכבת אבק מכסה את הרצפה, וגם את השולחנות והכסאות הבודדים שנותרו באולם. רק הנוף שנשקף מהחלונות נותר כמו שהיה.

מה שמפתיע היה לגלות שכבר בשנות ה-50 נבנה בנחל עוז חדר אוכל מכובד בתכנונו של האדריכל בנימין צ'לנוב. 17 שנה לאחר שהוקם הוא נעזב ואת מקומו תפס חדר האוכל החדש במיקום אחר בקיבוץ. כיום חדר האוכל החדש נטוש, ולעומתו הישן עבר שיפוץ ויקבל בקרוב חיים חדשים.

ועל כך ברשימה זו.

.

88

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ געש

בשנות ה-70 וה-80 ליווה האדריכל מנחם באר את קיבוץ געש. באותן שנים הוא תכנן להם את המבנים להם היו זקוקים: חדר אוכל, מגורי משפחות, בריכת שחייה וגם אולם ספורט. חוץ מהמגורים הכל חוסל: חדר האוכל נסגר, הבריכה נהרסה ועליה נבנה מתחם "חמי געש" ואולם הספורט הפך לאולם שמחות. היות ובגעש פעלו אמנים רבים, שולבו במבנים ובשטחים הפתוחים עבודות שיצרו. קיר האמנות שהיה בכניסה לאולם הספורט כוסה בצבע ונעלם, אך תבליט הבטון בחזית חדר האוכל נותר.

בדרך חזרה מסיבוב בתערוכת הבוגרים של המחלקה לאדריכלות בויצו חיפה, החלטתי לעצור ולהסתובב בגעש. ב"טירה" המפורסמת שהפכה גם היא למתחם של אירועים לא בקרתי.

ועל כך ברשימה זו.

.

בוקר טוב

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל ובאמפי הנטוש בקיבוץ שפיים

אחרי הסיבוב בבית של ראובן רובין בקיסריה עצרנו בשפיים וגילינו שיש שם משהו טעים לאכול. שבוע לאחר מכן חזרתי לאותו מקום ואל אותם טעמים, אלא שהפעם גם המשכתי לסיבוב בחדר האוכל שתכנן האדריכל עירא אפרתי ובבית התרבות שתכנן האדריכל יצחק מור. שבוע לאחר מכן חזרתי שוב לאכול, והפעם בקרתי באמפי הנטוש. שבוע לאחר מכן חזרתי בפעם הרביעית לאכול והפעם בקרתי באולם הספורט שתכנן האדריכל שמואל ביקלס. את תשע התחנות שעצרתי בהן אני מביא כאן.

ועל כך ברשימה זו.

.

אמפי שפיים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ החותרים

האווירה הקיבוצית הפיסית נותרה בקיבוץ החותרים, שתי דקות דרומית לחיפה, למרות השינויים שחיסלו את הרעיון השיתופי. החותרים הופרט לפני עשרים שנה והיה הקיבוץ הראשון שנכנס להקפאת הליכים עם חובות שהגיעו ל-100 מיליון שקלים, מאז נראה שהוא התאושש. שדרת עצים וותיקים מצלה על כביש הגישה לקיבוץ. משמאל המשק, מימין מבני הקהילה והמגורים המאורגנים בקשת מסביב לדשא הגדול.

חדר האוכל הגדול שתכננה האדריכלית שלי ניסים ונחנך ב-1975, בולט בנוף אבל הוא כבר לא מקום המפגש והלב של הקהילה המקומית. בשטח של המטבח ממוקם היום גן ילדים, כך שהחיים שוקקים היום דווקא בצדו השני של הבניין. האולם בו סעדו בעבר החברים ריק, סגור ונקי. מתקיימים בו מידי פעם ריקודי עם, או אירועים מיוחדים אחרים של הקהילה.

ועל כך ברשימה זו.

.

ריק ונקי

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל ובמועדון בקיבוץ רשפים

לאחר הלוויה ולאחר הביקור בעמדת הביטחון שבשדות קיבוץ מסילות, השמש כבר שקעה אבל רציתי להספיק ולראות גם את קיבוץ רשפים. התכנון של רשפים פשוט ומרתק: שביל ישר כסרגל יוצא משער הקיבוץ, חוצה מדשאה גדולה, כששדרת צאלונים מלווה אותו וגם פסלים שיצר פילו כפרי חבר הקיבוץ. באמצע הדרך הוקם לצד השדרה המועדון לחבר ולצידו חדר זיכרון, ספרייה וחדר נשק. בקצה השביל ניצב חדר האוכל הגדול והנטוש. מכאן מתפצל השביל ושולח את זרועותיו לכל חלקי הקיבוץ.

בעת הביקור חדר האוכל היה נעול והמועדון היה פתוח ומואר. חזרתי לרשפים שבועיים לאחר מכן והפעם חדר האוכל היה פתוח והוצגה בו תערוכת פסלים שיצר יפתח גבע חבר הקיבוץ. המועדון היה סגור.

המועדון הוא המבנה המרשים בקיבוץ, עבודה מוקדמת שיצר האדריכל מנחם באר ב-1968. מבנה קליל ומרשים שנושא השקיפות והקשר ההדוק בין פנים ובין חוץ הוא העיקרון המרכזי בתכנונו. לעומתו, חדר האוכל שנחנך ב-1981 הוא עבודה יחסית מאוחרת של באר וגם של התנועה הקיבוצית. המבנה כבר קרוב לכל אותם מבצרי בטון שנבנו באותם שנים בקיבוצים. יש בו גם מסכי זכוכית אבל האווירה הכללית בו היא קודרת ומסתגרת.

ועל כך ברשימה זו.

.

סגור

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ בית ניר

חייו של חדר האוכל בקיבוץ בית ניר בייעודו המקורי היו קצרים. הוא נחנך ב-1977 וסיים את תפקידו עשרים שנה מאוחר יותר. הוא כולו עדיין מתפקד, אבל לשימושים אחרים. יש כאן דוגמה לאחד מחדרי האוכל הבודדים שתכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר הבאוהאוס, שבנוי על קומת עמודים מפולשת. יחד עם זאת קל לזהות את מסטצ'קין בבניין בעיקר הודות לטיפול בהצללות שעיצב לפתחי החלונות.

לאחרונה ביקר בארץ האדריכל פרופ' פיליפ אוסוולט, מבכירי חוקרי הבאוהאוס, ובהרצאה שלו באירוע שהתקיים בחודש שעבר הוא התפלא כיצד מקפידים לשמור מבנים בטענה שאלה "בתי באוהאוס" בעוד שאין להם כל קשר לבאוהאוס. הוא הציג שורה של מבנים שתכנן מסטצ'קין וטען כי גם אם הם לא מעוצבים כמו אותם מבנים מטויחים בלבן, חלונות סרט או עגולים, הרי שמבחינת התוכן שלהם אלה מבני באוהאוס מובהקים, כאלה שמייצגים את הרוח והאידאולוגיה המהפכנית שאפיינה את הבאוהאוס בשנות השיא תחת הנהגתם של האדריכלים וולטר גרופיוס והאנס מאייר, שמסטצ'קין למד אצלם. בניין חדר האוכל בבית ניר בהחלט שייך לקטגוריה זו.

ועל כך ברשימה זו.

.

באוהאוס בשפלה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בעמדת הביטחון שבקצה שדות קיבוץ מסילות

רגע לפני שהערב ירד על העמק ורגע אחרי שתמה הלוויה בבית הקברות של קיבוץ מסילות, יצאתי מהשער והלכתי בשדה לעמדת הביטחון שבלטה בנוף. לעומת השדה שמצפון לבית הקברות וטרם נקצר, מצאתי שהשדה שמדרום ובמרכזו ניצבה העמדה חרוש ושטוח יחסית. מאז 1940 שוכנת כאן העמדה, אלא שאם בשנותיה הראשונות היתה מאוישת, מתוחזקת והיה לה תפקיד במערך הביטחון באזור, הרי שכיום היא נטושה, מוזנחת והתפקיד שהיא נושאת הוא של זיכרון בלבד.

ברוטליזם לא היה אז עדיין בלקסיקון של האדריכלים, אבל המבנה הזה בנוי כולו מבטון חשוף. יש בו גם רובד נוסף שכולל ציטוט מהאדריכלות הרומנטית של חומת ירושלים, כזו שגם אפשר למצוא בבניין בצלאל ההיסטורי. חשבתי שזה יפה שהאדריכל שתכנן את העמדה בחר שלא להזניח את העיצוב החזותי והעניק אופי שקושר אותה לסמל ציוני ולמקום אחר. אבל יתכן שבכלל הבנאים הם אלה שעשו את העיטור על דעת עצמם.

ועל כך ברשימה זו.

.

עמדת ג'ורג'

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הספר לילדי הכפר כוויכאת בקיבוץ בית העמק

רגע לפני שנפרדתי מהאדריכל פרדי כהנא (הסתובבתי אתו בתערוכה שמציגה את עבודותיו), הוא הציע לי עוד משהו: לעלות על הקלנועית ולנסוע לקצה הקיבוץ כדי לראות מבנה מרשים ששימש במקור בית ספר לילדי הכפר כוויכאת שחוסל ב-1948. כשהגענו למבנה גיליתי שכהנא צדק, המבנה מרשים ושווה את הביקור.

מדובר בבית אבן עם גג בטון וסדרה של פתחים אנכיים. הוא ניצב כיום לצד בריכת השחייה ומגרשי הספורט של קיבוץ בית העמק, אותם הקימו החברים שהחליפו את תושבי הכפר שסולקו מרכושם ומנכסיהם.

ועל כך ברשימה זו.

.

כל החבר'ה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בפינות הזיכרון בקיבוץ בית העמק ובתערוכה לאדריכל פרדי כהנא

ביום שישי קפצתי לקיבוץ בית העמק הסמוך לנהריה, כדי לבקר בתערוכה צנועה על פועלו של האדריכל פרדי כהנא. בדומה לאדריכלים נוספים שחיו בקיבוצים, גם כהנא תכנן את בית העמק ובין השאר בנה בקיבוץ את כל המבנים לאורך השנים. הצטרפתי לכהנא בן ה-92 לסיבוב בתערוכה ולאחר מכן הלכנו לראות מקומות בקיבוץ שלא הכרתי.

שלוש פינות זיכרון עיצב כהנא בבית העמק. הראשונה היא משנות ה-50 והוקמה לכבוד יהודים בריטים שתרמו לקיבוץ. השנייה היא מ-1975 והוקמה בדשא המרכזי לזכרם של שלושה מבני הקיבוץ שנפלו במלחמת יום הכיפורים. השלישית היא מ-1985 והוקמה בבית הקברות לזכרם של קרובי החברים שנספו בשואה, ובהם הוריו של כהנא.

ועל כך ברשימה זו.

.

פרדי

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל ובית התרבות בקיבוץ עין חרוד מאוחד וגם: חברים מספרים על מילק

הרשימה ה-801 בבלוג שמציין החודש 10 שנים.

כתיבה על אדריכלות בעין חרוד מאוחד דורשת מחקר בפני עצמו. כשהייתי סטודנט, אז בדרך לסיור בעין חרוד, אחד המרצים הוותיקים, אריה סיון, עצר וציין שלטעמו כאן מצוי מקבץ של מבנים מהמשובחים שנבנו בקיבוצים. הוא לא טרח לפרט מה הופך את אותם מבנים לכאלה משובחים, וכך נותרתי ללא מענה. ברשימה זו אאיר רק חלק מהמבנים שכנראה סיון התכוון אליהם.

את ההיקף הגדול ביותר של מבני ציבור שתכנן האדריכל שמואל ביקלס (מילק) – שהשנה ימלאו 110 שנה להולדתו, אפשר למצוא בקיבוץ עין חרוד מאוחד, וזה אולי מה שהוביל את סיון לקבוע את מה שקבע. אולי הוא היה מעריץ גדול של ביקלס ושל עבודותיו. ביקלס היה בכלל חבר קיבוץ בית השיטה הסמוך, אלא שבקיבוצו שלו מנעו ממנו לא פעם מלתכנן. על עבודותיו בעין חרוד מפרטת אביטל אפרת שחקרה את יצירתו של ביקלס: "בעין חרוד הוא תכנן את המשכן לאמנות, את חדר האוכל ואת בית ציזלינג שהיו שלושת המבנים החשובים. חוץ מהם הוא תכנן בכניסה את מבנה הקואופרטיב שמתחולל עליו מאבק שימור רציני בגלל הצורך להרחיב את כביש 71. הוא תכנן חדר פיזיקה וחדר כימיה שהיום הם חנות ישראליאנה מדהימה ומיוחדת, מכבסה ומחסן בגדים שהיום הם כל-בו והיתה לו גם מעורבות בתכנון של בית שטורמן".

ההיבט הנופי הוא חלק בלתי נפרד מתכנית חדר האוכל. האדריכל ריכרד קאופמן תכנן את חדר האוכל הראשון של עין חרוד כבר ב-1928 שבנייתו הושלמה שלוש שנים לאחר מכן. אלא שבשנות החמישים חדר האוכל היה קטן לחברים וגם היה רצון להתחדש לעומת הקיבוץ המתחרה שקם בסמוך. ב-1961 נחנכו אגפיו החדשים של חדר האוכל בתכנונו של ביקלס. בהתאם לתכניתו של קאופמן ניצב הבניין בקצה של שדרה סימטרית וארוכה, המורכבת ממדשאה משופעת ושני מטורים כפולים של עצי דקל. מדרגות רחבות וחגיגיות מקשרות בין המדשאה ובין הבניין, שעוצב כולו כמו מרפסת גדולה ומורכבת. לאורך השנים שמר חדר האוכל על איכויותיו וגם היום הוא ממשיך לשמש לייעודו המקורי.

ועל כך ברשימה זו.

.

במדבר דברים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ דברת

הגשם ירד בלי הפסקה אבל לא הפריע לי להסתובב בחדר האוכל של הקיבוץ שעדיין פעיל אך איבד משהו מזוהרו המקורי לאחר שעבר שינויים לא מוצלחים. את הבניין תכנן האדריכל מרדכי זברודסקי, ששימש בשעתו בתפקיד אדריכל ראשי של תנועת "איחוד הקבוצות והקיבוצים". זברודסקי נהג לתכנן חדרי אוכל בסגנון כפרי ומרשים, דבר שבולט גם בחדר האוכל שתכנן בדברת.

בצד השני של המדשאה הגדולה ניצב המועדון שתכנן האדריכל פרדי כהנא קצת פחות מעשור מאוחר יותר. המועדון עדיין משרת את החברים והוא מתוכנן כמונולית המשוחרר מזויות אורתוגונליות ועם השפעה של אדריכלות יפנית עכשווית לאותה עת.

המבנה היחיד בדברת שלא שרד ויתכן והוא המשמעותי שבהם, זה הפונדק שתכננה האדריכלית ארנונה אקסלרוד. עבודת מפתח ביצירתה של אחת האדריכליות הייחודיות שפעלו בתנועה הקיבוצית. הבניין המיוחד שימש כפונדק דרכים וחנות מזכרות והיה בצורת עיגול. הוא נהרס בשנות התשעים לטובת הקמתו של פונדק חדש וגדול יותר, שנקרא היה "אורחן דברת", פעל שנים ספורות עד ששבק חיים. כיום הוא ניצב נטוש וחצי הרוס בכניסה לקיבוץ.

ועל כך ברשימה זו.

.

ירוק מאד, אפור מאד ועבר מאד

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ גלעד

את המבנים שתכננה האדריכלית ארנונה אקסלרוד אפשר לזהות בקלות. בשונה מעמיתיה האדריכלים במחלקת התכנון של תנועת הקיבוץ המאוחד, הבניינים של אקסלרוד מתאפיינים בקוים מעוגלים במפגשי החזיתות, ובשימוש בטיח שפריץ בהיר בחזית ובחומרי גמר כהים בפנים. היא תכננה תשעה חדרי אוכל בקיבוצים בכל רחבי הארץ וחדר האוכל שתכננה בקיבוץ גלעד אופייני לגישתה.

בקומה התחתונה של הבניין ממוקם כיום המועדון של הקיבוץ, בשטח שבמקור היתה מבואה מרווחת במיוחד לבאים לחדר האוכל. בקצה האולם עיצב רודא ריילינגר, אמן וחבר קיבוץ הזורע, חדר זיכרון לחללי הקיבוץ. במורד הצפוני תכנן האדריכל שלמה גלעד מתחם תרבות הכולל תיאטרון פתוח.

ועל כך ברשימה זו.

.

גלעד

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בעקבות העבודות של אריה סרטני בקיבוץ מרחביה

השבוע יערך בקיבוץ מרחביה אירוע לזכרו של האמן אריה סרטני שנפטר לפני שנה וזו הזדמנות להציע סיבוב בין עבודותיו בקיבוץ. ביום שישי הקרוב בשעה 11:00 עורכת המשפחה אירוע לזכרו באטלייה במרחביה שיהיה פתוח לקהל. זו הזדמנות לבקר בעמק יזרעאל בעונה הכי יפה בשנה, לגלות את האטלייה, להיחשף לעבודותיו של סרטני וגם לבקר בקיבוץ בו מצויות פניני אדריכלות שטרם כתבתי עליהן.

סרטני היה בעיקרו צייר, אך מהרגע שלמד ליצור תבליטי בטון ב-1969, הוא הפך גם לפסל. במהלך 15 השנים הבאות יצר תבליטים וקירות אמנות המשולבים במבנים. כך הצליח להוציא את האמנות מהאולמות והחדרים הסגורים אל המרחב הציבורי הפתוח. במרחביה ניתן כיום למצוא גלריה פתוחה של עבודותיו, ועבודות נוספות שיצר ניתן למצוא באתרים שונים בארץ.

10 תחנות מוצעות כאן ברחבי מרחביה בהם שילב סרטני את עבודתיו: החל מהמפעל שהיה בין מייסדיו ואת חזיתו עיטר בתבליט, דרך גן הילדים בו היו ילדיו, האטלייה בו יצר ועד לבריכת השחייה בו נהג לבקר (אך לא שחה).

ועל כך ברשימה זו.

.

אפילו דקה

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: