סיבוב ברחוב בשכונת נופים במודיעין שתכננו פייגין אדריכלים

לא עיר, לא כפר, אלא רק פרבר. סיבוב בשכונת נופים הוא מהלך שנותן חומר למחשבה: מצד אחד הבינוי ופריסת השימושים היא סתמית, חד-גונית. מסוג המקומות שנראה שאנשים בוחרים לגור בהם כי אין להם הרבה ברירה. מצד שני נראה שלראשונה מודיעין מתכננת סביבת מגורים שמקושרת לסביבה הטבעית ההיקפית באופן מודע – גם במבט וגם בתנועה. הסביבה הזו היא היתרון של השכונה, היות וחלק נכבד מהדירות בשכונה פונה אל הנוף הטבעי שעוטף את הגבעה שבראשה הוקמה. ועדיין לא רבים מתושבי השכונה נהנים מהיתרון הנופי – כ-75% מהדירות פונות לרחובות הפנימיים או לבינוי סמוך, נוף של בתים ורחובות משמימים.

אל תוך הסביבה הלא מעניינת הזו שבמודיעין הגעתי בששי בבוקר במיוחד כדי לראות את הרחוב שתכנן משרד פייגין אדריכלים. לרוב ידועים הפייגינים כמתכנני בתי מלון, אך הם גם עוסקים לא מעט בתכנון מגורים. את הפרויקט מצאתי בחשבון האינסטגרם של הצלם אסף פינצ'וק, והמבנים שנראו לי יוצאי דופן וכאלה שחורגים מהקווים הכלליים של הבנייה במודיעין, משכו אותי לסיבוב.

ועל כך ברשימה זו.

.

?

.

סיבוב בגשר נופים ציפורים בשכונה חדשה במודיעין

במהלך סיבוב באחת השכונות החדשות במודיעין נתקלתי בגשר קשתות יוצא דופן שתכנן האדריכל אריה גונן עם משרד המהנדסים רוקח אשכנזי ונחנך ב-2017. באמצעות אותו גשר שמחבר בין שתי השכונות החדשות נופים והציפורים שמצויות בשלבי איכלוס מתקדם, בחרו בעירייה להשקיע מעבר לפתרונות הסתמיים שלרוב מאפיינים את מודיעין ולכן גם התעכבתי בו. הגשר חריג בנוף, בהשקעה הצורנית ובפתרון ההנדסי.

פריסת הבנייה במודיעין על קבוצה של גבעות, חייבה באזורים מסויימים שבהן נדרשה רשת של דרכים יעילה להקים גשרים וכאלה נבנו לא מעט. יהודות לכך תכן ומודיעין היא העיר עם הכי הרבה גשרים בארץ. אריה גונן למשל תכנן לא פחות מארבעה גשרים במודיעין וגשרים נוספים תוכננו בידי אדריכלים אחרים. אלה נבנו בראש ובראשונה למען הרכבים הפרטיים, היות ובבמודיעין קשה לחיות בלי מכונית, כי אחרת לא ניתן לזוז ולחיות בה.

ועל כך ברשימה זו.

.

העבודה

.

סיבוב בתי ספר 7 / בית ספר כרמים במודיעין

כשמגיעים לשכונת הכרמים קשה שלא להסתנוור. אבן צהבהבה מחפה את חזיתות בתי השכונה ההולכת וצומחת בצפון מודיעין, והבנייה המסיבית אינה משאירה קטע אדמה חשוף. גם מבני בית הספר היסודי החדש שבשולי השכונה והעיר, המחופים אבן חברונית, מסנוורים. התקציב המוגבל לא איפשר בינתיים,נטיעת עצים. אלה היו יכולים "לשבור" את הגוון האחיד וגם להעניק צל במדבר העירוני שנוצר.

עתניאל גלילי, מנהל בית הספר, מדגיש שהתכנית היא שהתלמידים יאמצו את הגבעה הסמוכה וכך לא יסתכמו חייהם בין קירות, כבישים וגדרות. בגבעה הסמוכה לבית הספר צומחת עדיין צמחיה פראית ובין הסלעים והשיחים מסתתרים מגוון של בעלי חיים. בסיור שגרתי באחת הכיתות קולט גלילי לפתע מבעד לחלונות המשקיפים על הגבעה לטאה גדולה. הוא עוצר את השיעור ויחד אתו כל התלמידים מצמידים את פניהם לחלונות ועוקבים בדריכות אחר תנועות הלטאה עד שהיא נעלמת מתחת לאחד הסלעים.

.

חזית בית הספר הראשית הפונה לשכונה

.

סיבוב בגבעות מודיעין / ערכים בשטח הגבעות הדרומיות המיועדות לפיתוח בשלב ב'

לפני זמן קצר סיימתי עם רוני לכתוב מחקר חביב על פרויקט עליו ממעטים לדבר. המשך הרחבת העיר מודיעין, או בשם הזמני "מודיעין שלב ב'". לא הרבה יודעים, אבל השאיפה של משרד השיכון ומינהל מקרקעי ישראל היא לאכלס בעיר רבע מיליון תושבים, ולמעשה יותר מלשלש את המצב הקיים.

הפנטזיה הלא הגיונית הזו, כמספר הפעמים שהורדה מהפרק – כך גם שבה ועלתה. בסופו של דבר זה הרי ברור שכל אותם מתנגדים יקבלו את השוחד המתאים לתעריף הישראלי המוכר, והתכנית תאושר. המחקר הציג את התמונה הרחבה של התכנית וגם של המצב הקיים והתבססה לבד מסיורי שטח, סקר ספרות וסקר תושבים גם סדרה של ראיונות עומק עם מרבית השחקנים המעורבים בנושא. חלקם בעד, חלקם נגד וחלק באמצע. בסופו של המחקר העלינו גם רעיון לפתרון הקונפליקט שנוצר כאן, אבל ברשימה זו אני רוצה דווקא להביא את אותו חלק במחקר שהציג את אותם ערכים פיסיים הקיימים בחלק הדרומי של אותה תכנית.

שטח זה המכונה "הגבעות הדרומיות" הוא פנינת טבע, מורשת ותרבות שקשה להאמין שמשהו העלה בדעתו למחוק אותו מעל לפני האדמה. במצב בו ישראל מנוהלת כמו באסטה בשוק, אז זה המצב. אני חושב שהרשימה הזו מציגה רק חלק קטן מאד מהערכים שסקרנו במקום אבל עדיין יש בה מספיק בשר כדי להראות כמה האזור הזה חשוב וראוי לפתח אותו בדרך יותר חכמה וצודקת מאשר בינוי מאסיבי, ועוד על חשבון  ערים שכנות ומאתגרות כמו רמלה ולוד. 

הרשימה היא כאמור חלק מהעבודה שהתפרסה על פני קרוב ל-100 עמודים. התמונות נלקחו מסיור שטח שערכנו בגבעות הדרומיות וגם קצת בעיר מודיעין.

   

חורבה בגבעות כשברקע בתי מודיעין

 

סיבוב עם האדריכלים מן-שנער במודיעין וברעננה

אירוע קבוע ויפה שמתקיים בתחום האדריכלות בישראל הוא פרויקט "ארכי-תור" – סדרת סיורי אדריכלות. הסיורים האלה הם לא רק הזדמנות לצאת מהמשרד ולקבל הסברים בשטח מהמתכננים עצמם בתוך הפרויקט, אלא הזדמנות יחידה מסוגה למתכננים להיפגש, לשוחח, להסיק מסקנות ולהתרשם ממבחן התוצאה. עד היום לא הגעתי לאף סיור, אך כשעלה עניין הסיור למודיעין אז נרשמתי. הסיורים הבאים אגב, יהיו בשכונת התקווה (24.3) בראשון לציון בהדרכת האדר' דוד נופר והאמן יעקב אגם (14.5) ופארק מדרון יפו (עליו יש רשימה) ומרכז פרס (שגם עליו כבר כתבתי) בהדרכת אדריכלית הפארק ואדר' יואב מסר ששותף היה לתכנון מרכז פרס (4.6).

מודיעין הייתה אצלי מחוץ למסלולי הסיבובים, היות ונראה שיש גם לי קו אדום  ברמת העניין שהיישוב הזה יכול לעורר אצלי, ולכן השנה החלטתי שאני חייב לחצות גם את הגבול הזה. לאחד הקורסים באוניברסיטה בחוג לגיאוגרפיה בחרתי לכתוב יחד עם רוני עבודה סמינר מקיפה על מודיעין, וליתר דיוק על מודיעין שלב ב'. בעקבות הכנת העבודה הזו העליתי כבר לפני חודשיים רשימה ראשונה על מודיעין שעסקה בפרויקט האקוודוקט בו ביקרתי עם רוני. העיר מודיעין שמאכלסת כ-70,000 תושבים, היא רק חלק משלב א' שבנייתו טרם הושלמה  ובימים אלה שוקדים במשרד השיכון בשיתוף משרד ספדיה אדריכלים על המשך הרחבת העיר ל-250,000 תושבים, "מודיעין שלב ב'".

סיבוב באקוודוקט של משה ספדיה במודיעין

המטרה שלשמה הגעתי עם רוני ליישוב הזה (וקשה לי להגיד שזה "מקום" או "עיר" – כי מצד אחד עקרו מכאן את המקומיות ומצד שני היישוב חסר סממנים של עיר) הייתה כתיבת מחקר על שלב ב' של מודיעין – נושא מרתק לכשעצמו אך לא כאן המקום לעסוק בו. בדרך לגבעות עליהן עתידות לקום על פי תכניות משרד השיכון ורמ"י השכונות הנוספות, נדהמנו לגלות את "האקוודוקט".

ועל כך ברשימה זו

.

משה ספדיה – תב"ע וגדי צלציון – תכנון מפורט