ארכיון קטגוריה: עמק יזרעאל

סיבוב על ספר חדש העוסק באור שבמשכן לאמנות בעין חרוד

ישנם מבנים שזכו להערכה מצד אדריכלים, אך פחות לפרסום. אחד מהם הוא המשכן לאמנות על שם חיים אתר שבקיבוץ עין חרוד מאוחד. המבנה שהיה לבניין מוזיאון האמנות הראשון שתוכנן לייעודו בארץ, הוקם בשלבים בשנות ה-40 וה-50 בתכנונו של האדריכל שמואל ביקלס ופועל ברציפות כבר שמונה עשורים.

בשלושה מרכיבים התמקד ביקלס בבואו לתכנן את המוזיאון ואלה העניקו לו את ערכו האדריכלי: (1) שימוש בתאורה טבעית באולמות התצוגה ותשומת לב ייחודית לאופן החדרת קרני שמש לכל אחד מהאולמות. (2) תכנית בינוי המאפשרת את המשך צמיחת המוזיאון תוך הוספת מגוון של אגפים מבלי לפגוע בעיצובו ותפקודו הכללי. (3) ניסוח מקדש חילוני על מרכיביו השונים.

כעת פרסם המוזיאון את הספר-קטלוג "סוד האור – אדריכלות האור במשכן לאמנות", המנסח אולי לראשונה את קורותיו ואיכויותיו של הבניין, ומתעד את תערוכת המיצב שערך דוד בהר פרחיה לפני ארבע שנים במוזיאון.

ועל כך ברשימה זו.

.

‏‏212453086_4662115767151302_7370279545586970814_n - עותק

אור יומי

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בכמה תערוכות בפתח תקווה ובקיבוצים עינת, הזורע ושער העמקים

בסוף השבוע הסתובבתי בכמה תערוכות ומקומות שיש להם קשור הדוק לאדריכלות. פתחתי ביום חמישי במוזיאון פתח תקווה שבו הביאו ריהוט רחוב והעניקו לו תפאורת תאטרון. משם המשכתי לגלריה בית דרור שבקיבוץ עינת שם מוצגים תצלומים של מבנים נטושים שצילם האדריכל שרון רז.

כמו התערוכה של רז גם שתי התערוכות הבאות שבהן הסתובבתי הוצגו בקיבוצים. נכון שיש לי עניין מיוחד בקיבוצים אבל הפעם אין לכך לגמרי קשר. בקיבוצים התרבות עדיין תופסת מקום בכיר, ומוצעים בהם אתרי ביקור שלא תמצאו בערים ובמקומות אחרים בארץ.

למחרת הגעתי למוזיאון וילפריד ישראל שבקיבוץ הזורע, במערב עמק יזרעאל. שם מוצגים עכשיו דגמים/פסלים ורישומים של מקדשים שיצר ישראל הדני, וזו היתה גם הזדמנות להציץ בחדר האוכל שתכננו האדריכלים מוניו גיתאי וינרויב ואל מנספלד רגע לפני הפתיחה המחודשת. המשכתי לגלריה העמקים שבקיבוץ שער העמקים, בה מציג מארק יאשאייב עבודה שמתייחסת למוזיאון הארכאולוגי שנוסד לפני שנים בקיבוץ. זו היתה גם הזדמנות לחזור ולהתרשם ממבנה הגלריה שתוכנן כסטודיו לאמן אברהם עמרי, וכעת משמש גלריה לאמנות. סיימתי בקרית טבעון במגדל המים והתצפית שתכנן האדריכל יוסף רינגס.

ועל כך ברשימה זו.

.

צריך לחשוב חיובי

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית העם הנטוש בנהלל

שנים אחדות לאחר שהאדריכל ריכארד קאופמן (1958-1887) תכנן את תכנית נהלל, מושב העובדים הראשון בארץ ישראל שהיתה גם תכנית היישוב הראשון שהוזמנה ממנו, הוא הגיש תכנית לבניין בית העם של המושב. הבניין היה לאחד ממבני הציבור היפים שתכנן והעיסוק הצורני שהפגין קאופמן בתכנית המושב, חזר והופיע גם בבית העם.

המבנה המלבני הוקם במרכז המושב העגול, כשהוא מוקף בחורשת עצים צפופה שכיום מסתירה אותו. הוא נבנה בכמה שלבים ושימש את תושבי נהלל במשך ארבעה עשורים. אבן הפינה הונחה ב-1930, אך הוא הושלם רק ב-1946, גם אם לא לגמרי על פי התכנית המקורית. כבר חמישים שנה שהוא נטוש.

ועל כך ברשימה זו.

.

נטוש

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באולם הספורט המועצתי בעמק יזרעאל

בדרך מחפצי-בה לזרזיר, עצרתי לראות אם במקרה אולם הספורט של המועצה האזורית עמק יזרעאל פתוח. האם סופסוף יתאפשר לי לבקר בו בפנים. התאכזבתי לגלות שהמקום סגור ובגלל הקורונה הוא לגמרי סגור. ולמרות שלא ביקרתי בתוכו, ולמרות שרק הקפתי אותו, ולמרות שהאדריכל לא הסכים לדבר איתי ולא לתת תמונות שצילם עם חנוכתו ב-1977, הוא עדיין שווה כאן רשימה.

הסיבות הן שמדובר במבנה שהושקעה בו מחשבה עיצובית יוצאת דופן לזו שמושקעת באולמות ספורט, וגם תכנן אותו אחד האדריכלים המרתקים – יהודה פייגין. משרדו שבו שותפים כיום גם שני בניו, מתמקד בעיקר בתכנון בתי מלון וגם מגורים (על מתחם חדש בשכונת גילה כתבתי כאן), אבל עד לפני שלושים שנה תכנן פייגין במגוון תחומים ותמיד מעניין אותי לראות את גישתו העיצובית שהתפתחה לאורך השנים והבניינים שתכנן נשמרו יחסית היטב.

ועל כך ברשימה זו.

גלוי ונעלם

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל ובית העם הנטושים בקיבוץ חפצי-בה

כמו הקיבוצים עין חרוד ותל יוסף בצדו הצפוני של עמק יזרעאל שתוכננו כקיבוצים צמודים, כך גם תוכננו חפצי-בה ובית אלפא. את שני הזוגות תכנן האדריכל ריכארד קאופמן וההבדל בין חפצי-בה ובין בית אלפא הוא שאת הראשון ייסדו ייקים וצ'כים ואת השני ייסדו יוצאי פולין.

הדשא של בית אלפא ירוק יותר וכך גם כל מבני הציבור שבו עדיין פועלים ותוססים. בחפצי-בה, לעומת זאת, הדשא כבר מזמן קמל ומבני הציבור ובראשם חדר האוכל ובית העם נטושים ומתפוררים. את חדר האוכל תכנן במקור האדריכל ריכארד קאופמן (1930) ולאחר מכן הרחיב אותו האדריכל אירה אפרתי (1959 או 1961). את בית העם תכננה האדריכלית זיוה ארמוני (1976).

התקדים בחפצי-בה הוא לא בעבר אלא בהווה. התקדים הוא בתכנית שקידמו להריסת כל מרכז הקיבוץ. יש קיבוצים שחיסלו את הדשא המרכזי ובנו עליו, יש כאלה שהסבו את חדר האוכל לשימושים אחרים, אבל להרוס ממש את כל המבנים שבמרכז הקיבוץ לא העזו לעשות באף אחד מ-270 הקיבוצים בישראל. כל המבנים שתכננו קאופמן, לוטה כהן ושאר האדריכלים החלוצים – כל אלה יהרסו לטובת שכונה של בתים צמודי קרקע. למרות שחלפו כ-15 שנה מאז התקבל האישור לתכנית היא טרם מומשה.

ועל כך ברשימה זו.

.

מת בארץ

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ בית אלפא

יש סברה שטוענת שהמונח "קיבוץ" הומצא בידי אחד ממייסדי בית אלפא. יהודה יערי שהיה מדור המייסדים, שאל את המונח מהיכרותו עם חסידי ברסלב שהשתמשו במונח קיבוץ לצורך תיאור התכנסות. את המונח הוא הציע לחבריו בגדוד השומר הצעיר שאימצו את הרעיון שתפס. עד אז השתמשו במונחים כמו קבוצה, חבורה וגדוד.

גלריית האדריכלות בבית אלפא היא מהמרשימות שניתן למצוא בקיבוצים. הקיבוץ שעלה על הקרקע בעמק יזרעאל למרגלות הר הגלבוע ב-1922, היה הראשון שהקימה תנועת השומר הצעיר. לכן, ניתן למצוא בו את האדריכלות המוקדמת שנערכה ביישוב השיתופי שהיה טיפוס חדש של התיישבות והיה לשדה ניסויים אדריכלי. ניתן גם למצוא בו את האדריכלות המגובשת שהתנסחה בתנועה בשלבים מאוחרים. ברשימה זו אביא רק את הבולטים שבהם.

חֲדַר האוכל המקורי שנחנך ב-1932 תוכנן בידי האדריכל לאופולד קרקואר שהעניק למבנה אופי מצודתי. ב-1960 הושלמה עבודת ההרחבה שנערכה לו בתכנון האדריכל אברהם ארליק. ניתן למצוא פה גם את המועדון (שבמקור נקרא היה בית תרבות) מ-1952 שתכנן האדריכל זאב פורת ועוצב כמבנה ייצוגי בו ניתן דגש לחיבור בין המבנה ובין הנוף. בהמשך נמצא מבנה הספרייה מ-1984 של האדריכל מנחם באר, שתכנן רבים מבתי המגורים בבית אלפא. אחריו ניתן למצוא את אתר ההנצחה מ-1972 שעיצב אדריכל הנוף הלל עומר עם ג'ון בייל ובסמוך לו מתנשא מאז 1965 אולם הספורט והאירועים שתכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין.

ועל כך ברשימה זו.

.

שיר העמק

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר אוכל ובית תרבות בקבוצת גבע

מגפת הקורונה לא רק שלחה את כולנו להסגר, אלא גם גרמה לחדר האוכל של קבוצת גבע לסגור את שעריו לאחר 99 שנה. לפני שבועיים סגרו את אולם האוכל אך המטבח המשיך לפעול, וביום שישי גם המטבח נסגר. את חדר האוכל הזה תכנן במקור האדריכל אריה שרון ומאוחר יותר הרחיב אותו האדריכל אמנון לוי. 

לא רחוק מחדר האוכל מצוי אזור התרבות והזיכרון הכולל את "גן הזיכרון" ובו הוצב אחד מהפסלים המרשימים שיצר משה ציפר. בסמוך לו אתר הזיכרון לבני הקבוצה שנפלו במלחמות ישראל שאותו תכננה ועיצבה האדריכלית ארנונה אקסלרוד. משני צידי הגן מצויים מבנים שתכנן שרון כשהבולט בהם הוא "בית גוריון" בו נהגו חברי להקת הגבעטרון לשיר לחברים.

ועל כך ברשימה זו.

.

יום אחד

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשני מבנים במכללת אורנים

הסיבוב שהתחיל בשעת בוקר מוקדמת עמד להסתיים. חיפשנו את "בית מרגולין" שהיה אחד הבתים הראשונים שתוכננו במכללת אורנים. בדרך חלפנו על פני כמה מבנים שמצאו חן בעינינו.

מכללת אורנים היא קמפוס להשכלה גבוהה שתוכנן כמו קיבוץ. אתמקד כאן בשני מבנים שתכנן האדריכל חנן הברון, חבר קיבוץ רעים: תיאטרון פתוח ואולם התעמלות. שניהם עברו לאורך השנים שינויים, אלא שבעוד השינוי בתיאטרון יצא מוצלח, השינוי באולם ההתעמלות הביא לתוצאה עצובה שמייצגת במשהו את מצבה של המכללה.

ועל כך ברשימה זו.

.

בטון

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחוות שטוק הנטושה

לאחר הביקור בבמה הנטושה, בבית שטורמן ובקניון ביג פשן בנצרת, קפצתי לראות את חוות שטוק. בין המבנים הנטושים היותר מרתקים שנתקלתי בהם יש מקום של כבוד לשרידיה של "חוות שטוק" שהוקמה בשוליים של עמק יזרעאל ב-1925. המבנה המוקף עצי ברוש, זית וושינגטוניה אחת, שרד בשלמותו לרבות פרטי נגרות וריצוף מקוריים. המבנה ששוכן בתחומיו של מרכז מחקר של משרד החקלאות, אמנם נטוש, מבודד ופרוץ, אך הוא נקי ונראה שחוץ מיונים אף אחד לא נוהג לבקר בו.

הסיפור של החווה מרתק לא פחות: הקימו אותה בני משפחת שטוק, יהודים מאיטליה שהיו בין השאר מייסדיה של חברת המשקאות Stock. החווה אכלסה תחילה כמה משפחות, לאחר מכן קבוצה של נערים שהיגרו בגפם מאירופה, וכשאלה עזבו עברה לידי משרד החקלאות שמפעיל בתחומה מרכז מחקר אך את בניין החווה עצמו מזניח.

ועל כך ברשימה זו.

.

החיים עברו מעליו

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין המנהלה במכללת עמק יזרעאל שתוכנן כמוזיאון

לאחרונה הזדמן לי להסתובב כמה פעמים במכללה האקדמית עמק יזרעאל, שהיא המכללה הגדולה ביותר בצפון הארץ. קודם לכן פרסמתי על שני מבנים אחרים במכללה הספרייה ובניין בית הספר גורן לתקשורת חזותית (שניהם בתכנון אדריכל מנחם באר). המכללה ששוכנת על שטח קטן יחסית, 120 דונם, נבנתה בשלושה גלי בנייה. הגל הראשון התרחש בתחילת שנות ה-60 והורכב בסך הכל משני בניינים סמוכים שתכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר הבאוהאוס ומייסד המחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי.

הבניין המרכזי תוכנן כמוזיאון אזורי והוא נחנך ב-1960. לצדו הוקם בניין משרדי המועצה האזורית עמק יזרעאל. לימים הוסבו שני הבניינים למשרדי המכללה. האולמות הגדולים שהיו בבניין פוצלו לחדרים קטנים, וכל מה שנותר מהמוזיאון אלה פסלים שיצרה הפסלת בתיה לישנסקי.

ועל כך ברשימה זו.

.

במערבולת

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית שטורמן בקיבוץ עין חרוד

בקרתי עשרות פעמים במשכן לאמנות בעין חרוד אבל במוזיאון השני שנמצא בקיבוץ, בית שטורמן, לא בקרתי עד לאחרונה. אטרקטיביות התערוכות וחוסר מודעות לא הביאו אותי לבקר בו. אפילו בבית טרומפלדור בתל יוסף, מרחק של כמה עשרות מטרים ממנו, ביקרתי פעם כי רציתי לראות את הפרוטזה הכי מפורסמת בתולדות ישראל ששמורה שם. כשגיליתי שמתקיימת עכשיו בבית שטורמן תערוכת צילומי קיבוצים של מיכה בר-עם, החלטתי לנסוע במיוחד. בדרך למוזיאון עצרתי בבמה הנטושה עליה כתבתי כאן.

הבניין הגדול נבנה בכמה שלבים שונים ובתכנונם של כמה מתכננים: המהנדס יוסף אידלמן, האדריכל שמואל ביקלס והאדריכל שמשון הלר. התוצאה של כל אותם שלבים היא גבב של אגפים וקומות שהקשר בינם לבין מוזיאון הוא מקרי בהחלט. מערך התנועה מוזר ומעיד יותר מכל על מחשבה לקויה, אבל התצוגה מרתקת. כעת נערך הצעד הראשון לקראת חידוש הבניין בתקווה שסוף סוף יהיה בו הגיון.

ועל כך ברשימה זו.

.

עמק וגלבוע

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במחנה גדעון הנטוש בבקעת בית שאן

אחרי הסיבוב ברשפים המשכתי לראות מה קורה במחנה גדעון. המקום ששוכן בלב שדות בקעת בית שאן נטוש כבר 15 שנים. אל"מ במילואים גדעון מא1980ירי חבר קיבוץ נען הוא זה שהמליץ לי לבקר פה. המקום היה ריק למעט זוג שהתבודד במכונית ונראה היה שהם ממתינים שאסתלק ושלא אצלם אותם. מרבית המבנים במחנה הם מהתקופה המנדטורית והצמחייה מסתירה את רובם.

כמו בכל מקום אחר באזור, גם כאן לוהט במיוחד ועדיין הנוף הנשקף מכל מבנה במתחם מרהיב. ההרים והשדות המתנשאים מכל עבר, הופכים את המחנה למיקום אידאלי לכל מי שאוהב להתבונן בנוף ולהנות מהשלווה. המבנים ברובם שלימים הודות לבנייה איכותית, אך שיני הזמן לא פוסחים על אף אחד ויש גם איום של הריסה כך שעתיד המקום אינו ברור.

לאחרונה הגיעו לכאן דחפורים וחיילים ומנהל מחוז צפון של המועצה לשימור אתרים בשיתוף ארגון ותיקי חטיבת גולני ניסו לברר מה מיועד להריסה. התשובה היתה שלא יהרסו מבנים היסטורים והכל יהיה בסדר. "אני בוגר 1973", סיפר לי האדריכל בצלאל רינות חבר קיבוץ עין הנצי"ב שהמחנה קרוב ללבו, "והמשפט הזה 'הכל יהיה בסדר' לא קביל אצלי".

ועל כך ברשימה זו.

.

במחנה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל ובית התרבות בקיבוץ עין חרוד מאוחד וגם: חברים מספרים על מילק

הרשימה ה-801 בבלוג שמציין החודש 10 שנים.

כתיבה על אדריכלות בעין חרוד מאוחד דורשת מחקר בפני עצמו. כשהייתי סטודנט, אז בדרך לסיור בעין חרוד, אחד המרצים הוותיקים, אריה סיון, עצר וציין שלטעמו כאן מצוי מקבץ של מבנים מהמשובחים שנבנו בקיבוצים. הוא לא טרח לפרט מה הופך את אותם מבנים לכאלה משובחים, וכך נותרתי ללא מענה. ברשימה זו אאיר רק חלק מהמבנים שכנראה סיון התכוון אליהם.

את ההיקף הגדול ביותר של מבני ציבור שתכנן האדריכל שמואל ביקלס (מילק) – שהשנה ימלאו 110 שנה להולדתו, אפשר למצוא בקיבוץ עין חרוד מאוחד, וזה אולי מה שהוביל את סיון לקבוע את מה שקבע. אולי הוא היה מעריץ גדול של ביקלס ושל עבודותיו. ביקלס היה בכלל חבר קיבוץ בית השיטה הסמוך, אלא שבקיבוצו שלו מנעו ממנו לא פעם מלתכנן. על עבודותיו בעין חרוד מפרטת אביטל אפרת שחקרה את יצירתו של ביקלס: "בעין חרוד הוא תכנן את המשכן לאמנות, את חדר האוכל ואת בית ציזלינג שהיו שלושת המבנים החשובים. חוץ מהם הוא תכנן בכניסה את מבנה הקואופרטיב שמתחולל עליו מאבק שימור רציני בגלל הצורך להרחיב את כביש 71. הוא תכנן חדר פיזיקה וחדר כימיה שהיום הם חנות ישראליאנה מדהימה ומיוחדת, מכבסה ומחסן בגדים שהיום הם כל-בו והיתה לו גם מעורבות בתכנון של בית שטורמן".

ההיבט הנופי הוא חלק בלתי נפרד מתכנית חדר האוכל. האדריכל ריכרד קאופמן תכנן את חדר האוכל הראשון של עין חרוד כבר ב-1928 שבנייתו הושלמה שלוש שנים לאחר מכן. אלא שבשנות החמישים חדר האוכל היה קטן לחברים וגם היה רצון להתחדש לעומת הקיבוץ המתחרה שקם בסמוך. ב-1961 נחנכו אגפיו החדשים של חדר האוכל בתכנונו של ביקלס. בהתאם לתכניתו של קאופמן ניצב הבניין בקצה של שדרה סימטרית וארוכה, המורכבת ממדשאה משופעת ושני מטורים כפולים של עצי דקל. מדרגות רחבות וחגיגיות מקשרות בין המדשאה ובין הבניין, שעוצב כולו כמו מרפסת גדולה ומורכבת. לאורך השנים שמר חדר האוכל על איכויותיו וגם היום הוא ממשיך לשמש לייעודו המקורי.

ועל כך ברשימה זו.

.

במדבר דברים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ דברת

הגשם ירד בלי הפסקה אבל לא הפריע לי להסתובב בחדר האוכל של הקיבוץ שעדיין פעיל אך איבד משהו מזוהרו המקורי לאחר שעבר שינויים לא מוצלחים. את הבניין תכנן האדריכל מרדכי זברודסקי, ששימש בשעתו בתפקיד אדריכל ראשי של תנועת "איחוד הקבוצות והקיבוצים". זברודסקי נהג לתכנן חדרי אוכל בסגנון כפרי ומרשים, דבר שבולט גם בחדר האוכל שתכנן בדברת.

בצד השני של המדשאה הגדולה ניצב המועדון שתכנן האדריכל פרדי כהנא קצת פחות מעשור מאוחר יותר. המועדון עדיין משרת את החברים והוא מתוכנן כמונולית המשוחרר מזויות אורתוגונליות ועם השפעה של אדריכלות יפנית עכשווית לאותה עת.

המבנה היחיד בדברת שלא שרד ויתכן והוא המשמעותי שבהם, זה הפונדק שתכננה האדריכלית ארנונה אקסלרוד. עבודת מפתח ביצירתה של אחת האדריכליות הייחודיות שפעלו בתנועה הקיבוצית. הבניין המיוחד שימש כפונדק דרכים וחנות מזכרות והיה בצורת עיגול. הוא נהרס בשנות התשעים לטובת הקמתו של פונדק חדש וגדול יותר, שנקרא היה "אורחן דברת", פעל שנים ספורות עד ששבק חיים. כיום הוא ניצב נטוש וחצי הרוס בכניסה לקיבוץ.

ועל כך ברשימה זו.

.

ירוק מאד, אפור מאד ועבר מאד

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בעקבות העבודות של אריה סרטני בקיבוץ מרחביה

השבוע יערך בקיבוץ מרחביה אירוע לזכרו של האמן אריה סרטני שנפטר לפני שנה וזו הזדמנות להציע סיבוב בין עבודותיו בקיבוץ. ביום שישי הקרוב בשעה 11:00 עורכת המשפחה אירוע לזכרו באטלייה במרחביה שיהיה פתוח לקהל. זו הזדמנות לבקר בעמק יזרעאל בעונה הכי יפה בשנה, לגלות את האטלייה, להיחשף לעבודותיו של סרטני וגם לבקר בקיבוץ בו מצויות פניני אדריכלות שטרם כתבתי עליהן.

סרטני היה בעיקרו צייר, אך מהרגע שלמד ליצור תבליטי בטון ב-1969, הוא הפך גם לפסל. במהלך 15 השנים הבאות יצר תבליטים וקירות אמנות המשולבים במבנים. כך הצליח להוציא את האמנות מהאולמות והחדרים הסגורים אל המרחב הציבורי הפתוח. במרחביה ניתן כיום למצוא גלריה פתוחה של עבודותיו, ועבודות נוספות שיצר ניתן למצוא באתרים שונים בארץ.

10 תחנות מוצעות כאן ברחבי מרחביה בהם שילב סרטני את עבודתיו: החל מהמפעל שהיה בין מייסדיו ואת חזיתו עיטר בתבליט, דרך גן הילדים בו היו ילדיו, האטלייה בו יצר ועד לבריכת השחייה בו נהג לבקר (אך לא שחה).

ועל כך ברשימה זו.

.

אפילו דקה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באטלייה של אריה סרטני בקיבוץ מרחביה

האטלייה של הצייר אריה סרטני היא מהבודדות שתוכננו עם איכויות אדריכליות כמבנה ייעודי באזור מגורים לאמן בישראל. למשל ליחיאל שמי ולמשה קופפרמן נבנו מבנים בקצה הקיבוץ ואין להם כל חן אדריכלי. גם האטלייה של אהרן כהנא או נתן רפפופרט שתוכננו כמבנים ייעודים אך לא נבנו בסביבת מגורים אלא בשוליים מרוחקים.

האדריכל חיליק ערד שתכנן את המבנה, שילב בחזית הפונה לשביל תבליט קיר שיצר סרטני. התבליט הוסיף והדגיש את המבנה על פני שאר בתי המגורים באזור והוסיף לו ממד ייצוגי. סרטני המשיך וטיפח את האטלייה ושתל באדמה המקיפה את המבנה גן של קקטוסים ייחודי.

שנה לאחר פטירתו של סרטני שהיה בן 98, נותר המבנה בדיוק כפי שהותיר אותו.

ועל כך ברשימה זו.

.

אין קול ואין עונה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין בית הספר גורן לתקשורת חזותית במכללת עמק יזרעאל

הביקור במכללת יזרעאל פתח את הבוקר באופן מוצלח, תמיד משמח לגלות מבנים מיוחדים שלא בקרתי בהם קודם לכן. המשכתי את היום בביקור בפרויקט חדש ולא פחות מסקרן בעפולה והוא הסתיים במשרד בנמל תל אביב שם ניסיתי לערוך עם אורלי שרם ראיון שיצא הזוי, משעשע ובעיקר חשף את גישתה העיצובית דלת העומק.

לפני שבועיים פרסמתי כאן על בניין הספרייה במכללת עמק יזרעאל. כעת אני מציג את בניין בית הספר גורן לתקשורת חזותית במכללה, אותו גם תכנן האדריכל מנחם באר ובנייתו הושלמה ב-1985. הבניין העגול שבחזיתו מתנוסס תבליט בטון שיצר אריה סרטני, מצטרף לקבוצת מבני האקדמיה שתכנן באר בשנות ה-80 וה-90 בשתי מכללות בגליל.

ועל כך ברשימה זו.

.

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין הספרייה במכללת עמק יזרעאל

אתמול הסתובבתי כמעט שעה במכללה האקדמית עמק יזרעאל הסמוכה לקיבוץ מזרע ולעפולה. את רוב המבנים תכנן האדריכל מנחם באר. בניין הספרייה ע"ש מקס שטרן שתכנן באר ממוקם מול הכניסה הראשית לקמפוס. בנייתו הושלמה ב-1988 והוא אחד הבולטים בין בנייני הקמפוס בו לומדים כ-4,000 סטודנטים. פריסת המבנה, השתלבותו בנוף, עיצוב החזית ושילוב קיר אמנות מעל הכניסה לבניין, הם אלה שמעניקים לו את איכויותיו המיוחדות והמקומיות.

ב-2009 הושלמה בנייתו של אגף חדש לספרייה, אותו תכננו משרד סקורקא אדריכלים. אופיו העיצובי של האגף החדש אופנתי ואלגנטי יותר מהעיצוב של באר שהתמקד בצורות וחומרים שאפיינו את הסגנון הברוטליסטי. התכנון של סקורקא התאים את עצמו לשינויים במעמד הספר והספרייה, וממקום של עיון בספרים הוא הפך לסביבת לימוד ועיון מוצלחת.

ועל כך ברשימה זו.

.

u u u ח ח ח

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: