ארכיון קטגוריה: פרדס חנה

סיבוב באתר ההנצחה לחללי הנח"ל וחיל החינוך

מגדל מים משולב עם בונקר וגם סמל חטיבת הנח"ל היו ההשראה לעיצוב אתר ההנצחה והמורשת שהוקם בצפון פרדס חנה. המיזם שאותו יזמו עמותת ההנצחה, אגף הנוער והנח"ל במשרד הביטחון, מפקדת הנח"ל ומועצת פרדס חנה, התממש לאחר שמיזם המורשת של הנח"ל נכשל בקיבוץ נחל עוז שבנגב המערבי (הבניין נבנה אך לא יצקו בו תוכן).

אדריכל חנן הברון, חבר קיבוץ רעים, נבחר לתכנן את האתר שתוכנן ב-1988 ורק לאחר הצלחת גיוס המימון והבנייה עצמה הוא נחנך ב-1995. הברון היה אז לקראת סוף דרכו המקצועית וחייו (הוא נפטר חמש שנים לאחר חנוכת האתר), והוא בחר להציג גישה עיצובית שונה לזו שאפיינה אותו עד אז.

ועל כך ברשימה זו.

.

WhatsApp Image 2022-04-20 at 23.13.54

1995

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית המדרש הנטוש במדרשית נעם בפרדס חנה

גולת הכותרת של יצירתה המאוחרת של האדריכלית ג'ניה אוורבוך הוא בניין בית המדרש שתכננה במדרשית נעם בפרדס חנה ונחנך ב-1965. אוורבוך שהיתה מהאדריכליות החלוצות שפעלו בארץ כבר מראשית שנות ה-30 נשכחה עם השנים ועבודתה המפורסמת ביותר היא כיכר דיזנגוף. לעומת אותו מעוז חילוניות עירוני, היא תכננה בשיתוף המהנדס זלמן ברון מבני דת וחינוך באזורים כפריים. בית המדרש בפרדס חנה הוא הגדול והמושקע מבין אותם מבנים. הוא גם היה לנקודת ציון בפרדס חנה כולה, ומבנה ייצוגי לאחד ממוסדות החינוך הייחודיים שהוקמו בארץ.

זו רשימה שלישית ואחרונה על בניינים במדרשית נעם. קדמו לה רשימות על חדרי האוכל ושיכון המורים ואולם הספורט הנטוש.

מאז ננטש בית המדרש לפני 13 שנה, הוא נותר בדיוק כמו שהיה. רק שכבת אבק עבה מכסה על מאות הסטנדרים הפזורים באולם, טיח התקרה התפורר והתרסק בחלקו על הרצפה וגם אבן שהוטחה באחד מחלונות הזכוכית הותירה פתח דרכו חודרים ציפורים שהפכו את בית המדרש לביתן.

ועל כך ברשימה זו.

.

נטוש

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל ובשיכון המורים במדרשית נעם בפרדס חנה

את קמפוס מדרשית נעם, הישיבה התיכונית הראשונה שנוסדה, תכננה במשך עשרים שנה בשלבים האדריכלית ג'ניה אוורבוך בשיתוף המהנדס זלמן ברון. אוורבוך שהיתה מהאדריכליות הבולטות ב"עיר הלבנה" והציגה גישת תכנון מודרנית, בחרה או נאלצה לבחור בעת שניגשה לתכנן את הבינוי במדרשית נעם בגישה כפרית, כזו שמתאפיינת בשימוש בגגות רעפים משופעים וביצירת קשר הדוק בין פנים ובין חוץ, מבנים שטובלים ומתמזגים במדשאות, שיחים ועצים.

בניין יוצא דופן בקמפוס הוא שיכון המורים שאותו תכנן בשנות ה-60 האדריכל ישעיהו אילן, בוגר המדרשה. בניין שנראה שהשפעת גישת התכנון של אדריכלי הסגנון הבינלאומי של של שנות ה-30 ניכרת בו היטב.

בשונה מאולם הספורט הנטוש עליו כתבתי כאן לאחרונה, שני המבנים משמשים לייעודם המקורי, חדר אוכל ומגורים, אך הם אינם משרתים את הציבור המקורי לו הם יועדו. המדרשיה שהוקמה ב-1945, סבלה ממשבר בשני העשורים האחרונים של המאה שעברה. ב-2007 עזבה את פרדס חנה והעתיקה את פעילותה לכפר סבא. את הקמפוס פרקו לחלקים, כיום אין בו עוד את האווירה של מרחב פתוח ורציף אלא גדרות מפצלות בין האזורים השונים וחלקו גם נטוש.

ועל כך ברשימה זו.

.

חדר אוכל

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באולם ההתעמלות הנטוש בשטח מדרשית נועם לשעבר בפרדס חנה

קל לפספס את הבניין הגדול ששימש אולם התעמלות לתלמידי מדרשית נעם בפרדס חנה. זהו אחד הבניינים הפחות ייצוגיים שנבנו בקמפוס, ועדיין יש לו חן בעיקר בגלל הצורה שלו המשלבת אופי ברוטליסטי עם אופי כפרי. ממדיו, חומריותו ומיעוט הפתחים בו מדגישים אותו בסביבה. על התכנית חתומה האדריכלית ג'ניה אוורבוך (1977-1909), שתכננה ארבעים שנה קודם לכן את כיכר דיזנגוף בתל אביב.

ב-1977, השנה בה נחנך, ניצב היה האולם בקצה מתחם המדרשיה, כשפניו אל המטעים והשדות החקלאיים של פרדס חנה. בעשורים האחרונים חוסלה החקלאות ואת מקומה תפסו וילות. המדרשיה כבר מזמן עזבה את פרדס חנה והמבנה נטוש ומתפקד כשובך יונים ענק. שבוע שעבר התקיים בפרדס חנה אירוע "מקום שמור" שנערך לכבוד 90 שנה להקמת היישוב. באירוע נחשפו בפני הקהל הרחב האוצרות האדריכליים בסביבה. הצטרפתי לסיור שערכה האדריכלית ענת אסתרליס שחשפה כמה מקומות והאולם הוא רק אחד מהם.

ועל כך ברשימה זו.

.

מאחורי הגדר

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: