בתקופת הסגר לפני שנתיים ניגש האדריכל משה כץ (44) לכתוב מדריך ליצירתיות. הוא לא הראשון, לאורך השנים יצאו מאות ספרים שהציעו לקוראים להכיר כלים לחיזוק היצירתיות. המשותף לרוב אותם מדריכים היתה ההנחה כי יצירתיות אינה כישרון מולד, אלא יכולת נרכשת, וככזו ניתן לשכלל ולפתח אותה. ספרו של כץ אינו חורג מאלה, אלא שייחודו בכך שיצא בשפה העברית ונקודת מבטו היא של אדריכל.
החלקים המושכיםבספר הם אלה שבהם פותח כץ צוהר על נבכי חייו, האישיים והמקצועיים. בשש השנים האחרונות הוא מתכנן ומלווה פרויקטים במקומות שונים בעולם, כמו טוקיו והלסינקי, באזורים אקזוטיים כמו חופי הים של זנזיבר וקפריסין. יש גם פרויקט אחד במטולה. כל אלה טרם מומש בפרק הזמן הקצר יחסית שבו כץ פועל, וזו הזדמנות להציץ בהם.
בחלק נכבד מהרשימות והמאמרים שאני מפרסם כאן ובבמות אחרות וכמובן שבספרים שפרסמתי ואלה שבדרך (מתוכננים לצאת שניים השנה) אני נוהג להתבסס על חומרים שמקורם בארכיונים. אחרי כתיבת אלפי מאמרים כבר הצלחתי לגלות היכן הדברים מתחבאים, כיצד ניתן להשיג אותם במהירות וביעילות ובאותה הזדמנות להשיג מידע נוסף. לכל אותם ארכיונאים ועובדי ארכיון אני תמיד מודה מקרב לב ומעריך את מאמציהם, את זמנם המוקדש למילוי בקשותיי ולנכונות לשתף אותי במידע ובידע שצברו לאורך השנים.
השבוע התבשרתי שנבחרתי לקבל את אות יקיר האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע לשנת תשפ"א. מנימוקי הוועדה: "עבודתך כוללת מחקר מעמיק אודות אדריכלים שעבודותיהם והמבנים שבנו השפיעו על הנוף והחיים בארץ. שפע המאמרים המתפרסמים בבלוג 'חלון אחורי' שופכים אור על מבנים מיוחדים שהזמן שכח, גם אנחנו הציבור ובעיקר בעלי ההחלטות. במיוחד מעלים המאמרים בעיות ודילמות הקשורות למבנים היסטוריים מיותמים. עבודתך נעשית תוך חיפוש בארכיונים ובעזרתם של ארכיונאים מסורים". לכבוד הוא לי על הבחירה והערכה לה זכיתי ושמח כי פועלי הרב בתחום אכן ניכר גם על ידי אלה המסייעים לי לאורך הדרך. אני מודה לוועדה, ליו"ר האיגוד, לכל המעורבים ובראש ובראשונה אני מודה לארכיונאים ולעובדי הארכיונים.
היות ואני משתדל בכל אותם סיבובים לעצור לביקור גם בארכיון המקומי, אז בתור מחווה בחרתי לרכז כאן ח"י ארכיונים שבהם בקרתי במהלך השנים. אלה ארכיונים קטנים השוכנים בקיבוצים, מושבים, ערים, מוסדות ותנועות, כאלה שהם פרטיים וכאלה שהם ציבוריים.
במהלך השנים יצא לי להיפגש ולשוחח עם לא מעט אדריכלים. לפני שלוש שנים התחלתי לפרסם כאן סדרת רשימות עם אותן תמונות שצלמתי במהלך או בסוף אותן פגישות. ברשימה זו מופיעים 18 אדריכלים, היסטוריונית, צלם וטיפוגרף שצלמתי לפני הקורונה. התמונות האלה צולמו בעידן אחר: באירועים, פתיחות של תערוכות, בלי מסכות ובלי שמירת מרחק.
זו הרשימה החמישה עשר (1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10, 11, 12, 13, 14) שנפתחת עם האדריכל אברהם קוריאל ומסתיימת באדריכל מיכאל רטנר.
לכבוד שבוע הספר שבוטל בחרתי לסקר מונוגרפיות שהוקדשו לאדריכלים בישראל. קוראות וקוראים יקרים זו הרשימה השישית והאחרונה שחותמת את הסדרה (הקודמות: 1, 2, 3, 4, 5).
הפעם בחרתי לפתוח עם לאופולד קרקואר שזכה לשתי מונוגרפיות ועדיין חסרה זו היסודית, המקיפה והמעמיקה ורק לאחרונה פרסמתי מאמר על "בית אוסישקין" שתכנן בקיבוץ דן. המאמר ובכלל הסדרה מסתיימים במונוגרפיה המוקדשת לרודולף ראובן טרוסטלר – כי זו ככל הנראה המונוגרפיה הטרייה ביותר שפורסמה כאן. בחרתי בה גם בגלל שזו הדוגמה הסמלית לחשיבות של אותם פרסומים, שפעמים בעקבות תחקיר הם חושפים לנו מידע וידע שלא היו ידועים עד כה, ובעיקר מוסיפים לנו נדבך בהבנת והכרת המרחב שבו אנו חיים.
מרבית הפרסומים שהבאתי כאן, ובסך הכל הופיעו כאן 64 פרסומים, הם לא לגמרי מונוגרפיות וחלקם אפילו לא ראויים להיקרא כאלה. חלקם הם פרסומים שיווקיים, חלקם מתמקדים רק בתחום או אפילו מבנה משמעותי אחד, חלקם לא מתבסס על מחקר מקיף וחלקם כוללים טקסט דל ועלוב שיתכן ואני היחיד שטרח וקרא אותם. אבל עדיין, הבאתי כאן את כל אלה שניתן ללמוד מהם משהו ולכן חשוב היה לי לכלול גם אותם בסדרה.
לכבוד שבוע הספר שבוטלהשנה בחרתי להציג מונוגרפיות שהוקדשו לאדריכלים בישראל. הפעם בחרתי 12 ספרים שמציגים כאלה שפעלו פה בעיקר במחצית השניה של המאה ה-20 וחלקם פעילים גם היום ודרכם עוד צפויה להיות ארוכה. זו החמישית בסדרה של שש רשימות (הקודמות: 1, 2, 3, 4). את הספרים לא ניתן להשיג בכל מקום ולרוב הם אזלו מהחנויות. נסו את מרכז באוהאוס ברחוב דיזנגוף או בחנויות יד שנייה.
הפעם בחרתי לפתוח עם דוד דה-מאיו מהמעצבים הטוטליים והמעולים שפעלו כאן. אחריו באים האדריכלים משה זרחי, אריה שרון, גרשון צפור, יעקב יער, סעדיה מנדל, יהודה דב ויואל פייגין, גלעד דובשני וכן אדריכלים צעירים יותר כמו חיים דותן ומירב ואייל מלכא.
לכבוד שבוע הספר שבוטל בחרתי להציג 11 מונוגרפיות שהוקדשו לאדריכלים בישראל, בעיקר כאלה שהמשותף להם הוא פעילותם במחצית השנייה של המאה שעברה ושרבות מעבודותיהם המוצלחות בוצעו בבטון חשוף. זו הרביעית בסדרה של שש רשימות (הקודמות: 1, 2, 3).
ספרים אלה, יותר מכל מהלך אחר, יוצרים את התשתית התודעתית למורשת המקצועית המקומית. חלק מהספרים נעדרים ביקורת והערכה, היות ולרוב היוזמה ומקור המימון לביצועם מקורם באדריכלים עצמם ובני משפחותיהם במקרה הטוב, או שהכותבים אינם מוכשרים להעריך את העבודות במקרה הפחות טוב. ועדיין, ניתן באמצעותם לזהות מגמות בהתפתחותה של האדריכלות וכן לשפר את ההיכרות וההבנה של הסביבה שבה אנו חיים. חלק לא מבוטל מהאתרים שמופיעים כאן בבלוג התגלו לי הודות לעיון בספרים אלה ולכן עבורי החשיבות שלהם היא עצומה.
הפעם בחרתי לפתוח עם שמואל מסטצ'קין בוגר הבאוהאוס ומבכירי האדריכלים שפעלו בתנועה הקיבוצית. אחריו באים עמיתיו האדריכלים שפעלו במסגרת הקיבוץ – חנן הברון מקיבוץ רעים, חיליק ערד מקיבוץ סער, מנחם באר מקיבוץ געתון ויבדל לחיים ארוכים פרדי כהנא חבר קיבוץ בית העמק. בהמשך מופיעים אדריכלים נוספים בני דורם ותל אביבים – מנחם כהן, נדלר-נדלר-ביקסון-גיל ולבסוף ישראל גודוביץ. את מרבית הספרים ניתן להשיג בחנות מרכז הבאוהאוס ברחוב דיזנגוף. גם אצל האדריכלים עצמם ובני משפחתם וכן בחנויות יד שנייה.
בין ספרי האדריכלות שיוצאים לאור, בולטת נוכחותם של המונוגרפיות המוקדשות לפועלם של אדריכלים. חלק מאותם ספרים יוצאים לאחר מותם של היוצרים וחלקם עוד בחייהם. חלקם בחרו להשקיע ולהציג גם את הגותם, לפתוח פתח אל עולמם הפנימי ולחשוף את עקרונות התכנון שעל בסיסם הם עובדים. רבים מהאדריכלים בוחרים לפרסם ספרים שזו הגזמה לכנות אותם מונוגרפיות, אלה נועדו למעשה לצורכי שיווק ופרסום. ספרים כאלה מחלקים ליזמים, מהנדסי רשויות וגופים ציבוריים מתוך תקווה שיעלעלו בהם, יתרשמו מהתמונות הצבעוניות וכשתגיע העת יזמינו מהאדריכל עבודה, או לפחות יציעו להשתתף במכרז. בספרים אלה הטקסט הוא דליל ולא תמצאו בחינה מעמיקה של העבודות. ועדיין ניתן להתרשם באמצעותם מעבודות האדריכל.
לכבוד שבוע הספר שבוטל בחרתי להציג 11 מונוגרפיות וספרים פרסומיים שהוקדשו לאדריכלים בישראל, כאלה שעדיין פעילים. זו השלישית בסדרה של שש רשימות (הקודמות: 1, 2).
הפעם בחרתי לפתוח עם ברכה ומיכאל חיוטין שלאורך דרכם המשותפת פרסמו כמה ספרים ששניים מהם התמקדו בעבודתם. אחריהם באים האדריכלים ג'ויס אורון, עדה כרמי-מלמד, דינה אמר וקוריאל אברהם, דוד נופר, נילי פורטוגלי, אלי ארמון, אמנון בר אור ודוד קאסוטו – כולם אדריכלים פעילים שצברו כל אחד גוף עבודות מרשים וביקשו לסכם ולהמשיך בדרכם.
מדף ספרי האדריכלות הורחב בעשור האחרון באופן משמעותי. אדריכלים רבים ובני משפחתם ביקשו להנציח את זכרם ובכלל זה את פועלם. לכבוד שבוע הספר שבוטל, בחרתי להציג 10 מונוגרפיות שהוקדשו לאדריכלים בישראל, בעיקר כאלה שאימצו את הברוטליזם, אך מספיק האריכו חיים כדי ליצור בסגנונות נוספים. זו השנייה בסדרה של שש רשימות, לאחר שאת הרשימה הראשונה פרסמתי לפני שבועיים.
חלק מהספרים אמנם כבר אזל, אך מי שבכל זאת יחשוק בהם יוכל לאתר בכל מיני דרכים. למשל בחנות "מרכז באוהאוס" בתל אביב, בחנויות ספרים יד שנייה כמו ב"רובינזון ספרים", או אצל אדריכלים שכבר לא מוצאים בהם עניין.
הפעם בחרתי לפתוח עם רם כרמי שהוא היחיד שמופיע כאן שפרסם וכתב את הספר בעצמו. כל השאר הם בני דורו כמו יעקב רכטר, אברהם יסקי שלו יצאו שני ספרים, נחום זולוטוב, דוד רזניק, שמעון פובזנר ודורה גד שמבוגרת מהם רק בעשור. הבאתי גם את ורנר יוסף ויטקובר ושמעון שפירא, הראשון מבוגר יותר מהאחרים והשני צעיר יותר אך גם הם פעלו במקביל. חלק מהמונוגרפיות יצאו לפני שנים, ועם זאת חלקם, כמו רכטר וויטקובר, ראויים למחקרים מקיפים ועכשוויים של חוקרים בני זמננו.
לכבוד שבוע הספר שבוטל בחרתי להציג 10 מונוגרפיות שהוקדשו לאדריכלים בישראל, בעיקר כאלה שיצקו כאן את היסודות המקצועיים. בדקתי ומצאתי שיצאו כ-60 פרסומים המסכמים את יצירתם של אדריכלים בישראל וזו הרשימה הראשונה בסדרה של שש רשימות.
בשונה מסרטים, מאמרים או כתבות עיתונאיות, ספרים אלהמאפשרים מחקר מקיף שלרוב חושף עבודות וגישות לא ידועות של האדריכל. אלה מאפשרים מבט מעמיק על היצירה, מעניקים להם תוקף מגובש ומחזקים את המורשת האדריכלות המקומית. חלק גדול מהרשימות כאן נוצרו הודות לאותם ספרים שבלעדיהם לא הייתי יודע על חלק גדול מהבניינים שמופיעים בבלוג.
הבאתי כאן את שני הספרים שיצאו לאריה שרון. גם לדב כרמי יצאו שני פרסומים אבל כלליים בלבד. לזאב רכטר יצא ספרון שאני מאד אוהב אבל הוא רחוק ממה שהיה ראוי לו. ספרים נוספים הוקדשו לשני אדריכלים בני דורם של השלושה, אבל כאלה שהיו פחות פוריים וידועים – משה חת החיפאי וסם ברקאי התל אביבי. שלוש מונוגרפיות הוקדשו לאדריכלים שקדמו לכל אלה: יהודה מגידוביץ, יוסף ברלין ויוסף טישלר – כולם אדריכלים שהתרכזו בעיקר בתל אביב.
את עיצוב ופיתוח הנוף בישראל מובילה קבוצה מצומצמת יחסית של יוצרים, בעיקר אדריכלי הנוף. בשנים האחרונות דאגו כמה מחבריה, כמו גם כאלה שבאו מחוץ לאותה קבוצה, להוציא לאור פרסומים המציגים התבוננות מעמיקה על יצירת הנוף המקומי, בעבר ובהווה. נוסף על אלה, מידי שלושה חודשים מתפרסם ביטאון אגודת אדריכלי הנוף הנקרא בפשטות "אדריכלות נוף". דרכו ניתן להתעדכן על עבודות חדשות ונושאים משמעותיים המעסיקים כעת העוסקים בתחום. את כל אלה השתדלתי לרכז כאן, אולי תמצאו באחד או בכמה מהם עניין.
12 פרסומים מופיעים כאן – מונוגרפיות מקצועיות, קטלוגים של תערוכות שיוחדו לאדריכלי נוף פעילים, ספרים נושאיים ולבסוף גם כתב העת. ברוב הכריכות השתמשו בצבע ירוק. חלק מהספרים ניתן לרכוש בחנויות הספרים ובחנויות המקוונות, אך רובם כבר אזל וניתן רק להשאיל אותם מהספרייה או להשיג בחנויות יד שנייה.
במהלך השנים יצא לי להיפגש ולשוחח עם לא מעט אדריכלים. צברתי תמונות שלהם ולפני כמעט שנתיים פתחתי בסדרת רשימות עם אותן תמונות. ברשימה זו מופיעים ח"י אדריכלים שצלמתי וגם ראש ממשלה לשעבר.
זו הרשימה הארבעה עשר (1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10, 11, 12, 13) שנפתחת עם האדריכל טומי לייטרסדורף בחדר הישיבות במשרדו ומסתיימת באדריכל דן איתן לצד שולחן עבודתו. על הקשר בין השניים כתבתי כאן כבר בתמונה הראשונה.
במהלך השנים יצא לי להיפגש ולשוחח עם לא מעט אדריכלים. צברתי תמונות שלהם ולפני כמעט שנתיים פתחתי בסדרת רשימות עם אותן תמונות. ברשימה זו מופיעים 22 אדריכלים, אדריכל נוף, אוצר, צלם, עורך, סגן ראש עיריית תל אביב ועוד כל מיני שצלמתי.
זו הרשימה השלושה עשר (1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10, 11, 12) שנפתחת עם האדריכלים הגר ושחר צור שצלמתי במרכז ענב באירוע שארגן האדריכל ישראל גודוביץ לשנת ה-100 לבאוהאוס. הרשימה מסתיימת באדריכל פרדי כהנא מבכירי האדריכלים בתנועה הקיבוצית שאותו צלמתי בדירתו בקיבוץ בית העמק שבגליל המערבי.
במהלך השנים יצא לי להיפגש ולשוחח עם לא מעט אדריכלים. יצא שצברתי תמונות שלהם ולפני כמה חודשים התחלתי להציג כאן סדרת רשימות עם אותן תמונות. מופיעים כאן21 אדריכלים, הנדסאים ואמן שצלמתי.
זו רשימה תשיעית (1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9) שנפתחת עם האדריכל איל זיו במשרדו שברחוב בית אשל ביפו. הרשימה מסתיימת באדריכל גדעון פובזנר.
מהלך השנים יצא לי להיפגש ולשוחח עם לא מעט אדריכלים ואדריכלי נוף. יצא שצברתי תמונות שלהם ולפני כמה חודשים התחלתי להציג כאן סדרת רשימות עם אותן תמונות. 31 אדריכלים ואדריכלי נוף וגם אמן אחד שצלמתי מופיעים כאן.
זו רשימה תשיעית (1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8) שנפתחת עם האדריכליות דניאלה ומיה פלסנר במשרדן שברחוב פרוג במרכז תל אביב. הרשימה מסתיימת באדריכל ארד שרון באירוע שנערךבמוזיאון תל אביב לכבוד פתיחת תערוכה שמוקדשת למבחר מעבודותיו וגם לכבוד ספר סיפורים שהוא פרסם.
לפני כמה חודשים התחלתי להציג כאן סדרת רשימות עם תמונות שלא אדריכלים שצלמתי, לרוב לצורך כתבות ורשימות או סתם במקרה. 31 אדריכלים, אדריכלי נוף, מעצבת פנים וגם אמן אחד מופיעים כאן.
זו רשימה שמינית (1, 2, 3, 4, 5, 6, 7) והיא נפתחת עם האדריכל אמנון רכטר וצוות משרדו, שיחד עבדו על הצעה לחידוש כיכר אתרים. את הרשימה חותמים בני הזוג האדריכלים דן איתן ורות להב-ריג, אותם צלמתי בביתם בהרצליה פיתוח.
מופיעים כאן 40 אדריכלים ואדריכלי נוף וגם אמן אחד. עם כולם נפגשתי בשנים האחרונות, שוחחתי ולמדתי על יצירתם וגישתם. זו רשימה שישית (1, 2, 3, 4, 5) שנפתחת עם בתיה מלול אותה פגשתי בבית ספר שתכננה ביבנה, ונחתמת עם חיים קהת אותו פגשתי במשרדו שבתל אביב.
את תוצרי המפגשים ניתן למצוא כאן בבלוג או באתר Xnet, ונדיר מאד שבסופו של דבר לא ניגשתי לכתיבה מסיבות שונות (והן תמיד היו משונות). נעים להיזכר עכשיו באותם רגעים מהעבר, ולבטא בכמה משפטים את הסיפורים שליוו כל אחד מהמפגשים.
מאחורי כל בניין עומד (או יושב) אדריכל ומאחורי כל פארק עומד אדריכל נוף, או סתם הנדסאי. לאורך השנים כתבתי פה ושם על כל מיני מקומות ובאותה הזדמנות נפגשתי עם חלק מהמתכננים. בחלק מהמקרים צלמתי אותם, כדי לשלב את התמונה בכתבה. 34 מהם מופיעים כאן.
לשלוש רשימות (1, 2, 3) שפרסמתי לאחרונה מצטרפת כעת רשימה רביעית. אדריכלית יוליה שלומנזון פותחת את הרשימה ואדריכל ישראל גודוביץ סוגר.
36 אדריכלים ואדריכליות וגם אדריכלי נוף מופיעים כאן ברשימה נוספת בסדרה, המצטרפת לשתי הרשימות הקודמות (1, 2) שהציגו 80 אדריכלים. את כולם צלמתי בשנים האחרונות כשבקרתי במשרדם או בבניין שתכננו לצורך כתבה שפרסמתי באחד המקומות שאני כותב בהם.
הבחירה בתמונות היתה אקראית, למעט התמונה הראשונה של אדריכל שאול רינד שפותח את הבוקר מידי כמה ימים בחומוסיה טובה אחרת. את הרשימה בחרתי לסיים בתמונה קצת פסימית של האדריכל מרדכי בן חורין בן ה-86 כשהוא גורר אחריו דגל ישראל שמצא בארון נשכח.
ועל כך ברשימה זו.
.
8
.
(1)
אדריכל שאול רינד: הפוזה שלו אוכל חומוס היא אחת מהקבועות כאן בבלוג. שאול הוא מהמומחים השקטים בתחום החומוס ואם אתם רוצים לדעת איפה יש חומוס מצוין אז כדאי לשאול אותו. הוא גם מבין בתמ"א 38 ובכלל בתכנון בתי מגורים משותפים.
.
אדריכל שאול רינד
.
(2)
אדריכל ערן טמיר-טאוויל: במשך שש שנים התנדב טמיר לתפקיד אוצר ומנהל הגלריה בבית עמותת האדריכלים בתל אביב. לפני חודש הוא פרש והעביר את התפקיד לאדריכלית דנה גורדון. כאן טמיר עומד בכניסה לתערוכה שהשתתף באצירתה ועסקה בעיצוב תחנות דלק.
.
אדריכל ערן טמיר-טאוויל.
.
(3)
אדריכל יונתן מונג'ק: פעמיים או שלוש ראיינתי אותו במשרדו/ביתו שברמת השרון. כתבה ראשונה היתה על הבית שלו וכתבה שניה על בית אחר שתכנן ביקנעם. בין שני הראיונות הפרידו כמה שנים וכמה קילוגרמים. כאן זה לפני וגם אחרי.
.
אדריכל יונתן מונג'ק
.
וכאן אחרי
.
(4)
אדריכל גיורא סולר: כבר כמה שנים שסולר מלווה כיועץ שימור את משכן נשיאי ישראל בירושלים. כאן הוא מצולם בחזית הפונה לגן האחורי של הבניין. האדריכל שזכה בתחרות ותכנן את הבניין, אבא אלחנני, שילב בו אמנות מעולה שכוללת בין השאר רצפת פסיפס עצומה, תקרה מצוירת שיצר נפתלי בזם, סורגים שעיצב בצלאל שץ, חלונות זכוכית צבעונית שעיצב ראובן רובין ופסלים של יעקב אגם.
.
אדריכל גיורא סולר
.
(5)
אדריכל גידי בר אוריין בין ההנדסאים שי יצחקי וסמי ידידי: מתכנני חידוש הבניין עומדים במרכז במרכז הקומה שנוספה במסגרת החידוש על "בית האיכרים" ברחוב קפלן. את הבניין תכנן בשנות ה-50 האדריכל שמואל רוזוב. מצד שמאל גם אני מופיע בצללית. בעת הביקור הבניין לא היה עדיין מאוכלס אבל עכשיו הוא פעיל לאורך כל שעות היום ובלילה הוא כולו מואר, והנוכחות שלו מורגשת היטב ברחוב. עדיין, לא הבנתי למה בתוספת החדשה יש רק חלונות שלא ניתן לפתוח, כך שחיים כאן אך ורק על מיזוג אוויר מלאכותי.
.
אדריכל גידי בר אוריין בין ההנדסאים שי יצחקי וסמי ידידי
.
(6)
אדריכל יוסי בן נעים: אחרי ביקור באצטדיון נתניה שתכנן, כתבתי על אצטדיון המושבה בפתח תקוה שגם אותו הוא תכנן. מדובר בפרויקט ענק ויקר ולא ברור כיצד ראשי עירייה מעזים להשקיע עשרות או מאות מיליוני שקלים (המושבה עלה כ-200 מיליון שקלים) עבור מתקן שפועל כמה שעות בודדות ומשרת רק כמה עשרות אנשים ביום במקרה הטוב.
.
אדריכל יוסי בן נעים
.
(7)
אדריכלית רות עזרוני: במסגרת אירוע "בתים מבפנים" הגיעה עזרוני לחנות המכוניות החדשה של חברת לקסוס שהוקמה בבניין "בנק החקלאות" במפגש הרחובות קרליבך והחשמונאים שבתכנון שיפוצו השתתפה. כאן היא מסבירה לקהל את המוטיבים שהיוו בסיס לעיצוב: שיבולת חיטה שמופיעה על חזית הבניין המקורי (שתכננו האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר) וסמל מכונית לקסוס. לא ממש הבנתי כיצד ההשראה באה לידי ביטוי בעיצוב, אבל מה זה משנה.
.
אדריכלית רות עזרוני
.
(8)
אדריכל ויטוריו קורינלדי: במקרה גיליתי שמול בית תרבות שתכנן משרד רכטר אדריכלים בקיבוץ אשדות יעקב איחוד, יש גן זיכרון מרשים באיכויותיו – שילוב של אדריכלות ונוף. כשהעברתי סיור אדריכלות בפארק במסגרת אירוע פתיחת תערוכה שאצרתי במוזיאון "בית אורי ורמי נחושתן", אז הגיע גם קורינלדי. הוא הצטרף לסיור ושמח לספר על המהלך שיצר כאן. קורינלדי נולד באיטליה וגדל בברזיל (דוד פרלוב היה מדריך שלו בתנועת הנוער). אחרי שעלה לישראל הצטרף לקיבוץ ברור חיל שבצפון הנגב. הוא היה חבר בקיבוץ עד ההפרטה, ומאז הוא גר בתל אביב.
.
אדריכל ויטוריו קורינלדי
.
(9)
אדריכל אמיר קולקר: אפשר לחשוד שאני עושה פה פרסומת לחברת לקוסט כי יש פה כמה תמונות בהן בולט הקרוקודיל. את התמונה הזו צלמתי בבניין שתכנן במקור האדריכל אריה אל-חנני במכון ויצמן ברחובות והופיע אפילו על שטר של 5 שקלים בגוון ירקרק. הבניין תוכנן כספרייה ונקרא ספריית ויקס, אבל עם שקיעת מעמדו של הספר, החליטה הנהלת המכון לבטל את הספרייה ולהסב את הבניין לאולם כנסים, כשמלאכת התכנון נמסרה למשרד קולקר-קולקר-אפשטיין. בעת סיור בבניין שנקרא כיום "מרכז דוד לופאטי" הצטרף אלי האדריכל עופר קולקר.
.
אדריכל אמיר קולקר
.
(10)
ד"ר אדריכל ירמי הופמן: במשרדו במינהל ההנדסה של עיריית תל אביב-יפו ברחוב פילון בתל אביב בו הוא מנהל את אגף השימור. שוחחנו על תכנית שימור חדשה שהוא מגבש ומתמקדת במבנים בסגנון הברוטליסטי.
.
ד"ר אדריכל ירמי הופמן
.
(11)
אדריכל רם כרמי: הבאתי לכרמי את הספר "אדריכלות לירית" שהוא פרסם ב-2001 ובקשתי הקדשה. הוא סיפר לי שהספר אזל ולא ניתן עוד להשיג אותו, פתח את אחת הכפולות בספר והסביר את ההבדל בין הדירה שהיתה לו בפרויקט רוזמרין שתכנן, ובין הבית בו גר עכשיו ואותו תכנן אדריכל אחר – שניהם בהרצליה פיתוח. כרמי הדגיש שבשני המקרים מרכז הבית הוא הספרייה הגדולה שכאן ניתן לראות חלק ממנה.
.
אדריכל רם כרמי
.
(12)
אדריכלית נעמה מליס: לא באנו לשוחח על אדריכלות אלא על המבחנים שהטיל משרד העבודה על אדריכלים צעירים. מליס הובילה בשעתו את המהלך. המטרה של הפגישה היתה בסופו של דבר לפרסם כתבה בנושא, אבל הייתי כל כך עצבני ממה ששמעתי במהלך הראיון. במקום לטפל בשורש הבעייה מתעללים באדריכלים הצעירים שמנסים לשרוד ולהכיר את הזירה בצעדים הראשונים ומתקשים להתארגן ולהאבק על מעמדם. רעדתי מעצבים. עברו כמה ימים וחשבתי שאצליח לכתוב, אבל לא הייתי מסוגל לכתוב והכתבה לא פורסמה.
.
אדריכלית נעמה מליס
.
(13)
אדריכל עמיר פלג: הבית ברחוב הרצל שחידשו עמיר פלג ועדי גל היה הראשון שעבר שימור בחלק הדרומי של הרחוב הראשון בתל אביב. המהלך הצביע על המשך התופעה לחלקי העיר השונים. בסוף הראיון שבמהלכו דפקתי על דלתות הדירות כי רציתי לראות איך חיים כאן, ירדנו לבית הקפה שבקומת הקרקע ושם צלמתי את פלג בזמן שהזמין קפה. סך הכל ביקרנו בשתי דירות: אחת של משפחה צעירה שעיצבה לעצמה דירה מטופחת ומלאת מחשבה, ודירה שנייה של צמד עולות חדשות צעירות מצרפת שחיו בבלגן מהגיהינום. ההבדלים בסגנון החיים היו עצומים.
.
אדריכל עמיר פלג
.
(14)
אדריכל ישראל גודוביץ: לפני שבקרתי בקיבוץ יד חנה שאלתי את גודוביץ אם חדר האוכל שהוא תכנן שם שווה משהו. הוא אמר שלא מדובר בבניין מעניין ואפשר לדלג. בכל זאת הלכתי לראות וגיליתי בניין שמתוכנן על בסיס מודולרי ובשילוב קיר אמנות גדול שיצר גרשון קניספל. שלחתי לגודוביץ תמונות ונפל לו האסימון שכנראה השנים השכיחו ממנו את איכויותיו של המבנה. הוא נסע לראות אותו והבין שטעה ומדובר במבנה איכותי שאפשר ללמוד ממנו גם היום. קפצתי לדירתו במרכז תל אביב כדי שיסביר לי כיצד גיבש את גישת התכנון שבאה לידי ביטוי בחדר האוכל. היות והפרויקט היה קשור לכמה פרויקטים אחרים שבמהלכם גיבש את גישתו הייחודית, אז הוא הציג גם אותם.
.
אדריכל ישראל גודוביץ
.
אחד מאותם פרויקטים היה שכונת מגורים באור יהודה. כאן הוא מציג תצלום מהאוויר של השכונה. בבלוג יש רשימה על חדר האוכל ביד חנה, אבל על השכונה טרם כתבתי כמו גם הכניסה למפעל ביטחוני בנתניה.
.
(15)
אדריכל שרון רז: במשך שנים עקב רז עם מצלמתו אחרי מבנים נטושים ברחבי הארץ. בשנים האחרונות נחלשה פעילותו האינטרנטית וחבל. כאן הוא מצולם בגלריה בבית עמותת האדריכלים בפתיחה של תערוכת תמונות שצילם בבתי קולנוע נטושים. את אחת מהן קניתי ואני מתבונן בה להרף עין כמה פעמים ביום.
.
אדריכל שרון רז
.
(16)
אדריכליות נוף עליזה ברוידא ורות מעוז: השתיים תכננו חלק נכבד מהטיילות שלאורך חוף הים של תל אביב-יפו ולאחרונה תכננו גם את השצ"פ החוצה את העיר רהט וכולל בתוכו נחל אכזב. את התמונה צלמתי במשרדן שבשכונת מונטיפיורי, וכמו התמונה של ברברה אהרנסון שמופיעה בראש הרשימה הזו, גם היא צולמה במסגרת העבודה על ספר העוסק בנוף בעיר ויצא בעוד כמה חודשים (שבוע שעבר סיימנו לתת הערות אחרונות).
.
אדריכליות נוף עליזה ברוידא ורות מעוז
.
(17)
אדריכל דוד כהנא והאדריכל והאמן אלכס שוודר: עד לפני 15 שנה היה כהנא אחד מבכירי מתכנני המגורים הגנרים בישראל. ההצלחה נקטעה בעקבות תאונת דרכים שריתקה אותו לכסא גלגלים. בפתיחת תערוכה של שוודר בגלריה לעיצוב במוזיאון תל אביב לאמנות, ביקש כהנא להצטלם יחד עם בת זוגו ועם האמן. סיפרתי לכהנא שבאותו זמן גרתי בדירה בבניין שהוא תכנן. הוא התעניין לשמוע את דעתי. השתדלתי להיות חיובי אבל גם ככה הבניין בסדר.
.
אדריכל דוד כהנא (משמאל) והאדריכל והאמן האמריקאי אלכס שוודר עם בת זוגו של כהנא
.
(18)
אדריכל יעקב גלעד: במשך חודשים נדנדתי לחברת טמפו שיתנו לי לבקר במרכז הלוגיסטי שהלך ונבנה בשטח המפעל בנתניה והשקיף עלי כל פעם שחלפתי על פניו בדרכי צפונה וחזרה. הם סרבו אבל כשהבניין הושלם קיבלתי הזמנה לבקר בו. זו היתה הכתבה הראשונה בערוץ האדריכלות שזכתה למספר עצום של כניסות, וזה למרות שהצילום בה היה חלש ושולב בה גם קטע וידאו סהרורי שצלמתי בסגנון לו הייתי רגיל בבלוג. אחר כך המשכתי למשרדו של האדריכל שתכנן את המבנה, וממוקם בהרצליה (בבניין משרדים שהוא בעצמו תכנן). לא הכרתי את גלעד קודם לכן אלא רק את המרכז הלוגיסטי שתכנן לטמפו, והשאלה הראשונה שלי היתה אם הוא מושפע מאדריכלות שוויצרית. הוא היה מופתע מהשאלה וסיפר על מקומה המשמעותי של האדריכלות השוויצרית ביצירתו. לצערי לא כתבתי על עבודה אחרת שלו מאז, אולי הגיע הזמן להרים אליו טלפון ולשאול מה חדש.
.
אדריכל יעקב גלעד.
.
(19)
אדריכל שמואל ביקסון: את הבית שלו ברחוב סיני ברמת השרון תכנן ביקסון בעצמו. מדובר ביצירה ייחודית שמוסתרת מאחורי צמחייה ועוד כל מיני דברים. באתי לראיין אותו בסלון עם צבי אלחייני. אחר כך גילינו שבקומה התחתונה של הבית מתחבא אוסף דגמים של פרויקטים שתכנן משרדו. דאגתי לנקות ולשלב אותם בתערוכה שאצרתי למשרד והתקיימה במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד.
.
אדריכל שמואל ביקסון
.
(20)
אדריכל עמי מעיני: אחד העוגבים הביתיים היחידים שיש בארץ נמצא בדירתו הקטנה של מעיני ברחוב נחום בתל אביב. העוגב מושבת לאחר שנפגע מהלחות וגם מהמליחות הגבוהה המגיעה עם הרוח. מעיני מתקשה להגיע לשלב השיפוץ. בעבר היה עורך קונצרטים קטנים בסלון דירתו (לצד העוגב יש גם פסנתר כנף ונבל), אך מאז שהעוגב הושבת הופסקה הפעילות המיוחדת הזו. מעיני אמנם למד אדריכלות בטכניון ועבד במשך שנים רבות במשרדו של אריה שרון, אבל את עיקר פרסומו הוא קנה בתחום המוסיקה. חוץ מהעובדה שבתור נער ליווה בויולה את אריק איינשטיין שניגן בכינור, הוא גם היה ראש האקדמיה למוסיקה והלחין יצירות רבות. מאז שיצא לפנסיה הוא מקדיש את זמנו לכתיבה.
.
אדריכל עמי מעיני
.
(21)
אדריכלים רות וזלמן ענב עם חיים דותן: השלישייה תכננה את מוזיאון הלוחם היהודי בלטרון שנראה לי שנתקע בשלבי הבנייה. לפני חודש ביקרתי באשדוד שם תכנן חיים דותן חלק משמעותי מהשכונות במרכז העיר, וגם בקרתי בהיכל אמנויות הבמה שזו ככל הנראה היצירה המשמעותית האחרונה עד עתה שדותן תכנן ונבנתה בארץ (מאז תכנן בעיקר מבני אקדמיה בבאר שבע). בינתיים הוא רוב הזמן בסין.
.
אדריכלים רות וזלמן ענב עם חיים דותן
.
(22)
אדריכלים סעדיה מנדל ועמרי נחום: את שיפוץ מתחם קבר רחל ערך מנדל עם נחום – אדריכל צעיר שהיה קודם לכן תלמיד שלו במכללת אריאל. כאן הם עומדים מתחת לשלט ההיסטורי שבעבר היה מחוץ לקבר רחל וכיום הוא עמוק בתוך המתחם.
.
אדריכלים סעדיה מנדל ועמרי נחום
.
(23)
אדריכל דן איתן: משרד ותיק עם הרבה עבודה – ניירת ודגמים ובין לבין דן איתן מתדיין עם אחת העובדות, בודק פרטים באחד הקטלוגים ויחד מחליטים. במהלך הראיון שאלתי את איתן מה דעתו שיש אדריכל שמתכנן מחדש את אחד האגפים הוותיקים במוזיאון תל אביב שתכנן. כשהוא שמע את השאלה והחוויר. הוא שאל לפרטים נוספים ואז ביקש להפסיק את הראיון, רץ לטלפון והשאר זה היסטוריה.
.
אדריכל דן איתן
.
(24)
אדריכל מנחם כהן: בין התמונה הקודמת של דן איתן ובין התמונה הזו מפריד רק קיר. במשך שנים חלקו כהן ואיתן קיר משותף ברחוב נחום בתל אביב. מאז עזבו שניהם את הבניינים האלה. את כהן צלמתי כמה ימים לפני שחיסל את משרדו ויצא לגמלאות. לצידו תצלום של בניין עיריית תל אביב-יפו שתכנן (וצילם בני בדרשי) ועליו כתבתי ספר.
.
אדריכל מנחם כהן
.
(25)
אדריכל נוף ליאור וולף: כשהסתובבנו עם וולף בפארק כפר סבא שהשתתף בתכנונו, הוא סיפר שבשדרה המרכזית שמחברת בין שני חלקי הפארק, צד אחד של השדרה מתאפיין בעצים שהתפתחו בצורה משביעת רצון, בעוד שבשורה שמנגד העצים נראים כאילו נשתלו אתמול. הוא הסביר שהם בעצמם לא ידעו את הסיבה לכך, עד שמאיזו סיבה נעקר אחד העצים שלא התפתחו והתגלה כי הקבלן ששתל את העצים לא טרח להסיר את הנילון הקשיח שעטף את השורשים. כך נוצר מצב שכל הנילונים קבורים עם השורשים שלא מצליחים לגדול והעצים נותרים מסורסים.
.
אדריכל נוף ליאור וולף
.
(26)
אדריכל ברוך משולם: ברשימה הקודמת הצגתי תמונה של משולם עם זוגתו וכאן הוא לבד מתבונן בי מבעד לעטים שעמם הוא רושם את רישומי הנוף שלו בתל אביב. השיחה אתו היתה קצת קשה ולא הכי קולחת, ומשהו מזה מצאתי בתמונה הזו.
.
אדריכל ברוך משולם
.
(27)
אדריכל מוטי כסיף: בפרויקט מגדל המגורים שתכנן האדריכל ריצ'רד מאייר בפינת הרחובות רוטשילד ואלנבי היה כסיף האדריכל המקומי האחראי. נפגשנו כאן עוד כשהבניין היה בבנייה. בעיקר התרשמתי מהנוף שנשקף מראש המגדל, אבל חוץ מזה מדובר במגדל רגיל.
.
אדריכל מוטי כסיף
.
(28)
אדריכל גרשון צפור: כשהייתי סטודנט כתבתי באחד הקורסים עבודה על גרשון צפור. בעקבות העבודה צפור הגיע להרצות על יצירתו. כאן הוא מסביר על אחד הפרויקטים הממושכים ביותר בהם עסק משרדו: "בית לין" אותו יזם בנק לאומי. הפרויקט נקרא כך בעקבות ראשי התיבות של שמות שלושת הרחובות המקיפים את הבניין: ליליינבלום, יהודה לוי ונחלת בנימין. את השלב הראשון תכנן צפור עם שותפו האדריכל בנימין אידלסון. את השלב האחרון תכנן עם בנו האדריכל ברק צפור. כאן בפרספקטיבה רואים את ההצעה המקורית ממנה נבנה רק החלק התחתון, ובסוף שנות השמונים כשברק הצטרף למשרד והזמנים השתנו, השתנה גם עיצוב המגדל שחופה בלוחות אבן ורודה שהחליפו את האלמנטים הטרומיים שהופיעו בהצעה המקורית. את עיצוב הפנים לקומת הכניסה עיצב במקור האדריכל יעקב רכטר.
.
אדריכל גרשון צפור
.
(29)
אדריכל נוף צבי דקל: את הדירה של דקל ברחוב קטן ומקביל לרחוב דיזנגוף, תכנן האדריכל מרדכי בן חורין שמופיע בתמונה הבאה. בני הזוג דקל התיישבו בדירה זעירה בגג הבניין, מה שהיה פעם כנראה חדר כביסה. בן חורין הפך את עליית הגג לדירה מיוחדת ויפה. לדוגמה, קיר בלוקים חשופים חוצץ בין אזורי הסלון השונים וגם לתקרה יש אופי מיוחד.
.
אדריכל נוף צבי דקל
.
(30)
אדריכל מרדכי בן חורין: בארון נשכח שלא נפתח מאז שנות ה-70 מצא בן חורין דגל מאולתר שכנראה נעשה בו שימוש באחד הכנסים שארגן אביו בשנים שלפני קום המדינה. אביו, המהנדס משה בן חורין-גינצבורג, היה פעיל רביזיוניסט שישב אפילו בכלא הבריטי בגלל פעילותו הפוליטית. בן חורין צועד עם הדגל ההיסטורי הנגרר אחריו. יש לדעתי משהו מהמצב של המדינה מנקודת מבטו של בן חורין שלחם בירושלים במלחמת העצמאות, וכל דבר שהתרחש פה במדינה ריגש וכאב לו. הוא גם דאג לאורך השנים להביע את דעתו במכתבים לתקשורת שפורסמו בחלקם, וכיום הוא ממשיך ומפרסם אותם בפייסבוק
חלון אחורי 