סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ נאות מרדכי

כ-20 שנה פעל חדר האוכל החדש שבקיבוץ נאות מרדכי שבעמק החולה במתכונתו המלאה, עד שהופסקו בו הארוחות בזו אחר זו והוא נותר ריק. הבניין הגדול מוקף במדשאה מוריקה ודבר לא מרמז על נטישה. גורלם של שלושת חדרי האוכל שקדמו לו ושרתו את הקיבוץ בחמישים שנותיו הראשונות היה פחות טוב, היות ושניים מהם נשרפו.

מאז שנות ה-50 תוכננו מרבית חדרי האוכל בקיבוצים בידי מחלקות התכנון של תנועות הקיבוץ השונות, ועדיין, לא מעט תוכנן בידי אדריכלים עירוניים פרטיים. קבוצה של חמישה חדרי אוכל בקיבוצים תוכננו בחברת אפשטיין ובניו, כשעל התכנון הופקד האדריכל אהוד שחורי (שבהמשך תכנן באופן פרטי חדר אוכל שישי). זה שלפנינו בקיבוץ נאות מרדכי היה השני בחדרי האוכל שתכנן שחורי ונחנך ב-1982. מבנים אלה, שתוכננו בסוף שנות ה-70 ובתחילת ה-80, הותירו רושם עז, גם קצת קנאה, אצל חברי קיבוצים אחרים וגם אצל אדריכלי התנועה הקיבוצית. אלה חדרי אוכל דומים בצורתם זה לזה שהעניקו פרשנות למבנה מרכזי במרחב הכפרי.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022 (1982)

.

סיבוב באולם הספורט בקיבוץ חולתה

בקיבוץ אי-אפשר בלי ויכוח סוחף על כל מהלך. גם כשניגשו להקים את אולם הספורט בקיבוץ חולתה שבעמק החולה, פרצה מחלוקת אם להקדיש את האולם "לבנינו" החללים בלבד, או גם "לחברינו" שנפטרו. בסוף התקבלה ההחלטה להקדיש אותו לכל המתים.

לעומת החברים שהתלבטו, האדריכל מנחם באר לא הראה סימנים של התלבטות ובחר להקים להם את אולם הספורט על פי דגם שאותו הוא יישם בקיבוצים רבים. אולמות הספורט הרבים שתכנן באר לאורך כמעט יובל שנים היו דומים מאד זה לזה, אך בכל קיבוץ הקפיד להותיר את מרכז חזית הבניין הראשית פנויה וזמינה לשילוב אמנות. בכל קיבוץ אמן מקומי אחר שילב את יצירתו ובכך העניק למבנה את החותם הייחודי למקום.

ועל כך ברשימה זו.

.

2022 (1985)

.

סיבוב בשלושה חדרי אוכל בעמק החולה: כפר סאלד, עמיר ושדה נחמיה

לא נעים לראות חדר אוכל נטוש, וזה המצב בשלושת הקיבוצים שמוצגים כאן. שלושתם שוכנים בסמיכות בעמק החולה: עמיר ושדה נחמיה גובלים זה בזה, כפר סאלד שוכן במרחק נסיעה של שלוש דקות משניהם. חדרי האוכל סגורים כבר עשור ואף יותר, והם עומדים דומים במרכז הקיבוץ.

לא רק "אוכל" היה המוקד באותם מבנים. אלה היו מקומות בהם התאספו החברים בשעות שמחה ובשעות קשות, בהם התקיימו אספות ודיונים גורליים, בהם נחגגו מסיבות ובהם הספידו חברים. מרכז החיים של היישוב כולו. נטישתם היא עדות לחברה שנטשה חזון אוטופי אותו ביקשה לממש ואף הצליחה למשך כמה עשרות שנים. נטישתם היא עדות לאדריכלות שהתרוקנה מתפקידה.

שלושה אדריכלים שונים תכננו את כל אחד מחדרי האוכל. בכפר סאלד תכנן את חדר האוכל האדריכל עירא אפרתי, בעמיר תכנן האדריכל מנחם באר, ובשדה נחמיה תכנן האדריכל אהוד שחורי שביצע את העבודה במסגרת עבודתו בחברת התכנון והבנייה אפשטיין ובניו.

ועל כך ברשימה זו.

.

הקיבוץ

.

סיבוב בשלושה חדרי אוכל בגבול הצפון: מנרה, הגושרים ודן

צפיפות הקיבוצים הקיימת בצפון עמק החולה מציגה ככל הנראה את מקבץ הקיבוצים הגדול על משבצת קרקע נתונה. הקרבה הגאוגרפית לא מנעה גיוון וההבדלים והפערים בין הקיבוצים גדול, בין השאר גם בעיצוב חדרי האוכל ובמצבם. את חדר האוכל במנרה תכננה האדריכלית רחל ניסים, את חדר האוכל בהגושרים תכננה האדריכלית נעמי יודקובסקי ואת חדר האוכל בדן תכנן האדריכל בוגר הבאוהאוס שמואל מסטצ'קין. כל השלושה הם אדריכלים שפעלו במסגרת התנועה הקיבוצית, אלא שבשונה מיודקובסקי שהיתה חברת קיבוץ לוחמי הגטאות, ניסים ומסטצ'קין גרו בעיר.

חוץ מחדרי אוכל, כדאי לבקר בעוד כמה מקומות באזור:

(1) במנרה יש אטרקציות כמו האומגה, המגלשה והרכבל. בתחומי הקיבוץ יש בריכת שחייה נטושה ובכלל כל הבינוי ביחס לטופוגרפיה בשילוב הנוי והנוף שווים רשימה בפני עצמה. הפעם אתעכב גם על בית התרבות שתכנן האדריכל שמואל ביקלס ועומד היום אטום ועגום.

(2) בהגושרים יש את אחת משמורות הטבע "הפרטיות" היפות ביותר שנתקלתי בהן בארץ. מסלול של קילומטר בתוך נחל זורם של מים, שהשביל שלצידו "נחצב" ועוצב על ידי אורי דימנט וקבוצת מתנדבים, בתוך צמחית נחל סבוכה שעוטפת את המטייל מכל כיוון. את מרכז הספורט בקיבוץ תכנן האדריכל ויטוריו קורינלדי. יש גם תחנת קמח עם אמת מים מחוץ לקיבוץ ואחת נוספת בתוך הקיבוץ שהפכה לפינת זיכרון.

(3) בדן יש את "בית אוסישקין" שתכנן האדריכל לאופולד קרקואר. אחת מיצירות האדריכלות המקוריות שנבנו בישראל ולפני ארבע שנים פרסם תומר גרדי את הספר "אבן, נייר" (הקיבוץ המאוחד) שהתמקד בסיפורו של המבנה מנקודת מבטו.

ובלי כל קשר: לכל הקוראים והחברים, חשוב, שוב, שתקראו את הכתבה על ההתנהלות בבצלאל.

ועל כך ברשימה זו.

.

אין בו מים

.