ארכיון קטגוריה: עמק הירדן

סיבוב בחדר האוכל "החדש" והסגור בקבוצת דגניה א'

אחד מחדרי האוכל שפעילותו חוסלה בעקבות מגפת הקורונה היה זה של קבוצת דגניה א' – אם הקבוצות והקיבוצים. מסורת של יותר מ-110 שנה נגדעה. לא רק מדובר במחיקה של מסורת קולינרית (הרי כמה מסעדות אתם מכירים שפעלו ברציפות 110 שנה?), אלא בחיסולו של מוסד קהילתי ועוד כזה שיתופי. היתה התלבטות אצל חברי הקיבוץ למהלך הסגירה. אלא שמספר הסועדים הלך והתמעט, החברים הבינו שהעלויות גבוהות ועדיף להשקיע בקהילה באפיקים אחרים. מגפת הקורונה שכפתה את הסגירה הזמנית, הובילה להחלטה שהזמני הפך לקבוע.

זהו חדר האוכל השלישי של דגניה א'. חדר האוכל הראשון פעל במבנה אבן שעוצב כמו חווה חקלאית אירופאית. אחריו נבנה בסמוך לו חדר אוכל בסגנון הבינלאומי. לבסוף, הוקם חדר האוכל "החדש", זה השלישי, שנחנך ב-1966 בתכנונו של האדריכל ליאון שרמן, שאף הוזמן מאוחר יותר בשנות ה-80 להרחיב את המבנה ולהכפיל את שטחו.

ועל כך ברשימה זו.

.

292483067_5832192390143628_1948393175013015953_n

1983/1966

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באמפי צמח ובאתר ההנצחה העזובים

סביבת צומת צמח היא מהמקומות המתסכלים שמיד מזהים את הפוטנציאל האדיר והייחודי של המקום ועד כמה הוא מבוזבז. יש כאן מרכז מסחר והסעדה עלוב עם חניון שזולל שטח, מכון גרעינים עצום ולידו אולם ספורט שאינו פעיל בגלל ליקויים/הזנחה, מלתחות ומזנון נטושים של חוף צמח, תחנת משטרה בריטית מאלה שמכונות "מצודות טיגארט" נטושה ועזובה, בעורפה יש גם מתחם של מבני תעשייה שברובם נטושים גם הם.

גולת הכותרת של המקומות העזובים שבסביבת צומת צמח הם האמפי הענק שנחנך ב-1953, אירח עד לפני עשרים שנה את המוסיקה והמזמוזים של הקיץ בצפון וכיום שולטת בו דממה ענוגה. לצדו מצוי אתר הנצחה רומנטי שנחנך במקור ב-1957 ובו קיר האמנות שיצר דב פייגין. את שני האתרים האלה תכנן האדריכל שמי אלמוזנינו.

ועל כך ברשימה זו.

.

288647211_5769933699702831_6097218118552212064_n

1953

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל ובית התרבות בקיבוץ תל קציר

כמו הקיבוצים עין-גב, מעגן והאון, גם קיבוץ תל קציר הוקם למרגלות הגולן ובצדו המזרחי של אגם הכנרת, כשהוא משיק לקו הגבול עם סוריה. לקרבה היה מחיר ובמלחמת ששת הימים לא היה בניין בקיבוץ שהצליח להתחמק מפגיעה ישירה של פגז. במהלך המלחמה פגע פגז סורי בצריף חדר האוכל והוא נשרף עד היסוד. במקומו הקימה הסוכנות היהודית מבנה חדש (1968) שבהמשך הורחב באופן משמעותי (1988) בידי האדריכל אילן בר-אילן מהמחלקה לתכנון של התק"ם.

ב-2003 הופרט הקיבוץ וחדר האוכל הפסיק את פעילותו במתכונתו המקורית. חלק קטן מאולם האכילה נותר לשרת את הקהילה, אך רובו פוצל לחדרים והוסב למשרדים ומעבדות. בסמוך לו ניצב בית התרבות (1980) – מבנה תלת-מפלסי שתכנן האדריכל שמשון הלר, גם הוא מהמחלקה לתכנון, וגם היום הוא כולו משמש בייעודו המקורי.

ועל כך ברשימה זו.

.

285348223_5721265394569662_6357755197859292860_n

1980

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבריכה בקיבוץ בית זרע שהפכה לג'ונגל כיף

46 שנה שירתה בריכת השחייה גדולה של קיבוץ בית זרע את החברים. את הבריכה תכנן המהנדס מנס רץ, חבר קיבוץ עין המפרץ וראש מדור מים ותשתיות במחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי. היא הוקמה ב-1962 בקצה המערבי של הקיבוץ, סמוך למוסד החינוכי וממש מעל לאפיק נהר הירדן, שבו היו החברים שוחים קודם להקמתה. מרבדי הדשא המוריקים, בשילוב שורת עצי התמר, המים הצוננים ובאופק הקרוב מורדות הרי הגליל התחתון הפכו את הבריכה לשיאו של גן העדן שנקרא קיבוץ בית זרע.

לפני 14 שנה שינתה הבריכה את פניה. החלשות הקהילה המקומית כמו גם עלויות האחזקה והבטיחות הגבוהות, הובילו את מקבלי ההחלטות בקיבוץ לרוקן את הבריכה ממימיה ולאפשר את הקמתו של מיזם תיירותי בשטחה. גן החיות הקטן שנקרא "ג'ונגל כיף" ניצל את הבריכה הגדולה כאזור חופשי לחלק מבעלי החיים שבגן. בת-יענה וגמל הם הדיירים הנוכחים כאן.

ועל כך ברשימה זו.

.

278618934_5588591787837024_7264062530039934496_n

1962

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית גורדון בקבוצת דגניה א' – 100 שנים לפטירת א. ד. גורדון

הקופסה המודרניסטית שהוקמה כאן בבקעה המשורית ב-1936 בלטה בנוף מהרגע הראשון. מאז היא כמעט ולא השתנתה ורק הוסתרה על ידי עצים ומבנים מאוחרים. המבנה הלבן הזה שהוקם כאן, בסמוך לשוליים של קבוצת דגניה א', נועד להנציח את אהרון דוד גורדון (1922-1856) שהיום מלאו 100 שנים לפטירתו.

הבניין המקורי בתכנון האדריכל יוחנן רטנר שהוכרז ב-2010 כאתר מורשת לאומית, יוחס עד עתה לאדריכלים אחרים, אך במסגרת העבודה על רשימה זו התגלתה זהותו של האדריכל. רטנר היה בין השאר ראש הפקולטה לאדריכלות בטכניון ומתכנן בית המוסדות הלאומיים בירושלים ולצד הישגיו האדריכליים היה גם מבכירי ארגון "ההגנה".

בית גורדון הורחב ב-1953 כשנוסף לו מגדל מים ובראשו נקבע חדר עגול לתצפית כוכבים. לצד הבניין הוקם בתכנון האדריכל בן ציון (רוברט) ריפר אולם הרצאות שבחזיתו שולבה עבודת קרמיקה שיצר מירון סימה.

ועל כך ברשימה זו.

.

273015272_5371000539596151_4166312053597539035_n

1953/1936

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשכונת דיזנגוף בקיבוץ אפיקים

ההזדמנות שתפול לידיים של סטודנט לממש את הפרויקט האדריכלי שהוא מתכנן ועוד בקנה מידה גדול, היא עניין נדיר וחריג בעולם בכלל ובישראל בפרט. רגע לפני תחילת שנת הלימודים החמישית והאחרונה במסגרת לימודי האדריכלות בטכניון, הוזמן האדריכל בני שוורץ (אז באמצע שנות ה-70 עדיין סטודנט) על ידי מזכירות קיבוץ אפיקים, המקום שבו גדל והיה חבר, לתכנן שכונת מגורים צפופה יחסית עם קרוב ל-50 דירות. לא רק שהפרויקט התממש במלואו (בנייתו הושלמה ב-1978), אלא הוא אף זכה ונבנו בתכנונו חלקים נוספים כמו גם בקיבוץ נוסף.

עד היום נחשב הפרויקט שזכה לכינוי "שכונת דיזנגוף" לפורץ דרך בתחום תכנון המגורים בקיבוצים. הוא מצטרף למקבץ מצומצם בהיקפו של מבני מגורים בקיבוצים, שביקשו לאתגר גישות קיימות בחברה השיתופית ופרצו את המקובל. אלא שבעוד שבמקרים האחרים מדובר היה באדריכלים עתירי ניסיון, הרי שלפנינו כאמור עבודה שהיא תוצר של סטודנט שזכה לבצע את "פרויקט הגמר" בלימודיו וזוהי עבודת הביכורים שלו.

ועל כך ברשימה זו.

.

271605988_5282252768470929_6037897343581265115_n

1978

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל שהוסב לבית כנסת בקיבוץ דגניה א'

החודש מציין "חלון אחורי" 13 שנות פעילות.

לאם הקבוצות והקיבוצים נבנו לאורך השנים שלושה חדרי אוכל. ככל שגדל והתפתחה קבוצת דגניה א', כך נדרש היה בניין מרווח יותר. אלא שהשני שבהם שהוקם ב-1934 היה המיוחד מכולם. תכנן אותו האדריכל לאופולד קרקואר שתכנן כמה מחדרי האוכל המוקדמים בקיבוצים, כאלה שעד היום נחשבים לפניני אדריכלות. לאחר קרוב ל-30 שנים נבנה אחריו חדר אוכל שלישי, חדש וגדול יותר וזה הוותיק הוסב לשימושים אחרים.

מגפת הקורונה סגרה רבים מחדרי האוכל שנותרו עוד לפעול בקיבוצים, וגם בדגניה סגר חדר האוכל הגדול (השלישי) את שעריו. לטובת הסועדים הנותרים נפתח מחדש חדר האוכל הוותיק (השני) שלפנינו והוא חזר לפעול, גם אם במתוכנת מצומצמת.

המבנה בעל חתך בסיליקאי, כזה שחלקו המרכזי של הגג מוגבה וכולל שורות של פתחי חלונות לכל אורכו. לעומת החתך, חזותו ותכניתו מתהדרים במאפייני האדריכלות המודרנית. אמנם, מאז שנבנה נערכו בו שינויים קלים, כאלה שהם ברי תיקון, אך המבנה בכללותו נותר כמו שהיה. אפילו הנוי שעוטף אותו מזכיר או מדגיש שהקיבוץ הזה ששוכן כמעט על חוף הכנרת הוא גן עדן.

ועל כך ברשימה זו.

.

270134838_5261421833887356_2716142223510824668_n

1934

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל ובית התרבות הנטושים בקיבוץ מסדה

קיבוץ מַסָּדָה היה מהקיבוצים הראשונים שהופרט, לאחר ששקע במשבר כלכלי וחברתי עמוק. ביום שישי שעבר עצרתי בו בדרך למוזיאון בית אורי ורמי נחושתן ומצאתי בו את חדר האוכל (1960) שתכנן האדריכל דב גלט בהשראת עמיתו למחלקה האדריכל מרדכי זברודסקי, ואת בית התרבות "בית ארלוזורוב" (1968) שתכנן האדריכל אריך ראש כשהם פרוצים ונטושים.

"בית ארלוזורוב" עדיין מכיל את כל הריהוט והציוד המקוריים ששולבו בבניין בעת הקמתו לפני יותר מיובל שנים. יש כאן מאות מושבי עץ שממתנים לקהל, מבואה מרווחת עם כל פרטי הנגרות וגם בחדר המקרין נותר הציוד המיושן והמקורי ורק המקרן חסר.

בצמוד להם, מצויה שכונה שבנייתה הושלמה ב-1986 ואותה תכנן האדריכל בני שוורץ. שכונה זו היתה ניסיון כמעט בודד לשכלל את סביבת המגורים בתנועה הקיבוצית והתבססה על דגם מגורים חדש ויוצא דופן שבוצע כמה שנים קודם לכן ובהיקף רחב ושלם יותר בקיבוץ הסמוך.

ועל כך ברשימה זו.

.

269906390_5248580398504833_1915817757331819088_n

1968

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית התרבות של קיבוץ אשדות יעקב איחוד

שנים של הזנחה ותוספות שונות ומשונות לא היטיבו עם בית התרבות של קיבוץ אשדות יעקב איחוד, שתכננו המהנדס יוסף אידלמן והאדריכל שמואל ביקלס – חברי צוות הלשכה הטכנית של תנועת הקיבוץ המאוחד. בשעתו היה אידלמן חבר קיבוץ יגור וביקלס חבר קיבוץ תל יוסף. בית התרבות שנחנך ב-1940 פעל במתכונתו המקורית רק שנים אחדות. הוא הוסב לשימושים אחרים וכיום משמש כולו לארכיון הקיבוץ.

המבנה מתייחד בצורתו הודות למרפסת ההיקפית שרק חלק ממנה נותר חשוף. פרט נוסף ומרשים שניתן למצוא בו הוא ציור קיר מאוחר ששילב הצייר וחבר הקיבוץ בשעתו אריק קורן, שהתמחה בטכניקת הסגרפיטו. כעת מבקשים בקיבוץ לגייס את המימון לשימור המבנה והשבת מראהו המקורי. כשלב ראשון בתהליך הוזמן האדריכל בצלאל רינות לערוך תיק תיעוד, שהוביל את רינות לחקור את קורותיו וערכיו של המבנה.

ביום שישי 7.1 בשעה 10:30 אדריך סיור שיפתח בביקור מודרך בשתי התערוכות שאצרתי במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד. בחלקו השני של הסיור נצא מהמוזיאון ונבקר בשני ציורי הקיר שיצר אריק קורן באשדות יעקב איחוד: בבית התרבות שיפתח במיוחד ובבית קרפ.

ועל כך ברשימה זו.

.

269679361_5200832733279600_3980385492671677578_n

1940

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבתים הדו-קומתיים שבקיבוץ אשדות יעקב מאוחד

אחד הקיבוצים הראשונים שכבר בתחילת שנות ה-50 החל לבנות לגובה היה קיבוץ אשדות יעקב מאוחד. זה גם היה הקיבוץ הראשון שהתפלג. אך הפילוג לא התרחש מהיום למחר, אלא היה תהליך שנמשך כמה שנים ודרש מהחברים את הקמתן של תשתיות חדשות בצמוד לקיבוץ הותיק שממנו באו. בעקבות מחסור בשטח פנוי לבנייה, הקימו החברים את בתי הדירות החדשים לגובה של שתי קומות – מהלך חריג באותן שנים בקיבוצים. המבנה שתוכנן ושוכפל 12 פעמים היה שונה מהשיכונים המודרנים שפוזרו לרוב בארץ באותן שנים, ועוצב באופן כפרי – עם גגות רעפים ומרפסות רחבות בחזית.

כיום ממשיכים המבנים לשמש לייעודם המקורי. חלק מהחדרים הבודדים אוחדו לדירות גדולות יותר וחלק נותרו במתכונתם המקורית והן כולן מושכרות למי שמעוניין.

ועל כך ברשימה זו.

.

נוף

.

להמשיך לקרוא

פוגעים בחדר האוכל בשער הגולן

"שמי סער סגל, אני כותב לך בכאב לב גדול ומתוך תקווה לעזרה. אני חבר קיבוץ שער הגולן שבעמק הירדן, מדרום לכנרת", כך נפתח מייל שקבלתי אתמול וגרם לי לפרסם היום את הרשימה הזו. על חדר האוכל שבשער הגולן שאותו תכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר הבאוהאוס ובכיר אדריכלי תנועת הקיבוץ הארצי, כתבתי כאן בעבר והוא אחד מחדרי האוכל עם החזית הייצוגית ביותר שהוקמו. הבניין שנחנך ב-1967 זכה להערכה בישראל וגם בעולם, ותמונת החזית הופיעה בספרים מקומיים ובין-לאומיים.

"ממש בימים אלה, בזמן שאני כותב לך, מכסים את גג חדר האוכל בגגוני פח", ממשיך סער. "בעקבות פעולה זו מסתירים את קווי המתאר של הגג המקורי, ופוגעים במבנה, באופיו ובאופיה של הסביבה כולה". הכוונה היא טובה: הפקת אנרגיה מקרני השמש באמצעות לוחות שמותקנים על גג חדר האוכל. החשמל שנוצר יכול לשרת את הקיבוץ וניתן גם למכור אותו לחברת החשמל ולהשיג רווח כלכלי לטובת הקהילה. ולא מדובר כאן בסתם קהילה – שער הגולן הוא מהקיבוצים האחרונים שנותר קיבוץ שיתופי, ממש כמו פעם.

אבל המעשה אינו רצוי. התקנת מערכת הלוחות הפוטו-וולטאים הותקנה באופן שפוגע באופן אנוש בחזות הבניין. טענות כי הגג תמיד דלף, יכולות להפתר אחת ולתמיד באמצעות עבודה מקצועית ויסודית שאין בה כל צורך בפגיעה בחזות המבנה. לא ברור לי כיצד אנשי מחלקת ההנדסה במועצה נתנו היתר לפעולה כזו. החזית הייצוגית מכוסה כעת בגגונים שמתאימים יותר למחסן בלוני גז מאשר לחדר אוכל – הלב של הקיבוץ והקהילה השיתופית.

לא מאוחר! כל עוד הפרויקט בבנייה חברי שער הגולן יכולים לתקן. לעצור את העבודה ולהתייעץ עם אדריכל מוכשר שימצא את הפתרון שלא יפגע בסמל של הקהילה.

ועל כך ברשימה זו.

.

כשנופל כוכב

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בפינת הזיכרון בקיבוץ גשר

ב-1963 עם הקמת מבנה המועדון לחבר בקיבוץ גשר, האדריכל חנן הברון שילב בו בקומת הקרקע המפולשת פינת זיכרון. הברון תכנן זמן קצר קודם לכן את פינת הזיכרון לאוטו הירש בשבי ציון, מהעבודות הקטנות והיפות שנעשו בישראל (ונהרסה). להברון כבר היה ניסיון בטיפול בקומות מפולשות, כאלה שמצויות מתחת למבנה ועמודים חוצים אותה, כשהניסיון העיקרי היה בספרייה הלאומית בירושלים שבתכנונה השתתף ושם יש שטח גדול דומה. אלא שבשונה מהקומה המפולשת בספרייה הלאומית שנועדה למעבר בלבד, כאן הוא התבקש ליצור רחבת זיכרון לטקסים והתייחדות.

פינת הזיכרון היא הגינה היותר נעימה בגשר השוכן באחד האזורים החמים בארץ. כאן תמצאו שהטמפרטורה תמיד נמוכה בכמה מעלות.

ועל כך ברשימה זו.

.

פעם בשנה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ גשר

כבר שנים שחדר האוכל בקיבוץ גשר לא מתפקד, ולמרות זאת היה מפתיע לגלות בפנים סירחון כבד של אוכל מוזר. רק כשפתחתי את אחת הדלתות הגדולות גיליתי שאולם אוכל אחד נותר ריק, והאולם השני הפך למשרד תכנון ענק של חברה סינית שבונה בסמוך מתקן חשמל.

במקור, בשנות ה-50, תכנן את חדר האוכל האדריכל שמואל ביקלס כמבנה בסגנון נאו-קלאסי. אך פחות מעשרים שנה לאחר מכן ולאחר שהמבנה ספג פגיעות ישירות במהלך מלחמת ההתשה, הוחלט להרחיב ולשנות אותו כדי שיהיה גם מקום בטוח והעבודה נמסרה לאדריכלית ארנונה אקסלרוד. היה זה חדר האוכל הראשון שאקסלרוד תכננה בקיבוצים, ומאותה עת ולאורך קרוב לחצי יובל שנים היא תכננה שורה ארוכה של חדרי אוכל לכל אורכה של הארץ.

ועל כך ברשימה זו.

.

הבהוב

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בפינת הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד

פינת הזיכרון שעיצב משה הדרי בחצר בניין הספרייה בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד שבעמק הירדן, פשוטה ומכאן עוצמתה. ב-1977 הוא יצר כאן רחבה מרובעת, נמוכה ממפלס הקרקע אך עם שוליים הגבוהים מהסביבה, תחומה משני עבריה בחומה ומשני עבריה הנותרים בדשא. היא מורכבת כולה מלוחות אבן כהה המבליטה אותה היטב על רקע השמיים הכחולים (או האפורים, תלוי במזג האויר), על רקע הדשא הירוק ובשעת טקס גם על רקע האנשים.

הפינה הזו מצטרפת לגן הזיכרון שעיצב האדריכל ויטוריו קורינלדי כמה מאות מטרים מכאן, בקיבוץ אשדות יעקב איחוד (עליה כתבתי כאן) ולעוד אלפי פינות זיכרון הפזורות בכל הארץ ומרכיבות את הבסיס התרבותי עליו צמחנו.

ועל כך ברשימה זו.

.

111112

החומה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב מחוץ לבית קרפ באשדות יעקב איחוד

"בית קרפ" – בית התרבות בקיבוץ אשדות יעקב איחוד, בבקעת הירדן, נחנך לראשונה ב-1953 בתכנונו של אדריכל אריך ראש. לא להתבלבל: לפני שבועיים פרסמתי כאן רשימה על בית התרבות של קיבוץ אשדות יעקב מאוחד אותו תכנן חנן הברון, ומצוי כמה עשרות מטרים מכאן.

הבניין ענק באופן תמוה ביחס לקיבוץ בו הוא שוכן, ולכן אין פלא שכמו רבים מבתי התרבות (ובהם גם בית התרבות של הקיבוץ השכן – אשדות יעקב מאוחד עליו כתבתי כאן לפני שבועיים) גם הוא עומד חסר שימוש. המבנה ניצב בכניסה לקיבוץ, כך שקשה מאד לפספס אותו. למעשה, הבניין הזה מייצג את הרצון לחזק דווקא קהילות קטנות בפריפריה וביישובי הספר (וכאן היתה תקופה שכל שני וחמישי גילו מוקש או ירו על תושבים), ולכן לא חסכו בהשקעה. היום מינהל התכנון במשרד הפנים עושה הכל כדי לחנוק את הפריפריה ולקבע אותה כחצר אחורית.

למרות שהבניין הזה כבר כמעט ולא מתפקד ולכן במובן מסויים הוא כישלון, ראוי ללמוד מהערכים שעמדו בבסיסו והם: (1) חיזוק הפריפריה (2) חיזוק הקהילה המקומית (3) חיזוק ההיבט התרבותי.

.

IMG_8375

בית קרפ

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הביטחון הענק והנטוש במושב בית יוסף

את הרשימה הבאה אני חייב למישהו שאני בכלל לא מכיר, היות ולפני כמה שבועות נתקלתי ברשימה קצרה ב"הגלילה"  שהוא כתב על הנושא המוצג, וברגע שהייתי באזור בחרתי לבקר באתר אותו הוא סקר בבית אהרונוביץ שבמושב בית יוסף השוכן בבקעת בית שאן, צפונית-מזרחית לבית שאן.

"הגלילה" הוא כתב עת היוצא אחת לחודשיים מזה כמה שנים על ידי מחוז הצפון של המועצה לשימור אתרי התיישבות ובעריכתה של מרב רונן חברת קיבוץ שמיר. בגיליון האחרון שלו אף פורסמה רשימה מפרי עטי. מדובר בכתב עת שמצד אחד מעדכן לגבי מצב פעולות השימור במחוז הצפון, אך עבורי העסק הזה מהווה מדריך טיולים למקומות פחות מוכרים כמו המקום הזה אותו חשף לפני האדריכל בצלאל רינות חבר קיבוץ עין הנצי"ב. הבניין הזה השוכן בלב המושב, ומספר למעשה את סיפורה של ההתיישבות במקום ואולי של כולנו כאן, אז לכן כדאי להתבונן ולראות מה כאן קרה.

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: