Category Archives: נגב

סיבוב בספרייה האקדמית במכללת ספיר

הבניין שחותם את יצירתו המפוארת של משרד האדריכלים המיתולוגי נדלר-נדלר-ביקסון-גיל שנפתח ב-1946 ונסגר ב-2010, הוא בניין הספרייה האקדמית במכללת ספיר הסמוכה לשדרות. הבניין מורכב משני אגפים שרחוב פנימי חוצה אותם ושני גשרים מקשרים בין הקומות העליונות של האגפים. הבניין נבנה בשני שלבים, שלב ראשון הושלם ב-1998 ושתי קומות נבנו ב-2010.

האדריכל משה גיל שהוביל את התכנון מספר שבספרייה הם הצליחו להוכיח את מיטב ניסיונם ולהטמיע את מירב השיפורים בזירת הסיפריות, יותר מכל ספרייה אחרת שהמשרד תכנן, ומדובר במשרד שתכנן בין השאר את הספרייה הלאומית, ספריית סוראסקי באוניברסיטת תל אביב ואת ספריית ארן באוניברסיטת בן גוריון – שלושת הספריות הגדולות באוניברסיטאות המובילות בישראל.

ועל כך ברשימה זו.

.

אחרון

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל ובית התרבות בקיבוץ ארז

בימים אלה עוברים שינויים חלק מחדרי האוכל בקיבוצי עוטף עזה, אחד מהם הוא זה בארז שהופך ממש עכשיו לאולם לחוגים. תקרת העץ הוסרה והונחה במטבח הנטוש, הכסאות והשולחנות נאספו גם הם ורוכזו בסככה צמודה למטבח. גופי התאורה הייחודיים מתוצרת הארץ תלויים ברישול, חלקם שבורים וככל הנראה יוחלפו במנורות חדשות תוצרת סין. קבוצת שיפוצניקים מסיידת את הקירות כשאיש ביטחון יושב בחוץ ומשחק בטלפון. ממש ממול באותה שעה מתכנסת בחדר הישיבות המעוגל אספת חברים.

את חדר האוכל הבנוי הראשון בקיבוץ ארז תכנן האדריכל אלכס קסטן מקיבוץ גבעת חיים איחוד ב-1960. אחריו הגיע האדריכל ויטוריו קורינלדי מקיבוץ ברור חיל שתכנן את הרחבתו ב-1972. זמן קצר לאחר מכן, ב-1975, הוזמן האדריכל ארטור גולדרייך מתל אביב במטרה להשלים את מרכז הקיבוץ ולהקים בית תרבות (בנייתו הושלמה רק ב-1985). גולדרייך, כמו קורינלדי, השתמש בבטון כחומר בנייה עיקרי. בנוסף, כדי להדגיש את מעמדו של המקום וליצור סביבה פעילה ומושכת, יצר גולדרייך רחבה גדולה ומעוצבת בין שני המבנים.

ועל כך ברשימה זו.

.

16835876_1566488896714020_6770016198532758218_o

יש דבש בכוורת

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשני חדרי אוכל בקיבוצים אור הנר ורוחמה

המשותף לשני חדרי האוכל ברשימה זו: שניהם עברו הרחבה ששינתה את פניהם. אך בעוד שברוחמה הוזמן לתכנן את ההרחבה האדריכל המקורי – האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר בית ספר הבאוהאוס, הרי שבקיבוץ אור הנר תכנן את המקור האדריכל אריך ראש ואת ההרחבה תכננה האדריכלית ארנונה אקסלרוד.

השוני בולט היטב: חדר האוכל ברוחמה נטוש, אך סדרת הקשתות החגיגית המעטרת את חזיתו לא פוגעת במעמדו החזותי והוא מודגש היטב על פני שאר המבנים בקיבוץ. לעומתו, חדר האוכל באור הנר מאוכלס ומשגשג, אך חזותו צנועה והוא לא שונה בהרבה משאר המבנים בקיבוץ. כנראה שבאור הנר הרגישו את חוסר הייחוד של הבניין והחליטו להזמין צמד אמנים ארגנטינאים שיעטרו את הבניין וסביבתו באמנות.

חוץ מחדרי אוכל כדאי לבקר בעוד כמה מקומות:

(1) ברוחמה יש סמוך לחדר האוכל אנדרטה, בית אבות ואמפי שבכל אחד מהם מומלץ לבקר.

(2) בקיבוץ דורות הממוקם בין אור הנר ורוחמה, ניצב חדר האוכל שתכנן האדריכל מרדכי זברודסקי עליו כתבתי כאן.

(3) חלקת הקבר של אריק ולילי שרון נמצאת ממש סמוך לדורות וגם עליה כבר הספקתי לכתוב. בעת הביקור שמעתי שדיוויד בואי מת.

(4) רגע לפני צומת בית קמה, שתי דקות נסיעה מרוחמה, ניצבת אנדרטה לחללי חטיבת יפתח שעיצב האדריכל חילק ערד ועליה כתבתי כאן.

ועל כך ברשימה זו.

.

13680304_1327219283974317_6276760413393379012_o

אור ותכלת בשמיים

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשכונת הניצחון

רשימה מס' 558

הפגישה נקבעה כמה קילומטרים מזרחית לדימונה לשעה 10 בבוקר. אז דאגתי לצאת קצת יותר מוקדם כדי שאספיק לבקר ב"שכונת הניצחון" שבדימונה. בסופו של דבר זה היה יום ארוך, כי אחרי הפגישה והסיור המשכתי לירושלים, בדרך עצרתי בקריית ארבע ולבסוף נחתתי במושב מרופד בבנייני האומה להרצאה על בניין הספרייה הלאומית החדש והמצוחצח, רחוק רחוק ממה שקורה בנגב.

"שכונת הניצחון" בדימונה קרויה כך על שם ניצחון מלחמת ששת הימים שארע בסמוך לאכלוסה, אך בשכונה עצמה אין שום אווירת ניצחון, אולי אפילו ההפך. אבל עדיין, גם 50 שנה לאחר הקמתה ולמרות ההזנחה ארוכת השנים מצד התושבים ולמרות הניסיונות המביכים לשקם אותה יש בה עדיין ערכים איכותיים שאותם קל לזהות ולהעריך. השיכונים המוארכים שמרכיבים את השכונה מאורגנים כך שהם סוגרים על חצרות פנימיות. שבילי הולכי רגל מקורים מרשתים את השכונה, ומקשרים היטב בין כל חלקיה וכן אל כל האזור המקיף אותה.

שכונות המגורים שתכננו האדריכלים דן איתן ויצחק ישר, היו השתלשלות של מודל שהשניים פיתחו כבר בעבודות תכנון המגורים הראשונה שקיבלו ממשרד השיכון. שכונת הניצחון היתה חוליה מרכזית בתהליך ובה ניתנה להם ההזדמנות להוכיח את הרעיון בסביבה מדברית ובקנה מידה גדול.

ועל כך ברשימה זו.

.

13048265_1265481226814790_3691180251654496589_o

בפרדסים כבר בושם הפריחה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בגן גדולי ישראל בשכונה ה' בבאר שבע

מבין השכונות בבאר שבע שכונה ה' זוכה לרוב הפרסום בזירה האדריכלית. הסיבה לפרסום היא "השכונה לדוגמה" שנבנתה בתחומה וכוללת מבני מגורים מיוחדים, אותם תכננו אדריכלים כמו אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני (שיכון באורך רבע קילומטר וקוטג'ים טוריים), או נחום זולוטוב ודני חבקין ("שטיח" של בתים צמודי קרקע בצפיפות גבוהה). בהמשך הרחוב החוצה את השכונה, מאחורי המגרש עליו תוכנן לקום על פי התכנית המקורית שיכון מוארך בתכנון רם כרמי ובמקומו נבנו בשנות ה-80 שני מגדלים, ניטע גן שנראה כאילו הושתל כאן מרמת אביב או כפר סבא.

מרבדי דשא עצומים, עצי דקל, שיטה, טקומית, לנטנה, קריסה, הרדוף, מיכנף נאה. רק האשלים מרמזים שכאן זו באר שבע ולא שום מקום אחר. למרות שבאוסף משרד אדריכלי הנוף של ליפא יהלום ודן צור לא נותרו תכניות ותצלומים של הגן, סביר להניח שהגן, הוא המשך לעבודתם של השניים שתכננו את הנוף בשכונה ה' כמו גם בשכונות א', ב', ו-ד'.

ועל כך ברשימה זו.

.

12779234_1221394881223425_5289478967266287602_o

פורח, שטוף זהב

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ דורות

המופע שמציג הבניין שתכנן האדריכל מרדכי זברודסקי בקיבוץ דורות מרשים לא רק בגלל שנותר שלם ובלי כמעט שינויים, אלא גם הודות למיקומו בנוף הקיבוצי: בראש גבעה ממנה יורדת המדשאה המרכזית. הבניין מנצל את הטופוגרפיה ומפנה למדשאה שתי קומות. בקומה העליונה אולם האכילה ומהטבח. בקומה התחתונה מבואה עם רחבת התכנסות ומעליה מרפסת שמאחוריה מסך זכוכית וגג הנשענים על עמודי ברזל דקיקים המדגישים את קלילות המבנה. החזית הראשית פונה לכיוון צפון, כוללת אגף ראשי במרכז השולח שתי זרועות אגפים זהים לכיוון מזרח ומערב, הנוטים מעט בזווית לאגף המרכזי. את הסימטריה שוברת הצמחייה שעיצבו צמד אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור (לימים חתני פרס ישראל).

חוץ מחדר אוכל יש עוד מה לראות בסביבה:

(1) גבעת הכלניות עם קברם של לילי ואריק שרון. הקבר עצמו הוא המשך המחיקה של הכפר הוג' ששכן כאן עד 1948. התושבים עפו מכאן לכל הרוחות ומהכפר לא נותר זכר, למעט שברי חרסים הפזורים בכל הסביבה. על האתר הזה כתבתי כאן. ובקרוב אולי תהיה גם כתבת המשך.

(2) ביתרונות רוחמה שוכנים מחוץ לקיבוץ רוחמה. את חדר האוכל בקיבוץ תכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר הבאוהאוס. יש גם אנדרטה שתכנן האדריכל צבי מוססקו. הבתרונות הם תופעת טבע יפה ונעימה להליכה ושווה לבקר בהם בעיקר באביב.

(3) אנדרטת חטיבת יפתח נמצאת בהמשך הכביש כשנוסעים מזרחה, סמוך לצומת בית קמה. את האנדרטה עיצב בשנות ה-60 האדריכל חיליק ערד. הקדשתי לה רשימה אותה אפשר למצוא כאן.

.

12604943_1207396119289968_8625495729920886589_o

נופים אחרים של ירוק ריחני

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת החדש בעיר הבה"דים

הבניינים שמצידי השדרה המרכזית החוצה את קריית ההדרכה מקבילים לה כמו חיילים, למעט בניין אחד. בית הכנסת מוטה בזוית.  ההטיה נובעת מהרצון לכוון אותו לכיוון התפילה, לירושלים, אך אפשר גם אחרת כפי שהצגתי באמצעות בית הכנסת בקיבוץ עין הנצי"ב שתכננה ג'ניה אווברוך. מרכיב נוסף שמדגיש את שונות המבנה והבלטתו הוא ההחלטה להציבו בקצה רחבה גדולה בכניסה לקרייה. אמנם אין עליו כל סממנים של בית כנסת אבל שני המאפיינים שהזכרתי הופכים אותו לבניין הבולט ביותר. בניין ששובר את הסדר והארגון. ההחלטה להציב את מבנה הדת באופן בולט ושונה מאחרים נראית לי קצת תמוהה. מה זה אומר על צבא שבוחר להציג כך את הדת בפרויקט הדגל שלו, פרויקט שנועד להכשיר את דור העתיד של חיילי צה"ל?

את הבניין תכנן משרד האדריכלים קולקר קולקר אפשטיין שזכה ותכנן את כל קריית ההדרכה, שללא ספק זהו הפרויקט הגדול, המורכב והייחודי ביותר שנבנה בישראל בידי גורם אחד ובתקופה קצרה כל כך. קריית ההדרכה ע"ש סא"ל אריאל שרון הוא השם הרשמי של עיר הבה"דים, ראשי תיבות של בסיסי הדרכה, שהועתקו לכאן בעיקר ממחנה צריפים שבמרכז הארץ. כאן, 24 ק"מ דרומית מבאר שבע, בצמוד לצומת הנגב הציפייה שהקריה הגדולה תחייה את הדרום גדולה.

לכתוב על בית הכנסת בפרויקט, זה כמו לכתוב על הצ'ופצ'יק של הקומקום. ההיבטים העיצובים מתגמדים ביחס להיבטים התפקודיים, הניהוליים, הכלכליים, האורבניים, האקלימיים, והנופיים של הפרויקט. בהמשך אכתוב על הקירייה כולה, אבל בינתיים אסתפק רק בבית הכנסת שלדעתי מייצג את ההיבט הרעיוני הן של הצבא והן של משרד האדריכלים.

ועל כך ברשימה זו.

.

1237375_1216992108330369_3638221747533395441_o

האור בקצה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין המרכז האוניברסיטאי באוניברסיטת בן גוריון

לבניין הזה שהושלם ב-1998 יש תחרות קשה, הוא עוטף את הכיכר שתכנן שלמה אהרונסון לפני עשרים שנה ולצידה שלושה מבנים שהותירו את חותמם על תולדות האדריכלות הישראלית ונבנו לפני ארבעים שנה: בניין הספרייה המרכזית ע"ש ארן שתכננו האדריכלים נדלר נדלר ביקסון גיל, בניין האודיטוריום ע"ש קרייטמן שתכננו האדריכלים אברהם יסקי ויעקב גיל ובניין הפקולטה למדעי הרוח שתכננו האדריכלים אמנון ניב, רפי רייפר ונתן מגן.

עם השכנים המאתגרים נדרשו להתמודד האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין. הפתרון: חזרה לצורות בסיסיות (הצבת קונוס קטום וחצר פנימית המרומזת בחזית הראשית הפונה לכיכר) ושחרור מהבטון החשוף ופנייה לחיפוי באבן חול ומסכי זכוכית. כל זה מקבל את פני הבאים לקמפוס ומשמש את הנהלת אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע.

ועל כך ברשימה זו.

.

12244563_1164313356931578_4944092349268872641_o

גשר צר מאד

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשני חדרי האוכל התאומים בקיבוצים נירים ואורים

תאומים כמעט זהים הם שני חדרי האוכל של נירים ואורים, אבל את כל אחד מהם תכנן אדריכל אחר. בנירים היה זה האדריכל אברהם ארליק והבניין נחנך ב-1976, ובאורים האדריכלית רחל ניסים והבניין נחנך ב-1977. הראשון של הקיבוץ הארצי והשני של איחוד הקבוצות והקיבוצים, כך שיתכן שמי שיצר את הדמיון בין שני המבנים היה זה משרד השיכון שמימן את הפרויקטים והציב דרישות משלו, יתכן וגם הקבלן – סולל בונה וסביר להניח שגם רוח הזמן.

לא מדובר ביצירות מופת של האדריכלות הישראלית וגם לא משהו שמתקרב. אבל כן מדובר בחלק בלתי נפרד מרובד רחב של מבני ציבור מרכזיים ביישובים, מבנים שאיחדו, כינסו וייצגו קהילות ערכיות בישראל של המאה ה-20, קהילות עם חזון. מבנים בעלי ייעוד זהה ששינו את פניהם בכל יישוב בו הוקמו בהתאם למקום, לזמן, לחברה ולאדריכל שבנה אותם. מצבם הנוכחי בכל קיבוץ גם הוא משתנה בהתאם לתנאים, מרכיב שמייחד את מעמדו של כל אחד מחדרי האוכל.

תכנית שני חדרי האוכל: רחבה מרוצפת ופתוחה מנקזת אליה את שבילי הקיבוץ. ממנה ממשיכים לקומה מפולשת המובילה אל הכניסה הראשית לבניין. אולם מבואה עם לוח מודעות, חדר שטיפת ידיים, חדר דואר ובעורף חדר מכונות ומחסנים. מדרגות מובילות אל הקומה העליונה שם נמצא אולם האוכל הצמוד למטבח המקושר לרחבת פריקה וטעינה. בשני חדרי האוכל יש רמפה להולכי רגל במקום מעלית. בנירים יש טופוגרפיה טבעית כך שהרחבה והמטבח מצויים במפלס הכביש, אך באורים נדרשה הקמת רמפה רחבה למשאיות שמובילה למטבח שבקומה העליונה.

ממש במקרה אתמול התקיים אירוע לציון 70 שנה ל-11 הנקודות שהקיבוצים אורים ונירים היו שתיים מאותן נקודות. אירוע נוסף יתקיים בהמשך השנה.

ועל כך ברשימה זו.

.

12513777_1195198380509742_7972313468484854532_o

כחול טובעני

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשלושה חדרי אוכל בקיבוצים: משאבי שדה, שדה בוקר וסמר

הקיבוצים בדרום נהנים ממצב חברתי טוב יותר מאלה שבמרכז או בצפון. את ההשערה הזו אני מבסס על העובדה שטרם נתקלתי בחדר אוכל נטוש או שאינו משמש לייעודו המקורי מצפון הנגב ועד אילות. מגוון חדרי האוכל גדול וכמו תמיד הם שונים זה מזה באופן מהותי, וזאת על אף שלכולם שימושים זהים. את חדר האוכל במשאבי שדה תכנן במקור האדריכל לאון שרמן ומאוחר יותר הרחיבו אדריכלים אחרים – מבנה חד קומתי גדול עם גג משופע שמעניק לבניין חזות כפרית. את חדר האוכל בשדה בוקר תכנן האדריכל שלמה גלעד – מבנה המאפיין את הברוטליזם המאוחר, דו-קומתי בעל חזות פיסולית. את חדר האוכל בסמר תכנן במקור האדריכל יחיאל ערד, אך לאחרונה הוא עבר שינוי, הורחב וטויח באופן שמשתלב בצבעי המדבר העוטפים אותו ובכלל בבינוי הלא רגיל ששולט בסמר בשנים האחרונות.

חוץ מחדרי אוכל, כדאי לבקר בעוד כמה מקומות באזור:

(1) קיבוץ משאבי שדה סמוך למרחצאות "נווה מדבר" (שתי דקות נסיעה), אבל שווה יותר לבקר בשבטה – העיר הנבטית הקדומה, שמבנים וככרות נותרו בה בשלמותם.

(2) בקיבוץ שדה בוקר יש את צריף בן גוריון שעבר שידרוג משמעותי לאחרונה ועכשיו חוויית הביקור באתר עדכנית וחווייתית יותר. בסמוך יש את מדרשת שדה בוקר שהיא ככל הנראה מעבדת האדריכלות האקלימית הגדולה והמגוונת ביותר בעולם. צמוד למדרשה נמצא קבר דוד ופולה בן גוריון – מהעבודות היפות של אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור. חמש דקות נסיעה נוספות תוביל אתכם לאחת מפסגות אדריכלות הנוף הישראלית – גן לאומי עין עבדת – גן מלאכותי שעיצבו יהלום וצור בלב המדבר.

(3) בקיבוץ סמר השוכן 33 ק"מ צפונית לאילת נמצא השדה הסולרי שבתכנונו השתתף האדריכל חיים דותן. לצערי, בגלל קוצר הזמן לא בקרתי בו.

ועל כל אלה ברשימה זו.

.

11722666_1088620494500865_2158895579480215078_o

יום חג בחדר האוכל בשדה בוקר

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין הפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן גוריון

כמות הבטון ששפכו בבאר שבע גדולה, אך הכמות ששפכו באוניברסיטת בן גוריון מוגזמת אבל היא שנותנת לקמפוס את אופיו הייחודי. ביקור בבניין הפקולטה למדעי הרוח והחברה, ממבני הבטון החשוף הגדולים בארץ, הוא ביקור שמותיר רושם עז על המבקר.

השאלה הגדולה שעלתה במהלך הסיבוב היא האם האדריכלים אמנון ניב, רפי רייפר ונתן מגן אכן האמינו שכך צריכה להראות סביבת הלימוד והמפגש הטובה ביותר? הרי אחרי שהאדריכלים הצליחו להוכיח לכולם שהם בנו חתיכת גוש בטון מרהיב וחזרו לתל אביב (חוץ ממגן שנותר בבאר שבע), נאלצו הסטודנטים להתמודד עם מסדרונות אפורים ואפלים, העומדים בניגוד גמור למרחב הפתוח והמואר שיש בחוץ.

ועל כך ברשימה זו.

.

12307970_1168251419871105_3042648784126123666_o

אדום, כחול, אפור

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין מדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע

בתוך כל ים הבטון שמאפיין את אוניברסיטת בן גוריון, בולט בניין מדעי ההתנהגות בצפון הקמפוס. הבטון בו הוא רק חלק ולא עיקר. מאז הושלמה בנייתו של הבניין ב-2008, נבנו כבר עוד כמה בניינים שהזכוכית היא חומר עיקרי, אבל כנראה שהבכורה הולכת לבניין הזה.

הוא בולט לא רק מהסיבה החומרית, אלא גם בגלל ובעיקר מהסיבה העיצובית: הבניין ממוקם לצד כביש הגישה הצפוני של הקמפוס, ולצד המפגש עם כביש נוסף החוצה אותו. הודות לכך בחרו האדריכלים לעצב לו את החזיתות הדרומית והמזרחית באופן הפתוח אל הצומת והקמפוס ומדגיש באופן מוצלח את מעמדו בסביבה. מה שפחות מוצלח היא החזית המערבית החד-גונית והאטומה הפונה לשיכון המגורים המצוי כמה מטרים בודדים מהבניין.

ועל כך ברשימה זו.

.

www.GIFCreator.me_PS179Y

00000

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במרכז המסחרי של מדרשת שדה בוקר

רשימה 491,

יומני היקר, מדרשת שדה בוקר זה ה"ויטרה" של ישראל, כך אמר לי צבי כשראה את התמונה הזו. לא מדובר אמנם בפרויקט בינלאומי, אבל כמה מהאדריכלים הישראלים המקוריים הותירו כאן את חותמם. אדריכלים כמו אריה ואלדר שרון, יוחנן רטנר, נחום זולוטוב, שמואל מסטצ'קין, וגם משה ספדיה. האדריכל יאיר עציון, תושב המקום ואיש היחידה לאדריכלות מדברית הוביל כאן תכנון של כמה מבנים שהותאמו לאקלים המקומי באופן הנועז ביותר, ועליו אכתוב רשימה נפרדת בהזדמנות אחרת.

שלשום יצא לי להסתובב במרכז המסחרי של מדרשת שדה בוקר. למרות שהשעה היתה בסך הכל שבע בערב, היו במרכז רק שלושה צעירים בודדים שישבו ושתו בירה, אבא עם שני ילדיו בכניסה לפיצירייה שלא ראיתי בה שום פיצה וזוג זרים שישבו בדממה ואכלו טורטייה. בקצה המרכז, איפה שפעם ישבתי עם רוני ואכלנו משהו, יש היום מקום שמגיש טורטייה עם ירקות אבל הריהוט לא השתנה. כמו הזוג הזר גם אני אכלתי הפעם טורטייה. בכל מקרה, היות ומצאתי שאי אפשר למצוא מידע על המרכז המסחרי של מדרשת שדה בוקר, למרות שיש בו ניסיון לפתרון אקלימי ונראה כי הושקעה פה מחשבה שהיום נדיר להיתקל בה, החלטתי לכתוב עליו.

ועל כך ברשימה זו.

.

11717585_1092400057456242_6472894333553642832_o

מבט החוצה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין עיריית באר שבע

דימוי האוהל חזר והבליח באדריכלות הישראלית לאורך השנים. בניין עיריית באר שבע הוא אחד מהדוגמאות המובהקות לפרשנות המודרניסטית שהעניקו האדריכלים המקומיים לאוהל המדברי. "אברהם אבינו נטע אוהלו בבאר שבע כשדלתות האוהל פתוחות לכל דכפין", אוהבים לספר בספרי ההיסטוריה, אלא שכאן לקחו האדריכלים את הקופסה המודרניסטית והשימוש בסגנון הברוטליסטי שהיו בשיא האופנה באותן שנים ויצרו איתם אוהל ענק.

בני הזוג שולמית נדלר ומיכאל נדלר עם שותפם שמואל ביקסון הם צוות האדריכלים שתכננו את הבניין, לאחר שזכו בתחרות בשנת 1961. היה זה הפרויקט השני מבין שלושה פרויקטים שתכנן המשרד בבירת הנגב: הראשון היה קולנוע קרן (1953, נהרס). השלישי היה בניין הספרייה המרכזית ע"ש ארן באוניברסיטת בן גוריון שתוכנן ב-1969 והושלם ב-1972, במקביל להשלמת בניין העירייה שנחנך באותה שנה. כל אחד משלושת המבנים שתכננו בבאר שבע, מייצג תקופה אחרת בהתפתחות המשרד שפעל יותר מ-60 שנה וליווה את צמיחתה של מדינת ישראל.

ועל כך ברשימה זו.

.

bbss7

וילון בטון

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בספריית ארן באוניברסיטת בן גוריון

אחרי הסיבוב בבניין מעבדות ביוטכנולוגיה המשכתי לראות מה חדש בבניין הספרייה המרכזית ע"ש ארן שתכננו האדריכלים שולמית נדלר, מיכאל נדלר, שמואל ביקסון ומשה גיל. ממש לאחרונה סיימתי לכתוב עם צבי אלחייני את הספר על עבודות המשרד שיצא בעוד כמה חודשים, ובאותה הזדמנות חזרתי ובקרתי בכמה מהעבודות שלהם.

הבניין אוכלס ב-1972 במעמד ראש הממשלה גולדה מאיר, ונקרא על שם שר החינוך זלמן ארן, שנפטר במהלך הבנייה והיה מתומכי הרעיון להקמת האוניברסיטה.

המאפיין המרכזי בחזות הבניין הוא רשת הפתחים הפונה לכיוון צפון במטרה להחדיר קרני אור לא ישירות ולהאיר באופן טבעי את אולמות העיון. הפעם ריצתי לראות אם העסק עובד ואכן אין צורך בהפעלת תאורה מלאכותית מלאה. אז כפי שתראו בתמונות התאורה הטבעית שוטפת את האולמות.

ועל כך ברשימה זו.

.

11145901_1078601285502786_2281885850753392827_n

כוורת

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בתכנון חיוטין

האם נכון לתכנן בניין זכוכית במדבר? היכן רצוי למקם את אזורי המפגש בבניין אקדמי? כיצד מעצבים בניין פינתי ובולט באוניברסיטה הפונה לעיר? האם אוניברסיטת בן גוריון משתחררת מהבטון האפור שמלווה אותה כבר 45 שנה? בכל אותן שאלות עוסק בניין מעבדות ביוטכנולוגיה החדש שתכננו האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. מדובר בבניין מרשים במיוחד, לא רק ביחס לבנייה המקיפה אותו בקמפוס הדרומי, אלא גם ביחס לכלל הבניינים שבונים כיום בישראל. הבניין אוכלס ממש לאחרונה וטרם נחנך באופן רשמי.

על האדריכלות המאופקת מקפידים בקמפוס האוניברסיטה בחומרה אולי קצת מוגזמת, כך שאין לצפות לבניין צעקני. אך לתשומת לב מיוחדת הוא זוכה הודות לכמה יתרונות המדגישים אותו על שאר המבנים המקיפים אותו: עיצוב נקי ואלגנטי, צורה תיבתית פשוטה וכך גם מערך התנועה, חומריות יוצאת דופן שיוצרת אשליית שקיפות שמגנטה אותי הישר אליו ברגע שירדתי מתחנת הרכבת הסמוכה (במקור רציתי לראות את הבניין שתכנן דני לזר שזכה עליו לאחרונה בפרס רכטר). ומעל הכל: הוא מיד הזכיר לי בניין אחר בבאר שבע.

ועל כך ברשימה זו.

.

10360957_1077294942300087_8990225234955211346_n

דברים במדבר

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשלושה חדרי אוכל בקיבוצים בנגב: כפר עזה, גבולות ומגן

את חדר האוכל בכפר עזה תכנן האדריכל ויטוריו קורינלדי. את חדר האוכל בגבולות תכנן האדריכל חיליק ערד. את חדר האוכל במגן תכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר הבאוהאוס, על בסיס מבנה ישן שתכנן בעצמו כמה עשרות שנים קודם לכן. כל שלושת חדרי האוכל ממוקמים בקיבוצים בצפון מערב הנגב. כל שלושת חדרי האוכל פועלים, מגישים ארוחות ומתוחזקים היטב. הביקור נערך בערב פורים.

חוץ מחדרי אוכל יש עוד מה לראות באותם קיבוצים:

(1) בכפר עזה: פיתוח נוף מרשים שכולל ברכות נוי שמדגישות את חשיבותו של מרכז הקיבוץ.

(2) בגבולות: יש את מצפה גבולות השוכן כמה מאות מטרים מהקיבוץ.

(3) במגן: יש גלריה לאמנות ובכלל בקיבוץ פזורות יצירות אמנות שיצרו חברים. יש גם מבנה קבר ערבי שלצערי לא ידעתי עליו עד אחרי הביקור.

ועל כך ברשימה זו.

.

2015-03-01 08.56.09

חדר האוכל בקיבוץ כפר עזה – אדריכל ויטוריו קורינלדי

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במתחם סינג סינג באילת

כן יהרסו או לא יהרסו – זו שאלה שכבר הרבה זמן דנים בה באילת, אבל בינתיים מתחם המגורים המכונה סינג סינג (נבנה ב-1961) ניצב על תילו, מתפורר ומסריח את האזור. בזמן שכולם רואים במתחם הזה רק מדרגות שבורות, מזרנים שרופים, אשפה מפוזרת ועכברושים שבורחים מהחתולים, אפשר למצוא כאן יצירה אדריכלית פשוטה ומקורית, שהאיכות שלה היא כנראה גם אחד המרכיבים המרכזיים שדרדר אותה למצבה העגום.

שמוליק תגר עשה לי סיבוב קצר בעיר ואחת מהתחנות היתה סינג סינג. לא התעכבנו יותר מידי והמשכנו בדרכנו. שעה אחרי הביקור הראשון, כבר חזרתי לכאן שוב, הפעם בלי שמוליק שמיהר להדריך קבוצת מטיילים (שבסוף הבריזה לו).

ביקרתי כבר בהרבה שכונות שאמרו לי 'יותר גרוע מזה לא תראה'. היה מתחם "שם הגדולים" ביפו עם משפחות ערביות, ודירות מהגרים אריתראים בשכונת שפירא ובבורסה ברמת גן, והייתי במגורי פועלים סינים בנס ציונה. כל אחד מהמתחמים היה מסריח ומטונף, אבל המקרה של סינג סינג הוא כנראה המצב הכי רע שאליו יכולה להגיע שכונה. אין פלא שהמקום זכה להיקרא בשמו של בית הסוהר הידוע לשמצה שפועל בניו יורק, והתאפיין בעבר בתנאי כליאה ירודים. מבדיקה ברשת של תמונות סינג סינג המקורי, מצאתי שאין דמיון בין השניים. הכלא הרבה יותר נקי ומרווח.

.

10377525_923289434367306_4778623477081127742_n

סינג סינג ישראל

.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: