ארכיון קטגוריה: נצרת

סיבוב במפעל נטוש לסכיני גילוח בנצרת עילית

תקוות גדולות תלו בנצרת עילית. הפוליטיקאים חשבו שבאמצעותה ניתן יהיה לשלוט ביישובים הערבים בסביבה ולמנוע את התפתחותם. התושבים שיישבה כאן המדינה שרדו רק דור אחד או שניים. קשה להכות שורשים כשמתבססים על פוליטיקה גזענית ושטחית. החיכוך עם הסביבה גדל, המפעלים נסגרו זה אחר זה ונצרת עילית החלה להתרוקן מתוכן ומתושבים. העלייה הגדולה מרוסיה הכניסה אוכלוסייה חדשה, אך לא לזמן רב. הצעירים נמלטו כשהם מותירים מאחור את הוריהם הקשישים. הדירות שהתפנו נרכשו בידי השכנים מנצרת. אין פלא שראש עיריית נצרת עילית חיפש לאחרונה שם אחר לעיר, כדי לנסות ולנתק אותה מהשכנה שבלעה אותה.

אחד מהמקומות שממחיש יותר מכל את מצבה של נצרת עילית הוא מתחם מפעל פרמה שרפ לסכיני גילוח מפלדת אל-חלד, שהוקם באזור תעשייה במרכז העיר. הבניין כיום נטוש לאחר שהמפעל החליף ידיים ועזב את נצרת עילית לטובת אזור התעשייה ציפורית שמצפון לעיר.

ועל כך ברשימה זו.

.

זוג

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במתחם המגורים המדורג בנצרת עילית

שתי זירות עיקריות לניסויים באדריכלות עמדו לרשות אדריכלי ישראל באמצע המאה הקודמת. האחת בבאר שבע והשנייה בנצרת עילית. שתיהן היו מספיק מרוחקות מהמרכז אך לא יותר מידי. משרד השיכון התיר וכנראה גם עודד כאן אדריכלים לאמץ גישות תכנון חלופיות לאלה שהיו מקובלות בשעתו, וטובי האדריכלים נענו להזדמנות. ניתן גם היום להתרשם מההעזה של המתכננים ושל מקבלי ההחלטות, ובעיקר להצטער שכיום התכנון הוא כל כך צפוי ומקובע.

במתחם המגורים בשכונה הדרומית של נצרת עילית תכנן האדריכל קרול קרישן מבנה מגורים מיוחד לזמנו ולמקומו שבנייתו הושלמה ב-1972. הוא תכנן מבנה קופסתי שנראה מכיוון הרחוב טיפוסי לשיכונים, גם אם במבט שני מתברר שהוא לא סטנדרטי. כשפונים לשבילים הצרים שבין בניין לבניין, מתגלה כי כל בניין ממשיך ומתפתח לאגף מדורג הפונה אל הנוף ומנצל את המדרון הטבעי והחד.

ועל כך ברשימה זו.

.

מדרגות לגן עדן

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בסככת בטון בנצרת עילית

לאן הגעתי? בוויז ובשילוט זו עדיין נצרת עילית. אבל אתמול פורסם שהעירייה תבחר שם חדש לעיר מבין חמש הצעות. השמות הם: נוף עילית, נוף הגליל, נופי עילית, נווה עילית וקריית הגליל. האווירה היא של כוכב הקופים כי הנוף שרואים באזור הזה מורכב מאוסף של בניינים מוזנחים שרחוקים שנות אור מאווירה פסטורלית של גליל המיושב בעם סגולה. אולי עדיף כבר לתת שם עם צליל ערבי, כי המגמה בנצרת עילית היא עזיבת האוכלוסיה הישראלית והפיכתה לפרבר שינה של נצרת. כדי לא לתת לערבים תחושה של ניצחון מתוק, אז המדינה דאגה שבסופו של דבר הם יתקעו בעיר עם חרדים.

הגעתי לפגישה במשרד השיכון והיו לי עשר דקות לראות איזה מתחם מגורים בעיר. בחרתי במתחם  של בניינים מדורגים שנמצא ממש מול מתחם הקסבה שתכנן האדריכל אברהם ונטורה. אבל הפעם אתעכב על תחנת אוטובוס בלבד שנמצאת ממש מול המתחם בו בחרתי לבקר.

ועל כך ברשימה זו.

.

נופי בטון

 

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במתחם הקסבה בנצרת עילית

נצרת עילית היתה המעבדה הנועזת ביותר של אדריכלי ישראל, ומתחם המגורים שתכנן האדריכל אברהם ונטורה ומכונה "הקסבה" הוא אחד הבולטים שבהם. את הביקור הראשון במתחם שבנייתו הושלמה בסוף שנות ה-60, ערכתי עם האדריכל אופיר זינטי לפני כמה שנים, אז גם המשכנו וביקרנו באתרים אחרים כמו בית הספר הסמוך שתכנן האדריכל זאב דרוקמן. שבוע שעבר הזדמן לי לבקר שם שוב.

בזמנו, תכנן זינטי לגבש רשימת מבנים בעלי חשיבות אדריכלית בשיתוף העירייה, ולאחר מכן למתג אותם כך שנצרת עילית תהיה מוקד לסיורי אדריכלות ותושביה ילמדו להעריך את הנכסים שלהם. הוא לא הצליח במשימה, אך הודות לו למדתי להכיר היטב את נצרת עילית, וכתבתי כבר כמה מאמרים על אדריכלות בעיר כמו בית הכנסת המרכזי, בית הבראה ע"ש שפרינצק וגם על מרכז המזון שאין ביקור באזור שאני לא עוצר בו. אבל עם כלה ערכתי למבני הציבור והמסחר בעיר, מתחמי המגורים הם החידוש העיקרי שהתקיים בנצרת עילית במהלך שנות ה-60, לכן, לפני הכל ראוי להתעכב על מתחם הקסבה.

ועל כך ברשימה זו.

.

משיח לא בא

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בכנסיית הבשורה בנצרת

אחד המקומות העלובים היא העיר שאמורה היתה להיות מוקד תיירות מרכזי בישראל. כנסיית הבשורה שהיא ככל הנראה שיאה של נצרת, אותה תכנן האדריכל ג'ובאני מוציו (1982-1893), היא בניין ענק שנדחף בין בניינים אחרים. הממדים והעיצוב שלו חסרי קשר למקום ולסביבה ומייצגים משבר תכנוני שמרני בעולם הכנסייה. יחד עם זאת, הגודל, הטיפול בתאורה, עבודת הבטון ושילוב האמנות באדריכלות הופכים אותה ליעד מרתק לביקור.

לא הנוצרים שמעבר לים ולא היהודים באים לבקר כאן בהמוניהם, כל אחד עם סיבותיו שלו. עליבותה של נצרת לא נובעת רק בגלל חולשת תושביה ומנהיגיה, אלא בעיקר בגלל אותם שרי תיירות וראשי ממשלה שהזניחו וממשיכים להזניח את ענף התיירות בכלל ואת נצרת בפרט.

ועל כך ברשימה זו.

.

14695521_1416300611732850_3486011694645174276_n

שושן צחור עלק

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במלון גולדן קראון בנצרת בתכנון פייגין אדריכלים

האם הצליינים שמגיעים לנצרת חוטפים הלם כשהם מגלים שאין כאן כפר שקט ופסטורלי, עם מעיין ובתי אבן קטנים ובמרכז כנסיה עתיקה? במקום הפנטזיה התנ"כית הם מגלים עיר מכוערת שנתקעה בין הכיסאות. הכוונה לכיסאות: התכנון האורגני שהיה נהוג ביישובים המקומיים ולעומתו התכנון המודרני המערבי. הנצרתים וגם מדינת ישראל דאגו למנוע מהמודרניזציה להשתלט להם על העיר וכך נוצר הנוף העירוני הנצרתי. פרופ' ראסם חמייסי מהחוג לגאוגרפיה באוניברסיטת חיפה חוקר וכותב על כך כבר שנים.

מלון גולדן קראון אותו תכנן משרד פייגין אדריכלים, הוקם בסמוך ל"הר הקפיצה", אזור חדש ובתולי בעיר. האזור משלב מגורים, תעסוקה ומלונאות שנבנו בשני העשורים האחרונים עם ניסיון ליצור שפה מודרנית חדשה. אם תנחתו כאן בלי לדעת באיזו עיר אתם ובלי להציץ בנוף העמק הנפרס למרגלות האזור, לא בטוח שתצליחו לגלות היכן אתם: ירושלים, כרמיאל, יקנעם, בית שמש. אבן ירושלמית, קירות מסך זכוכית, מעקות ברזל, אין אפילו שמות לרחובות. כל מקום ושומקום.

ועל כך ברשימה זו.

.

121233

המסדרון המקשר בין אגף החדרים והאירוח ובין אגף אולמות הכנסים (המשך למעבר המקשר את שני אגפי החדרים עם הלובי וחדר האוכל

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: