סיבוב באכסנית המשושים במדרשת שדה-בוקר

את החזון להקמת "אוקספורד" של הנגב הגה דוד בן-גוריון, ראש הממשלה וחבר קיבוץ שדה-בוקר. תכנון מדרשת שדה-בוקר (כיום בתחומי היישוב מדרשת בן-גוריון) נמסר לאחד האנשים הבודדים בישראל שאמר "לא" לדב"ג – האדריכל יוחנן רטנר ושותפו מרדכי שושני. בנו של רטנר, מיכה, מסביר שלדב"ג שליווה מקרוב את תהליך התכנון וההקמה העבר לא הפריע והעיקר שהובטח לו שהעבודה תיעשה.

מתחם האכסניה המעוצב כמבצר מדברי קטן ובו מבנים משושים, ביטא את גישתו הביטחונית של רטנר שהיה מהוגי "חומה ומגדל". היה זה גם המבנה הראשון שנחנך במדרשה, עוד ב-1962 ולמעט כמה שינויים מינוריים הוא שמר על איכויותיו המקוריות. במהלך הקמת המבנים הבאים שתכננו רטנר ושושני במדרשה, נפטר רטנר ומעתה ואילך נמסר תכנון המבנים לאדריכלים שונים. כך נוצר במדרשה מקבץ מגוון ומרשים של מבנים ניסיוניים ויוצאי דופן באדריכלות ישראל, המנסים להתמודד עם אקלים מדברי קיצוני.

ועל כך ברשימה זו.

.

2023 (1962)

.

סיבוב במרכז המסחרי של מדרשת שדה בוקר

רשימה 491,

יומני היקר, מדרשת שדה בוקר זה ה"ויטרה" של ישראל, כך אמר לי צבי כשראה את התמונה הזו. לא מדובר אמנם בפרויקט בינלאומי, אבל כמה מהאדריכלים הישראלים המקוריים הותירו כאן את חותמם. אדריכלים כמו אריה ואלדר שרון, יוחנן רטנר, נחום זולוטוב, שמואל מסטצ'קין, וגם משה ספדיה. האדריכל יאיר עציון, תושב המקום ואיש היחידה לאדריכלות מדברית הוביל כאן תכנון של כמה מבנים שהותאמו לאקלים המקומי באופן הנועז ביותר, ועליו אכתוב רשימה נפרדת בהזדמנות אחרת.

שלשום יצא לי להסתובב במרכז המסחרי של מדרשת שדה בוקר. למרות שהשעה היתה בסך הכל שבע בערב, היו במרכז רק שלושה צעירים בודדים שישבו ושתו בירה, אבא עם שני ילדיו בכניסה לפיצירייה שלא ראיתי בה שום פיצה וזוג זרים שישבו בדממה ואכלו טורטייה. בקצה המרכז, איפה שפעם ישבתי עם רוני ואכלנו משהו, יש היום מקום שמגיש טורטייה עם ירקות אבל הריהוט לא השתנה. כמו הזוג הזר גם אני אכלתי הפעם טורטייה. בכל מקרה, היות ומצאתי שאי אפשר למצוא מידע על המרכז המסחרי של מדרשת שדה בוקר, למרות שיש בו ניסיון לפתרון אקלימי ונראה כי הושקעה פה מחשבה שהיום נדיר להיתקל בה, החלטתי לכתוב עליו.

ועל כך ברשימה זו.

.

מבט החוצה

.

סיבוב בשכונת נוה צין במדרשת שדה בוקר

ההיסטוריון הישראלי בני מוריס קובע בפתיחת ספרו החדש (אם כי הממוחזר) "1948" כי הציונים הראשונים, אותם חלוצים שהחלו להגיע לארץ ישראל בראשית המאה התשע-עשרה, הונעו מכוח שני דחפים: כמיהה משיחית מדורי דורות לחידוש ממלכתיות ישראלית בארץ האבות, ואנטישמיות אירופית שחוללה פרצי פוגרומים. האנשים שהקימו ומיישבים את שכונת נוה צין בלב הנגב אמנם ברובם לא נמלטו מפוגרומים, אך בהחלט ניתן למצוא בהם את הלהט לשוב ולהחיות את אחת מפיסות הארץ היפות ביותר בארץ האבות.

לפני כמה שבועות ערכתי עם חברים סיור ודיון במדרשת בן גוריון בשדה בוקר שם התארחנו אצל האדריכל פרופ' דיוויד פרלמוטר המתמחה באדריכלות ביו-אקלימית. רשימה מאותו ביקור כבר הצגתי כאן, והיא עסקה ב"שכונת הלגו", שכונה ייחודית שתכנן האדריכל משה ספדיה. הפעם אני מבקש להציג את שכונת נוה צין הנחשבת לגולת הכותרת של תכנון אקלימי באופן הפשוט ביותר מבלי להתחכם יתר על המידה.

מדובר בשכונה מטיפוס 'בנה ביתך' שבמבט ראשון נראית כמו כל שכונות צמודי הקרקע, אך בת'כלס צוות התכנון שהורכב מאנשי מחקר יצר כאן שכונה המתייחסת לאקלים המקומי ויחד עם זאת מתייחסת גם להיבט הכלכלי, מה שהביא את השכונה להיחשב לאחד מהמקומות היקרים ביותר בנגב. כתבה שהתפרסמה בעיתונות היומית ממש לאחרונה, מציגה את מחירו של מגרש בשכונה המגיע לסכום של 2,000,000 ש"ח.

.

השלט

סיבוב בשכונת לגו של משה ספדיה במדרשת שדה בוקר

אחר כך הלכנו לאכול, אבל כשאני נמצא בליבה של אחת מהמעבדות המרתקות ביותר של אדריכלות, ואולי אפילו כזו עם חשיבות עולמית בגלל הניסיונות שבוצעו כאן הלכה למעשה באדריכלות ואקלים, לא יכול הייתי לשבת בנחת על יד הצלחת ולאכול. אז בזמן שהקבוצה אכלה, יצאתי לבדוק מה יש בסביבה. ברשימה הזו אביא רק אחד מהם.

.

מראה מתוך פנים השכונה